"אני מתחברת למוזיקה מזרחית, ואני אוהבת את הנגיעות הדכאוניות. זאת גם המוזיקה שאני שומעת בבית. עומר אדם למשל, זה עושה לי צמרמורות", מודיעה עדן בן זקן. הסינגל החדש והמעולה שלה, "מנגינה", הצליח להפתיע לא מעט מאזינים. אחרי שהגיעה למקום השני ב"אקס פקטור", היינו בטוחים שמדובר בזמרת פופ שתנסה להיות הביונסה החדשה או לפחות, במונחים ישראליים ריאליים יותר, שירי מימון. אבל עדן לקחה את הזמן, ושנה אחרי התכנית הוציאה את "מנגינה", שיותר מתחבר לאזורים הים תיכוניים המדכדכים. אמנם השיר כבר הוכתר אצלנו כ"דרך השלום" הבא, אבל הוא פחות נגיש מפזמוני פופ ים תיכוני סטנדרטיים ומצריך האזנה קצת יותר פתוחה. על פניו, חתיכת אתגר עבור הקהל הרחב שלא בקיא במוזיקה המזרחית הכבדה יותר – אלא שההצלחה שלו הייתה די מידית.
"התגובות לשיר מרגשות ומחמיאות", היא אומרת, "אני בשוק שעדיין זוכרים אותי, בכל זאת הוצאתי סינגל אחרי הרבה זמן. הייתי בירושלים בהופעה ושרתי את השיר ונתתי לקהל לשיר את הפזמון והם שרו אותו בעל פה, את לא מבינה איך רעדתי".
למה בעצם לקח לך כל כך הרבה זמן להוציא סינגל?
"כי למצוא שיר טוב זה לוקח זמן. לא רציתי להוציא שיר סתם כדי שלא ישכחו את עדן. צריך משהו טוב, צריך לעבוד".
היום עדן כבר כמעט בת 21, חיילת בשלישות ברמת גן, ובמקום לשמוע עומר אדם בבית כבר יוצא לה להופיע איתו. "זה היה הרגע הכי מרגש, היה לי כיף בהופעה, הכל היה קליל שם".
התרגשת?
"הייתי קצת בחרדה, בהתחלה לא הצלחתי לשיר על הבמה, לא שמעתי את עצמי טוב ברמקולים. זאת הייתה הזייה, כנראה לא שמתי לב כמה התרגשתי".
יש לך פחד במה?
"כן. זה מרגש אבל זה כיף. אחרי כמה זמן את כבר משתחררת טיפה, אבל בהתחלה את רועדת. לדעתי זה חלק מהכיף, מי שלא מתרגש אז כאילו מה הקטע? כשאת מתרגשת על הבמה את מעבירה את זה גם לקהל".
אז איך מתמודדים?
"שותים הרבה מים".
הרגע שאחרי הריאליטי
מה שרובנו זוכרים מהאודישן של עדן בן זקן ל"אקס פקטור" הוא האוברול המנומר שאותו, כך סיפרה על הבמה, רכשה בשלושים שקל מחנות בקריית שמונה בשם "יפו תל אביב". אבל מי שיצפה שוב בביצוע הזה, שנה וחצי לאחר ששודר, יגלה שהיא גם נתנה ביצוע מהמם ל"Hurt" של כריסטינה, שמיד בסופו, ברגע ריאליטי מושלם, פרצה בבכי על הבמה. עדן כפי הנראה לא ידעה את זה אבל היא סיפקה, בארבע דקות, את כל המרכיבים לאודישן האידיאלי על שם סיימון קאוול או כל אחד אחר שיום אחד יחליט לרשום על זה פטנט – להצחיק, לשיר, לרגש. להגיע ממקום קטן, ובמקום קטן הכוונה לא לכפר שמריהו אלא לקריית שמונה, כלומר לא להיות פריבילגית בשום צורה, לשדר תמימות (או כמו ששירי מימון אמרה לה – "אין לך מושג") ולא להתנצל על אוברול מנומר בשלושים שקלים גם אם השופטים קצת מסתלבטים עלייך. מאז, עדן הספיקה לחבור לפורטיס כמנטור ולהגיע למקום השני (את הראשון קטפה רוז פוסטאנס). היום היא כבר לובשת מדים, אבל כנראה שעל האוברול המנומר יציקו לה לנצח.
"אני קונה במלא מקומות", עדן מספרת, "גם מהשוק וגם מזארה. אין לי חנות קבועה. הולכת עם מה שבא לי ויפה ונראה טוב, מה אכפת לי". לראיון שלנו היא בכלל מגיעה עם חליפת טרינינג ושפעת (לפחות קיבלה שלושה גימלים), ומספרת שמאז אותו אודישן לא יצא לה לקנות ב"יפו תל אביב", למרות שאחרי האודישן הזה הם בטח היו שמחים לתת לה הנחה די גדולה. אולי הנחה משלושים שקל לא נראית משמעותית, אבל כשאת חיה על משכורת של חיילת זה דווקא יכול להיות נחמד. "הייתה להם פעם אחת מציאה, האוברול הזה, אבל מאז לא יצא לי", היא מסכמת. למקרה שהיה לכם ספק, עדן כבר לא גרה בקרית שמונה, היא עברה לרמת גן עוד בתקופת התכנית. "זה היה מאוד אינטנסיבי, הייתי צריכה להיות קרובה להכל".
איך היה המעבר? סוג של הלם?
"האמת שלא כזה דרמטי, פשוט עברתי. בהתחלה היו רגעים קשים ורציתי לחזור הביתה, הייתי בת 19 וחצי ופתאום הייתי צריכה לעשות את הכל לבד. אין יותר אמא שתכבס ותבשל וזה קשה, אבל ככה נהיים יותר עצמאיים".
נראה לך שתחזרי יום אחד לקריית שמונה?
"לא. אני מתה על קריית שמונה, יש לי חברים שם, אבל מבחינת הקריירה אין לי מה לעשות שם".
וההורים עוד שם?
"כן. הם תומכים בי מרחוק, אני נוסעת אליהם והם באים, הם מאוד גאים בי".
הם תמיד תמכו בחלום של המוזיקה?
"בטח, אבא שלי גם מחזיק לי פה את הדירה".
אבא של עדן, איש צבא בעברו, היה זה שגילה את כישרון השירה שלה. "פעם אחת, כשהייתי בכיתה ד', ישבנו בחוץ עם ההורים שלי ושרתי, ואבא שלי פתאום אמר 'וואי יש לך קול יפה', הוא היה בשוק. ואז עפתי על זה שאמרו שיש לי קול יפה והייתי שרה בקריוקי במחשב וככה נראה לי שלמדתי לשיר, כי לא באמת למדתי פיתוח קול. למדתי מזמרות וככה בניתי את עצמי בשירה".
ואיך הגעת לתכנית?
"המלהקת התקשרה אליי. הייתי צריכה ללכת לאודישנים של 'הלהקה' בערוץ הילדים ולא הלכתי כי היה פיגוע בתל אביב, אז העבירו אותי דרך המלהקים והתקשרו אליי מהאקס פקטור".
איך היה החיבור עם פורטיס? נשמע שילוב קצת מוזר.
"לדעתי דווקא הכי לא מוזר. יש בו משהו שהתחברתי אליו מבחינת אישיות. גם שרתי איתו את 'ניצוצות', אני חולה על השיר הזה".
הכרת את השיר הזה לפני?
"לא, שמעתי אותו פעם ראשונה באודישן שמישהי עשתה בתכנית, שיר מעלף. באתי קצת מקובעת ופתאום נפתחתי לשירים חדשים, במיוחד של רמי שלא הכרתי ולא כזה היה הסגנון שלי, אבל אהבתי".
שומעת אותו מאז?
"לא".
אתם עוד בקשר?
"לא, אבל אני מתה עליו. אנחנו עושים אחד לשני לייקים באינסטגרם והוא גם בירך אותי בתגובות כשהעליתי את התמונה של הסינגל".
הייתה אכזבה שלא זכית בתכנית?
"כן, בקטנה. מה שהיה לי יותר קשה זה שהתכנית נגמרה. הכל היה אינטנסיבי ויום אחרי זה אין כלום".
אומרים שאחרי שיוצאים מריאליטי יש נפילה.
"כן, היה לי את זה. הכל היה כזה מעצבן, אבל לא משהו דרמטי, עבר מהר. כשאת במרכז הכל קשה יותר וההורים מפרנסים אותך מרחוק, והייתה תקופה רגועה שבה לא היו הרבה הופעות וזה היה טיפה קשה. אבל זה בסדר, זה התרומם לי מהר".
אוהבת חפלות וחתונות וירון אילן
הראיון עם עדן נערך בנוכחות המנהלת שלה, מיכל וייסברג, מנכ"לית ארומה מיוזיק. האווירה סביב הכוכבת החדשה מגוננת והיא עצמה לא מאוד פתוחה - לא מוכנה למשל לדבר על בן הזוג איתו יצאה במהלך התכנית, וניכר שהנושא רגיש. בגדול, עדן קצת מתפדחת מכל העסק הזה של ראיון פולשני ולא מבינה למה אנשים אחרים צריכים להתעניין בחייה הפרטיים. זה נראה לנו משונה בעולם שבו אנשים הולכים מרצונם ל"מחוברים" כדי לצאת מהארון - ולכו תדעו, אולי בעוד כמה שנים גם היא תסכים לספק סודות בשביל כותרת לראיון - אבל כרגע היא ממש לא שם. "יש בה משהו בתולי ויפה שחבל לקלקל", מסבירה וייסברג, "היא נחשפת לכל דבר בשלבים הנכונים וברגע הנכון לה. היא צעירונת ויש לה מלא זמן. זה גם הריאיון הראשון שלה ולאט לאט היא תלמד, זאת מיומנות". "אני לא מפחדת מהחשיפה", מסבירה עדן, "יש דברים שאין לי בעיה שידעו וכאלה שפחות בא לי".
את גם לא סלב, לא בהשקות או במסיבות.
"אני שרה. מה אני אעשה שם? אני מתעסקת בקריירה שלי ובלהיות זמרת".
וייסברג מספרת שבן זקן מקבלת הצעות להגיע ללא מעט השקות, "היו גם הצעות לריאליטי, קמפיינים במאות אלפי שקלים, אבל בגלל שאנחנו מאמינים בה כזמרת ומאמינים שהדרך שלה היא לטווח ארוך, אנחנו לא נוטים לעשות דברים כאלה".
אבל זה לא חלק מלהיות כוכב?
וייסברג: "יכול להיות שבהמשך. אולי יש מקומות שהיא כן תלך אליהם אם היא תתחבר, אבל כרגע זה נראה לי ריקני ומיותר. היא צריכה לבנות את עצמה כאישיות מוזיקלית, היא לא באה לפה לשנייה וללכת".
אפשר להבין את הניסיון לשמור על עדן – הקהל התאהב בה בתכנית בגלל שהיא הגיעה ממקום קטן ושידרה תמימות וחוסר ניסיון. אוטומטית, בא לנו להרים לאנשים כאלה. הבעיה היא שלרוב הם משתפשפים קצת בתעשייה, מבינים בדיוק מי נגד מי ומה צריך להגיד בכל מקום וזהו, הלך הקסם. אנחנו אוהבים סיפורי סינדרלה, מה שקורה איתם אחרי החשיפה הראשונית הגדולה פחות מעניין אותנו במקרה השכיח, ומקבל ארומת אטיטיוד וחשיפת יתר במקרה הרע.
איך אתם מכוונים אותה בתעשייה הזאת?
וייסברג: "אנחנו משתדלים לכוון ללהיטים כי זה שוק קשה, לבחור שירים שהם סינגלים ופונים לקהל רחב, כי אין מקום לשוליים כרגע. אנחנו הצד עם הניסיון והיא נעזרת בנו. לא כיוונתי אותה להיות זמרת פופ בגלל שידעתי שבמהות שלה היא זמרת מזרחית. היא אוהבת חפלות וחתונות ובאלגן וירון אילן, המטרה היא לכוון אותה למקום שהיא מרגישה בו הכי טוב".
השיר לא נכנס לפלייליסט של גלגלצ.
וייסברג: "לא, אבל הוא מושמע בהרבה תחנות אחרות. דידי הררי ואליקו וירון אילן, שם זה האזורים של הקהל שלה. אולי זה יגיע בסוף לגלגלצ, גם את פאר טסי לא השמיעו ישר".
ועדן, לך זה משנה?
עדן: "תמיד טוב שישמיעו".
וייסברג: "מראש כיוונו לעם, ליוטיובים, לשטח, זה הכי חשוב והם בסוף מכתיבים גם למדיה. משם רצינו שהיא תבוא".
אני וזגורי אימפריה
עדן גדלה בקריית שמונה, חצי מרוקאית וחצי פולנייה, אמא מורה ואבא סגן אלוף לשעבר, משפחה עם ארבעה ילדים. היא מספרת שהיא המפונקת בבית, עד כדי כך שאבא שלה לא נתן לה לעלות על אוטובוסים כשעשתה את דרכה למרכז. בכל פעם הגיע מקרית שמונה לקחת ולהחזיר אותה. כאמור, על החבר היא לא מעוניינת לדבר, אבל מספרת שבלי קשר אליו מתחילים איתה הרבה. "התחילו איתי עוד לפני התכנית, אבל עכשיו מלא".
איך?
"יש דברים הזויים. כאלה שאומרים 'יהלום שלי', או הכי מצחיק - 'את מוכרת לי'. גם בתוך המועדון שאת מצטלמת עם אנשים ומישהו בא לך מאחורה 'מאיפה את מוכרת לי?'".
לאן את יוצאת?
"לבר של המסה או למקומות אחרים, לשבת עם חברות. אני לא אוהבת לרקוד. כאילו, אני אוהבת אבל לא רוצה שיסתכלו אז אני לא רוקדת".
כי מזהים?
"לא קשור, סבבה לי לשבת, אני לא אוהבת שבוחנים אותי. לפעמים אני משתגעת בבית, שמה שירים כשאני מנקה ורוקדת".
ראית תגובות ברשת שפגעו בך?
"לא, אבל גם אם אני אראה באתר תגובה רעה לא נראה לי שזה יזיז משהו. אני מעריצה של השיר בעצמי אז זה לא משנה לי".
ותגובות שריגשו אותך?
"כן, הלכתי במתחם שרונה ואנשים עצרו בכביש, היו פקקים בגלל פורים ופתאום התחילו לצעוק 'עדן עדן' ורצו אליי והצטלמו איתי. כל מתחם שרונה זיהה אותי. אני לא מפסיקה לקבל פידבקים ורק תגובות טובות, את רואה שהשיר ממש עשה משהו וזה מרגש".
הם זיהו מהשיר או מהתכנית?
"מהשיר. גם אלה שלא הכירו את האקס פקטור ולא אוהבים ריאליטי, סתם שמעו את השיר ועפים עליי בגללו. זה גם כיף".
עדן עדיין לא מתפרנסת ממוזיקה ("זה בתהליכים"), וההורים עוזרים לה כלכלית. היא מופיעה במועדונים, חתונות ועיריות, ומאחר ובינתיים יש לה רק שיר אחד, ההופעות מבוססות על קאברים. היא שלמה מאוד עם המראה שלה, לא עושה דיאטות ("מה יש לי לעשות דיאטה? אני מכינה פסטה עם רוטב עגבניות נדיר"), שומעת שרית חדד וביונסה, ובין לבין גם מספיקה לצפות ב"זגורי אימפריה". "על זגורי אני חולה, אני מתה עליהם, במיוחד על אבישג ועל האבא בבר".
זה גרם לך לחשוב על כל הנושא של המאבק המזרחי?
"לא יודעת, אני רק אוהבת את הסדרה. ובאמת יש בתים כאלה, קיצוניים, עם קללות ושהאחים כל הזמן רבים. ראיתי משפחה כזאת בעיניים שלי".
בקריית שמונה?
"כן, ראיתי שם בית כזה".
מה היית רוצה לעשות עוד חמש שנים?
"עוד חמש שנים? לא יודעת, שיהיה לי כבר אלבומים וזה. שירים, אלבומים, להצליח, הופעות. אני חושבת על הצלחה מלא".
קיסריה?
"ברור. אבל יש מקום יותר גדול מקיסריה. מה זה?".
נוקיה?
"יש משהו יותר גדול".
פארק הירקון?
"כן, שם".
סטיילינג: ישראל רחמני, איפור שיער: שושי אופיר, בגדים: עמנואל, דיזל, סטייל פור רנט, אלדו