ממרפסת דירתה במגדל החדש בתל אביב, העיר נראית כמו פריים מושלם באינסטגרם: פתוחה, מזמינה, מקבלת, מפתה. אבל טיטי איינאו יודעת שהחיים האמיתיים מתרחשים למטה, קרוב לאספלט, וכשחיים אותם במלואם לפעמים מתלכלכים. זה לא מרתיע את הדוגמנית ומלכת היופי בדימוס, שרק בחצי השנה האחרונה נכנסה בעיניים פקוחות ונחושות לעימותים עם שני יריבים במשקל כבד. הנושא? צדק.
זה התחיל באוקטובר כשיאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, העלה פוסט נגד פרשן חדשות 12 אמנון אברמוביץ׳ אותו הוא כינה, בין היתר, ״תעמולן סובייטי״, ״טיפש״ ו״פח אשפה״. איינאו רתחה. "סליחה אדון יאיר נתניהו", כתבה בפוסט נפרד, "מהם ההישגים שאתה צברת בחייך חוץ מאשר להיות 'הבן של’? מה אתה עשית למען אחרים? אם היית גדל באתיופיה היית מקבל שתי כאפות על חוסר הכבוד שאתה מפגין כלפי אנשים בכלל ולמבוגרים ממך בפרט".
נתניהו בלע את הפיתיון ועמוד הפייסבוק של איינאו הפך למצע התכתשויות בין ימין ושמאל. לא לזה התכוונה המשוררת. "היה הכי קל לקחת את זה למקום פוליטי, אבל זה לא היה פוליטי בכלל", היא מבארת. "אני לא בדעות הפוליטיות של אברמוביץ' ולא הגבתי ליאיר בתור טיטי אלא בתור אזרחית ובן אדם. לא לעניין שבן של ראש ממשלה מדבר ככה. אנשים עוקבים אחריך, מקשיבים לך, אוכלים את מה שאתה אומר כמו פרוסה עם שוקולד ולכן אתה צריך לשקול כל מילה שיוצאת לך מהפה. אל תזלזל בבן אדם שעשה דבר או שניים למען המדינה, והוא גם מבוגר ממך, כבדהו״.
חטפת אש מהפוסט הזה.
״אלה היו יומיים מאוד מגעילים. אנשים קיללו אותי, קיללו אחד את השני, זה היה מזעזע. אני מרגישה שבמדינה הזו אם הדעות שלך שונות ואת מביעה אותן - את נתקלת בחומות. ואת יודעת מה הכי ביאס אותי כשיאיר ענה לאנשים אצלי בדף? שהתשובות שלו היו מסיתות. וואלה, אתה הבן אדם האחרון שיכול להגיד לי שלא עשיתי שום דבר למען המדינה, כי אני הולכת ומרצה בשבעים קולג׳ים בארה"ב, עוברת קולג׳ קולג׳ ומדברת על ישראל, הצלחתי לגעת לפחות בעשרים אלף אמריקאים בשנתיים האחרונות ולשנות את הדעה שלהם על המדינה״.
אולי הוא לא הבין שציפית ממנו למהלך של ממלכתיות, של קירוב לבבות.
״לקירוב לבבות לא הייתי מצפה ממנו, אבל תתנסח בצורה שמכבדת אותך, את המעמד שלך ואת ההורים שלך״.
יצא לך לפגוש אותו?
״הייתי נתקלת בו הרבה בעבר במועדונים, הוא תמיד היה חמוד. אין לי משהו נגדו פוליטית. רק ברמה הערכית. לפעמים כוח משכר אותך. באסה בשבילו, הוא יכול למנף את הכוח שלו למקום חיובי. אין לי בעיה שהוא מגן על ההורים שלו, יש לי עניין עם זה שהוא עושה את זה בצורה כל כך רומסת״.
נקווה שאבא שלו יקרא את הכתבה.
״אני לא חושבת שראש הממשלה היה נותן לבן שלו להתבטא ככה אם הוא היה חושב שזה פוגע בו. יאיר לא עושה מה שבא לו״.
אגב, בסוף הסרת את הפוסט.
"דודה שלי התקשרה אלי והתחננה שאני אוריד את זה. התגובות בעמוד שלי היו קיצוניות, כשיאיר ממשיך לסכסך בכוונה ולחזק אנשים קיצוניים, הוא התנהג כאילו שהוא רוצה שיסקלו אותי באבנים, וזה הפחיד אותה״.
ואז הגיע ברקו
איינאו לא נבהלת בקלות. וכך, כשהגיעה יחד עם ח"כ פנינה תמנו-שטה ("יש עתיד") לאולפן של אופירה וברקו, בצל מחאת האתיופים על שיטור היתר והאלימות המשטרתית, היא מצאה עצמה בפתחה של מערכה חדשה, הפעם מול אייל ברקוביץ׳. עברו חודשיים מאז, וטיטי עדיין כועסת. "הלכתי כי אופירה ביקשה והיא חברה. הבן אדם האחרון שרציתי שיראיין אותי בהקשר הזה היה ברקוביץ׳ כי אני לא חושבת שיש לו את היכולת הרגשית להבין דברים כואבים. הוא לא מבין שמדינה שלמה צופה בו ושלמילים שלו יש כוח, הוא פשוט זורק כל מה שיש לו בראש. זו היתה טעות ללכת לדבר איתו על נושא כזה רגיש וחשוב. הוא דיבר בצורה מגעילה ומזלזלת, אמר, 'אתם האתיופים רוצים כסף בחינם, גם ההורים שלי הגיעו פה כשהיו מעברות'. סבבה, אבל אנחנו במדינה מתקדמת יותר ואנחנו לא מבקשים הנחות, רק את הזכויות שלנו. באתי לשם אחרי המחאה, רציתי לדבר על זה, זה נושא שהוא לא רק שלי אלא של קהילה שלמה. יצאתי מהראיון ובכיתי. הרגשתי מותקפת, שלא נתנו לי מספיק במה לבוא ולדבר. זה לא אדם שאפשר לנהל איתו דו שיח, רק קרב צעקות. נפגשתי יום אחרי עם אופירה באיזו השקה ואמרתי לה שזה לא היה לעניין. אבל הריב שלי לא היה מולה אלא מולו, אני לא חושבת שלאופירה יש שליטה על הפה שלו".
הוא התנצל בפניך?
"לא. הוא לא חושב שהאתיופים במדינה בבעיה. מבחינתו קיבלו אותנו יפה והכל טוב. זה מבאס אותי שברקוביץ׳ לא עשה שיעורי בית לפני שבאתי להתראיין. זה לא 'האמת בפרצוף', זה חוסר רגישות וחוסר כבוד בפרצוף".
אייל ברקוביץ' מסר בתגובה, "אני מאוד אוהב את העדה האתיופית אבל אף אחד כולל הסבים והאבות שלנו לא קיבל שום דבר בקלות שעלו ארצה ועל זה הוויכוח".
לא הרבה סלבס מביעות ומביעים ככה את הדעות שלהם.
טיטי: "נכון, ונכנסים בי על זה. את חושבת שלא יכנסו בי על הראיון הזה? ובכל זאת זה לא ימנע ממני להגיד את הדעות שלי״.
אני מניחה שחברותייך המפורסמות שואלות למה את צריכה את זה, למה לא להישאר באזור הבטוח של שגרת אימונים וטיפוח.
"יש לי חברות ששואלות למה אני עושה את זה, ויש כאלה שאומרות לי כל הכבוד כי אני מדברת בשמן. הן לא מדברות כי הן מפחדות. באופן כללי יש פחד היום מלהביע דעה, וכשאת דוגמנית מצפים שתהיי בובה על חוט. אבל אני תמיד הייתי אחת שמדברת, לא משנה מי עומד מולי".
את לא מפחדת שתקבלי בגלל זה פחות קמפיינים? פחות לייקים?
"ברור שאני רוצה שיאהבו אותי אבל לא על חשבון הדעות שלי. שמעי, אנחנו בתרבות של 'תעופו עלי, תרימו לי', איבדנו את האמת באיזשהו מקום. הרבה פעמים אני מרגישה פה שאני חיה בשקר, במעגל ההרמות. אני רואה את זה אצל אנשים, ואני רואה גם אותי, כמה אני יכולה להיות פייק. לפעמים אני מגיעה לאנשהו ואני מצלמת עוד לפני שאני מכניסה אוכל לפה. רוצה להראות כמה כיף לי, כמה החיים שלי מהממים, כמה סטייל יש לי. את רוצה שיאהבו אותך, וזה מונע ממך להגיד את מה שאת חושבת באמת. וככל שאני מדברת יותר כך אנשים יותר רוצים שאחזור למשבצת הדוגמנית היפה והטיפשה".
לאיינאו יש מצפן מוסרי ברור, ובכל זאת בחודש האחרון היא נקלעה לצד האפל של השיימינג. תגובה ספונטנית באינסטגרם של חברתה הדוגמנית נטלי דדון, שבה טיטי כינתה אותה בהומור אוטיסטית, הפכה אותה למלכת חוסר הרגישות של הרגע, שנייה רק לח"כ דודי אמסלם שכינה את בני גנץ אוטיסט בדיוק אותו שבוע וספג על כך ביקורת קשה.
"קודם כל אני רוצה להתנצל. זה פגע בקהילה שלמה וממש לא התכוונתי. את מכירה את זה שאת צוחקת עם חברה? זה כמו לקרוא לה בשיחה פרטית 'מפגרת', את לא באמת מתכוונת לפגוע באנשים עם מוגבלויות. אנשים לקחו את זה לקיצון, אמהות לילדים אוטיסטים כתבו לי, ולכולן עניתי בפרטי והסברתי את עצמי. השימוש במילה אוטיסט היה לא נכון ולא לעניין, בחיים לא הייתי פוגעת בילדים המדהימים האלה, בתיכון התנדבתי בבית ספר של אוטיסטים. כאב לי שלקחו את זה קשה, אני מזל סרטן, אני מה זה רגישה, הבן אדם האחרון שיתבטא ככה. אמרתי את המילה הלא נכונה בזמן הלא נכון".
בעידן הפוליטיקלי קורקט.
"בדיוק".
איך את מסבירה את זה שמצד אחד אסור היום להשתמש באוטיסט כמילת גנאי ומצד שני יש אנשים שהם ההפך מפוליטיקלי קורקט וזה בדיוק מה שהופך אותם לאהובים?
"יש אנשים שמותר להם ויש אנשים שאסור להם. זה זוועה ומביך. עלי יותר קל ליפול על הדבר הזה, דווקא כי רואים אותי בתור מישהי שנלחמת למען שיוויון זכויות".
את מרגישה הדוברת של הקהילה האתיופית?
"אני לא בוחרת להיות הדוברת של הקהילה ולא חושבת שהקהילה שמה אותי כדוברת שלה, אבל אני בן אדם שמפריעים וכואבים לו דברים. מה רע לי לסתום את הפה שלי? למה שלא אעבוד בעבודה שלי ואטייל בעולם? אבל לא, אני לא אסתום כי יש דברים שמציקים לי. אכפת לי. אני לא לוחמת צדק, אבל אני רוצה צדק".
למה את לא מצטרפת לפוליטיקה?
"אני בת 27, קריירת הדוגמנות שלי עוד מתפתחת, ואני חושבת שאני צריכה לצבור ניסיון חיים כדי לא סתם לחמם כיסא. אבל אני לא פוסלת את זה בעתיד".
"ביליתי שעתיים ביום בחדר הכושר אבל ב׳ויקטוריה סיקרט׳ אמרו שאני צריכה להתחטב"
ולא שנסיון החיים שצברה הוא מועט. יטאייש (טיטי) איינאו נולדה בכפר במחוז גונדר שבאתיופיה. אביה נפטר כשהייתה בת שנתיים, את אמה איבדה כשהייתה בת עשר. בגיל 12 היא עלתה לישראל עם אחיה, והשניים עברו לגור בבית סבם שבנתניה. לאחר שירות כקצינה קרבית היא התקבלה למלכת היופי, והייתה האישה האתיופית הראשונה שזוכה בתחרות. מאז חרכה מסלולים, קטפה קמפיינים, השתתפה בתכניות ריאליטי והסתובבה (ועודנה מסתובבת) בעולם עם הרצאה שבמסגרתה היא מספרת את סיפור חייה ותורמת להסברה הישראלית: "בסיבוב אחד אני מצליחה להגיע ל-13 מדינות בארה״ב. זה מטורף".
איזה תגובות את מקבלת על ישראל בעולם?
"היו אצלי בהרצאות הפגנות נגד ישראל, בקולומביה למשל. אני תכף טסה שוב ואני בכאפות עם עצמי. איך אדבר על המדינה בזמן שלקהילה שלי לא כזה טוב פה?".
חתיכת קונפליקט.
"בהחלט. זה קשה אבל באותה נשימה אני לא מסתירה, אני מדברת גם על הגזענות שיש פה. אבל פה מדובר ביצוג של מדינת ישראל מול העולם וזה כובע אחר שאני לובשת. זו מדינת היהודים, ויש לנו מדינה אחת וצריך לשמור עליה ולטפח אותה, וכשאני טסה לשם עם כל המורכבות - אני גאה להיות ישראלית".
בנובמבר 2017 החליטה איינאו לנסות את מזלה מעבר לים. היא עשתה רילוקיישן למנהטן, חתמה בסוכנות דוגמנות ניו-יורקית נחשבת והזיעה בריצות בין אודישנים. זה לא היה קל: "להיות דוגמנית בניו יורק זו עבודה בפול גז. התאמנתי כל יום, פעמיים ביום. בבוקר קיקבוקסינג, בערב ריצה וחדר כושר. ביליתי לפחות שעתיים וחצי ביום בחדר הכושר. הייתי ב'ויקטוריה סיקרט' באודישן שמאוד התרשמו ממנו, אבל סוג של אמרו לי שאני צריכה עוד להתחטב".
ברמיזה אמריקאית מנומסת?
"כן".
איך הם אמרו את זה?
"אמרו, 'אנחנו רוצים שהיא תנסה שוב בשנה הבאה'. גם הבנתי שהיה פער ביני לבין שאר הבנות. הם לא אמרו לי לרזות, הם אמרו לי להתחטב".
אז כבר לא מבקשים מדוגמנית לרדת במשקל כמו בשנות התשעים?
"אני חושבת שבניו יורק אומרים את זה עדיין, אבל זה מה שאמרו לי בוויקטוריה. לא נעלבתי, זה מחמיא בכלל שפגשו אותי, אני לא חושבת שיש הרבה שהגיעו לזה".
אז למה חזרת לארץ?
"אחרי חמישה חודשים בניו יורק גיליתי שאח שלי חולה. אני לא רוצה להרחיב על זה. כרגע הוא גר איתי פה בדירה".
הקרבה גדולה.
"הקרבה? לי זה ברור מאליו, זה אח שלי. מה יותר חשוב ממשפחה? בסופו של דבר אני מכירה כמה אגדות שהלכו לעולמם עם כל העושר, התהילה והפרסום, ובהמון צער. אני מתכננת לחזור לניו יורק, אבל כרגע אני פה".
ומה קורה בגזרת הזוגיות?
"איך ידעתי שתגיעי לזה. את לא רואה שיש פה על השיש פרחים? שלחו לי לוולנטיינס".
אז את יוצאת עם מישהו?
"סוג של".
מה את מוכנה לספר לי עליו?
"שהוא יודע לחזר יפה".
דומה לגברים שיצאת איתם?
"לא".
לא מבוגר?
"זה לא שהוא לא מבוגר. אני אישית לא מסתדרת עם גברים בגילי. אין לי שיח איתם ואני לא רואה אותם כשווים אלי ברמת הבגרות. גבר מתחיל להיות גבר בעיני מגיל 40 כזה. דעותיו מתיישבות עליו והוא ג׳נטלמן אמיתי. לא כולם יודעים לחזר, לגשת. בואי נגיד שעד שלא אמצא את האחד שיעיף לי את הראש אז אני לא מוכנה להיות בזוגיות רק כי זה יפה או כי אני מפחדת להיות לבד. פעם לא ידעתי מי אני בלי גבר שלצידי".
את יוצאת לדייטים?
"לא, זה מביך אותי. גם גברים לא מזמינים אותי לדייט. אני נכנסת למסעדה וכולם מסתכלים אבל אף אחד לא ניגש, ובא לי שגבר שמסתכל עלי יקום ויגיד 'מה שלומך, זה הטלפון שלי'. למה כל העיניים עלי ואף אחד לא קם?".
אולי את מפחידה אותם?
"יש לי חזות מפחידה. אנשים חושבים שאני סנובית אבל אני הכי עמך וכיפית. אבל לפעמים את רואה בחורה 1.90 מ' שמסתובבת עם עוד בנות כאלה מהתעשייה וזה טיפה מרחיק. בגלל זה אני יוצאת עם גברים בני 38 ומעלה, יש להם יותר ביצים לגשת".
לאחרונה צעדת בשבוע האופנה לכלות, זה מעלה פנטזיות על חתונה?
״אני עולה כל כך הרבה פעמים על שמלות כלה שזה לא אישיו. היום אני במקום כל כך שלם עם עצמי, אני אישה שלא תלויה באף גבר. וזה לא פשוט; הכי קל ללכת עם עוד מישהו שמחזר אחריך, ויש מחזרים. אבל וואלה לא, אם אני רוצה מישהו אני רוצה שותף לחיים״.
אישה עצמאית וחזקה.
״תמיד היה לי רק את עצמי ואני לא תלויה באף אחד. אני גאה בעצמי כי אני עובדת קשה, חיה את חיי כפי שאני רוצה ובואי לא נשכח - לפני כמה שנים הייתי ילדה יתומה באתיופיה שהלכה בלי נעליים והיום אני פה עומדת על שתי רגליים לבד ודואגת לעצמי ולאחי אז אני שלמה, ולא ממהרת לשום מקום".
צילום: דניאל אלסטר | סטיילניג, שיער ואיפור: גילי אלגבי במוצרי מאק ולייבל m | ע. סטיילניג: דובב אגמי | ע. איפור: נוי סויסה | פאות ושיער: אור צעירי | בגדים (לפי לוקים): לוק 1: חולצה שחור לבן ומעיל- ברברוסי, טייץ ונעליים- טופ שופ | לוק 2: חולצה מנומרת- ברברוסי, חצאית- ברשקה, גרביים- גוצ'י, נעליים- טופ שופ, משקפיים- פראדה | לוק 3: חליפה ורודה- ברברוסי, גרביים- גוצ'י, נעלים- אלדו, עגילים- 'סאגא' שגית רביבו, משקפיים- אוקלי | לוק 4: חולצה וטופ- ברברוסי, משקפיים- טום פורד | לוק 5: בגד גוף מנומר- ברברוסי, ז’קט- אדידס, משקפיים- מיו מיו, שרשרת ועגילים- 'סאגא' שגית רביבו, גרביים- גוצ'י נעליים- אלדו | לוק 6: חולצה צהובה- ברבורסי, עגילים- 'סאגא' שגית רביבו.