אם לא בן הזוג החדש שלה, דותן שטרן, שיר אלמליח לא הייתה יוצאת הרבה מהבית עם הילדים רפאל (3 וחצי) וגבריאל (שנה וחצי). "אם דותן לא היה לוחץ עליי ללכת באוגוסט בכל יום לאטרקציה אחרת, לא הייתי עושה את זה", היא מודה. "אין לי כוחות, זה לא בשבילי הדברים האלה. דותן סוגר כרטיסים, לוקח יום חופש ולוקח אותנו. הוא רוצה שיהיה לילדים כיף, הוא אומר, 'את צריכה לצאת איתם לג'ימבורי'. אני מוצאת את עצמי בג'ימבורי. אלה לא דברים שאני רגילה לעשות, ולא בגלל שאני המלכה אליזבת'".
אז למה לא?
"קשה לי להיות עם הילדים בחוץ כי באים אליי אנשים, 'בואי תצטלמי איתי', 'תעשי וידאו לבעלי', 'בעלי מאוד אוהב אותך' ו'הילדה שלי רוצה להצטלם עם הילדים שלך'. יש לי ילד בן שנה וחצי שבורח לי מסביב, אני לא יכולה, זה קשה לי, אני מעדיפה להיות איתם בבית. כשדותן איתי ויש לי עזרה אז יותר קל לי להתמודד. אם מישהו רוצה להצטלם, דותן יכול להחזיק את גבריאל".
את לא יכולה להגיד לאנשים שמבקשים להצטלם שזה לא מתאים עכשיו?
"אני לא מסוגלת להגיד את זה, כי אני חושבת שאנשים אוזרים אומץ לפני שהם ניגשים. חלק מהמקצוע זה להכיר בזה שאת דמות ציבורית ואנשים אוהבים אותך. אני בחיים לא אגיד 'לא'". 
אף אחד לא בא לבזבז את הזמן לאף אחד
לפני עשור, כשעמדה תחת החופה עם אהבת נעוריה, שחקן הכדורגל אלרואי כהן, סביר להניח שאלמליח (33) הייתה מתקשה לנחש איך הדברים יתגלגלו. הנישואים לכהן הסתיימו אחרי שלוש שנים, וב-2019 נישאה שנית, הפעם לאיש העסקים מייקל זנזורי, אחרי שלושה חודשי היכרות. היא ילדה את בנם הבכור, התגרשה אחרי פחות משנתיים ואז החליטה להביא לעולם ילד נוסף עם זנזורי. את שטרן הכירה לפני כחצי שנה, כשעבדה על הקלטות לפרסומת. "יצאתי מהאולפן לדבר בחוץ בטלפון, דותן ניגש אליי והתחלנו לדבר. בשנייה שהסתכלתי עליו ידעתי שזה זה".
זה קרה גם עם...
"זה לא קרה עם אף אחד בחיים. אני לא בן אדם שנותן לאנשים להיכנס מהר לחיים שלו. סיימתי את ההקלטות, הלכתי ופשוט ידעתי שהוא ייצור איתי קשר. למחרת הוא שלח לי הודעה ושאל אם אפשר להזמין אותי לקפה בצהריים. אמרתי, 'למה קפה בצהריים? בוא נצא בערב'. הוא הציע בצהריים כי הוא חשב שבערב אני ארצה להיות עם הילדים, וככה הבנתי שמדובר בבן אדם מהמם ורגיש".
הוא רווק בן 45. לא שאלת את עצמך את השאלה המבאסת אבל המתבקשת, "מה לא בסדר אצלו"?
"אם לא הייתי מפורסמת והייתי צריכה לצאת לדייט ולהגיד שאני גרושה פעמיים עם שני ילדים, גם עליי היו מרימים גבה. גם אצל דותן יש סיפור מאחורי הדבר הזה. זו שאלה מאוד לגיטימית שאת שואלת את עצמך, אבל ברגע שאת שואלת את בן הזוג שלך והוא עונה תשובה הגיונית, את אומרת 'סבבה'".
מתי הכרת בינו לבין הילדים?
"אחרי שיצאנו חודשיים בצורה אינטנסיבית. אני אוהבת את הספייס שלי, אבל איתו הייתי אחרת. בכל פעם שראיתי אותו רציתי לראות אותו שוב, והבנתי שקורה פה משהו טוב. דותן והילדים התחברו מהר מאוד. בהתחלה הצגתי אותו כחבר, כמו שחברה נכנסת אליי הביתה. לאט-לאט התחלנו יותר להיראות כמו זוג".
הוא מעורב בטיפול בילדים?
"ממש. הוא מדהים איתם והם מאוד אוהבים אותו". 
פעמיים בשבוע ובכל שבת שנייה מבלים רפאל וגבריאל עם אבא שלהם, שמנהל בעצמו זוגיות חדשה.
עדכנת את מייקל כשהדברים עם דותן הפכו לרציניים?
"בוודאי. לא רציתי שהוא יראה את זה בתקשורת, בכל זאת נכנס מישהו חדש לחיים של הילדים שלו".
איך הוא בתור אבא? הוא תומך בך כלכלית?
"הוא משלם מזונות, אף אחד לא מבקש מעבר, ואנחנו גם לא צריכים. הוא אבא מהמם והילדים מאוד אוהבים אותו".
אתם ביחסים טובים?
"אנחנו בקשר בסדר. לא החברים הכי טובים, אבל מתייחסים בכבוד אחד לשנייה. היה בינינו דם רע, אבל עברנו את זה ואנחנו חושבים רק על טובת הילדים שלנו".
קשה לך שיש אישה נוספת שמטפלת בבנים?
"כשהחלטתי להתגרש הבאתי בחשבון שזה יקרה. אין תחליף לאמא ולאבא, אבל אני מעדיפה שהילדים שלי יעשו את ראש השנה עם בת הזוג של אבא שלהם מאשר שיחיו בבית שלא טוב בו".
איך את מסתדרת כשהם לא בבית?
"קשה לי, אבל התרגלתי לזה. הכי קשה לי עם הנסיעות לחו"ל. למייקל יש משפחה ברומא, אז רפאל נסע איתו לעשרה ימים. אני יודעת שהוא נהנה, אבל היה לי קשה בלב. אני אמא מאוד טוטלית, אני אוהבת שהם איתי. מצד שני, יש גם יתרונות. בכל שני ורביעי יש לך את החופש שלך, את יוצאת עם בן הזוג שלך. לזוגות נשואים אין את זה".
אמרת שמבחינתך סגרת את הבסטה. זה נכון?
"מבחינת ילדים או מבחינת חתונה?".
בואי נתחיל עם ילדים.
"אמרתי שמבחינתי זה מספיק לי, אבל אני לא יודעת מה יהיה בעתיד, לא סגרתי את האופציה הזו. לגבי חתונה סגרתי את האופציה".
לא תתחתני?
"ממש לא. מה, אין לי חיים? אני גרושה פעמיים, אני לא רוצה להיות שם שוב. אני רוצה שתהיה לי הזכות לקום וללכת אם אני חפצה בכך, בלי להיות חצי שנה עם עורכי דין ובלגנים. אני לא רוצה שמישהו יקשור אותי אליו".
לדותן חשוב מוסד הנישואים?
"לא, הוא זורם מאוד".
הוא רוצה ילדים?
"הוא רוצה ילדים. אם הזוגיות שלנו ממש תצליח אז כנראה יהיה לנו ילד".
וואו, כבר דיברתם על זה?
"דיברנו על זה מהרגע הראשון. אף אחד לא בא לבזבז את הזמן לאף אחד. הוא אמר, 'אני בן 45, אני רוצה ילד, זה משהו שאת תרצי אם הקשר יצליח?'. אמרתי לו, 'אם אתה תהיה התיקון של כל מה שעברתי, אז כן'".
במה שונה מערכת היחסים הזו מהקשרים הקודמים שהיו לך?
"למדתי לשחרר את האגו ולדבר. עד היום שמרתי המון בבטן. היום אני מתרגמת מולו את הרגשות שלי, אני אומרת אם משהו מפריע לי, אנחנו מדברים על הכל. כשעומד מולך מישהו שיודע לדבר על מה שמפריע לו ולשנות את מה שמפריע לך, ועושה הכל כדי שזה יצליח, את מרגישה מבורכת".
הייתי בסוג של הדחקה
למרות החומרים הרבים שסיפקה אלמליח במהלך השנים, כאמור, למדורי הרכילות – בעולמות הרשת החברתית היא נוכחת פחות.
יכול להיות שלקחת צעד אחורה בזמן האחרון?
"לא לקחתי צעד אחורה, אני פשוט מתרכזת בדברים שאני אוהבת. אני עושה קריירה מטורפת, אני פשוט פחות מתחברת לפעילות ברשת. אני באה מהעולם של פעם, אני דוגמנית, ואני מרגישה שמשהו בעולם הזה מאוד השתנה והוא פחות אני. אני מנסה איפשהו להשתלב שם, כי זאת העבודה, אבל אני לא מתחברת לקונספט".
את מרגישה שזה פוגע בך?
"ממש לא, בגלל שאני לא מישהי מתחילה. אותי לא מכירים דרך אינסטגרם. אני מדגמנת מגיל 17–18, מכירים אותי כבר המון שנים. כשלוקחים אותי לעבודה לוקחים אותי עם הערכים שלי, עם כל מה שעברתי. אם הייתי צריכה להתקדם סביב מספר העוקבים שיש לי, הייתי בוחרת במקצוע אחר".
למה?
"כי אני לא בן אדם שמצלם את עצמו במיטה, אני לא מדברת למצלמה או מצלמת את עצמי מבשלת ארוחת ערב. אני פחות רוצה לחשוף את כל החיים שלי באינסטגרם או בפייסבוק, זה לא זורם לי לעשות את זה לאורך היום, יש לי חיים ויש לי עבודה. יש לי אינסטגרם, כשזורם לי לצלם אני מצלמת ואני מעלה, אבל יש ימים שאני לא מעלה סטורי, וזה בסדר. אני קמה בחמש בבוקר, עובדת עד שבע בערב, אני בן אדם נורא עמוס".
הרשת החברתית נותנת לדוגמניות ערך מוסף, לא?
"הערך המוסף שאני מאמינה בו הוא להיות גם דוגמנית, גם שחקנית וגם מגישה, ופחות להיות אושיית רשת. אני יוצרת תוכן שהוא אני, והיום יותר מעניינים אותי תכנים שקשורים בהורות, במשפחה, בנשים בסיכון". 
בתכנים האלה עוסקת אלמליח בשני פרויקטים התנדבותיים שהיא מנהלת: "מאמא לאמא", מיזם המחבר בין תורמים לבין נשים נזקקות, ו"קול אישה", סדרת רשת שבה היא מראיינת נשים שורדות אלימות. במרץ חשפה בריאיון אמיץ שהייתה בעצמה קורבן לאונס במסגרת זוגיות אלימה.
"היה לי מאוד קשה לחשוף את זה", אומרת אלמליח. "גם אבא שלי ראה את זה בפעם הראשונה בכתבה. לא היה לי אומץ להגיד לו, רק אמרתי שהולכת לצאת כתבה לא נעימה ושיהיו מוכנים. היה לי קל יותר שהם יקראו את זה לא לידי מאשר לספר להם. אני חושבת שזו הייתה הפעם הראשונה שכיביתי את הטלפון אחרי שיצאה כתבה עליי. לא היה לי כוח לשמוע אף אחד, הייתי צריכה רגע להתכנס ולהבין שחשפתי את זה. אני תמיד אומרת לכל הנשים שאני מראיינת בנושא הזה שהן גיבורות, ופתאום כולן אמרו את זה לי. החשיפה הייתה קשה, אבל הרגשתי טוב יותר אחרי שעשיתי את זה".
את מרגישה שהתאוששת מהזוגיות הזו?
"לגמרי. לגמרי. אני לא בן אדם שנתקע על דברים. אני חושבת שהייתי בסוג של הדחקה, וכשחשפתי את זה בתקשורת קיבלתי את הבום לשבוע, והמשכתי. אני לא נכנסת לדאון ודיכאונות, אני מהר מאוד מרימה את עצמי ואומרת, 'החיים נמשכים. קרה, עבר, נקסט'".
מאיזה מקום זה מגיע?
"אני לא יודעת. זו אני. כשסבתא שלי, שהייתה הדבר הכי קרוב אליי בעולם, גססה, הלכתי לרופא המשפחה ואמרתי שאני רוצה ציפרלקס. ידעתי שלא אצליח להתמודד עם המוות שלה. אני פשוט מאוד מודעת ליכולות שלי, אני יודעת מתי אני יכולה ליפול – ושם אני עוצרת את זה. אני עם הציפרלקס מאז, זה עשה לי טוב. חשבתי להפסיק, אבל הרופא שלי אמר, 'אם זה עושה לך טוב, אז למה?'".
את לא צריכה לתת את עצמך
היום אלמליח מדגמנת עבור KB PURE, משדרת ברדיו ירושלים ומעבירה הרצאה על הסיפור שלה. "בהרצאה אני מלמדת איך ללכת עם הלב ועם הערכים שלך לאורך כל הדרך", היא מתארת. "אני מספרת שכשהייתי צעירה יותר, בגיל 23, החלום שלי היה להיות בספורטס אילוסטרייטד. הגעתי לצלם הכי בכיר שמצלם את השערים בניו יורק, וכשנפגשנו הוא אמר לי, 'Give and take'. אמרתי לו שאני לא בעניין, לא של give ולא של take, והלכתי משם. ידעתי שאני מפספסת את החלום הכי גדול שלי".
מה אמרת לעצמך?
"אמרתי, 'שיר, אם זה צריך להיות שלך, זה יבוא מכיוון אחר. את לא צריכה לתת את עצמך וללכת נגד החינוך שלך. מחר תגשימי את החלום הזה, תסתכלי במראה ותגידי, "מה עשיתי?"'. אני חושבת שלמרות שלא היה ספורטס אילוסטרייטד, הצלחתי לא פחות". 
היום לא היית מדגמנת הלבשה תחתונה, בגלל הילדים?
"אין לי בעיה להצטלם בהלבשה תחתונה, ולאורך כל הקריירה שלי אמרתי את זה. דוגמנות זה מקצוע. כמו ששחקנית צריכה להתנשק על הסט, לעשות סצנות חושפניות או סצנות סקס, גם דוגמנית כחלק מתפקידה מצטלמת בהלבשה תחתונה ובבגדי ים. זו עבודה".
לא מטריד אותך שכשהם יגדלו הם יראו את אמא בהלבשה תחתונה?
"כשהם יגדלו אני מקווה שהעולם יתקדם עוד יותר בנושאים האלה".
איך את מרגישה היום עם הגוף שלך?
"אני מאוד אוהבת את מה שאני רואה במראה. המראה החיצוני שלי זו העבודה שלי, אני מאוד מטופחת. חשוב לי שהשיער שלי ייראה טוב, אני אובססיבית לציפורניים שלי. אני משתדלת לשמור על תזונה נכונה אבל אני לא מקפידה על סלט, סלמון וחזה עוף, לפעמים בא לי בורקסים ושתייה מתוקה. אני עושה ספורט ארבע פעמים בשבוע, ואם אני לא מתאמנת שבוע אני מרגישה רע עם עצמי. אני לא סופרת קלוריות או עולה על המשקל, זה לא מעניין אותי". 
מה את חושבת על ניתוחים והזרקות?
"באופן אישי אני אוהבת את המראה הטבעי ולא מתכננת אי-פעם לשנות את איך שאני נראית, ממש לא".
איזה חלום עדיין לא מימשת?
"להביא תכנים לטלוויזיה, להגיש. בטלוויזיה התחרות קשה. זאת המטרה הבאה שלי".
מה ההבדל בינך לבין מי שהיית לפני עשור?
"אני לא אותה שיר שהייתי בגיל 23, ברור. שיר בת ה-33 עברה חתיכת עשור. היום אני מבינה שמה ששלי שלי, ומה שלא לא. אני לא נכנסת לאטרף על כל דבר שקשור בעבודה, אני רגועה ועושה מה שטוב לי".
צילום: שי פרנקו | סטיילינג: אייל אזרזר | איפור: אדם משעלי | שיער: חן כחלון | הפקה: טל פוליטי