הטלפון של אבישג נגר רוטט. שוב רוטט. הוא לא מפסיק. לא ביום ולא בלילה. הודעות וטלפונים ברצף. "את לא מבינה איזה הודעות אני מקבלת, זה מטורף. תמונות עירום של גברים, של נשים, הצעות מגונות בכסף". כן, יש חלקים פחות נעימים בלהיות אחת מבנות העונה השלישית של ה- ITGIRLSבהוט, שבה משתתפות גם אדל בספלוב, דנה זרמון וקים וויס. "מישהו כתב לי 'אני אשלם לך 1,500 שקל בשביל תמונה של הקקי שלך'. שלח לי את זה כל יום. 'הדבר היחיד שאני רוצה זה תמונה של הקקי'. אחר כך הוא עלה ל-3,500 שקל".

היית שולחת תמונה מגוגל.
"אנשים מאבדים את זה. את חייבת לראות, חכי, מישהי שלחה לי את התמונה הזאת". אבישג נוברת בנייד ומראה לי תמונה של בחורה שמצולמת מאחורה, מתכופפת נטולת תחתונים. "היא כתבה לי 'אהבה שלי, איפה את נמצאת?'. לבנות יש יותר אומץ, הן הולכות עד הסוף עם הטירוף. שני גולדשטיין חברה טובה שלי, ואנחנו פעם בשלושה ימים עושות תחרות מי מקבלת הודעות יותר הזויות. אני מקבל מלא הודעות מסוג 'אני נמצא במלון בחדר כך וכך, מחכה לך'. הייתה תקופה שמישהו עקב אחריי, כתב לי 'את עכשיו באוטו ברחוב אבן גבירול מדליקה סיגריה'. חודש הוא שלח לי הודעות קריפיות עד שאמרתי לו שאם הוא לא מפסיק אני מעבירה את זה למשטרה. אנשים חושבים שזה קל להיות מפורסם".

זה נשמע די קל.
"זה לא. בעונה הראשונה היו בנות שתקפו אותי, בקניון ראשון לציון. זה היה אחרי ששודר פרק על ריב ענק ביני לבין אדל במסיבת פיג'מות. הן צעקו לי 'מי את חושבת שאת שתדברי ככה לאדל', וכמעט הביאו לי מכות. היה איזה פרק שהטיסו את אדל ודנה ללונדון כי היו להם 30 אלף עוקבים יותר ממני, ואותי לא הטיסו, ואיזו מעריצה בת 25 החליטה לשלם 8,000 שקל ולקנות לי 150 אלף עוקבים באינסטגרם. קיבלתי המון תגובות רעות, גם מאנשים שמכירים אותי, וזה הכי פגע, נראה לכם שאני אקנה עוקבים? ושאם אני אקנה אני אהיה כזאת מטומטמת לקנות 70 אלף ביום הראשון ו-70 אלף ביום השני? מיד שלחתי הודעה לתקשורת לטהר את שמי, ותוך שלושה ימים הורידו לי את העוקבים. הבחורה ההיא חסמה אותי. יש גם חוסר פרגון די גדול".

במה למשל?
"יש קטע, בעיקר של בנות, של חוסר פרגון. כשאני הולכת למועדון למשל, ועומדת בכניסה מישהי ואומרת לי 'כן, מה השם', וברור לי שהיא מכירה אותי. אז אני מסתכלת עליה ואומרת 'תנחשי מה השם', ואז הקרח נשבר והיא מחייכת. לפעמים היא כזה דופקת לי קטע של 'אה, כן, אדל, את אדל".

אבישג נגר למגזין (צילום: ערן לוי)
נראה לכם שאני אקנה עוקבים? |צילום: ערן לוי

אילו תגובות את מקבלת ברחוב?
"אנשים צועקים לי מלא דברים. למשל, 'במציאות את לא נראית אבו-גבר'".

מה זה אומר?
"מגיל קטן אהבתי לקחת טי שירטים של אח שלי ולהתלבש זרוק כמו שאני אוהבת. מפריע לי שהעולם מנסה להגדיר אותך. בעקבות התוכנית קיבלתי מלא הודעות 'למה את מתלבשת כמו בן', 'מה, את לסבית?' ודברים כאלה. אני יודעת להיות נשית גם, יכולה להיות יותר נשית ממישהי שלובשת שמלות. אני יוצאת לליינים של גייז או לסביות כי כל החברים שלי מחיי הלילה שם וגם בגלל המוזיקה".

לא קשה לך עם עודף תשומת הלב כרגע?
"אני כבר לא יוצאת לקניונים, כי מטורף מה שיקרה לי שם. אני אוהבת את האהבה הזאת, אבל קשה לי כשמתקשרים אליי באמצע הלילה. אני יכולה לקבל 200 שיחות בלילה. אני כבר לא עונה לטלפונים. הנה, תראי". הטלפון מצלצל ללא הפסקה, ואבישג עונה לאחת השיחות. "הלו?" שואל קול מהוסס של ילדה, "אמממ... זאת אבישג?" – "טעות, זה לא הטלפון של אבישג", היא אומרת ומנתקת. "לפעמים אני אומרת 'זאת הסוכנת שלה, אבישג לא פה'. אם אני אענה יעבירו את המספר לעוד 30 אלף ילדות ועד מחר ייפתחו מאה קבוצות וואטסאפ איתי. אני כל פעם מגלה שצורפתי לעוד קבוצה כזאת, ואני יכולה לראות 'אדל יצא/ה מהקבוצה'. דנה זרמון יצא/ה מהקבוצה'".

שיקרתי קצת, עברתי התעללות של חרמים, לא פיזית

מאז ומתמיד ידעה אבישג נגר שהעתיד שלה נמצא באופנה. כמו הרבה בנות היא אהבה לעלעל במגזינים, ולדמיין אילו מהבגדים היא רוצה אבל בניגוד לרובן, היא גם הצליחה להבריג את עצמה לתוך התעשייה. נגר גדלה ביהוד ("היינו במצב כלכלי סביר, אבל לא כזה שיכולתי להרשות לעצמי שאנל"), בת יחידה בין 4 בנים ("תמיד הייתי הנסיכה של הבית"), אימא עובדת בגן דמוקרטי ואבא נגר ("כן, הבדיחה על נגר-נגר. צפוי"). בתיכון היא למדה שרטוט, תפירה ואיור, אבל אופנה עניינה אותה הרבה יותר מאשר רק גזרות וצבעים. "אופנה משכה אותי ברמת הידע, לפני הנראות. אם בחורה הולכת עם שאנל ולא יודעת מי הייתה שאנל, היא לא שווה בעיניי. בחורה שהולכת עם תיק שאנל שעולה 5,000 דולר צריכה לדעת ששאנל הייתה אחראית למהפכה של האופנה". האובססיה בנוגע לאופנה רק העמיקה עם הגיל, וכשאבישג הגיעה לצבא ונהפכה לשק"מיסטית, היו לה בחדר כומתות בכל הצבעים, וכל פעם היא חבשה אחת אחרת, לפי מצב הרוח. "הרס"ר תפס אותי והעיר, אז הלכתי לקב"ן ואמרתי שאני חייבת את זה. הייתי שרוטה ברמות קשות. אחר כך לא העירו לי יותר. היה לי גם פטור משיער אסוף. אמרתי לקב"ן שאכלתי טראומה בילדות, שהתעללו בי כשהייתי קטנה ומשכו לי בשיער ולכן אני לא יכולה לעשות יותר קוקו, וקיבלתי פטור".

באמת עברת התעללות?
"שיקרתי קצת, עברתי התעללות של חרמים, לא פיזית. הייתי שונה מאוד, טומבוי, למדתי בבית הספר לצד בנות מסביון ומגשימים, ולא ממש הבינו את הקטע שלי. לא היו לי חברות, הסתובבתי רק עם בנים והתלבשתי איך שבא לי, ותקופה ארוכה מאוד היו יורדים עליי. גם בגיל מאוחר יותר היה לי בן זוג שהתפדח ממני ותמיד שאל למה אני לא יכולה להיות יותר נשית ולשים שמלה ועקבים, אבל בעיקר בתיכון התמודדתי עם יחס מגעיל".

אבישג נגר למגזין (צילום: ערן לוי)
מאוד פגע בי כשאמרו לי 'איכס, איזו רזה'. היום אני חולה על הירואין שיק|צילום: ערן לוי

איך באמת התמודדת עם זה?
"זה הפריע לי. בעיקר, האופי של הבנות. אלו מסביון מעולם לא היו חברות שלי, אבל אחרי שהתחלתי להתפרסם והתחלתי להגיע לתצוגות אופנה, פתאום אותן בנות שלא התייחסו אליי בתיכון ניסו להתחנף. אבל זה שאני מגיעה היום למסיבה ורואה אחת שלא ירקה לכיוון שלי בתיכון מסתכלת עליי ואומרת 'וואו', גורם לי להרגיש בוז. ואני מבינה למה לא התחברתי לבנות האלו, שהיו מטנפות עליי מאחורי הגב ולא מזמינות אותי למסיבות רק בגלל שהתלבשתי אחרת".

ואיך עובד עולם האופנה עם חולצות גבריות וסניקרס?
"נסעתי פעם לתצוגת אופנה במילאנו ונגנב לי תיק של לואי ויטון עם 12 זוגות נעליים, ונשארו לי רק אלה שהיו עליי, סניקרס מטונפות של פומה. הגעתי לתצוגה עם חליפה שעיצבה ג'יג'י חדיד לטומי הילפיגר כשאני עם הסניקרס, וג'יג'י עצרה אותי ואמרה לי 'אני לא יודעת מי את, אבל תדעי לך שראיתי מלא בנות שלבשו חליפות שלי, תמיד עם פלטפורמות או עקבים. אף פעם לא ראיתי מישהי עם סניקרס, וזה נראה מגניב ממש". והסוכן שלה שאל אם זה בסדר שהוא יצלם אותנו וישלח את זה לטומי הילפיגר העולמי, והם גם העלו את התמונה".

אחרי הצבא אבישג לא הייתה בטוחה מה היא אמורה לעשות עם עצמה ועם החיים. מצד אחד, היא נורא רצתה לעסוק באופנה, מצד שני – איך בכלל מתחילים עם כל הסיפור הזה? היא מילצרה, הייתה סלקטורית, ברמנית, אבל הרגישה שהיא לא ממצה את עצמה. ואז הגיעה ההחלטה: לפתוח בלוג אופנה. "ישבתי עם חברה בחדר שלי, והיא אומרת לי 'יש מישהי ברשתות החברתיות, בלוגרית אופנה איטלקית בשם קיארה ביאסי, והיא מה זה דומה לך. את חייבת לראות'. אני מסתכלת באתר שלה, ואני רואה מישהי שבאמת מזכירה אותי, שעושה בדיוק מה שאני רציתי לעשות – שת"פים עם חברות אופנה. אני רואה תמונות שלה עם בגדים וסטיילינג שלה, ממש עפתי על זה. חודש שלם ישבתי יום יום ובלעתי את הבלוג שלה, ואחרי חודש באתי לחברות הכי טובות שלי, קדוש ומייקי, ואמרתי להן 'שומעות, אני פותחת בלוג כמו קיארה ביאסי'. והן נחנקות מצחוק, אומרות לי 'שבי בצד רגע, מה נראה לך?'. אמרתי להן 'חצי שנה מהיום אני מגיעה לבחורה הזאת, קיארה'".

איך?
"שלחתי 500 מיילים בשבוע לחברות גדולות, קטנות, לא ראיתי בעיניים".

מה כתבת?
"'שלום, קוראים לי אבישג נגר, יש לי בלוג אופנה, אני אשמח לעשות איתכם שת"פים'. רוב החברות ששלחתי אליהן היו במילאנו. כמעט אף אחד לא ענה לי, אבל פה ושם חברות קטנות שלחו לי זוג נעליים או חולצה. חיפשתי צלמת שתעבוד איתי, רציתי להצטלם עם בגדים ולהעלות לבלוג, אבל לא היה לי כסף וכל הצלמים שפניתי אליהם רצו 500 שקל לסט. רק צלמת אחת, אריאל פדהצור, אמרה לי 'בואי, אני מאמינה בך'. נסענו כמה פעמים בשבוע למתחם התחנה להצטלם ושילמתי לה על זה כמה עשרות שקלים. כיום היא טסה איתי לשבוע האופנה, היא מגיעה איתי למילאנו, יש לה משכורת קבועה, דאגתי לה".

אבישג נגר למגזין (צילום: ערן לוי)
צועקים לי מלא דברים. נגיד, 'במציאות את לא נראית אבו-גבר'|צילום: ערן לוי

ואיך הגעת בסוף למילאנו?
"שלחתי מלא מיילים עם תמונות שלי להמון חברות, ליחסי ציבור, לכל דבר שיכולתי למצוא במילאנו וקשור לאופנה. ויום אחד חזרה אליי מישהי בשם סברינה לורורה, שהיא אשת יחסי הציבור וקניינית של רשת החנויות קוואדרה שופ, שזו רשת מוכרת למותגים בלבד. היא זאת שגילתה את קיארה ביאסי. היא כותבת לי 'ראיתי את התמונות שלך, אני מאוד אוהבת את סגנון הלבוש שלך ואני הולכת להפוך אותך לאחת הבלוגריות המצליחות. אני שולחת לך שני כרטיסי טיסה לאיטליה, לך ולצלמת שלך לבוא ולעשות לי צילומים'. ישבתי על משבצת הבחורה שיכולה להיות קלאס ו'מלוכלכת' כאחת. באחד הצילומים ששלחתי לה לקחתי מחברה תיק של שאנל והצטלמתי יושבת על פחי זבל. הצילום הזה הרס אותה".

אבישג עלתה על מטוס, נחתה באיטליה והגיעה לטראני, שם נמצאת סברינה ("להגיע לטראני זה כמו לנחות בישראל ולנסוע ליהוד"). שאליה היא הגיעה, כרגיל, עם חולצת אקסטרה לארג' ו"חצי לק". "ברגע שהיא ראתה אותי היא אמרה 'את אדג'ית, יש בך משהו מלוכלך, שנים לא ראיתי את הילדה הרעה הזאת בדוגמניות שלי'. התחלתי ללכת לתצוגות אופנה שסברינה שלחה אותי אליהן. הייתה לי רשימה של כל המסיבות החשובות שאני לא מורשית להיכנס אליהן, והחלטתי שאני חייבת להתפלח למסיבה של המעצב פיליפ בליין. אני יודעת איך נראה המעצב הראשי שלו, ריקרדו, וידעתי שיש לי כמה דקות עד שתופסים אותי. אני ילדה מיהוד, אחרי הכל, ולהתפלח אני יודעת. אז התפלחתי מאחורה, קלטתי מהצד את סנופ דוג, ואז ראיתי את ריקרדו וניגשתי אליו. 'שלום, נעים מאוד, אני אבישג מישראל, אני חולה על העיצובים שלך ואני אשמח אם נעשה שיתוף פעולה'. הוא הסתכל עליי בהלם אבל נתן לי כרטיס ביקור. כמה דקות אחרי זה השומרים קלטו שאין לי צמיד והעיפו אותי החוצה".

נו? והיה שיתוף פעולה?
"ברור, מה נראה לך? וכל שנה אני חוזרת למסיבה שלו, לשבת ליד אותו שולחן שממנו העיפו אותי".

בואי נדבר על זה: כל המסיבות האלו, בטוח עוברות של כמויות עצומות של סמים.
"שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה, אבל זה לא מדבר אליי. יש אנשים שצריכים לעשות סמים קשים, ויש אנשים שבאופי שלהם הם סמים, ואנשים אומרים לי 'את לא צריכה שום דבר, את סם מהלך'. יש לי קווים אדומים שלא אעבור וזה אחד מהם".

מתוך ITGIRLS (צילום: באדיבות HOT)
אני ילדה מיהוד, אחרי הכל, ולהתפלח אני יודעת. אבישג ואדל מתוך ITGIRLS|צילום: באדיבות HOT

יצא לך גם לדגמן או שאת רק בלוגרית אופנה?
"אני לא מתיימרת להיות דוגמנית, פחות הקטע שלי לעמוד במינוס 20 מעלות עם צלם שאני לא מכירה. יש לי 325 תחתוני חוטיני של קלווין קליין משיתופי הפעולה איתו. בניגוד לארץ, בחו"ל לא משנה להם אם הבחורה מפורסמת וכמה עוקבים יש לה. קלווין קליין, למשל, ברגע שהם מזהים מישהי שמבחינתם יש לה את הלוק שהם מחפשים, ורואים שיש לה את הווייב הנכון בתמונות שהיא מעלה לאינסטגרם, הם יקחו אותך לשיתופי פעולה ולא מעניין אותם אם יש לה רק עשרת אלפים עוקבים. הם פרסמו תמונה שלי בסטורי שלהם לפני שבועיים וכתבו 'ההשפעה של קלווין קליין', ביחד עם תמונות של ארבע בנות נוספות, לאחת היו 3,000 עוקבים, לעוד אחת 10,000. מעניין אותם שאני אשרת את המותג, את הסיפור של קלווין קליין, ולא אם אני מפורסמת. כיום מתייחסים לבלוגרית כאל מישהי יותר שווה מדוגמנית. יודעים שאני מספיק טובה להצטלם, אבל לא יגידו לי איך להצטלם. בלוגרית אופנה היא בחורה עם סיי, בניגוד לדוגמנית. אני חתומה בסוכנות דה קומפליינרס באיטליה, אנחנו רק 4 בנות שם ואחת מאיתנו היא קיארה ביאסי".

ואיך המשכורת של בלוגרית אופנה?
"זה כסף מעולה, לא פחות מדוגמנית. אני מקבלת בגדים, מצטלמת, מקבלת כסף, מקבלת בגדים, מצטלמת, כסף... אבל בסופו של דבר זה משעמם. כמה כבר אפשר לקבל דברים בחינם, לעשות 10 אלף שקל על תמונה באינסטגרם? יש דברים שאני לא אעשה, לא תראי בחיים תמונה שלי מחזיקה מוצר מגוחך שלא קשור למקצוע או לתדמית שלי, נניח, פרסומת למשחה נגד פטרת, או טיטולים. גם לא בשביל 300 אלף שקל. לכן גם לא הייתי עושה ריאליטי כמו 'הישרדות' או 'המירוץ למיליון'. אני מזוהה בתעשייה כבחורה האופנתית שמתעסקת באופנה. אבישג ממילאנו, הבלוגרית, המאגניבה, ואני רוצה לשמור על המוניטין הזה. לא אכפת לי מזמן מסך".

בר רפאלי, למשל, כן מצטלמת לטחינה הנסיך ודברים שלא בהכרח קשורים לתדמית שלה.
"אני לא יודעת מי מונע מכסף ומי מאופי, אולי אלה דברים שהיא מתחברת אליהם. המקצוע שלי מונע מאופי, בניגוד לדוגמנית, יש לי תדמית מסוימת שבניתי ברשתות החברתיות, ולכן אני צריכה לבחור את המותגים שלי בקפידה".

נראה לכם שאני יכולה להצטלם עם שלוש בנות מצפון תל אביב?

יחד עם השת"פים והצילומים, כולל קלווין קליין, סטלה מקרטני, ברברי ניו יורק, שאנל, לייבל אמ, הירואיק, טופ שופ, פומה, פיקס ועוד, היא עושה את ITGIRLS (שני-רביעי ב-14:30 ב-HOT בידור ישראלי וב-HOT VOD). נגר הייתה במילאנו כשהתקשרו אליה מההפקה ואמרו לה שהיא מוזמנת לאודישן לפני העונה הראשונה. "הם הבינו מיד שאני לא דמות שצריכה לעשות רעש וצלצולים כמו כל בחורה, אבל בהתחלה לא רציתי להשתתף".

אבישג נגר למגזין (צילום: ערן לוי)
אם בחורה הולכת עם שאנל ולא יודעת מי הייתה שאנל, היא לא שווה|צילום: ערן לוי

למה?
"אמרתי 'נראה לכם שאני יכולה להצטלם עם שלוש בנות מצפון תל אביב?'. אבל אז חשבתי יאללה, זה להסתכל לפחד בעיניים, כי מיד עלתה מולי הילדות, הבנות בכיתה ששנאו אותי ואני אותן, וחשבתי שאני הולכת להיות הברווזון המכוער כמו פעם. אבל עשיתי מספיק דברים מאז, כך שאני יכולה להתמודד איתן. בעונה הראשונה היו מלא מריבות והיה לי קשה, הרגשתי שהן לא באמת מכירות אותי ויודעות מה עברתי בחיים. הרגשתי שהן לא יודעות מה זה קושי. אבל בעונה השלישית אלו בנות אחרות לגמרי".

מה השתנה?
"אני מתחרטת על זה שבעונה הראשונה הנצחתי את זה שאני מיהוד, שאמרתי שאני שונאת בנות. אני לא שונאת בנות. היו המון ריבים בהתחלה, לא יכולתי לשאת אותן והן לא יכלו לשאת אותי. אבל בעונה השלישית דברים אחרים, אני הולכת עם לוקים יותר נשיים ואדל הולכת עם כובע קסקט".

נראה שגם בעונה הזאת יש מריבות. למשל, כשאחת הבנות אמרה לך באמצע הפקה משהו על יהוד, וזה פגע בך.
"צילמנו הפקת איגרוף, והן היו נראות כמו במסיבת פיג'מות, ולא אהבתי את זה. אז ביקשתי מהן להיראות כאילו הן רבות באמת, ועל זה קיבלתי 'אנחנו לא מיהוד'. זה פגע בי. מה את אומרת לי 'יהוד' כשאני עושה הפקות במילאנו? ומעצבן אותי שאחר כך יירדו בבית הספר על בנות מיהוד בגלל זה".

יכול להיות שזה קטע גזעני?
"אני לא רוצה להגיד גזענות, אבל אני כן מרגישה שמנסים להנציח את הפריפריה. בארץ כל הזמן מדברים על זה שאני ממקום אחד והבנות האחרות ממקום אחר, תמיד מנסים להנציח את השוני. מנסים כל הזמן לשאול אותי על זה במקום להתמקד בשאלות על אופנה או לדבר על דברים חשובים שעשינו בתוכנית, כמו הפקה של מידות גדולות. את יודעת כמה הודעות קיבלתי מבנות שסובלות מחרם בבית הספר? בנות שיש להן בעיה עם המשקל? כל התוכנית דיברתי על זה שכשאומרים לבחורה שהיא רזה מדי זה פוגע בדיוק כמו שאומרים למישהי שהיא שמנה מדי".

אבישג נגר למגזין (צילום: ערן לוי)
בצבא היה לי פטור משיער אסוף. אמרתי לקב"ן שאכלתי טראומה בילדות, שמשכו לי בשיער|צילום: ערן לוי

בואי, שמנות עדיין מקבלות יחס יותר משפיל.
"עלי כל החיים אמרו בתיכון 'כשאבישג מדברת איתך זה כאילו שהיא מפנה לך את הגב'. זה לא מעליב כשאין לך ציצי? מאוד פגע בי כשאמרו לי 'איכס, איזו רזה'. היום אני חולה על הירואין שיק, לקח לי שנים לאהוב את הגוף שלי".

העבודה המאומצת והנסיעות עשו את שלהן, ולפני כחודשיים חטפה אבישג התקף חרדה, שבעקבותיו אושפזה. "התעוררתי באמצע הלילה וקלטתי שאני לא מרגישה את יד שמאל, ובימים אחרי הרגשתי כאילו יש לי נמלים ביד. ואז התחילה להירדם לי גם רגל שמאל. ונורא נלחצתי, כי אלו תסמינים של התקף לב. בלילה השלישי התעוררתי ואמרתי 'אני נוסעת עכשיו לבית חולים'. עשו לי אמ.אר.איי, צילומים, הייתי מאושפזת יומיים. לא מצאו כלום. ואז הרופא שאל אותי אם אני בתקופת לחץ, ואמר לי שאני חייבת להוריד הילוך. אמרתי לו שאין דבר כזה שאני אוותר על מה שאני אוהבת. הבאתי לבית החולים את הקלסר שלי כדי לעבוד על הקולקציה שאני מנסה לפתח. הוא אמר לי פחות לחשוב. נעלמתי מהרדאר לשבוע וחצי, ומאז זה עבר לגמרי".

מה עם בן זוג? מישהו שידאג לך קצת?
"יש לי חבר 4 שנים אבל זה מורכב. הוא לא אוהב שמדברים עליו, אז אני מעדיפה שלא".

גדלתי עם בנים, חייתי בתחושה שאני אחת מהן, ופתאום אכלתי כאפה

בגיל 18 עברה אבישג הטרדה מינית. היא לא מפרטת יותר מדי ("הדחקתי את זה ואני לא רוצה להיזכר"), אבל זה מה שגרם לה, לדבריה, להיות הבחורה שהיא כיום. "היו לי שלושה חודשים מאוד קשים. יש לי כמה חברות טובות שעברו דברים כאלה, והן נופלות אחר כך לתהום וסובלות מאוד. קשה לקום אחרי כזה דבר. היו לי סיוטים שבועות אחרי מה שקרה".

סיפרת למישהו? חשבת ללכת למשטרה?
"יש מעט מאוד אנשים שיודעים על זה. לא חשבתי ללכת למשטרה, אני מעדיפה לא לפרט. שנאתי את העולם אחרי זה. גדלתי עם בנים, הייתי מאוד חזקה, חייתי בתחושה שאני אחת מהן, ופתאום אכלתי כאפה. מה שעברתי בלבל אותי כל כך, פתאום משהו קרה לי עם בן. שלושה חודשים הייתי ככה, בדיכאון, ירדתי ממאה קמ"ש לחמישים ואחרי שלושת החודשים האלה החלטתי שזהו, ובבת אחת עליתי למאה חמישים קמ"ש. לדעתי כל בחורה אחרת שהייתה במצב הזה לא הייתה מצליחה להפוך לעצמאית וגדולה ולהגשים מטרות כמוני. הדבר הזה הרים אותי, הייתי צריכה להוכיח לעצמי שאני מסוגלת לעשות כל דבר, והוכחתי".

אבישג נגר למגזין (צילום: ערן לוי)
אנשים אומרים לי 'את לא צריכה שום דבר, את סם מהלך'|צילום: ערן לוי

צילום: ערן לוי | סטיילינג: נועם אדטו | איפר ושיער: אדם משאלי במוצרי MAC | בגדים: חליפה בורדו: H&m, חולצת פסים: נומרו 13, חולצה לבנה: H&m, בלייזר ומכנסיים: TOPSHOP, עגילים: ברשקה, חולצת פסים: אקוויפמנט לפקטורי 54,  מכנסיים ורודים: TOPSHOP, חליפה צהובה: ZARA, ג'קט זברה: marccain, חליפת פרחים: ZARA