אנה בול לא תיכננה להיות אמא בזמן הקרוב. אבל אז קרה האח הגדול ודבר הוביל לדבר. יציאה די מהירה, חברות עם דנית גרינברג ואליאב אוזן, היכרות עם אח שלו מתן, התאהבות בזק וארבעה חודשים אחרי – שני פסים על המקלון. "אני לא רציתי את ההריון הזה. הכל היה בטעות, לא תכננתי את זה וגם כשעשינו בדיקה הייתי בהכחשה, לא האמנתי שיכול להיות. כשגילינו, התלבטתי מה לעשות. הרגשתי שאנחנו לבד, שאין לי עזרה, אין לי אמא, אחות, סבתא, אישה שעברה את זה וקרובה אלי, ואמא של מתן גרה בצפון, היא לא תוכל לעזור ברמה יום יומית. ומה אני יודעת על תינוקות והריון? בחיים אפילו לא החזקתי תינוק. אבל זה בסדר, חרדות זה חלק טבעי מכל הריון. לפני כמה ימים חלמתי שאני יולדת חתול. מסתבר שזה חלום מאוד נפוץ".
חששת גם שאתם לא מכירים מספיק? אפילו לא גרתם יחד.
"נכון, אבל הקשר היה מאוד אינטנסיבי מהרגע הראשון. נפגשנו בכל יום, אולי לא מספיק בשביל 'בואי נעשה ילד', אבל כשזה קרה, מתן מאוד רצה שנמשיך. הוא אמר לי, 'זה לא קרה סתם, זו מתנה ויש לה סיבה'. וברגע שאת רואה את זה אצלו, וזה גבר שאת אוהבת ונותן לך את כל הביטחון בעולם, את לא יכולה להגיד לכל זה 'לא'".
אוזן קופץ לבקר אותנו מהחדר השני, ומביט באם בתו לעתיד בהערצה, "היא הפתיעה אותי", הוא אומר, "בהתחלה היא הייתה בהלם, אבל עכשיו היא מתחברת להריון, לכל החוויה". הוא בן 30, יזם בתחום האלומיניום שבקרוב עומד לפתוח עם אליאב "עסק שקשור בקעקועים", ובינתיים קונה עגלות ומודד נישות למיטות. הוא עומד להיות אבא מאוהב ומעורב, כך נראה, פער גדול מהילדות נטולת האב של אנה. לפני שבוע וחצי החליט לסגור את המעגל סופית וגם שלף טבעת, אנה אמרה כן, אבל הם לא מעזים לתכנן ארוע שיתנגש בחתונת השנה של הגיסים לבית אוזן-גרינברג.
"קודם כל הלידה ולהתרגל לחיים החדשים ורק אז", אומרת אנה, "אנשים שואלים אותי על תאריך לחתונה אבל אני בחודש תשיעי, מה הקשר עכשיו? חשבנו על תסריט שהילדה שלנו כבר תלך בחתונה שלנו. אפשר לחכות שנה, וגם שנתיים זה בסדר. אני לא הייתי מהבנות שחולמות על חתונה אף פעם, אז אנחנו עושים את זה בסדר אחר".
שנתיים עברו מאז אנה בול ירדה במדרגות הבית בנווה אילן אותו חלקה עם דיירי עונה 7 של "האח הגדול", העונה שטל גלבוע זכתה בה. אנה הייתה המודחת החמישית, ומותגה כבחורה היפה בבית, עם הימורים על נסיקת קריירת הדוגמנות שלה ביום שאחרי, לצד אפשרות של התייצבות באירועי השקה כנהוג. הכל קרה, אבל חלקית: הדוגמנות נקטעה עקב תביעה משפטית, ההשקות שעממו אותה, העבודה שלה בחברת מימון השתלטה על יותר ויותר מזמנה. אבל קשה לומר שלא יצא לה כלום מ"האח הגדול". הדבר הגדול ביותר שקרה לה נמצא כרגע בבטן שלה וזה התגלגל באופן שנראה גם מוזר וגם טבעי בו זמנית. "אחרי שדנית הודחה נפגשתי איתה וישבנו יחד, והבנתי שהיא ואליאב עוד לא דיברו. אז יצרתי קבוצת וואטסאפ של שלושתנו, וככה הם חזרו להיות בקשר", היא מספרת, "פעם, כשהם כבר היו ביחד, אליאב הגיע עם מתן לארוע שגם אני הייתי בו, הכרנו ומאז אנחנו ביחד".
עכשיו, כשהיא נכנסת לחודש תשיעי, רגע לפני הדדליין, אנה מנסה להסביר לעצמה מה בעצם התרחש. "אם היית אומרת לי לפני שנה שאני אהיה כאן, לא הייתי מאמינה. לא עניין אותי כלום, לא האמנתי שאצא מגבולות הריבוע שלי במרכז תל אביב, מהחיים שלי והחברים שלי והעבודה שלי, הכל אני אני אני. ופתאום אין את האני הזה יותר. זה שאנחנו ברמת אביב זה מטורף, החברות שלי לא מבינות איך התרחקתי מהמרכז. אבל די, דאגתי לעצמי מספיק שנים, כמה אפשר להמשיך ככה? כל עוד אין לך ילד זה בסדר, אבל עכשיו הזמן למשהו אחר".
בואי, עליתי 16 קילו
ההתעניינות סביב הזוגיות הזאת החזירה את אנה אל התודעה והבטן אפילו עזרה לה לקטוף את אחד הקמפיינים הנחשקים לנשים בהריון היום, של חברת האופנה רמי לי. "הבטן יצאה לי מאוחר אז עכשיו אפשר ליהנות מהבגדים האלה", היא אומרת, "לא שנשארתי רזה בהריון, בואי, עליתי 16 קילו. זה מלא". נסכים שלא להסכים. ה-16 קילו יושבים עליה נפלא, וקלישאת האישה הזוהרת לגמרי תקפה עבור אנה, כשבלי טיפת איפור היא מאירה את כל החדר, בדירה שעברו אליה לאחרונה ברמת אביב החדשה.
לעומת הזריזות שלכם, אליאב ודנית די מסורתיים.
"הם במקום אחר. דנית צעירה ממני, היא הולכת בדרך הקלאסית, אין לה מה למהר. המדינה עקבה וראתה איך הקשר שלהם התחיל, אז אפשר להבין למה מסקרן את כולם לאן זה ימשיך. ככה זה אמור להיות אצלם, אצלנו זה אחרת".
את ודנית רבות מי האח היותר מוצלח?
"אנחנו מתווכחות בעיקר על יופי", היא צוחקת, "אני טוענת שמתן נראה יותר טוב מאליאב, זו בדיחה במשפחה כי הם כולם נורא שטחיים, עסוקים בעצמם, זה נרקיסיזם משפחתי מובנה. אבל מתן באמת הכי יפה בארץ. אחרת לא הייתי עושה איתו ילד".
עוד ברשימת המשימות: להתגייר. היא לא יודעת מתי, איפה וכמה זמן זה ייקח - אבל אנה, בת להורים נוצרים אך נכדה של סבא יהודי, נחושה בדעתה לעשות את זה. "אני רוצה שהילדה תגדל עם מסגרת, שתכיר ותדע שהיא מבית יהודי. גם למתן זה חשוב. אם הייתי נולדת יהודייה היו לי חיים יותר קלים כאן וזה לא שגדלנו כנוצרים עם ישו. בחיים לא הייתי בכנסייה".
איך הגיור יסתדר עם הדוגמנות?
"אני כבר יודעת שאצטרך להפסיק לדגמן, לא תהיה ברירה. אני מכירה סיפורים של בחורות שלא איפשרו להן להתגייר בגלל שעבדו בתעשייה, אבל אין מה לעשות, ככה זה בגיור אורתודוקסי. חבל שאין כאן גיור רפורמי - אם היה, כל המדינה הייתה מתגיירת. הרי יש כאן יותר רוסים לא יהודים מיהודים, וזה אינטרס של המדינה שנהיה חלק מהלאום הזה, אם באמת רוצים למנוע התבוללות כמו שאומרים".
ובינתיים, כרגיל - נשים סובלות?
"זה שוביניסטי שאצטרך להפסיק לדגמן, ברור. שוביניסטי ומעצבן. אבל אני חיה פה בישראל, יש עוד מיליון דברים שמעצבנים אותי כאן ובכל זאת לא אעזוב. גם העובדה שאין לנו לנו דירה משלנו זה מעצבן".
כשבתם של אנה ומתן תיוולד, בספח לתעודת הזהות שאנה תקבל כמו כל אמא טרייה, לא יופיע תאריך הלידה העברי של התינוקת, רק הלועזי. חסר משמעות, לכאורה. רק פרט קטן, אבל כזה שמפריד בין השייכים לשייכים פחות. אנה מודיעה שהיא תבלע את העלבון. אחרי כל מה שעברה ב-28 שנותיה, עור הפיל שלה יעמוד גם בזה.
חשבתי שאני חכמה יותר מכולם ויודעת הכי טוב
היא נולדה במולדובה, לאבא צייר ואמא מרצה לאמנות. יש לה אח שגדול ממנה בשנה, אבל זכרונות מאבא שעזב את הבית כמעט אין. "אני לא בקשר עם אבא שלי כמעט חצי חיים, ברמה שאני לא יודעת אם הוא חי או מת", היא מציינת ביובש. "גדלתי בסביבה שלאף אחד מהילדים כמעט לא היה אבא, אז זה נראה לי נורמלי, זה היה מקובל, אוקיי, נקסט. אבל בתוכי תמיד ידעתי שעם הגבר שלי זה יהיה אחרת, אני אהיה עם מישהו שסגור על עצמו, מישהו שיהיה אבא מדהים".
כשהייתה בת 14, עלתה לארץ עם אמה, אחיה וסבה, והם השתקעו ברעננה. המשפחה בקושי התאקלמה כשאצל אמה של אנה התגלה גידול ממאיר בראש. "חייתי שנה שלמה בתל השומר, אמא שלי עברה המון ניתוחים, אני עד היום חושבת שהסרטן נגרם לה בגלל החיים הקשים שהיו לה עם אבא שלי. לקראת הסוף היא כבר לא הבינה מה קורה סביבה".
אחרי שנה של מאבקים, היא נפטרה. בגיל 17 מצאה עצמה אנה כמעט לבד בעולם. "גרנו אצל סבא שלי, אבל גם הוא היה חולה, ושנתיים אחר כך הוא נפטר. למעשה הייתי לבד. סיימתי בגרות, לא עשיתי צבא, ועברתי לתל אביב לדגמן. לא היה שום דבר שיעצור אותי".
זה נשמע כמו המון בשביל ילדה בת 17. יותר מדי.
"זה לא הרגיש לי כך. הרגשתי מאוד בוגרת, שאני חכמה יותר מכולם ויודעת הכי טוב. זה תסמין של ילדים שמאבדים הורים בגיל צעיר. בזמן שבנות בגילי עושות צבא, אני מצאתי את עצמי טסה לפריז, מילנו, יוון וגרמניה, מכירה אנשים מכל העולם. מתבגרת תוך כדי. בעיני זה מהמם".
בטח היו גם קטעים פחות נעימים.
"לא נתקלתי בהטרדות מיניות, אבל הפרעות אכילה זה כן משהו שרואים. יש בנות שאוכלות תפוח או חטיף סניקרס ביום, עלי לא היה קל להשפיע ברמות כאלה, למרות שנפלתי בדיאטה רעה פעם. זה הסיפור הקלאסי: אמרו לי בפריז 'את צריכה להוריד שני קילו' והגבתי בהתאם, כי אם את מקבלת 30 אלף יורו את תעשי הכל בשביל זה. לא מודדים אותך לפי המוח שלך אלא המראה החיצוני. אבל אני אוהבת לאכול ומהר מאוד הבנתי שדיאטות הן לא בשבילי. בכל מקרה, היום עולם הדוגמנות מחפש פחות אחר הרזות מאוד והצעירות מאוד".
זה לא מורגש ככה עם סופיה של דיור.
"זו דוגמנות מסלול, זה סיפור אחר. אותי לא ייעדו לשם אף פעם. דוגמניות מסלול צריכות להיות הכי רזות, כי הן צריכות להראות כמו הקולב שעליו הבגדים. לאף אחד לא אכפת מהדוגמנית בכלל, זה הבגד, אבל צריך לראות אותו הולך. זה נשמע מזעזע אבל תזכרי שבגיל של הבנות האלה יותר קל להיות רזה מאשר בגיל יותר מבוגר. גם אני בגילן הייתי סופר רזה. לא שהרגשתי יפה. אני בטוחה שגם סופיה לא מרגישה יפה. זה לא גיל שאת מבינה מה זה אומר בכלל".
היום את מרגישה יפה?
"בטח, אני מתעוררת כל בוקר ובשוק מהיופי של עצמי", היא אומרת ומיד מתפקעת מצחוק, "די נו, מה אני אגיד לך? אני סבבה עם זה".
נושא דימוי הגוף והחיים כאישה יפה בעולמנו, יעסיק את אנה בקרוב לא רק בקשר לעצמה, אלא גם כאמא לבת. "ברור שאני רוצה שהילדה שלי תהיה יפה", היא אומרת, "יופי פותח דלתות, אנחנו חיים בעולם די שטחי וכולם נורא עסוקים במראה חיצוני. אני רוצה שיהיה לה נוח בעולם הזה, ולאנשים יפים נוח. אבל בבית לא תהיה לזה במה. אני רוצה שהיא תגדל כמו שאני גדלתי, הייתי עסוקה בלימודים ולא חשבתי על איך שאני נראית".
אשמח אם אור תזכה. היא אמיתית, לא משחקת
אולי בכלל פספסנו את אנה באח הגדול. לא הבנו כמה היא דעתנית, ורבלית, רחוקה מדימוי הנסיכה של בחורות אחרות במקצוע. "אני עובדת בחברת 'סמארט קפיטל', זו חברת השקעות ואני מנהלת תיקי לקוחות. זו עבודה של אנשים מבוגרים, שם לאף אחד לא אכפת איך את נראית, צריך להיות משכילה ופקחית, להפגש עם אנשים ולדבר על כסף. תמיד חשבתי על פרק ב', אני לא מאמינה שאוכל להיות דוגמנית לנצח. אם אצליח לעשות את זה גם בגיל 40, זה יהיה הישג".
למה לא ראינו אותך הרבה אחרי העונה של האח הגדול?
"קודם כל, כי לא רציתי ללכת להשקות. טוב, נו, חוץ מאלה שהציעו לי כסף כדי להגיע אליה. אבל מתנות זה פחות אטרקטיבי. במשך תקופה ארוכה גם לא יכולתי לדגמן. הייתי בסוכנות שרציתי לעזוב והם תבעו אותי, זה נכנס לבלגן ועורכי דין ובסוף גם הייתי צריכה לשלם להם. זה מאוד פגע בי כלכלית, אבל התמודדתי. כשזה נגמר, חזרתי לסוכנות שגילתה אותי, יולי, ומאז הכל בסדר".
את צופה בעונה הנוכחית של האח?
"כן, אבל קשה להתחבר למישהו דרך המסך. אני יודעת כמה זה שונה בפנים. אם כולם שונאים מישהו ובחוץ אוהבים אותו, יש סיבה ששונאים אותו. מישהו כמו שי חי, בחוץ לא מבינים שהוא משחק למצלמה. גם בעונה שבה השתתפתי היה הרבה זיוף. את קולטת את זה כשמישהו מדבר רק כשהמצלמות עליו, כמו שאור אמרה על שי חי".
את בעדה?
"כן, מאוד. אשמח מאוד אם היא תזכה. היא אמיתית, לא משחקת. הוא פחות אמיתי ממנה. הוא נכנס לקחת דירה ומבחינתו כל האמצעים כשרים. וזה בסדר, אחרי הכל זה משחק".
מה עם עמרי וקסניה? נראה שהוא עף עליה והיא קצת מסוייגת.
"אני חושבת שזה הפוך. היא רוצה אבל אני לא יודעת בקשר אליו, אני חושדת שהוא מזוייף. גם אותי הרי ניסו לשדך שם בתוך התכנית (עם הדייר אחי), אבל ההבדל הוא שעמרי וקסניה משדכים את עצמם, יש שם משהו מתאמץ להראות את האהבה שלהם. כאילו, הבנו, די. כדאי שהם לא ישכחו - מעט אנשים מחזיקים מעמד עם הרומנים האלה מחוץ לבית".
צילום: אלה אוזן | איפור: אילנה פיצ'חדזה לסולו במוצרי בובי בראון | שיער: מאור קידושים לסולו | סטיילינג: שלו לבן | בגדים: שמלה כתומה: rami-lee, שמלה צהובה: בוטיק הלנה, חולצה ורודה: rami-lee, ג'ינס: rami-lee, שמלה תכלת: vaingold showroom, סנדלים: קסטרו