"לא היה קל לעשות את התוכנית הזאת", מודה אורלי וילנאי שבחודשים האחרונים עבדה יום ולילה כדי ליצור את "השתולים", תוכנית התחקירים הדוקומנטרית החדשה שעלתה בשבוע שעבר בערוץ 2. "בניגוד לתחקירים אחרים שבהם אתה יודע את הדד ליין שלך כאן את נכנס להרפתקה שאתה לא יודע מה יהיה סופה ובעיקר מתי יהיה סופה".
השתולים הם אזרחים מן השורה שנכנסו לזהות בדויה וחדרו לארגונים ולמקומות סגורים במטרה לתעד עוולות שמתרחשות במקום. בפרק הראשון הוצגה חדירה לבסיסים הצבאיים הרגישים ביותר של צה"ל, אמש נכנס שתול לעבוד בבית אבות סיעודי ותיעד כיצד המטפלים מתעללים בקשישים. בהמשך העונה יחדרו השתולים בין השאר לדירות בהן מתנהל שכר בזנות, יתעדו יחסי "תן וקח" של שוטרים עם סרסורים, וכמובן התחקיר המפורסם שהתבצע באולם האירועים "גן אורנים" שהחל כבדיקת האוכל המוגש במקום והסתיים בחשיפת הטרדה מינית קשה.
"תהליך בחירת השתולים הוא תהליך שלוקח המון זמן", אומרת וילנאי, "אתה צריך לאתר אנשים שיש להם את הנכונות, המוטיבציה והיכולת לעזוב את החיים שלהם לתקופה לא ברורה ולהיכנס לתוך איזו משימה שהם לא יודעים מה סופה. כשהם נכנסים פנימה לעבודה זה תהליך מאוד ארוך שנמשך כמה חודשים. אנחנו טיפלנו בחמישה סיפורים מרכזיים וזה לקח משהו כמו שנה כל הסיפור הזה".
"צריך שתהיה איזושהי נגיעה למקום שבו הוא שתול, משהו במראה, בחזות, בסגנון הדיבור שלו, זה גם תלוי במושא התחקיר אבל הכי חשוב זה שהבן אדם יהיה נחוש ללכת עד הסוף. יש בזה סיכונים והרפתקה וגם לא מעט פחד".
היו שתולים שהתחילו את התהליך והתחרטו באמצע?
"כן. היו לפחות שלושה ארבעה אנשים שביקשו להפסיק באמצע. את אחד השתולים ניסינו לשתול בתוך הגרעין הקשה של בית"ר ירושלים. הוא חשש שהוא חשוף לסכנה ממשית והוא בא ואמר לי "תקשיבי אני מפחד". לא היה לי לרגע את העוז לומר לו 'אל תפחד' כי זאת ההחלטה שלו וכיבדתי אותה. אנחנו האחרונים שנשלח מישהו כשהוא לא בלב שלם לסיפור הזה, ולכן נתנו גם לאנשים את האופציה להתחרט".
היה קשה לאתר אנשים מתאימים למשימות?
"זה בהחלט לקח זמן ובחנו הרבה אנשים. חשוב היה לנו שהם לא יהיו עיתונאים אלא אנשים רגילים שאתה תולש מתוך החיים שלהם ומכניס אותם לתוך מקום מסוים שהוא מזוהה איתו". ג'ני למשל, מאוד אוהבת לבשל, אז אותה שלחנו למטבח של 'גן אורנים', לגילי יש מראה אסיאתי אז מייד קיבלו אותו כעובד זר במוסד לטיפול בקשישים, שלחנו את דיאנה לבית זונות כי יש לה מבטא רוסי אז ישר קיבלו אותה כי אלו הבנות שנכנסות לשם, זאת אומרת שגם הסטיגמות עובדות פה מאוד טוב ואנחנו משחקים את המשחק".
מה הם מרוויחים השתולים, מעבר לכסף?
"זה לא כל כך הרבה כסף, אתה מכיר שהתעשייה הזאת לא משלמת הרבה. השתולים בעיני מרוויחים הרפתקת חיים ותחושת התגלית שאתה מגלה. כולם יצאו עם תובנות מאוד מדכאות על העולם הזה שאנחנו נמצאים בו, היו גם כאלו שהיינו צריכים להרים אותם ממה שחוו. פרק האחרון הוא סשן עם פסיכיאטר שעשינו באברבנל כדי לנסות לעבד את ההשלכות של המסע הזה עליהם, מי שרצה גם קיבל טיפול בנפרד אצל פסיכולוג".
"הרבה מאוד אנשים לא אהבו. התחושה בלעשות את התחקיר הזה הייתה לא נוחה. צה"ל זה גוף שכולנו מעריכים ומכבדים וכלונו רוצים שיתפקד כמו שצריך בעיקר בגלל המלחמה האחרונה והלב לא שלם כשאתה שולח מישהו שיחשוף את חוליי המקום הזה. אבל דווקא בגלל זה כשראינו כמה זה פרוץ וכמה זה חשוב, הבנו את חשיבות העבודה שלנו ולשמחתי גם צה"ל הבין את זה וברך על הממצאים ואמר שיתקן ואכן תיקן".
אז לא הייתה התלבטות אם לשדר או לגנוז?
"הייתה לא מעט התלבטות, האם לשדר את זה, מתי לשדר את זה ואיך להציג את זה, אבל היינו שקטים כי ברגע שגילינו את הממצאים שיתפנו פעולה באופן מלא עם דובר צה"ל ועם הצנזורה, לא שידרנו דברים שנאסרו לפרסום, צנזרנו גם מעצמנו והכי חשוב- הראנו להם את הממצאים כדי שיתקנו אותם שזה לא דבר שמובן מאליו".
בלאגן בגן
וילנאי, שבשנים האחרונות מזוהה בעיקר עם מאבק ניצולי השואה יחד עם בעלה גיא מרוז, ערכה בקריירה העיתונאית שלה עשרות תחקירים עד שהגיעה למצב שפניה מוכרות מידי וכל שנותר לה הוא לנווט את תחקירניה ב"השתולים" באמצעות המכשיר הסלולרי. "לצערי, אני לא יכולה לעשות את התחקיר עצמו כי יכולים לזהות אותי ולכן אנחנו משתמשים באנשים שהפנים שלהם לא מוכרות עדיין. אני גם לא יכולה לבוא לבקר אותם בעבודה שלהם כי ישר יעלו עלינו אז כל האינטראקציה בנינו מתקיימת בשיחות טלפון, הם כל הזמן מעדכנים אותי מה קרה להם ואני מדריכה אותם לאן ללכת הלאה. אנחנו חושבים ביחד, אחרי שעות העבודה אנחנו נפגשים לעשות שיחות חתך ולראות לאן ממשיכים, כשבסוף התהליך כשיש ממצאים, אני מגיעה אליהם, מגבה אותם ועושים מה שנקרא "פיצוץ" כלומר, מעמתים את נושא התחקיר עם החומר המצולם".
בטרם עלתה "השתולים" לאוויר היא כבר עשתה כותרות באמצעות תחקיר "גן אורנים" בו נחשפה מסכת של עבירות מין מצד בכירים בגן האירועים. המשטרה חודשת כי התחקיר הזה קשור באופן מסויים לתקיפתו של מנכ"ל קשת אבי ניר לפני כמה חודשים. "אנחנו נוטים מאוד להאמין לכיוון החקירה הזה של המשטרה, כי היו לא מעט איומים ומעשי אלימות אחרי שעימתנו אותם עם ממצאי התחקיר. הם נורא ניסו למנוע את שידור הכתבה אבל לא הסכמנו, בינתיים המקום קרס".
לא היה לך קשה שתחקירנית שאת שלחת למשימה הוטרדה מינית?
אני מנסה לתת לכל התחקירנים שלי כמה שיותר תמיכה. ג'ני עברה הטרדה מינית על ידי הבוס שלה ב'גן אורנים', התקשרה אליי ואמרה לי בואי עכשיו. האינסטינקט הראשוני שלי היה כמובן לשבור את הכלים, ללכת למשטרה ולפוצץ את כל העניין הזה. מצד שני, היא לא רצתה ללכת למשטרה, היא עדיין לא עיבדה עם עצמה את החוויה הזו, ויש עדיין את המשימה שלשמה היא נשלחה וזה האוכל המקולקל במטבח של גן האירועים. אני הייתי צריכה לעבד את כל הדברים יחד כשאני צריכה לשמור גם על האינטרסים של השתולה, גם על האינטרסים של התחקיר עצמו ולנסות לא לגלות ולא לפגוע באף אחד כדי שלא יחשפו אותם לפני הזמן. אז אני מנסה לתת את פאן המעטפת אבל עיקר העבודה היא שלהם וזאת עבודה נורא אמיצה. אני עיתונאית כבר לא מעט שנים ואני לא יודעת אם היה לי את האומץ לעשות לפני שמונה שנים מה שהם עשו".
ומניסיונך, מה מייחד את "השתולים" מתוכניות תחקיר אחרות?
"היא שונה מכל תוכנית התחקיר. בדרך כלל בכתבות ותוכניות תחקירים שעשיתי עד היום היינו תלויים באיזשהו גורם ששיתף איתנו פעולה מבפנים. אתה תלוי במקור, כאן אתה לא צריך מקור, כאן אתה שותל את המקור שלך פנימה, וזה כר נפלא לחומר ולאינפורמציה שבאמת אין את הפריבילגיה הזאת במקומות אחרי, אתה מקבל את המציאות כמו שהיא. זאת לאו דווקא חשיפה אדירה וצהובה אבל המציאות עצמה היא לפעמים מרתקת הרבה יותר מאיזשהו פיק".