אחרי 40 שנה בטלוויזיה ולא פחות מ-10 מערכות בחירות, חיים יבין לא יפרסם ביום שלישי הקרוב את תוצאות המדגם של הערוץ הראשון. אבל מי שחשב שמר טלוויזיה יצפה במשדר הגדול בטריינינג מהספה בסלון טועה בגדול. יבין יתפקד כפרשן בכיר בערב הבחירות, מה שיקרה דווקא באולפן של ערוץ 2 המתחרה, לצד פאנל הפרשנים המורכב מרינה מצליח, אמנון אברמוביץ', אודי סגל וכתבים נוספים.
"בבחירות האלו אהיה על כיסא הפרשן ואהיה גם חלק מצוות כך שזה באמת יהיה שינוי בשבילי", מודה יבין, "שידרתי עשר מערכות בחירות במדינת ישראל וזו מעמסה מאוד כבדה כי זה שידור קשה. כשאתה יוצא עם מדגם זה מין סוף עולם כזה כי מדינה שלמה מאמינה וסומכת רק עליך. חיים של המון אנשים במדינה הזאת תלויים בתוצאות הבחירות".
כעת נראה שמה שיבין לא יכל לעשות בשנותיו כמגיש אובייקטיבי, עומד להתפרץ על כיסא הפרשן. "קואליציה עם ביבי, ליברמן, ש"ס והבית היהודי מאד מדאיגה", מטיח יבין, "זו קואליציה ימנית שאין לה מה לעשות מול אובמה ומול הניסיונות להגיע לשלום, וזה עלול להגיע לעימות עם ארה"ב. יותר מזה, יש איום שנחזור לימים הקשים שהתעמתנו עם הפלסטינים וכבר היינו בסרט הזה באינתיפאדות ובפיגועים של שנות ה-90 וראשית שנות ה-2000. לא הייתי רוצה שנחזור לזה, בוא לא נתגלץ' לשם חזרה".
עליית כוחו של ליברמן בסקרים מטרידה אותך?
"מאוד. ליברמן הוא ממשיכו של הרב כהנא. אני לא מקבל את זה שיוצאים נגד הערבים של מדינת ישראל. מדובר ב-20 אחוז מתושבי המדינה. אנחנו צריכים ללמוד לחיות בשלום עם המיעוט הזה ולא להחריף את המצב ולהכריז עליהם מלחמה".
ציפי לבני היא הפתרון?
"אני חושב שהיא ראויה להיות ראש ממשלה לא פחות מנתניהו ולא פחות מברק. כל ההערות השוביניסטיות מיותרות לחלוטין. היא הוכיחה שהיא יודעת לעמוד בלחצים ולקבל את ההחלטות הנכונות. ההצהרות נגדה מכוערות. הם הרי לא אומרים למה ומה זה נקרא 'גדול עליה'. זה עלבון לה, לנשים בכלל וגם לעלבון האישי שלי. גולדה מאיר הייתה ראש ממשלה איתנה וחזקה, הייתה לנו באנגליה את מרגרט תאצ'ר ויש לנו בגרמניה את אנגלה מרקל. נשים לא פחות חזקות כשזה מגיע למדיניות ואין לזה שום קשר אם היית בסיירת או לא".
מה מאפיין את מערכת הבחירות הזו?
"הכול הפך להיות אישי, אין הבדלים אידיאולוגים בין המפלגות וזה מצער אותי מאוד. מה ההבדל בין התוכנית המדינית של לבני לשל נתניהו? אולי ניואנסים קטנים. זה כאילו נהיה "כוכב נולד" - תבחרו בי כי אני הכי חכם, יפה, מוכשר. חבל, כי אין לנו מושג מה התוכנית של כל אחד, לך תמצא את ההבדלים ".
זכורה לך מערכת בחירות שבה כמעט לא הזכירו את המילה "שלום" וביססו קמפיינים רק על הפחדות וחרדות?
"זה ברור ששלום זה ויתורים ואנשים לא נלהבים לוותר, ולכן ההפחדה הזאת והצבת הביטחוניסט שיגן עלינו ויציל אותנו. המסרים המאיימים מכוונים לקרביים, אל תחפש במערכת בחירות בשורה לעם. בחירות זה 'אני רוצה לנצח' והכל זה עבודה של משרדי פרסום ומומחים. מדברים רק באיומים ובהפחדות. חבל באמת שלא מדברים על שלום".
מי לדעתך יזכה בבחירות?
"אני רק חכם כמו הסקרים והסקרים אומרים שביבי, אבל לך תדע".
מה אומרת התחושה שלך?
"לא יודע, לא יודע, היא מתחלפת כל יום. כל אמירה מי ינצח זו אמירה סתמית, כי תשים לב שהסקרים האלה מאוד לא מדוייקים - יש שליש קולות צפים ואף אחד לא יודע למי הם יצביעו".