אין לי מושג מי זה הגאון בערוץ 10 שיצא בתחילת "הישרדות - הפיליפינים" בהכרזה שמדובר בעונה הרבה יותר מרגשת והרבה פחות אסטרטגית, כי הפעם היחידה שהרגשתי צורך להזיל דמעה הייתה כשריקי לא באמת הודחה וחזרה למשחק. מבחינת אסטרטגיה, לעומת זאת, שיטות הדיקור הפיליפיניות של ליאורה, טלכו ושי גורמות אפילו לד"ר אריק אלפר להיראות כמו אימא תרזה.
אימא יש רק אחת
שיא שלילי חדש נקבע אתמול ב"הישרדות", כשריקי שמש הפכה למתמודדת הראשונה שהלפיד שלה כובה פעמיים בעונה אחת (להזכירכם, נועם ומירית חזרו למשחק והגיעו לגמר). זה לא קרה סתם. ריקי הייתה אחת ממתמודדות הריאליטי המאוסות ביותר, שפרט להתמרמר ("מי הכי צריכה פינוק? ריקי"), להתייפח ("אני צריכה יותר מכולם לראות את הקלטת"), ולחשוב שהכל מגיע לה רק בזכות העובדה שהיא התחתנה ונכנסה להיריון ("אני רוצה להיות האימא היחידה בשבט") - לא תרמה שום דבר למשחק.
בימיה האחרונים היא עוד ניסתה להפגין ניצוץ של מחשבה כשהדיחה את זיו ("ליאורה, את באמת חושבת שאני שפוטה של שי? נראה לך?"), אבל גם הניצוץ הזה כבה למחרת במי הספונג'ה שמחכים לה בבית. כי אמא יש רק אחת וקוראים לה ליאורה. איזה כיף, איזה כיף .
סאקי
עד שכבר הייתי מבסוט שסוף כל סוף נמצאה עורכת שמכבדת ומוקירה את מצוות "צער בעלי חיים", שוב נזרקה תרנגולת מסכנה לתוך משחק של אנשים רעבים בכללותם וצמאי פרסום בחלקם. כשגרתי עם הכלבים שלי באזור המרכז כל בוקר הייתי בודק אם המתקן בשם "שקי-קקי" היה מלא בשקיות. מכיוון שמרבית השורדים גרים באזור, אני תוהה אם "סאקי" קיבלה את השם משקיות הקקי ולא משם השבט "מנסאקה".
כמה גועלי היה מצידה של ריקי לנצל את היעדרותו של טומי כדי לעודד את גברי השבט לשחוט אותה, רק שבסופו של דבר דווקא ריקי הייתה זו שנשחטה על ידי חבריה לשבט. ועל זה נשיר: "או...או...או... איך שגלגל מסתובב לו".
עוף החול
בימי התיכון חייבו אותנו לקרוא את ספריו המרגשים של קאצטניק, שם נחרט בזיכרוני תיאורו של "עוף החול" שקם מן האפר כמי שנולד מחדש מבין ההריסות. בדומה לעוף החול, כך גם טלכו ושי קמו כמו שתי פרגיות ונולדו מחדש אחרי רעידת אדמה 7 בסולם עבאדן גיסנו.
התוכנית הגאונית של הקיסר העות'מאני והקיסר המונגולי לבנות ברית חשאית, מתחת לראדר של המפציצה ליאורה, את זה לא לומדים אפילו בקורסים של המוסד. מכיוון שההיסטוריה חוזרת על עצמה, הסיכון האדיר שהם נטלו בהקרבה עצמית של ריקי שוב הרס את ההזדמנות לתוצאת תיקו במועצת השבט, כמו בתקופת האבן שבה הייתה קיימת שורדת בשם נטלי. רק שאם אתם כבר בקטע של לדקור, להטביע ולחנוק, אני ממליץ לא לשכוח לתקוע בסוף סכינים גם בגב אחד של השני, אחרת הקרב על תואר הקיסר האחרון יהיה כרוך בהרבה יותר קשיים.
העונה הזו מתנהלת בקצב סכינאות כל כך מסחרר, שספק אם גם ג'ק המרטש היה מסוגל לעקוב אחר כל הדם שניתז השנה בפיליפינים. אם עד אתמול ליאורה הייתה מומחית בעריקה והשמדת לפידים, אז שי, נציג האימפריה המונגולית, הפך אמש בצורה רשמית לשחקן שבגד בהכי הרבה בני ברית בעונה אחת -
ומשום מה יש לי הרגשה שידו של המסעדן עדיין נטויה.
מתברר שאצל המונגולים אין מקום לרחמים, ואם פעם נדהמנו מהסכינים היפניות שננעצו בגבם של משה ויעל בקאריביים, ואופיר, אנסטסיה ואיתי בפנמה, כל אלה מתגמדים לעומת המאצ'טות והחיצים המורעלים שננעצו עד כה בגבם של יעל, אבי, חנוך, וכעת הגיע גם תורה של ריקי לסיים את הקדנציה בתור מורה מחליפה.
הקיסר העות'מאני טלכו, לעומת זאת, התחייב לנאמנות רק כלפי ליעד וכך סלל לעצמו דרך נוחה בין כל החללים עד לקו הגמר. בזמן ששי מבתר את כל מי שחוצץ בינו לבין שחר היום הבא, טלכו לוחץ את ידו של החייל ומאחל לו בהצלחה. ככה זה קצינים, תמיד משאירים לחיילים את העבודה השחורה.
הנחש האמיתי
בדרך כלל אני לא מתייחס בכובד ראש למשפטים של ליעד, מנהלת הקניונים והבנקים, אבל הפעם אנחנו באותו ראש: "אביגיל ממזרתה, אביגיל נחש". אחרי שניכו ממנסאקה מספר עשבים שוטים סוף סוף הצלחנו לגלות את פרצופה של הנחשה הגדולה של העונה.
בזמן שיתר האסטרטגיים לפחות מתוודים מול המצלמה על תוכניותיהם להדיח, לנעוץ סכינים ולנהל מרחץ דמים בדרך אל המיליון, אביגיל מאנפפת למצלמה, מזילה דמעה, גורמת לטל בן דוד, אנגלנדר, ריקי, ובפרק הבא גם לטומי, להרגיש שהיא בסך הכל נפש רגישה שמחפשת אהבה במשחק של מלחמות.
לזכותם של שי טלכו וליאורה ייאמר שהם לפחות מבצעים את הסכינאות שלהם במכוון ובמודע תוך הצהרה על יציאה לקרב. אביגיל מסכסכת ("ריקי אמרה שאת בטח אימא לא טובה") תוך שהיא ממשיכה את המשחק המתיפייף מול עם ישראל ועל זה כבר אמרו גדולים ממני: "כלה גועל נפש".
אי הציטוטים
1. "רק כשצריך לערב את אבא, תערב את אבא" (מישהו הבין מה אוהד רצה?)
2. "כשריקי מחליטה שליאורה תלך הביתה, ליאורה תלך הביתה" (ריקי מתבלבלת בינה לבין ליאורה).
3. ליעד: "אני יש לי כישורי ניהול או בנק או קניון" (או מלצרות).
4. "במשחק הזה אין מקום לשתי מלכות" (טומי קורא לריקי לחזור לארמון שלה).
ולידיעת הקוראת הדס: לא קוראים לשורש שמצאת בנטטות, אלא ג'וקה, מאכל אהוב על האינדיאנים.