העונה הנוכחית של "הישרדות" מוכיחה שהכושי יכול להפוך את עורו והנמר את חברבורותיו, או שמא הכושי אינו כושי והנמר מעולם לא היה נמר. כל פרקי עונת האולסטארס עד היום הראו לנו שהליצנית היא לא ליצנית, התחמן לא מצליח לתחמן, הגזען הוא בכלל רומנטיקן, המאמי הלאומית היא הצבועה השבטית, מגן התרנגולות בכלל נהנה ממזימות והתככים והזגזגנית דווקא עקבית מאוד.
איחוד השבטים טרף את הקלפים ועשה מה שהצבא עושה לכולנו, למי שלא השתמט ולא חסרים כאלו מבין המשתתפים ב"הישרדות", וזה לשבור אותך, לפרק אותך ולהפוך את האוהדים לשורדים ואת השורדים לאוהדים. כשהכלי האסטרטגי היחיד שנשאר בידיו של דן מנו כדי לשרוד הוא לפלרטט בצורה לא משכנעת עם שרון, אנחנו מבינים שיש בעיה. כך נשארים גלגלי האסטרטגיה להיות מונעים בידיו המפוקפקות של האוליגרך שפקס.
שפקס מנצל את הדלות האסטרטגית של מנו, את הצטנפותו של קפון, את הפחד, או החוכמה אם תרצו, של בשבקין ואת הבלבול המוחלט של גיא, ומנהל את המשחק הלכה למעשה. גם אם נסלוד מהדרך ומהאיש לא ניתן להתעלם מהעובדה העצובה שהוא עמוד התווך למהלכים המרכזיים במשחק.
עכשיו, מאחר והחופש הגדול החל ורבים מכם עשויים להתגעגע לשיעורי המתמטיקה, אז תרשו לי לשתף באחת הטעויות הנפוצות ביותר של בני אדם שמנסים לקבל החלטות בתנאים של אי וודאות. מדובר ב"כשל הצירוף", על פיו, כשאנחנו מנסים להעריך הסתברות שמשהו יקרה, נאמר את מי להדיח, אנחנו בונים תרחישים אפשריים.
הפרדוקס הוא שדווקא ככל שהתרחיש מורכב יותר ומפורט יותר, נניח להדיח את מנו, הוא יוצר אשליה שההסתברות שלו גבוהה יותר. בפועל קורה ההיפך, וגם אם זה ברור לכם לגמרי, זה בכלל לא ברור לשחקנים על האי. כך שבסוף הערב גיא גולד הולך הביתה.
גיא, שהיה לטעמי ההבטחה הגדולה של העונה, כשל במה שהרבה מאוד מעריצים בכל תחום נופלים חזק. גיא התאהב בדרך, במשחק עצמו ושכח בכלל מהמטרה. הוא נהנה יותר מהתרגילים והטריקים במשחק, כמו שליפת פסלון חסינות ושכח את המטרה העליונה של כל התרגילים הלל היא לשרוד. יתכן שאם היה זוכר זאת בכלל לא היה מתעסק עם כל משחקי ההישרדות המטופשים האלו.
אגב, היה פתטי לראות את מעיין ומירית בוכות על ההדחה ומצפות בכך לנקות את ידיהן. נו טוב, זה קורה כל יום בכל בית משפט לדיני תעבורה.
לסיום, חשבתי להביא ציטוט של שפקס, אבל בלי סאונד זה פשוט לא עובד, אז אביא את הציטוט של מעיין לאחר שניצחה את שרון במשימה: "כואב לי על שרון כי אני יודעת שהיא ממש רצתה לצחצח שיניים".
נו באמת, קור כלבים, שמש לוהטת ואין אוכל וזה מה שמעניין? לצחצח שיניים?! אם לא אוכלים גם אין מה לצחצח. ושלא תטעו, אני במקום מעיין הייתי לוקח את מברשת השיניים, הרי מה היא כבר תדע לעשות עם הרמז לפסלון החסינות?! יש אנשים שגם אם המרצה כותב את התשובות לשאלות על הלוח במהלך בחינת הסמסטר הם יטעו, אז חבל.
אגב, במאה ה-13 היה נהוג להתקלח אחת לשנה. אני יודע שמזעזעת אתכם המחשבה על לאמץ הרגל כזה, אבל אנא הסירו דאגה מליבכם. אמנם רומיאו שחי בוורונה באותה העת היה באמת מסריח אבל הסיבה שהוא לא נגעל מיוליה היא שגם היא הסריחה לא מעט וכמו שאתם יודעים מסריח לא מריח מסריחה ולהיפך.
תודו שזה יכול להיות רעיון שיווקי מדהים לחברת החשמל לקיץ הקרוב והסבר טוב להתנהגות השורדים בשבט סאמה סאמה.