גורי אלפי מריץ בלי כוונה קמפיין למינוי נועה - "בעזה אין רעב" - תישבי לשרת החוץ של ישראל. זה לגמרי תופס ומרוטווט המון. יותר בכיוון של למנות אותה לשגרירת ישראל, לא ברור איפה. אולי בלוס אנג'לס.
מעבר לזה גורי בעליה מתמדת (כרגע עם 1,621 עוקבים). הוא מתגלה כסלב חסר דופי, למשל כשמישהו בשם עומר ברון קורא לו "קקי מטומטם" אלפי מתקרבן ומשיב באפולוגטיוט "זה אני". פה ושם הוא גם ממליץ לבר רפאלי על מערכונים של אסי וגורי מתחילת האפסטיז (שנות האלפיים). בר רואה אותם (בר: "צפו ביוטיוב במערכון של אסי וגורי החייזרים ואז נדבר", וצייצצוט שלה מהמערכון- "מלא קמחים של קמח") מוזר שהיא לא מתייחסת ישירות לציוצים של גורי שכוונו כלפיה. אולי היא חושבת שהוא פייק גורי.
עוד קצת אלפי. הקומיקאי מתכתב נון סטופ עם מישהי בשם תמר-תמר על המרמור של בוב דילן בר"ג. תמר: "תשמע גורי, ברצינות עכשיו, אולי אני נסיכה תמניה מפונקת, אבל זה אשכרה הצליח להעליב אותי. אף מלה. לא תודה, לא היי. כאילו הוא כעס שבאנו". גורי: "אני לא מבין הוא באמת לא אמר כלום חוץ מלמלמל את השירים שלו בטון וחצי מתחת לביצוע המקורי? אפילו לא ׳שלום רמת גן, אני בוב?". תמר: "אנטיפאת מושלם. משנה את כל הלחנים, העדר קלוז-אפים בצילום, כאילו עשו מאמץ מכוון למנוע כל ניצוץ של התרגשות. ועוד באתי בלי ציפיות". גורי: "הלכת לדילן במיני? לא פלא שהיית מאוכזבת".
ופאנץ' השבוע של גורי בטוויטר: "שוקלים ברצינות השמדה המונית של גמלים כדי להפחית את פליטת גזי החממה שהם מפיצים. אם אנחנו מתחילים להרוג כל מה שמפליץ העדה שלי בסכנה".
רן שריג יוצא נגד קמפיין הרזומה בו סלבס בחשכה מגלמים את גלעד שליט. שריג: "שיהיה ברור אני אוהב את אלירז [שדה] כי אני מכיר אותו ויודע כמה המעשה שלו אמיתי מהלב ולא ציני. חבל שאי אפשר לומר אותו דבר על המיזם עצמו". ציוץ לאלירז: "איך התנאים בצינוק? באמת החברה מהחמאס מאשרים לצייץ? מקווים שתחזור בריא ושלם מאולפני הרצליה".
אלירז מגיב: "הרעיון לא יחזיר את גלעד אני לא נאיבי אבל להשאיר אותו בראש מעיינינו זה ישאיר ואם לא אז לפחות לא נשכח אותו ויותר מזה המשפחה בעד ולי זה מספיק".
עוד קצת מבית רן שריג-דנה ספקטור-דורון צברי: מסתבר שהזמן היחיד שרן מרגיש בלתי מסופק במשך השבוע הוא השעה בה דנה כותבת את הטור לידיעות. זאת השתלשלות הציוצים. רן: "יפה שלי, אחרי הטור עולים על הכביש ונעלמים". דורון: "חשבתי על זה, הטור של דנה הוא סוג של ימי נידה שבועיים. כשהדלת סגורה אתה נעשה רעב כמו זאב - מת לטרוף - ומשתוקק כמו נער". רן: "זה נכון היא בנידה ואני מנודה". כמו כן - שימו לב - דנה מודה (בתור רן) שלפעמים היא מצייצת בתור רן.
ביקורה חסר התקדים של שאקירה גורר משהו כמו תשעה-עשרה טוויטים מקוריים, אחד מהם מלירון וייצמן. בלי קשר צצים מספר ציוצי הספד לעיתון הארץ, שנוחי דנקנר (על פי ולווט ואחרים) החליט לחסלו.
השלמה: דפנה לוסטיג מספרת שאסף הראל צופה לראשונה במד-מן, מהתחלה, והיא עימו.
טוויט השבוע שייך לאלין לוי: "יושבים בבית ונרגעים על שירים של עומר אדם".
צוחק מי שמצייץ אחרון, XOXO.
