אחרי קדנציה של 5 שנים, מתוכן 4 שנים כיו"ר ושנה אחת כחברת מועצה, מרגישה יו"ר הרשות השנייה, נורית דאבוש, שהפספוס האמיתי שלה - או "ההחמצה" כדבריה - הוא משבר ערוץ 10.
בראיון פרישה ל"גלובס" אומרת דאבוש כי לדעתה "ישראל 10" צריכה להמשיך להיות הזכיינית של הערוץ, וכי כל אופציה אחרת לא תשרת את המטרה. "לו היתה ניתנת למועצה גמישות חוקתית, מועצת הרשות השנייה לא היתה מפרסמת מכרז חדש לערוץ 10", טוענת דאבוש. "לא מצפונית, לא מקצועית ולא ציבורית - יציאה למכרז בעיתוי הזה היא החלטה לא נכונה. להחלטה הזו אגב שותפים כולם במועצה, והיא עמדה בבסיס כל הפעילות של המועצה בשנה האחרונה".
למרות ה"גמישות החוקתית" שדאבוש רוצה, בימים הקרובים תצטרך המועצה להכריע אם הערוץ יצא למכרז חדש, ולהתחשב בחוות-דעת הרבה פחות גמישה חוקתית של היועץ המשפטי של הרשות השנייה, דורון אבני, שקובע כי מתווה ההסכם הקיים עם ערוץ 10 כיום אינו עומד במסגרת החוק.
טוענים כי נושא ערוץ 10 הפך עם השנים להיות המלחמה העיקרית שלך, שאת מוכנה לעשות הכל כדי שישראל 10 ימשיכו להחזיק בזיכיון לערוץ 10.
"ערוץ 10 הוא החמצה גדולה. זו החמצה שכולנו אחראים לה. תחושת ההחמצה שלי נובעת מזה שלמעשה זיהינו את כשל השוק ביחס לערוץ 10 כבר לפני שנתיים. התרענו, הפכנו כמעט כל אבן כדי שיאמצו את הגישה שלנו. לצערי זה לא קרה, ולכן זו תחושת החמצה. ערוץ 10 הדיר שינה מעיניי ב-8-9 החודשים האחרונים. אך אני חייבת להודות כי כל מי שהיה קשור לערוץ 10 הכיר בעובדה שבנסיבות הנוכחיות של שוק הטלוויזיה צריך לפעול כדי להגיע איתו להסדר. כולם הגיעו למסקנה כי יש אחריות ציבורית לזה שערוץ 10 ימשיך לשדר וכי זה נושא שחשוב מאוד לפלורליזם, לתחרות וליצירה הישראלית. מצד שני, כל הגורמים הם גם אנשים שומרי חוק, והחוק לצערי בנושא ערוץ 10 לא השאיר לנו גמישות חוקתית שתאפשר לנו מצד אחד את המשך קיומו של ערוץ 10 ומצד שני עמידה במחוייבויות. לכן הגענו למצב הזה".
"הרמנו את המסך מעמלות הפרסום"
דאבוש הטביעה חותם משמעותי על שוק הטלוויזיה בארץ. גם אם מהלכים רבים שקידמה לא קרמו עור וגידים, המועצה בראשותה לא נחה לרגע: מיקוד רגולציה, מכרזי רדיו אזוריים, ניסיון לגעת בפרה הקדושה - "עמלות הפרסום", ניסיון לבצע רפורמה בתוכן השיווקי - אלה ועוד היו חלק מהמהלכים אותם ניסתה דאבוש להוביל. כאמור - חלקם הצליחו, חלקם פחות.
דאבוש, המשמשת כמרצה לתקשורת במספר מוסדות להשכלה גבוהה, הגיעה למועצה אחרי ששימשה במשך שנים רבות כדוברת האגודה למען החייל. כשהגיעה למועצת הרשות השנייה, היו אלה ימי מכרז ערוץ 2, ודאבוש התבלטה במהרה וכעבור שנה מונתה ליו"ר המועצה על-ידי דליה איציק, שרת התקשורת דאז.
כשדאבוש נשאלת מה ההישג הכי גדול שלה היא מונה שורה של הישגים. היא בוחרת לפתוח דווקא בנושא הטלוויזיה הדיגיטלית (ה-DTT), רעיון שהחל ב-2002 בתקופה ששמואל שם-טוב כיהן כמנכ"ל הרשות השנייה, ויצא לפועל בימים אלה. "זהו ההישג הכי גדול. הקמנו את הטלוויזיה הדיגיטלית מתוך תפיסה צרכנית-חברתית, והיום זה כבר באוויר. בנוסף, ביצרנו את העצמאות של תחנות הרדיו האזוריות, הקמנו 2 תחנות אזוריות חדשות, החלפנו את קברניטי חברות החדשות של 2 ו-10 שמביאים עימם סדר יום חדש, יש יותר רב-תרבותיות על המסך והשקעה יותר גדולה של הרשות בהפקות על המסך. מיקוד הרגולציה זה הישג גדול שניסה ליצור רגולציה הרבה יותר אפקטיבית ונתן מענה מידתי לתנודות השוק. אך מבחינתי, ההישג הגדול ביותר שלי כיו"ר המועצה זה שיתוף-הפעולה בין חברי המועצה עצמה. זו מועצה ציבורית מקצועית עם יחסים מצוינים בין חבריה".
איפה פספסת?
"יש כמה דברים שעדיין נמצאים בדרך. אנחנו הצבענו על הצורך לבצע רפורמה שתעשה בעצם את ההתאמה שבין הרגולציה לבין שוק התקשורת, והיום אנו רואים שהיא נמצאת בשלבי חקיקה מתקדמים. מבחינתנו זה הישג, אך לא בלעדי שלנו. בנוסף, קיצצנו בתקציב הרשות מ-100 מיליון שקל ל-60 מיליון שקל, ואם היה לנו יותר זמן - היינו עושים קיצוץ מאסיבי יותר. תקציב הרשות מבחינתי עומד על 30 מיליון בשנה, מאחר ש-30 מיליון שקל אחרים מיועדים לצרכים טכניים שקשורים בחדרי שידור. התקציב של הרשות יכולה להיות גם 20 מיליון שקל בשיטת רישיונות".
ובכל זאת, על מה את מצטערת?
"אין לי משהו כזה".
את נושא התוכן השיווקי לא ממש הצלחתם להעביר למרות ניסיונות רבים.
"עשינו כברת-דרך משמעותית בתוכן השיווקי. יש את דו"ח אסא כשר, שלצערי לא מיושם. במקום שהיה לנו גמישות חוקתית - יכולנו להעביר מדיניות לרמה של ביצוע, ובמקומות בהם נידרש שינוי חקיקה - שם לא הצלחנו. התוכן השיווקי ודו"ח אסא כשר היא דוגמה לכך".
גם בנושא השקיפות בכל הקשור לעמלות היתר, לא הצלחתם להותיר חותם.
"אחד ההישגים הגדולים של המועצה הוא דו"ח שטרום שעסק בעמלות היתר. בפעם הראשונה רגולטור עשה הרמת מסך - נושא שאף אחד לא נגע בו, ואנו באומץ-לב לקחנו יועץ מקצועי עם הרבה ניסיון, ועצם העובדה שאנו הובלנו את זה יצר שינוי מהותי בשוק".
אבל זה לא יצר - הזכיינים התנגדו להתערבות, הפרסומאים התנגדו להתערבות. לא יצא מזה כלום.
"בטח שכן. עמלות היתר ירדו מ-15% ל-7%-%10. כולם הבינו שנגענו בזה, ושאנו לא חוששים להפוך כל אבן ולהביא יותר כסף ליצירה. אני לא אטעה אם אומר שזה נושא שנוי במחלוקת שיש בו הרבה אגו, אך היתה הכרה של כל השחקנים כי בעקבות דו"ח שטרום השינוי מתבקש, והוא נעשה".
"מסך שאני לא יכולה להגיד שאני גאה בו. אך אני יודעת להגיד כי במציאות שנוצרה, ללא מועצת הרשות השנייה ששימשה לעיתים כנביא בשער כדי למנוע הזניה משמעותית של המסך - היינו מקבלים מסך הרבה יותר גרוע. פה צריכה להיות הרגולציה האמיתית - על התוכן ועל התמהיל הנכון".
"חוות-הדעת של אבני היא משפטית גרידא"
נושא ערוץ 10 חוזר כחוט השני בשיחה. בסוף השבוע פרסם היועמ"ש של הרשות השנייה חוות-דעת הגורסת כי ההסדר עם הערוץ אינו עומד במבחן החוק. דאבוש, כך מתרשמים, היתה מעדיפה אולי לא לפרסם את חוות-הדעת הזו - בייחוד בעת הזו, בישורת האחרונה לפני ההחלטה: הסדר או מכרז.
את מאמינה שיושג פיתרון בנושא ערוץ 10?
"אני יכולה להגיד לך לגבי ערוץ 10 דבר אחד. הבסיס לקבל ההחלטה בעניינו של הערוץ על-ידי חברי המועצה יהיה הבסיס הציבורי. בסופו של תהליך אנו צריכים לראות את כל התמונה. מצד אחד הרפורמה בפתח, הכנסת והממשלה הודיעו כי הן בעד רישיונות, ועתה נותרה שאלה העיתוי. יש לנו אחריות לשוק היצירה, שבעיניי חשוב שימשיך ויפעל עם הפקות ראויות ועם ערוץ שיספק להם את ההפקות. יש לנו חובה כלפי עובדי הערוץ, חובה כלפי הפלורליזם והתרבות - את כל אלה נצטרך לשקול. יחד עם זאת, יש בסיס חוקתי שמחייב את כולנו, וכל פיתרון שלא יהיה - יהיה חייב לעמוד במבחן החוק.
ובכל זאת, להערכתך: הסדר או מכרז חדש לערוץ 10?
"שרי התקשורת והאוצר הנוכחיים עושים מאמצים מאוד גדולים להביא לפיתרון במשבר ערוץ 10, אך קשה למצוא פיתרון בפרק זמן כל-כך קצר. אם לא יימצא פיתרון שיבטיח עמידה במחוייבויות מצד אחד ומצד שני מתבסס על מענה חוקתי - לא תהיה ברירה אלא לפרסם מכרז".
אם אכן תפרסמו מכרז, יש מתמודדים?
"מי שיתנבא עכשיו מסתכן. אין ספק כי שוק התקשורת במדינת ישראל נמצא במשבר. המכרז החדש שגובש על-ידי מועצת הרשות הוא מכרז שעשוי להתאים מאוד לעידן החדש בשוק, ולכן יכול מאוד להיות שיהיו מתמודדים".
היועץ המשפטי של הרשות, דורון אבני, פרסם בימים האחרונים את חוות-הדעת המשפטית הקובעת כי יש לפרסם מכרז. הוא שותף לדעה הזו?
"ודאי. גם ההחלטה לדחות את מועד פרסום המכרז במהלך כל תקופת המשא-ומתן שניהל מנכ"ל הרשות היתה על דעתו של אבני. ואגב, חוות-הדעת שלו לא סותרת את זה".
נוצר הרושם שאת לא מאושרת מחוות-הדעת של אבני.
"חוות-הדעת של אבני מבוססת על תפיסה משפטית גרידא. נקודה. ישנם משפטנים בכירים אחרים שחושבים שמעבר להיבט המשפטי, על המועצה מוטלת אחריות לשקול היבטים נוספים כמו אחריות לשוק היצירה, לעובדי הערוץ והרפורמה שבשער. כל אלה יעמדו לנגד עיננו, ונקבל את ההחלטה הנכונה".
"כנראה שלא הכול. אם זה היה הכול, אז ישראל 10 כבר היתה חיה בוודאות".
להבדיל מערוץ 10, שלא היית חלק מהמכרז שלו, במכרז ערוץ 2 היית חלק מהמכרז כחברת מועצה. גם מצבן של קשת ורשת, הזוכות באותו מכרז, לא מזהיר; וגם הן - לטענת הרשות - לא עומדות במלוא המחוייבויות.
"אחד ההישגים הגדולים של המועצה זה שהיא הצביעה בזמן על כשל השוק כולו. התרענו בזמן, ואני טענתי כיו"ר מועצה שבעצם צריך לשנות את השיטה כך שבסופו של תהליך, כל הסכומים המשמעותיים שאומרים להיות בשוק יופנו להפקות וליצירה - גם במקרה של ערוץ 10 וגם במקרה של ערוץ 2".
"מנכ"ל הרשות הוא איש חרוץ, שעובד קשה"
עברת שנים לא קלות עם היוצרים. הם טענו לא פעם על העדפתך את האינטרס של בעלי ההון מאשר שלהם, תקפו אותך באופן אישי, זה הגיע כמעט לכדי אלימות.
"יש לי הרבה הערכה כלפי היוצרים, בטח לגבי תרומתם לתרבות הישראלית. בחלק גדול מהמקרים לא הסכמתי לדרך שלהם, ואני חושבת שהם מבינים היום כי אלימות היא דרך לא ראויה. אך אני תמיד התייחסתי אליהם בכבוד, ובחלק לא מבוטל של המקרים המועצה הובילה החלטות שהיוצרים התנגדו להן, אך תוך זמן קצר הם בירכו עליהן".
מה לתחושתך הכישלון שלך בקדנציה?
"אני לא חושבת שאני יכולה לדבר במונחים של כישלון. אולי במונחים של תחושת החמצה, בזה שלא הצלחתי לשכנע בזמנו את מקבלי ההחלטות לאמץ את דו"ח תורג'מן. אולי לא צעקנו מספיק בקול, לכן אולי לא הצלחנו לשכנע עד הסוף".
"אגיד לך מה ההחמצה הגדולה? שערוץ 10 בשנתיים האחרונות עומד במחוייבויות שלו: אנחנו כל הזמן מדברים על חובות עבר משנים 2004-2006, אבל הערוץ עשה כברת-דרך משמעותית בשנים האחרונות בהן הרגולציה היתה קפדנית, והיום הוא עומד במחוייבויות. ערוץ 2 לא עומד בחלק מהמחוייבויות, אולם אנו נתעקש שלא יהיה מעבר לרישיונות של שום גורם בלי שכיסה את כל המחוייבויות שלו - את כולן, לא את רובן".
לאורך השנים היו בינך לבין מנכ"ל הרשות, מנשה סמירה, יחסים קשים, כמעט כאלה המוגדרים כיחסי אהבה-שנאה. מה האמת בסיפור?
"מנכ"ל הרשות השנייה הוא איש חרוץ שעובד קשה. על אף חילוקי הדעות בינינו בשל תפיסות עולם שונות, בסדרי מינהל תקין המועצה היא זו שקובעת מדיניות, והמנכ"ל אחראי על הביצוע. וכך זה עבד".
מה הלאה? איפה תהיה נורית דאבוש בעוד חודשיים?
"שאלה מצוינת, אין לי מושג קלוש. בינתיים אני ממשיכה ללמד".
תרחישים אפשריים לעתידו של ערוץ 10
1. חוות-הדעת המשפטית של היועץ המשפטי ברשות השנייה גרמה לכך שההסדר אליו שאפו עד כה הפך לפחות גמיש והרבה יותר יקר עבור ערוץ 10, כך שלמעשה על ערוץ 10 להפקיד כ-35 מיליון שקל, באמצעות ערבויות או באמצעות כסף עבור חובות העבר בתחום התוכן.
בנוסף, יש להגיע להסדר בנושא חובות הקולנוע הנאמדים בכ-24 מיליון שקל, זאת כנראה מתקציב המדינה. רק בתום הסדרת הדברים האלה ניתן יהיה להגיע להסדר.
2. ביצוע חקיקה מהירה שתכניס לחוק סעיף שיאפשר לערוץ 10 להתגבר על המשבר. מדובר בשינוי בחוק שיאפשר לערוץ 10 תקופת מעבר עד למעבר לרישיונות, דבר שיתבסס בחלקו על ההסדר שהושג עד כה. יחד עם זאת, מהלך שכזה צפוי להביא לביקורת ציבורית, שינוי חקיקה גם לערוץ 2 ומחאות קשות מצד היוצרים.
3. יציאה למכרז בתוך כשבוע. אם לא יהיו מתמודדים במכרז, יהיה בסיס להגיע להסדר משופר עם "ישראל 10" אשר ישדר עד תקופת הזיכיונות.
מועצת הרשות השנייה מבחינתה דחתה עד כמה שאפשר את פרסום המכרז, וישיבה בעניין נקבעה ליום ראשון הבא.
4. אם לא יהיו מתמודדים במכרז, ואם "ישראל 10" לא תמשיך להחזיק בזיכיון, הועלתה אפשרות - אם כי קלושה - לפיה באמצעות שינוי חקיקה יעבירו את הפעלתו של ערוץ 10 לקשת או לרשת. מדובר ברעיון קיצוני שאחיזתו במציאות קלושה.
