עלייתה לפני כשנתיים של פצצת הרייטינג "צחוק מהעבודה", מבית היוצר של חברת "יואב גרוס הפקות", בהנחייתו של שלום אסייג, הפכה בדיעבד למקפצה שממנה הוזנק ז'אנר הסטנד-אפ פעם נוספת לעמדת ההשקעה הכי בטוחה בשוק הבידור המקומי. את זה גילו המפיקים (וזכיינית ערוץ 2 רשת) בדיעבד. לא שהסטנד-אפ נעלם, כמו שהאפיל התקשורתי שלו דעך בהדרגה לטובת הריאליטי.
שמות מובילים בז'אנר ובראשם שלום אסייג עצמו, יעקב כהן, נאור ציון, רמי ורד, ישראל קטורזה, נדב אבקסיס, אדיר מילר ומיקי גבע המשיכו להופיע בהצלחה יציבה במהלך רוב העשור החולף. עדיין, כל בכירי הסצנה מודים כי מה שמתחולל בשנה וחצי האחרונות הוא סוג של תחייה שלה שותפים, מלבד "צחוק מהעבודה", גם תוכניות כמו "מהדורה מוגבלת" ו"לילה בכיף" בערוץ הצחוק ביפ.
שחר חסון הוא אולי הדוגמה הבולטת ביותר לסטנד-אפיסט מהדור החדש (החל להופיע לפני כעשור אך הקריירה שלו זינקה משמעותית בעיקר בשלוש השנים האחרונות), הנחשב כיום בדרן מהליגה הלאומית. מאחורי חוד החנית של חסון כבר ניצבת שורה מתארכת של כישרונות (בהם אמירם טובים ויוסי טרבלוס) הזוכים לעדנה ומרוויחים בהתאם בזכות לו"ז צפוף של הופעות מול אולמות מלאים עד אפס מקום. אז איך זה קורה שוב, למה דווקא עכשיו והאם הטלוויזיה היא האשמה הבלעדית?
"אין ספק ש'צחוק מהעבודה' הייתה נקודת מפנה", מאשר המפיק הוותיק יואב גרוס העומד מאחורי התוכנית, ובעברו אחד מראשוני אמרגני-מפיקי הסטנד-אפ בארץ. "ישראל היא מדינה של טרנדים. כל מה שעולה גם יורד בשלב מסוים ושוב עולה, וחוזר חלילה.
כאמור, אמני סטנד-אפ מעולם לא הפסיקו להצליח אבל נכון לומר שהייתה תחושת שובע בקהל. הגרעין היציב של אוהדי הז'אנר המשיך להגיע להופעות, אבל אחרים התחילו לחפש ריגושים שונים. 'צחוק מהעבודה' הוכיחה מה שכל מי שמעורב בעסק יודע שנים. אין קידום יעיל יותר מחשיפה טלוויזיונית, וכאן מדובר בתוכנית בפריים-טיים ששמה מחדש את הסטנד-אפ בלב העניין. התגובות בשטח בעקבות הרייטינג על המסך הקטן היו מיידיות".
"כולם זורמים עם כולם"
ואולם, החשיפה שהעניקה "צחוק מהעבודה" הייתה רק הכלי להביא שוב מסות קהל לאולמות. מתברר שכדי להחזיק אותם שם היה צריך יותר. דורון פרידמן, מהמפיקים המובילים בארץ בתחום הסטנד-אפ והבעלים של "ZOA קומדי קלאב" בבית ציוני אמריקה בתל-אביב, סוג של מקדש לחובבי הז'אנר בעיקר בסופי שבוע, טוען שלא רק הקהל גילה מחדש את רזי הצחוק אלא גם המצחיקנים למדו מחדש את רזי הקהל.
"התכנים השתנו, התעדנו, התמקצעו", אומר פרידמן. "מי שמנסה להופיע כיום עם רפרטואר המבוסס נטו על בדיחות פיפי קקי, או חיקויים של ערסים, לא יחזיק. ההומור בהופעות כיום יותר מתוחכם, פונה לקהל איכותי, ובהתאם מגיע גם לטווח גילאים רחב יותר.
"סטנד-אפ הפך לבידור עממי לכל המשפחה. אני רואה את ההבדלים במועדון ZOA, שם מתקיימות הופעות בשעות מוקדמות יחסית שאליהן מגיעות משפחות שלמות, ומופעי לילה מאוחרים שאליהם מגיעים בסופי שבוע חיילים וסטודנטים. כולם נהנים באותה מידה".
איך זה קרה?
"סטנד-אפיסטים הבינו שצריך להעלות את הרף. בתוכנית כמו 'צחוק מהעבודה' אי אפשר להגיד הכול. צריך בעיקר לצנזר גסויות. ופתאום גילו שאפשר לעשות את זה בלי להיות פחות מצחיקים. הקהל, מצידו, קלט שאפשר להגיע למופעי סטנד-אפ ולא לפחד שהאיש על הבמה יעשה ממך צחוק מול כולם או ישפיל את החברה שלך. כולם זורמים עם כולם בכיף".
רועי לוי, שהחל את דרכו כסטנד-אפיסט מוביל והפך לאחד מפטרוני הז'אנר כאחד ממנהלי מועדון "קאמל קומדי קלאב" הנחשק (שבאחד מגלגוליו הופיע בתחילת דרכו בגיל העשרה), מנסה למתן מעט את ההתלהבות. כאשר הוא נשאל לפשר הפריחה המחודשת של הסטנד-אפ הוא אומר: "לפעמים זה מרגיש כמו פריחה ולפעמים זה מרגיש כמו פריחה, אם אתה מבין למה אני מתכוון".
אתה לא מרגיש, בעיקר בהופעות במועדון שלך, עלייה באיכות הביצועים של בני הדור החדש?
"אני לא מחפש כישרונות. אני נותן במה וזהו. היחידים הקובעים אם מישהו מספיק טוב כדי להתקדם הלאה הם היושבים בקהל. יש ב'קאמל' ערבי במה פתוחה, שבהם סטנד-אפיסטים מתחילים יכולים לעלות ולנסות כוחם ואם יש להם את זה הם ישרדו. ככה תמיד היה וככה זה עדיין. יש המון גורמים שמהם אפשר לנסות ולנתח מה הופך סטנד-אפיסט חדש למוביל עתידי בתחום. כמות הקהל היא רק גורם אחד".
סטנד-אפיסטים בשרשרת
גורם אחד שלא משתנה בתחום הסטנד-אפ הוא הכדאיות הכלכלית. אמנם סטנד-אפיסטים ותיקים משלבים בהופעות אלמנטים ויזואליים יקרים יחסית כמו מסכי וידיאו (ראה נאור ציון, שלא סתם מכנה מזה שנים את המופע שלו "נאור ציון SHOW"), אך ברוב המקרים הופעה עדיין קמה ונופלת על אמן בודד על במה עם מיקרופון ביד והאולמות, כאמור, מלאים עד אפס מקום. לא צריך להיות גאון מתמטי כדי להבין שמדובר ברווח כמעט נקי.
"בוא נאמר שאלמנט הסיכון בהפקת מופעים כאלה נמוך בהרבה מתחומים אחרים בשוק הבידור", מודה יואב גרוס. "להפיק מופע לזמר זה הימור גדול בהרבה. עדיין, אחת הסיבות לפריחה העכשווית של הסטנד-אפ היא יותר השקעה ברמת המופע, טכנית וויזואלית. זה נראה הרבה יותר מכובד".
"בימים רגילים אני מפעיל את האולם הקטן של ZOA, הכולל 200 מקומות, אבל בסופי שבוע פועלים בו-זמנית אל תוך השעות הקטנות של הלילה ארבעה אולמות שונים שאליהם מגיעים בסביבות 1,200 איש בערב אחד", אומר פרידמן. "אני מדבר על מופעי מרתון, המעלים כמה סטנד-אפיסטים בשרשרת במחיר כרטיס אחד.
כאשר מדובר באמנים המובילים, ושחר חסון הוא כוכב על בתחום, הם מחזיקים מופע שלם על הכתפיים ומגיעים להופיע באולמות של מאות מקומות בכל הארץ. שחר עושה כיום, בממוצע, בין 18 ל-20 הופעות בחודש והביקוש רק עולה. לאירועים פרטיים אני כבר מוכר אותו בסכומים הנעים בין 7,000 ל-8,000 דולר להופעה".
צונאמי של אהדה
חסון עצמו מנסה, לטענתו, לשמור את שתי הרגליים על הקרקע. זאת למרות שגם הוא מודה שנכון לעכשיו הוא בפרט, והסטנד-אפ בכלל, רוכבים על צונאמי של אהדה. "יש שינוי גדול בקהלים המגיעים כיום להופעות שלי", הוא אומר.
"קהל היעד לא רק התרחב. הוא כבר כולל את כולם. אני לא חושב שיש מגזר בציבור הישראלי שלא מגיע כיום למופעי סטנד-אפ. יצאנו מהמועדונים הקטנים ונהיינו מיינסטרים לגמרי, אבל אני עדיין מאמין שמי שרוצה לשרוד לאורך שנים חייב לשמור את מקומו גם במועדונים הקטנים שמהם הוא הגיע, מול הקהלים הקטנים בשעות הקטנות של הלילה".
למה?
"כי רק שם אפשר יהיה לתת מול קהל את האטרף האמיתי, שהוא המהות של כל העניין. שלא יבינו לא נכון, אני נהנה מכל רגע על הבמה מול קהל משפחות בהיכלי תרבות, אבל שם אני מקפיד על דיבור נאות ודרך ארץ מסוימת שאני חייב לקהל הזה.
"במועדון כמו ZOA, בסיום מרתון מול אנשים שכבר ראו שישה סטנד-אפיסטים שקרעו אותם מצחוק לפניך, אני חייב להביא את כל הטירוף כדי לעורר אותם מחדש. בשביל לעשות את זה אני הולך עד הקצה, כולל בתכנים, ואסור לי לאבד את זה כי הרגעים האלו הם הנשמה של הסטנד-אפ. במועדונים הקטנים תמיד יהיה קהל כך שלא, אני לא מפחד שיום אחד ההצלחה הנוכחית שלי תיגמר".
במפתיע, מתברר שדווקא השם המזוהה ביותר כחלוץ הסטנד-אפ בארץ, השחקן שמואל וילוז'ני, מקפיד להתעלם מהתחייה המרשימה של השנתיים האחרונות. מעבר לכך, הוא טוען שאינו מודע כלל לקיומה. "יש פריחה מחודשת של הסטנד אפ? אין לי מושג", הוא אומר.
אתה לא שומר על קשר? לא חושב לפעמים לחזור לזה?
"אלו שאלות קשות. לא, אני ממש לא שומר על קשר ולא מעוניין לחזור לזה. קיבלתי בזמנו החלטה לפרוש, כי רציתי להשקיע את האנרגיות האלה במשפחה שלי. משפחה, כשלעצמה, היא הרי מופע הסטנד-אפ הכי גדול שיש".
