בני זוג מתלבטים אם לשלוח אם בנם לכיתת מחוננים, עיתונאי לוחמני מקבל הצעה שאי אפשר לסרב לה, שני אחים מנסים למצוא שפה משותפת, ותסריטאי מתוסכל מנסה למצוא את הקול האמיתי שלו. "המחוננים", ספר הביכורים של אסף ציפור, אושייה מוכרת בתחום כתיבה לטלוויזיה בישראל, מרכיב 15 סיפורים שונים העוסקים בחיים של אנשים צעירים ממעמדות שונים, הקשורים זה לזה מבחינה נרטיבית. צפור מפגיש אותנו עם דמויות שהן אנחנו בנוף משעשע מאוד וישראלי מאוד. דמויות שלא מפחדות להודות בכשלונותיהן, ברצונותיהן הכמוסים, ועסוקות תמיד בשאלה העצמית, "אולי במקום אחר, בזמן אחר, יכל להיות לי הרבה יותר טוב".
ישראל כסביבה חברתית, נגלית מולם ללא הפסק והם מביטים בה בעיניים סקרניות ועייפות, ומנסים למדוד את מקומם בסקאלה החברתית המסועפת. הכתיבה של הסיפורים שנונה וחדה, ובעיקר כנה, ולכן קריאה בספרו של צפור הופכת לחוויה אישית של ממש, והגיבורים שרובם אנשים פשוטים בתפיסתם את עצמם, הופכים להיות קרובים לקורא, כך שכל אחד יכול למצוא בהם פיסה מעצמו.
צפור, שלקח חלק בין השאר בכתיבה ל"החמישייה הקאמרית", "הבורגנים" ו"בטיפול" מכהן כיום כראש מגמת תסריטאות בחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב, ונמנע באופן מובהק מחשיפה תקשורתית כלשהי.
המחוננים. אסף ציפור. הוצאת כנרת זמורה ביתן. 238 עמ'.