שלוש שנים אחרי שכבש את רשימת רבי המכר עם ספר ביכוריו, "אם יש גן עדן", חוזר רון לשם אל המדפים עם יצירה חדשה ומסקרנת – "מגילת זכויות הירח" – שתנסה לשחזר את ההצלחה. לשם (33), שספרו הראשון זכה בפרס ספיר, תורגם ליותר מ-20 שפות ועובד לסרט המצליח "בופור", הפך בשנים האחרונות מעיתונאי לסופר במשרה מלאה.
מהגבעות והמוצבים של דרום לבנון בימים שלפני נסיגת צה"ל, עבר לשם לגורדי השחקים של צפון טהרן. הספר החדש מגולל את סיפורו של קאמי בן ה-19, שעזב את עיירת הנמל בה גדל ומתאהב בנהגת מרוצים מצליחה בשם נילופר, שחושפת בפניו חיים חדשים. ברקע נחשפים גם דיירי בניין קטן שמתעורר לפתע לחיים: זמרת עבר שנאסר עליה לשיר, שופטת מודחת שמוכרת כרטיסי לוטו במחתרת וצלם צעיר שסובל ממשיכה מינית מסוכנת.
כתיבת "מגילת זכויות הירח" הושלמה חודש לפני הבחירות באיראן, והמהומות שבאו בעקבותיה. עבור מי שרגילים לקרוא על המדינה בעיקר בהקשר של שמרנות דתית ותוכנית הגרעין, מנסה הספר לספק הצצה למה שמתרחש מתחת לפני השטח. כי מסתבר שבעיר שבה כמעט הכל אסור – יש מסיבות ומקומות שבהם הכל מותר. כך מתערבבים להם יחדיו מסיבות מלאות חיים, נשים שנסקלות למוות בעוון ניאוף, הומוסקסואליות, קטינים שמוצאים להורג, אלכוהול וזנות.
עורכת הספר, נועה מנהיים, התייחסה לבחירה של לשם למקם את הסיפור הרחק מישראל. "זהו ספר אמיץ, שמעיז להיכנס אל גוב האריות – אל איראן, אך בעיקר לעורו ולנעליו של מי שמוגדר על ידינו כ'אויב' ולהפוך אותו לקרוב אלינו כחבר", כותבת מנהיים, "האמינות המוחלטת של הדמויות והסביבה בה הן פועלות היא פרי תחקיר מעמיק, ארוך ורב גילויים".
מבחינת לשם, הבחירה למקם את העלילה באיראן היא גם הצצה לעולם אחר וגם התבוננות פנימה. "כתיבה בשבילי היא הזדמנות לברוח לחוויות שפספסתי, או שאסור לי לחוות, אל מקומות שלא זכיתי לראות, ויתכן שלא אזכה, אל אנשים שחסומים בפניי", הוא מסביר, "אני בודק את עצמי, איך היו נראים החיים שלי איתם, תחת עורם. כשהתלבטתי עד כמה אני דומה לדמויות שנרקמות לי מעבר לווילון השחור, מצאתי את עצמי כותב עליהם אבל בעצם כותב על עצמי כאן, לפעמים. כשכתבתי על המציאות שלהם, כתבתי, לא פעם, על שלי. על מה שמכאיב, ועל מה שמנחם". 