לא רק קובי פרץ, משה פרץ, אלי פרץ ושיראל

ספר: "אין מחיר לחופש" של תום הודג'קינסון

"זה ספר נהדר, שגורם לך לחשוב קצת מחוץ לקופסא, לא רוחני בשקל ולא ממקום של 'תחפשו מדיום ותתחברו לאנרגיה הקוסמית', אלא ספר כזה שמשבח את החופש, את הבריחה מהעבדות ומכבלי התעשייה והעבודה. הדור שלנו השתעבד לעבודה, העניין נהיה "קודם כל תעבוד - אחר כך תחיה" ואני לא מאמין שככה צריך לחיות. ב'ארץ נהדרת' יש ימים שמתחילים ב-5 בבוקר ומסתיימים בלילה וגם בימים האלה אני מחפש את האיזון כי אני אומר לעצמי שלא משנה כמה אני ארוויח, וגם אם זה יהיה פחות בקופת חיסכון ובעו"ש, אני יודע שיש לי נפש שזקוקה לעוד הרבה דברים. הנפש שלי לא רק בחומר ובכסף. אני עובד בשביל לחיות ולא חי בשביל לעבוד".

מופע: סטנד אפ של יונתן ברק

 "זה מופע אישי, ספק סאטירי, ספק הזוי, ספק כל מיני דברים. אי אפשר להגדיר אותו בדיוק אבל זה מופע שמגרה את המחשבה, יש לו רעיונות מקוריים ויצירתיים ואנחנו לא רואים הרבה כאלה, אז בעיניי הוא כמו איזה פנינה טובה בנוף הסטנד אפ, שברובו הולך לפאנצ'ים הידועים. יש שם משהו נורא סיינפלדי, דקויות ויצירתיות והוא כל הזמן שומר את זה מעל החגורה ומעלה. אתה רואה שהבחור מקורי ולא נגרר ללכת על הזול והמהיר".

בא לך לעשות מופע משלך?
"זה משהו שאני חושב עליו, אבל עוד לא".

מוזיקה: להקת אקסום

"אלה חבר'ה נתנייתים שהם בין היחידים בארץ, למעט תומר יוסף, שעושים ראגאמאפן שזה ביט אחד יותר קצבי מהרגאי הרגיל. יש באלבום שלהם הכל מהכל - כתיבה קלילה, מצחיקה עם טיפה אמירה חברתית וגם שכונה במובן הטוב של המילה".

דיסק: אסף אבידן

 "מעולה, מעולה, מעולה. אתה שומע את זה ואתה אומר שזו קלאסיקה בהתהוותה. כן דומה לג'ניס ג'ופלין, לא דומה לג'ניס ג'ופלין, הכל נכון, אבל כשאתה שומע אותו אתה אומר 'וואו, איזה זמר'. זה נראה שיש לו ניסיון של איזה שמונים דיסקים. איזו יכולת, איזו רגישות. אחת לכמה שנים מגיע דבר כזה, עם כזאת הגשה של טקסטים, עם כזאת אנגלית. זה נשמע לא מפה".

הצגה: "הרטיטי את ליבי" של חנוך לוין

"אם יש סיבה ללכת לתיאטרון - זאת ההצגה הזאת. זה מתחיל שאתה אומר 'נו, עוד פעם הם מדברים מוגזם, עוד פעם דמויות גרוטסקיות', ואז חנוך לוין עושה מה שהוא יודע לעשות הכי טוב - מושך אותך לתוך העולם הזה ואתה שוכח מהכל. הוא יוצר עולם הזוי, שלו, כמו שהוא מבין אותו, ואתה שוכח מה אמין ומה לא אמין. בשביל זה שווה לבוא ולראות תיאטרון. הגבר שם מאוהב במישהי שלא שמה עליו והוא חושב שהיא מאוהבת בו וחי באשליה, ומרוב שהוא מגוחך אתה מאוהב בה כבר בגללו ואתה מרגיש מובך בשבילו. פשוט נוצרת הזדהות מוחלטת".