במאי- גאי ריצ'י ("סחף חושים").
תסריט - מייקל רוברט ג'ונסון, אנת'וני פקהם ("אל תאמר מילה"), סיימון קינברג ("מר וגברת סמית'").
שחקנים- רוברט דאוני ג'וניור, ג'וד לאו, רייצ'ל מק'אדמס ("שם המשחק").
על מה הסרט?
הבלש הכי טוב בעולם, שרלוק הולמס, כמו שמעולם לא ראיתם אותו. הפעם הוא נאלץ להתמודד עם אויב מיסטי במיוחד, שנראה כאילו יצא מסדרת "הארי פוטר", המאיים על עתידה של אנגליה כולה.
על מה באמת הסרט?
בני אדם הם יצורים שמאוד קל לעבוד עליהם. תיזהרו ממי שמשחק לכם על הפחדים.
רוברט דאוני ג'וניור. אחד השחקנים הגדולים בדורו, מוכיח שהוא עדיין גם אחד הסקסיים שבהם, ותודה לריצ'י על כל סצנות האגרוף בהם הוא מופיע ללא חולצה וחושף טורסו מרשים ביותר.
הדבר הכי גרוע בסרט
אורכו. אין שום סיבה בעולם שהוא יהיה ארוך בדקה יותר משעה וחצי. הזמן המיותר פוגע בקצב של הסרט והופך אותי לאיטי מדי בשביל הז'אנר והסבלנות של הצופה.
הסצנה שתלכו איתה הביתה
הקרב האחרון על הפיגומים של גשר לונדון. סצנה מרהיבה של הולמס, הרשע והאישה במצוקה.
הסצנה שתצטערו שאתם הולכים איתה הביתה
דימוי מגעיל במיוחד של גופה וממנה יוצאים תולעים. היינו מסתדרים גם בלי זה.
הזווית היהודית
הגיבור הרשע שייך לאיזו כת סודית שבכתבי המאגיה שלה היו משולבות גם מילים בעברית כמו צדק ושלמות, הכתובות בסגנון קבלי. האם ריצ'י קורץ לגרושתו אסתר מסר אנטי קבלי? כולנו ראינו שהוא מעדיף לשבת בחוף הים התל אביבי כשהמלכה מטרחנת בכנס מיסטיקה יהודית.
סקס
את הצד הרומנטי מספקת מק'אדאמס הנאווה, אך הרומן בינה לבין הולמס נשאר מרומז בהתאם לרוח התקופה. כנראה שאת הנשיקה ביניהם שמרו לסרט ההמשך. גם המשיכה ההדדית הברורה בין העוזר התמיד נאמן, ווטסון, לבלש נשארה, כמה חבל, לטנטית.
מחושבת. כמו בכל סרטיו של ריצ'י, אלימות היא כנראה החלק האהוב עליו, והמוצלח ביותר. הולמס הגאון מחשב גם את מכותיו, ומשתמש בהן כאמצעי ולא כמטרה. ריצ'י מביים את הסצנות בסלואו-מושן וירטואוזי, תוך כדי שימוש באפקט- BULLET TIME, הזכור מהסרט "מטריקס".
סטיילינג
מוצלח ביותר. הסרט מתרחש בלונדון של 1890, עיצוב הסטים מרשים ביופיו, השמלות של מק'אדמס יכולות לצעוד היישר על השטיח האדום באוסקר, והחליפות של הצמד הולמס את ווטסון מרשימות, מדויקות ומאפיינות דמות בשנייה.
פסקול
כמו רכבת הרים. רעשני, בומבסטי ועם יותר מדי אפקטים.
מה למדנו מהסרט?
את מה שמלמד הולמס את ווטסון במהלך החקירה, ובמילותיו המקוריות של הסופר ארתור קונן דויל- "אין שגיאה גדולה יותר מהצגת תיאוריה לפני שנאספו הנתונים. מי שהשכיל לעשות זאת ימצא עצמו מעקם את העובדות כדי שיתאימו לתיאוריות, במקום שהתיאוריות יתאימו לעובדות".
המשפט הראשון שתגידו כשתצאו מהסרט
מה השעה? איזה סרט ארוך.
מה יהיה עם גיא ריצ'י? לוקח גיבור מיתולוגי ואינטלקטואל כמו שרלוק הולמס והופך אותו לכוכב אקשן בדרמת פשע בנאלית. הוא היה ונשאר פוני של טריק אחד.
המשפט הראשון שאימא שלי תגיד
עדיף לקרוא את הספר.
מה ראה הבמאי לפני הצילומים?
"מועדון קרב"- בשביל המחוות בקטעי ההאבקות (ולא פלא שלפי השמועות בראד פיט היה אמור גם לגלם את הבלש).
"העוקץ הספרדי"- ושאר סרטי עוקץ מתוחכמים.
"צ'אפלין"- בשביל המחווה של דאוני בסצנת המסעדה לתפקיד שכמעט הביא לו אוסקר.
שורה תחתונה
חבל שהסרט לא יצא בחנוכה, כי הוא יותר מתאים לילדים ממבוגרים. האדפטציה של הגיבור הספרותי קצת גדולה על במאי כמו גאי ריצ'י שתמיד יעדיף אקשן חלול על מורכבות תסריטאית. העובדה שדאוני ג'וניור כל כך נהנה לגלם את הדמות, מחלחלת קצת להנאה שלנו ומצילה את הסרט מבינוניותו.
זמן מסך
128 דקות.