במאי ותסריטאי- ג'ואל הופקינס.
שחקנים- אמה תומפסון ודסטין הופמן.
על מה הסרט?
קומדיה רומנטית מלנכולית לגיל המעבר. דסטין הופמן מגלם אמריקאי גרוש המגיע לחתונת ביתו בלונדון ומתאהב ברווקה בריטית, תומפסון, הסובלת מאמא אובססיבית ופרנואידית.
על מה באמת הסרט?
רווקות זקנות וגרושים מזדקנים, התעודדו, יומכם יגיע.
הדבר הכי טוב בסרט
ללא ספק, תומפסון והופמן. בלעדיהם הסרט כנראה לא שווה צפייה. הכימיה ביניהם אמינה, המשחק מדויק ורגיש ואפילו קלישאות נשמעות בפיהם טריות ומקוריות.
הדבר הכי גרוע בסרט
השם שלו. קצת חוטא לאמירה של הסרט שאף פעם לא מאוחר להתאהב. למה זו הזדמנות אחרונה לדמויות? אם גם מערכת היחסים הזו לא תצליח, הם נידונו לחיי בדידות עד קץ הימים?
הסצינה שתלכו איתה הביתה
אחרי שביתו של הופמן מודיעה לו שהיא רוצה שאביה החורג ילווה אותה לחופה, הוא מפצה על זה בנאום מרגש ומשעשע במיוחד בטקס קבלת הפנים, אותו מבצע ברגישות ונחישות. תומפסון עצמה מרגשת במיוחד בסצינה אחרת בה היא מספרת על הפלה שעברה.
סצינה קלישאתית וצפויה במיוחד לז'אנר, כאשר הזוג קובעים פגישה והופמן נכשל להגיע מאיזו סיבה תסריטאית תלושה. רצף האירועים אחר כך הופך גם הוא למוכר וידוע.
סקס
אין. אפילו לא נשיקה צרפתית, בקושי רפרוף על השפתיים. ככה זה בגיל הזה, יש דברים יותר חשובים בזוגיות.
אלימות
בקומדיה רומנטית? מה פתאום.
סטיילינג
בוגר, שמרני ואפרורי. לא נשכח את סצינת ההומאז' ל"אשה יפה”, כאשר אמה מחליפה מספר שמלות בחיפוש אחר השמלה המוצלחת לחתונה.
מה למדנו מהסרט?
לא לאבד תקווה.
המשפט הראשון שתגידו כשתצאו מהסרט
אתה חושב שזה יעבוד ביניהם?
המשפט הראשון שיגיד סטודנט לקולנוע כשהוא יוצא מהסרט
איך נפלו גיבורים. זה הסרט ששתי אגדות משחק כמו תומפסון והופמן צריכים להשתתף בו? אין להוליווד דברים יותר מעניינים להציע להם? ולמה הדמויות בקומדיות רומנטיות חייבות להיות תמיד כל כך נוירוטיות?
המשפט הראשון שאמא שלי תגיד
מסכנה, הייתה רווקה עד עכשיו, הגיע הזמן בגיל שלה להתאהב קצת, רק חבל שלקח לה כל כך הרבה שנים לעשות לאמא שלה קצת נחת.
"לפני הזריחה”- בשביל השוטטות והשיחות על אהבה בעיר.
"נוטינג היל”- רק שבקומדיה הרומנטית הזו היא אמריקאית והוא בריטי.
קומדיות של וודי אלן- בשביל הנוירוטיות והפחד מאינטימיות.
"רייצ'ל מתחתנת”- ושאר סרטים הנעים סביב חתונה משפחתית.
זמן מסך
96 דקות.
שורה תחתונה
סרט קטן, שללא שני השחקנים הראשיים שלו היה יכול להיות מיותר וגרוע. הופמן ותומפסון פשוט מעולים ביחד שפשוט תענוג לצפות בהם. בניואנס אחד הם מצילים סצינה והופכים אותה לכנה ואמיתית.