במאי: ג'יימס בובין (“טיסת הקונקורד").
תסריטאים: ניקולס סטולר וג'ייסון סיגל (“Get Him to the Greek”) מבוסס על הדמויות שיצר ג'ים הנסון.
שחקנים: ג'ייסון סיגל (“איך פגשתי את אמא שלך") איימי אדאמס (“ג'ולי וג'וליה"), כריס קופר (“אמריקן ביוטי").
כוכבים אורחים: המון.
על מה הסרט?
חבורת החבובות מתאחדת כדי להציל את אולם המופעים הישן שלה, העומד בפני סכנת הריסה על-ידי טייקון נפט מרושע.
על מה באמת הסרט?
על סולידריות חברתית וכוחה של הקבוצה. פוקס ניוז כמובן כבר הדביקו לסרט משמעויות קומוניסטיות ושטיפת מוח ליברלית, אבל זה רק בגלל שהם מ-פ-ח-ד-י-ם.
הדבר הכי טוב בסרט
שמחת החיים שלו, האופטימיות וחוסר הציניות המוחלט אפילו ברגעי המודעות העצמית המקסימה. מה שמפתיע, שכל זה לא הופך אותו לדביק בכלל.
הדבר הכי גרוע בסרט
התרגום לעברית. יותר מדי טעויות וחוסר דיוקים.
הסצנה שתלכו איתה הביתה
כאשר המופע עולה ומתנגן לו שיר הפתיחה המוכר של החבובות. נוסטלגיה טהורה.
הסצנה שתצטערו שאתם הולכים איתה הביתה
הסצינה האחרונה- כי פשוט תרצו עוד.
הזווית הישראלית
שיר הסיום (משהו בסגנון של "מנה מנה”) יזכיר לישראלים בעיקר סרטון פרסומת ישן.
סקס
א-מיניות פוריטנית מודעת לעצמה. הזוג במרכז הסרט ביחד חמש שנים אך הפגנת החיבה המקסימלית שהם מפגינים הוא של נשיקה בלחי. לעזאזל, אפילו בחדר המלון שלהם, המיטות היו נפרדות. הרומן הנצחי בין מיס פיגי לקרמיט היה אפילו יותר מלא הורמונים ותשוקה.
אלימות
כמו בסרטים מצוירים.
סטיילינג
צבעוני, שמח ומוגזם. השמלות החינניות של איימי אדאמס מעוצבות בסגנון שנות ה-50, ממש כמו האופי השמרני שלה ושל בן זוגה.
פסקול
הסרט הוא גם מיוזיקל לכל דבר במסורת המיוזיקל'ס ההוליוודים של שנות ה-40 וה-50. אך מכל הביצועים הבאמת מרהיבים, זכור במיוחד הוא הביצוע המטורף של להקת התרנגולות לשיר "forget you” של cee-lo.
מה למדנו מהסרט?
מהם שלושת הדברים החשובים בחיים- 1. ילדים 2. גלידה 3. צחוקים.
וגם שסלב'ס הם לא באמת בני-אדם וניתן לעשות בהם כרצוננו, כפי שלמד זאת ג'ק בלאק על בשרו.
המשפט הראשון שתגידו כשתצאו מהסרט
איזה עונג. אני מרגיש עכשיו כמו בתוך מרשמלו ענק.
המשפט הראשון שיגיד סטודנט לקולנוע כשהוא יוצא מהסרט
אחרי 12 שנה בה לא הופיעו "החבובות" בקולנוע, הקאמבק שלהם לא היה יכול להיות מוצלח יותר, והוא מעניק כבוד גדול לסרטי המקור ולסדרת הטלוויזיה ולזמן בהם נוצרו, יחד עם התאמה עדכנית לקהל החדש.
המשפט הראשון שאמא שלי תגיד
אני לא יודעת מי נהנה יותר, אני או הילדים.
מה ראה הבמאי לפני הצילומים?
"השטן לובשת פראדה”- בגלל המקצוע החדש של מיס פיגי (כולל אמילי בלאנט באותו תפקיד של המזכירה המתנשאת)
"הבהלה לזהב”- כדי לצטט את ריקוד הלחמניות של צ'פלין.
"לונדון וקירשנבאום”- בגלל זוג הזקנים שכבר ראו הכול.
שורה תחתונה
הסרט ממש מגדיר מחדש כיצד צריך להראות "פיל-גוד מובי" או "קראוד פליזר" המצליח לפנות לכל סוגי הקהלים האפשרי. הממתק הקולנועי הקסום הזה יענג את אלה שעוד הכירו את "חבובוטף" וגם את אלה המתוודעים לבובות האלה לראשונה, וכל מי שחשש שהחבובות לא יצליחו לעשות את זה גם לדור המילניום החדש, יתבדה.
זמן מסך
103 דקות.