טרון: יש תלת מימד, אין עלילה

על מה הסרט?
בנו של ממציא "עולם הרשת" יוצא להציל את אביו מהעולם הדיגיטלי בו הוא תקוע כבר יותר מ-20 שנה.

על מה באמת הסרט?
על האב, הבן, הזן ואמנות אחזקת האופנוע.

הדבר הכי טוב בסרט
העיצוב. רואים שקוסינסקי, שזהו סרטו הראשון, הגיע מעולם הפרסום והארכיטקטורה, והוא יוצר בסרט עולם וירטואלי מפואר ומרשים הלוקח לאקסטרים הממוחשב את היסודות שהונחו בסרט המקורי, ושואב השראה בין השאר מ"מטרופוליס" הקלאסי- דרך  "בלייד ראנר" וקובריק ועד מסלולי אופנת העילית וקליפים עכשוויים.

הדבר הכי גרוע בסרט
הוא יותר חלול מהעולם אותו הוא מציג, והוא חסר תוכן לחלוטין. במקרה הנוכחי- זה לא ממש מפריע.

הסצנה שתלכו איתה הביתה
כל סצנות הסייבר-אקשן.

הסצנה שתצטערו שאתם הולכים איתה הביתה
כל סצנה שהיה אמור לעבור בה רגש כלשהו. לפעמים לא ברור מה יותר מביך וגרוע, הדיאלוגים או המשחק.

הזווית הישראלית
כאשר הבן מנסה לעדכן את האב במה התרחש בעולם ב-10 שנה האחרונות הוא מזכיר בנשימה אחת את המלחמה במזרח התיכון יחד עם און-ליין דייטינג ורשתות אלחוטיות. תזכירו לי איפה זה המזרח התיכון?

סקס
כל הנשים בסרט הן סוג של דוגמניות-אמזונות-על, הגיבור הצעיר סקסי נראה אפילו יותר ממוחשב מהדמות הצעירה הממוחשבת של ג'ף ברידג'ס, אבל הוא רווק שיודע להתלבש וחי עם הכלב שלו. מה שיכול להסביר מדוע ויתרו "דיסני" אפילו על הנשיקה המסורתית בסיום.

אלימות
קיברנטית. תצוגת גלדיאטורים, קרבות אופנועים, מטוסים ודיסקים.

סטיילינג
מדהים מה אפשר לעשות עם ניאון ושלושה צבעים- שחור לבן וכתום השולטים בסרט. האווירה האפלה של הסרט, העיצוב המוקפד, והעולם הקר המוצג בו יוצרים חוויה תחושתית נדירה המצליחה לכסות כמעט על כל פגמי הסרט.

פסקול
הדבר הכי מתוחכם בסרט המהווה את מרכזו הדומיננטי. דאפט פאנק (שאפילו מופיעים כדי-ג'אים בסצנת המסיבה) רקחו פסקול דרמטי ובומבסטי (עם תזמורת של עשרות נגנים) שעושה מחוות להשפעות אלקטרוניות רבות מהאייטיז, מה שיוצר תחושות דה ז'ה וו מעוררות ואווירה נוסטלגית ועתידנית בו-זמנית.

מה למדנו מהסרט?
את מה שמלמד ברידג'ס המבוגר את ברידג'ס הצעיר- "שלמות היא לא עניין לבני אדם”.

המשפט הראשון שתגידו כשתצאו מהסרט
בוא נלך לראות את הזריחה.

המשפט הראשון שיגיד סטודנט לקולנוע כשהוא יוצא מהסרט
כשלון לא מפואר בכלל, אבל אחרי הבאז העצבני היה ברור שתגיע אכזבה. מדובר בהמשכון גרוע ומשעמם, ריק כמו הסרט המקורי, חסר נשמה וג'ף ברידג'ס כבר לא ממש מתאמץ להיות משהו אחר חוץ מ"הדוד". הפסקול מזעזע ומיושן ודאפט פאנק הם כבר פאסה לחלוטין. נראה ש"דיסני" חשבו יותר על חרושת המרצ'נדייז שיפיקו מהסרט, מאשר על הסרט עצמו.

המשפט הראשון שאמא שלי תגיד
אהבתי יותר את הסרט המקורי. הקצב שם היה הרבה יותר לטעמי.

מה ראה הבמאי לפני הצילומים?
"מטריקס”, "עיר אפלה” “אינטליגנציה מלאכותית”- ושאר סרטי מציאות וירטואלית ש"טרון" המקורי השפיע עליהם הרבה קודם.
“2001-אודיסיאה בחלל”- בשביל העיצוב הקובריקי המסוגנן.
"מלחמת הכוכבים”- כי גם דיסני רוצים שיהיה להם אחד כזה.
"קזבלנקה”- בשביל לעשות פראפרזה על הציטוט "מכל הברים בעולם, נכנסת דווקא לשלי"

שורה תחתונה
סרט שהוא בעיקר חוויה ויזואלית מדהימה המלווה בפסקול אפל וחללי, תלת המימד עשוי כאן בצורה מורכבת, מעניינת ולא מציקה, רק חבל שלא הושקעה אותה כמות אנרגיה גם בסיפור ובתסריט הנשארים ריקים, חלולים וחסרי חשיבות.

זמן מסך
126 דקות.

>> לכל ביקורות הקולנוע