במאי: רון הווארד (“צופן דה וינצ'י”, "פרוסט-ניקסון”).
תסריטאים: דיוויד קואיפ (“מלחמת העולמות"), עקיבא גולדסמן (“צופן דה וינצ'י")- מבוסס על ספרו של דן בראון.
שחקנים: טום הנקס, יואן מקרגור, איילת זורר.
על מה הסרט?
בזמן בחירת האפיפיור החדש נאלץ טום הנקס להתמודד עם אחווה סודית המתנגדת לכנסייה ומאיימת לפוצץ את הוותיקן. לעזרתו נחלצת מדענית איטלקיה יפה במיוחד העונה לשם איילת זורר. זה מעין סרט המשך ל”צופן דה וינצ'י”, למרות שעלילת הספר עליו הוא מבוסס מתרחשת לפני מאורעות הסרט השני.
על מה באמת הסרט?
דת ומדע לא צריכים להתנגד זו לזה, אלא לדור יחד בכפיפה אחת.
הדבר הכי טוב בסרט
איך לא- איילת זורר. תמלא גאווה מקומית גם את אחרוני הציניקנים.
הדבר הכי גרוע בסרט
לוקח את עצמו ברצינות תהומית ומתייחס לכל סצנה בפתוס נלעג למדי. אפשר להיות קצת יותר קלילים, אפילו שמדובר באפיפיורים.
בלי יותר מדי פרטים- הסיקוונס בו מסוק מתפוצץ מעל כיכר מלאה אדם. שילוב מוצלח של מתח, הפתעה, צילום, מוסיקה ועריכה.
הסצנה שתצטערו שאתם הולכים איתה הביתה
סצנות האלימות בסרט מפורטות מדי ולא יתאימו לבעלי קיבה רגישה.
הזווית הישראלית
אז איך איילת זורר, אתם שואלים? למרות שהסרט שם דגש על עלילה ולא על עיצוב דמויות, תענוג לראות אותה מגלמת את התפקיד של המדענית האיטלקיה בכזו מקצועיות ואלגנטיות. אומנם המבטא לא ממש יושב עליה כמו שצריך, אבל למי איכפת?
סקס
למרות שבספר מתואר רומנצ'יק בין הפרופסור למדענית, בסרט ויתרו עליו משום מה (לא ברור למה, היה אפשר לוותר על כל כך הרבה דברים אחרים במקום), והנקס לא זכה אפילו לדעת איך זה לנשק את זורר. הפסד שלו, רווח שלה. חבל שיואן מקרגור מגלם איש כמורה, דווקא היה יכול להיות נחמד לראות איזו סצנת סקס ביניהם.
אלימות
סדיסטית ומפורטת. הרוצח הפסיכופת וחסר הרחמים (ניקולס קאס מ"האדיוטים") רוצח את קורבנותיו בהשראת ארבעת היסודות - אוויר, אש, מים ואדמה, באסתטיקה ובכוונה שמזכירות את הרציחות הנהדרות בסרט "שבעה חטאים".
סטיילינג
יוהן מקרגור (המגלם איש דת נוצרי) בשמלה זה מצחיק. והבגדים האחידים של הנוצרים מגוחכים להפליא עם השכמיה האדומה המגונדרת שלהם. אבל אולי ייתכן קאמבק לשכמיה?
פסקול
נשמע כמו פרסומת למי עדן. מעין מוסיקת כנסיות אובר-דרמתית, שגורמת לך להילחץ גם אם אין שום סיבה אמיתית.
מה למדנו מהסרט?
הנצרות היא דת מפחידה, אבל כת ה"אילומינטי" מפחידה עוד יותר.
המשפט הראשון שתגידו כשתצאו מהסרט
איילת זורר שיחקה אותה. תראה לאן היא הגיעה, אני עוד זוכר שהיא למדה בכיתה עם אביב גפן.
הסרט מעמיד פנים של חתרנות וערעור על האקסיומות השמרניות של הנצרות, אבל מסתיים בצורה כל כך פשרנית וקונצנזוסיאלית שלא ברור מה יש לוותיקן נגדו. אם לא הייתי יודע, הייתי חושב שהם אלה שערכו את התסריט.
המשפט הראשון שאמא שלי תגיד
איזה צירוף מקרים שהסרט והאפיפיור הגיעו לארץ באותו זמן, לא?
מה ראה הבמאי לפני הצילומים?
"שבעה חטאים" - בגלל סצנות הרצח המזוויעות.
שורה תחתונה
יותר טוב מ"צופן דה וינצ'י", אבל עדיין לא משובח מספיק. בשביל מותחן הוא איטי מידי ומשעמם לפרקים, מה שלא יפריע לו כנראה להפוך ללהיט בארץ, ולו בגלל זורר.
זמן מסך
138 דקות.
עוד בmako בידור: אקי אבני מתפנק במלתחה חדשה, יואב כספי מ"הישרדות" אסף את הג'יפ שבשבילו ויתר על האפשרות להיות השורד האחרון, חנה גור: מכוכב נולד ל"מג'יק 1" וקלינטון לא למד לקח.