בהמנון "(Everybody's Free (To Wear Sunscreen" ישנה עצה אירונית במיוחד – "אל תקראו מגזיני יופי, הם רק יגרמו לכם להרגיש מכוערים". ומה שהיה נכון ב-1999 תקף גם 15 שנה מאוחר יותר: כשמגזיני הבידור סוגדים לכוכבות שמצליחות לרדת עשרות קילוגרמים במשקל ובוחרים לשערים שלהם את המפורסמות הכי מושלמות, בהירות ונטולות פגמים, אי אפשר שלא לפתח רגשי נחיתות. גם כשמציעים לנו מודל יופי אלטרנטיבי ושופע יותר כמו קים קרדשיאן וניקי מינאז', הוא עדיין פלסטיקי, מעוצב ומרוטש עד שאי אפשר באמת להזדהות איתו.
אבל אם ניקח צעד אחורה, נגלה שתעשיית הבידור מלאה (נו פאן אינטנדד) כיום במודלים נשיים חדשים, אמיתיים ובריאים יותר, שמוכיחים שגם נשים עם צלוליט, משקפיים וחצ'קונים יכולות לזכות באוסקר ובגראמי. הן עדיין נחשבות לציפור נדירה בנוף, אבל בהחלט נותנות קונטרה לתרבות שלמה שסוגדת ליופי, נעורים ורזון.
אצלנו, לדוגמא, התקשורת רעשה וגעשה לאחרונה בוויכוחים על האם אלמה דישי מ"איש חשוב מאוד" מגלמת מודל נשי ישראלי חדש, ובצל הדיונים על האם היא שמנה, מכוערת או ממש סבבה שכחנו עד כמה זה נדיר לראות נשים כאלה בתפקידים ראשיים בטלוויזיה. "נשים כאלה" אמרנו? התכוונו לנשים כמונו. אז עד שדישי תהפוך לאחת מני רבות ותהפוך בעצמה לנורמה, הנה כמה כוכבות חו"ליות שסוללות את הדרך.
לורד
במרץ האחרון צולמה הזמרת הצעירה (17) בהופעה, אבל התמונה שלה טושטשה ורוטשה כך שהפנים שלה נראו מושלמות וחלקות. המציאות, לעומת זאת, היתה שונה לגמרי – אבל במקום ליישר קו כמו כוכבות בנות גילה, לורד העלתה לטוויטר שלה את שתי התמונות להשוואה והוכיחה למעריציה שגם היא – כמו בני נוער רבים – סובלת מפצעי בגרות. "תזכרו שפגמים זה בסדר", צייצה. זה אולי נראה דבר של מה בכך, אבל בעולם שבו שולטות סלינה גומז, מיילי סיירוס ואריאנה גרנדה, תעשייה שבה סקס הוא המוצר וגם המעטפת, לורד היא ללא ספק קול אחר. "אני חושבת שאנשים צעירים שינו את הדרך שבה הם מסתכלים היום על תרבות הפופ", היא פתחה בראיון באותה תקופה. "יש לנו עכשיו את הכוח להבחין, אנחנו צורכים ומייצרים תמונות ודימויים מדי יום, ואנחנו מסוגלים לסנן החוצה את הבולשיט בצורה מהירה יותר.
טינה פיי ואיימי פוהלר
הרבה לפני שלינה דנהאם התיימרה להיות קולו של דור חדש, טינה פיי היתה הקול של הדור הקודם. אישה שכתבה, כיכבה והובילה סדרה מצליחה משלה, והצליחה לייצר קאלט מסוג חדש. פוהלר, מצידה, נושאת על כתפיה את "מחלקת גנים ונוף", אולי אחד הסיטקומים האהובים בעולם. פיי ופוהלר, שתיהן בוגרות "סאטרדיי נייט לייב", הפכו בשנים האחרונות לקונצנזוס כזה עד שקיבלו לידיהן את הנחיית טקס "גלובוס הזהב" שלוש פעמים ברציפות. ולמה זה מפתיע מישהו? כי פיי ופוהלר הן כוכבות בגלל שהן לא יפיפיות מושלמות, בגלל שהן פמיניסטיות ובגלל שהן שנונות ומצחיקות יותר מהרבה גברים מפורסמים בתעשייה. הן נראות כמו הילדות שנבחרו אחרונות במחניים ושסבלו מהצקות בתיכון, ולמרות זאת – ואולי בגלל זאת – הן הפכו למודל לחיקוי עבור נשים ונערות בכל העולם.
מינדי קלינג
זה בכלל לא משנה אם צפיתם ב"מינדי" או הכרתם את קלינג מימיה ב"המשרד". תרצו או לא, היא כבר הפכה לעובדה מוגמרת - עם תפקידי דיבוב בסרטים של "דיסני", שער משלה במגזין "אל", וסיטקום שעונתו השלישית משודרת ב"פוקס". מינדי היא הליהוק המושלם לדמות משנה אקסצנטרית, קומיק ריליף, אבל אף אחד לא היה מדמיין את הבחורה ההודית עם האגן הרחב בתפקיד ראשי – והיא אכן נאלצה לשמוע "לא" כשניסתה להיבחן בעבר לתפקיד עצמה ברשת מתחרה. קלינג, כמו טינה פיי, מייצגת גם דור של קומיקאיות שלא מפחדות להצחיק ולצחוק על עצמן, לספר בדיחות פלוצים ולהתעקש על מסרים פמיניסטיים בין לבין. זה לא הפריע לה להתברג לרשימת הנשים היפות בעולם של המגזין "פיפל" השנה, הישג שאפילו בר רפאלי לא הגיעה אליו.
ליסה קודרו
הסערה סביב פניה המשופצים של רנה זלווגר עוררה שאלות בנוגע לצביעות של תעשיית הבידור – מצד אחד סוגדת לנעורים ומבטלת כל מה שנראה זקן ומקומט, ומצד שני מתעמרת בכל מי שמעזה להתנתח ולהזריק לעצמה בוטוקס. אז נכון שיש כמה כוכבות שהודיעו שהן לא מוכנות להיכנע לתכתיבים ומעדיפות להזדקן בחן, אבל בואו נודה בכך – לא כולנו נולדנו עם הגנים של ג'ניפר לורנס, ג'וליאן מור וג'וליה רוברטס, שהכריזה בראיונות: "אנחנו חיים בחברה כל כך מעוותת ומבוהלת, שבה נשים לא נותנות לעצמן הזדמנות אפילו לראות כיצד הן היו נראות כמבוגרות". לכן, צריך להוריד את הכובע דווקא בפני כוכבות כמו ליסה קודרו בת ה-51, שמצד אחד מסרבת לעבור מתיחת פנים ומודה ש"זה מפחיד אותי מדי", ומצד שני ממשיכה לכבוש את המסך עם "הקאמבק" ו"טיפול אונליין". שמעת את זה, קורטני קוקס?
קירה נייטלי
קצת מצחיק למצוא את נייטלי ברשימה הזו – היא יפיפייה בכל קנה מידה וקוטפת תפקידים ראשיים בלי למצמץ, אבל גם לה, תאמינו או לא, יש אישיוז עם המראה החיצוני שלה. הרזון הקיצוני של נייטלי הפך אותה למטרה קלה עבור כל הצהובונים שמיהרו לתייג אותה כאנורקטית, אבל זה כאין וכאפס לעומת הדיונים על החזה הקטנטן שלה, שבקושי עומד בסטנדרטים של הוליווד. אז למה אנחנו מצדיעים לה? כי נייטלי קיבלה באהבה את חוסר המושלמות שלה ואפילו מגנה עליה בחירוף נפש, כפי שקרה כשגילתה שהגדילו לה את החזה בפוטושופ בפוסטר של "המלך ארתור": "הם עשו לי שם ציצים ממש מוזרים. בכל מקרה אין לי ציצים, אז אם לפחות אתם עושים חזה פנטזיה שכזה, לפחות שהוא יעמוד כמו שצריך".
קלואי קרדשיאן
לא קל לגדול בצל אחות גדולה כמו קים קרדשיאן, מכונה משומנת – תרתי משמע – של הופעות יח"צנות, אייטמי רכילות ושערי עירום. אין ספק שבעוד שבני משפחתה האחרים גוזרים כבר שנים קופון על חשבונה, הם גם נאלצים להסתפק בשאריות שלה וגרוע מכך – לעמוד בהשוואה תמידית אליה. קלואי קרדשיאן, אחותה הקטנה של קים וכוכבת ריאליטי כמוה, התמודדה מאז ומתמיד עם ביקורות על המראה החריג שלה בנוף המשפחתי – עד לשלב שבו אפילו הופצו שמועות לפיהן אביה הביולוגי הוא לא רוברט קרדשיאן. צחקו על המשקל שלה, על הגובה שלה, על הישבן שלה, על החזה הקטן והלא מנותח, על הסטייל ה"פרחי" שלה ועל אינספור פדיחות מלתחה שתועדו בצהובונים. במקום לשתוק ולהבליג, קלואי הישירה מבט למצלמות וחשפה את הכאב שלה, חלקה את הסבל שלה ברשתות החברתיות ולא הסתתרה מאחורי תדמית מושלמת ומבוימת. כן, היא עדיין קרדשיאנית שמתחזקת צבא מאפרות ומאמני כושר שעוזר לה להיראות טוב, אבל היא גם לא חוסכת מאיתנו את הקשיים הכרוכים בלא להיות קים קרדשיאן - וזה משהו שאיתו כולנו יכולים להזדהות.
