לפני כחודש וחצי, בסשן שאלות ותשובות אנונימי שערכה באינסטגרם שלה, נשאלה שני גולדשטיין על מערכת היחסים שניהלה במהלך שהותה בבית "האח הגדול" ואחריה עם האקס המפורסם, עומר גורדון. "מה עם העומר ההוא, שהיית איתו ב'האח הגדול'? שנתיים הייתם ביחד, יכולתם להיות כבר נשואים", כתב העוקב האנונימי, וגולדשטיין לא נשארה חייבת. "גבר רעיל, פסיכופת ושקוע בחובות. מובטל בן 44 שלא מוכן לעבוד - ושלוקח 'הלוואות' שאינו מתכוון להחזיר", היא טענה, לכאורה.
"זה מעולם לא היה סוד שזו הייתה מערכת יחסים הרסנית ומתעללת, אבל השאלה 'מה עם עומר, כבר יכולת להיות נשואה', הטריפה אותי. לא מעניין אנשים מה עברת, מי הבן אדם, מה קרה שם. זו הייתה רמה קיצונית של domestic abuse, אבל העיקר להיות נשואה".
את מדברת על זוגיות שכבר מההתחלה הבנת שהיא מתעללת, ובכל זאת נשארת בה שנתיים. למה?
"זו הייתה מלחמה פנימית, קונפליקט, כי אף אחת לא רוצה להאמין לקולות בראש שאומרים לה שהיא צריכה לברוח. גם כשכבר רציתי, הוא לא נתן אפשרות. היו שם אלימות ורבלית וכלכלית, התעללות מנטלית של גזלייטינג ומניפולציה כל כך מתוחכמת והרסנית, שהוא כבר גרם לי להאמין שאיבדתי שפיות. השיא היה כשגם אני וגם האבא החורג שלי הלווינו לו סכומי כסף מטורפים, סכומים שהוא לא החזיר כשהיינו יחד, לא אחרי שנפרדנו ולא עד עכשיו. הוא ממשיך לתרץ את זה בכמה הוא מסכן, אבל הוא פשוט עצלן שלא מוכן לעבוד. כבר ניצחנו בתביעה, ועדיין הוא לא משלם".
זו מערכת יחסים שיצאת ממנה בטראומה?
"בוודאי".
שאלת את עצמך שאלות כמו איך אני, כאישה סופר-חזקה ואינטליגנטית, נקלעתי לסיטואציה הזאת?
"תראי את הקורבנות של סיימון לבייב (נוכל הטינדר – יה"א), כל אחת מהן חדה, אינטליגנטית, עם קריירה. המפלצות מזהים איך ובמי לנגוס, זה תהליך מתוחכם, מורכב ואיטי. זה יכול לקרות לכל אחת ולכל אחד".
אז את לא מאשימה את עצמך?
"במה אני אשמה? שאני נהדרת?".
אני לא רוצה להסתגר בבית לימים ושבועות
שמונה שנים חלפו מאז הגיעה גולדשטיין (34) למקום השני בעונה השמינית של התוכנית, ולמרות הזמן שעבר, היא עדיין מצליחה להישאר בתודעה. היא עובדת ברשתות החברתיות, מתפרנסת מהתעשייה, ובהתאם גם מככבת במדורי הרכילות. זה שאתם לא רואים אותה בעוד תוכנית ריאליטי, זה לגמרי מבחירה. היא סירבה למספר הצעות שקיבלה לאורך השנים, וזאת מתוך מחשבה שהדבר דווקא יפגע בהתפתחות המקצועית שלה.
"זו הדרך המהירה לחזור לכותרות, אבל באיזה מחיר? שייקח לי עוד פעם שמונה שנים להסביר את עצמי, ולהצליח לקבל אודישנים לדברים רציניים כמו תיאטרון, תפקידי משחק והנחיה? וגם אם אני אעבור את כל התהליך הזה מחדש, בעבור מה זה יהיה? ששוב כל אדם במדינה ירגיש בנוח להגיד לי מה שהוא רוצה, ואיך שהוא רוצה? זה לשים את הנפש שלי בידיים של עורכים, מפיקים ובמאים שמשתמשים בי ובאנשים אחרים כמו מפעל קטן לייצוג של נרטיב שהם בחרו, בלי שיש לי זכות בחירה. אם אני אעשה משהו, זה יהיה דוקו-ריאליטי עליי ועל כל המשפחה שלי, סטייל קרדשיאנס כזה".
זה משהו שהיה על הפרק?
"לפני המלחמה. חברים, אם מישהו עכשיו קורא את הדברים הללו, אנחנו זמינות".
אפשר להגיד ששילמת מחיר על ההשתתפות שלך ב"האח הגדול"?
"שלא ישתמע שאני מתחרטת, ממש לא. אני גאה בעצמי על מה שעברתי שם, על איך שהתמודדתי וגם על הלימונדה שאני עושה מזה יום-יום, טעימה וטרייה. אבל להגיד שזו חוויה שאני מאחלת לעצמי שוב, או לכל אחד אחר? התשובה היא לא. ממש לא".
יש משהו שזכור לך במיוחד כקשה להתמודדות?
"היו הרבה קטעים קשים. אחד הקטעים הכי איקוניים שלי, שהיום הוא סאונד ויראלי ואני בעצמי צוחקת עליו, זה שאני אומרת, 'אני לא יכולה עם הרעשים והקקופוניה הזאת'. זו בחורה בהתקף חרדה והיפר-ונטילציה שמתחננת ללכת הביתה, צריך להכניס אותה לחדר ולהביא לה חמצן לנשום, עם פרמדיק, מההיסטריה".
את סובלת מהתקפי חרדה?
"טפו, חמסה, הרבה פחות. היום אני על כדורים כי אני לא מוכנה לחיות ככה יותר, עם הדבר הזה שריחף לי מעל הראש, חרדה, דיכאון, מחשבות אפלות. לא הייתי מסוגלת לעשות כלום".
בעקבות מה זה התחיל?
"אני חושבת שזה מולד והגיע הזמן גם להגיד שכמו שיש אנשים שצריכים קביים פיזיים, כי הם נולדים עם איזושהי מוגבלות בהליכה, יש אנשים שצריכים קביים נפשיים. אני לא רוצה להסתגר בבית, לפעמים לימים ושבועות, כשאני לא יודעת איך אני יוצאת מפתח הדלת. למה אני צריכה את זה?".
וזה פגש אותך בתוך בית "האח".
"ברור, דוחקים אותך לקצה בתוכניות האלה, אבל זה בסדר, אני חתמתי על התקנון. אני לא באה בטענות, אני פשוט אומרת שאני לא רוצה לעשות את זה שוב".
קיבלת הצעות לאורך השנים?
"כן. וסירבתי".
שום סכום שבעולם לא ישכנע אותך?
"זה לא על כסף. אם יציעו לך בוכטה לעשות פורנו, את תעשי? אז זה אפילו יותר גרוע, זה פורנו של הנפש שלי לעיני כל. אבל כן הייתי עושה "רוקדים עם כוכבים". זאת הפנטזיה שלי מאז שזה התחיל בארץ. אם זה יקרה, ובלי להלחיץ, אני בגמר בוודאות".
את מרגישה שאת אדם בריא בנפשו?
"היום? כן, בטח, אבל היו תקופות שלא. היו תקופות מחרידות".
זה אובדן לכל דבר
השנה האחרונה בחייה של גולדשטיין הייתה לא קלה. מאז תחילת המלחמה, תוכנית הרדיו שהיא הגישה במשך שבע שנים ברדיו ירושלים ירדה מהאוויר, וסדרה דוקומנטרית שהיא צילמה לערוץ הממשלתי הגרמני, שבה היא שימשה גם בתפקיד מפיקה, נגנזה. הסדרה עסקה בהשוואה בין הערים ברלין ותל אביב, ובמסגרתה התחלפה גולדשטיין עם מנחה גרמני. הסדרה צולמה בשתי הערים, ופרימיירה חגיגית נקבעה לנובמבר 2023. מאורעות 7 באוקטובר, כאמור, שינו את התוכניות.
"זו תקופה שמשפיעה על כולם וגם אני עברתי המון שינויים, אז אני צריכה להמציא את עצמי מחדש. אני לחלוטין מבינה למה תוכנית הרדיו שלי ירדה, זה פשוט לא מתאים, בטח לא במקום ממלכתי. גם הסדרה לערוץ הממשלתי הגרמני, זה לא ריאלי להציג ל-200 מיליון צופים 'תראו איך כיף בתל אביב' עכשיו. נתתי לעצמי זמן להתאבל על זה, זה היה הבייבי שלי, זה אובדן לכל דבר. הייתי חלק מבחירת הלוקיישנים והמרואיינים, כתבתי את רוב הטקסטים לעצמי".
קיבלת תשלום על הסדרה?
"כן, אבל לא עשיתי את זה בשביל הכסף. כבר הייתי באורות, בדמיונות, לקחתי שיעורים פרטיים כדי לשפר את הגרמנית שלי. אמרתי לעצמי שאני הולכת להיות ביג בגרמניה, ואם ירצו לראיין אותי, אני לא יכולה לבוא רק עם אנגלית".
אני מניחה שזה עדיין מאוד מלחיץ מבחינה כלכלית, להיות בחוסר עשייה.
"אני כל כך מחושבת שאין אצלי את הדבר הזה בכלל. אני אף פעם לא אבזבז מעבר ליכולת שלי, לא רק הנוכחית, אלא גם העתידית. גם אם עכשיו קיבלתי בוכטה, טפו חמסה, אני לא הולכת ומפרקת את זה. אני יודעת שיכול להיות מצב שאני צריכה לחיות מזה שלושה-ארבעה חודשים. אני לוקחת את השכר השנתי שלי, מחלקת אותו לחודשים ויודעת פלוס-מינוס איך אני חיה. וכמו שאת רואה, אני חיה טוב, אף אחד לא עושה הצגה של צנע".
על מה את עובדת עכשיו?
"אני בן אדם שצריך איזושהי מסגרת, עם כל האהבה שלי לעצמאות ולזה שאני מחליטה על הזמן שלי, כשאת יוצרת תוכן זה מאוד קל פתאום ליפול לעצלות ודחיינות. אז עכשיו פתחתי פודקאסט משלי עם אלמוג שור, כבר הקלטנו את הפיילוט. במקביל אני עושה אודישנים, גם למשחק, גם להנחיה. כמה פעמים הגעתי כבר לשלב האחרון באודישן לתפקיד ראשי, לתוכנית בוקר משלי או להנחיה של משהו, ובסוף זה לא קרה. זה העולם הזה".
למרות כל הקשיים והאכזבות, עדיין יש לך תקווה שזה יצליח?
"אני מאוד מאמינה בעצמי, סיימתי לפקפק בעצמי ולהגיד, 'אל תרשי לעצמך לחלום'. אני הכי מרשה לעצמי, חד-משמעית. החלום שלי זה הנחיה בפריים-טיים, פלוס להשתתף הפקתית".
כל מילה שיוצאת לי מהפה מעניינת את כולם
גולדשטיין ידועה כמי שלא מפחדת להתבטא ולהגיד את שעל לבה, גם אם המחיר הוא תגובות רעות, פתיחת חזית עם קולגה או עליהום תקשורתי. אחד מהנושאים שהיא ממשיכה להתבטא בהם שוב ושוב הוא פרשת אייל גולן, שעלתה לאחרונה שוב לכותרות בעקבות ריאיון עם המתלוננת טאיסיה זמולוצקי.
"אני לא רואה משהו יותר חשוב מזה. ממש לפני שנה, אין ישראלי אחד או ישראלית אחת שלא הזדעזעו מהעובדה שהאו"ם וארגוני הנשים לא האמינו לנשים שנאנסו בידי בני הבליעל של החמאס. כולנו האמנו, ואף אחד לא היה צריך הוכחות. עזבי שיש הוכחות, אבל אף אחד לא היה צריך אותן ואף אחד לא ביקש לראות את התמונות ואת המסמכים הרפואיים של אף אחת מהנשים ומהגברים שנפגעו. אבל כשמדובר בזמרים ובשחקני כדורגל זה הכל לכאורה, זה הכל 'קרה להם', מעלילים עליהם ורודפים אותם".
יצאת בזמנו על דניאל גרינברג אחרי מסיבת העצמת הנשים שהיא עשתה. איך המקרה הזה שונה לדוגמה מאשתו של מושיקו מור שמואשם באונס, ואשתו יצאה להגנתו? עליה לא אמרת כלום.
"יש הבדל. אשתו של מושיקו מור לא אמרה על עצמה, 'אין יותר מעצימת נשים ממני'. הבחירה להתמודד עם זה בדרכה ולהישאר היא בעיה שלה, הבעייתיות מתחילה כשהיא מנסה להציג אותו כקורבן בסיפור עם שימוש ברטוריקה 'תדמיינו שזה היה בן משפחה שלכם'. הגיוני יותר שהיא תדמיין מה היה קורה אם הקורבן הייתה בת משפחתה".
אם יציעו לך את עבודת חלומותייך וזה יהיה שיתוף פעולה מסוג מסוים עם אייל גולן, תסכימי?
"אין סיכוי. סירבתי לדברים מינוריים מזה".
כשאת מתבטאת על דברים נפיצים באינסטגרם שלך, את לא חוששת?
"כל מילה שיוצאת לי מהפה מעניינת את כולם, ואני לוקחת את זה כמחמאה. אני לא יכולה לצפות מכולם לאהוב אותי ואני חיה עם זה בשלום. ברור לי שהרבה יותר מעניין לקחת סטורי שבו דיברתי על מערכת היחסים הרעילה שהייתה לי עם מישהו מוכר מאשר סטורי שסיפרתי בו שעשיתי קניות לבחור צעיר שעמד מחוץ לסופר ובכה שאין לו כסף לחיתולים. תרמתי יותר לאנשים מאשר שהייתי במערכות יחסים רעילות, אבל אני מבינה את כללי המשחק. גלגל הקארמה שאני משתדלת להניע הוא כל הזמן חיובי, ואם מישהו רוצה להיכנס עם אנרגיה שלילית, אני לא נותנת לזה מקום, זו בעיה שלו".
עשיתי דיטוקס מדייטים, לא יכולתי יותר
לצד ההתבטאויות השנויות במחלוקת, גם מערכות היחסים בחייה של גולדשטיין עוררו לא מעט עניין לאורך השנים, ובמיוחד הזוגיות שניהלה עם יוצאת "המירוץ למיליון", עדי כרמלי, לפני כחמש שנים. "מערכת יחסים עם אישה לא הייתה כזאת דרמה גדולה מבחינתי, זה קרה וזה עשה לי רק טוב. לא כל דבר צריך להיות מלווה בכל כך הרבה הסברים, אני שונאת הגדרות, אני לא מעוניינת להיות בשום תבנית".
אחרי שהסתיימה מערכת היחסים עם גורדון יצאת עם נשים במשך תקופה. את חושבת שיש קשר בין הדברים?
"לא, אף אחת לא הופכת את עורה ומפתחת משיכה לנשים כי היא נפגעה מגבר. היו לי פלרטוטים עם בחורות גם בגיל צעיר יותר, זה פשוט אף פעם לא הבשיל למערכת יחסים. זו הייתה משיכה מינית, פלרטטנית, לא יותר מזה, ואני חושבת שרציתי לבדוק את האופציה וגם לגלות שזה לא בשבילי ושאני באמת נמשכת רק לגברים מבחינה רומנטית".
אחרי תקופה ארוכה של רווקות ומחשבות על העתיד שלה כאמא, בחודש אוקטובר הכירה גולדשטיין את בן זוגה הנוכחי, סאם קליין (33), יהודי שנולד בלונדון ומתגורר בה כל חייו. קליין עובד בהייטק, ובאוגוסט הפך לכוכב נטפליקס כשסדרת הריאליטי Love is blind UK, שבה השתתף, עלתה לאוויר. ההיכרות עם קליין הגיעה דווקא לאחר שגולדשטיין קיבלה החלטה דרמטית - לנסות להביא ילד לעולם בכוחות עצמה.
"בחודשים האחרונים עשיתי דיטוקס מדייטים, לא יכולתי יותר. אמרתי לעצמי שאולי הסיפור הזה של חתונה קטנה בבית כנסת ולגדל ילדים יחד עם גבר חלומותיי, זה לא הסיפור שלי. אולי אני צריכה להיות אשת קריירה ולהביא ילדים לבד. יש לי יכולת, כלכלית וביולוגית, אז בדקתי את זה ואחרי שהחלטתי, שיתפתי בזה את חברות שלי. אמרתי להן, 'תקשיבו, אין לי לא מרמור ולא באסה, זאת לא החלטה שאני לוקחת מתוך מסכנות, אבל אני נרשמת לבנק הזרע בדנמרק'. זו החלטה שעשיתי בחיוך ובתמיכה של המשפחה שלי, ואז מאיה ביסמוט, חברה שלי, אמרה לי, 'חכי רגע, יש מישהו שמעוניין בך'".
מאי ביסמוט היא בתו של חבר הכנסת ועורך עיתון "ישראל היום" לשעבר, בועז ביסמוט. לפני שנה היא התחילה לגייס יהודים תומכי ישראל ומובילי דעת קהל מכל רחבי העולם למען החזרת החטופים, וקליין היה אחד מהם. "היא חיברה בינינו, ומאז הכל היסטוריה".
זו הייתה אהבה ממבט ראשון?
"זו הייתה היכרות מעמיקה של חודש, עשינו שיחות פייסטיים כל יום. אחרי חודש החלטנו להיפגש בברלין והגענו מאוהבים עד מעל לראש אחד בשנייה. הוא אמר לי שהוא אוהב אותי כבר בדייט הראשון".
גם לו יש חלומות על תהילה, פרסום ועבודה בטלוויזיה?
"אני בטוחה שהוא לא יפסול את זה אם זה יגיע, הוא גם נורא טוב בזה, אני רואה איך הוא מדבר למצלמה. כיף לי, זו פעם ראשונה שאני בזוגיות עם מישהו שהוא כמוני, שהוא אש, שהוא לא מפחד, שהוא לא רואה בעיניים. אז אם תהיה לו הזדמנות, בוודאי, אבל הוא לא עזב את העבודה שלו בהייטק עדיין. להפך, הוא רק מתקדם והוא מאוד מוכשר במה שהוא עושה. אני כל הזמן אומרת לו, 'אנחנו ג'יי-זי וביונסה היהודים', הוא טוב במה שהוא עושה והיא טובה במה שהיא עושה, וביחד הם טובים אפילו יותר. זה הכיוון".
יש לו רצון לבוא לארץ?
"הוא בא בקרוב לתקופה מסוימת. הוא לא יעבור לפה מחר, אבל זו אופציה. תשמעי, אין מה לעשות, יש לו את הקריירה שלו, לי יש את הקריירה שלי. זו אחת הבעיות להכיר בגיל 30 פלוס, אבל סיכמנו שכל עוד אנחנו ביחד, נהיה בסדר".
עכשיו חזרת מביקור של שלושה שבועות בלונדון, לעבור לשם זה משהו שהוא על הפרק מבחינתך?
"אני מאוד ישראלית. אפשר לצחוק עד מחר שאני קצת עוף מוזר ויש לי טון מתנשא ועברית רהוטה, אבל בתכלס, אני מאוד ישראלית. אני חושבת שהמלחמה רק חיזקה בי את התחושה הזאת, ולרדת מהארץ זו לא פנטזיה שלי. כלומר, אם אני אצטרך לעשות את זה בשביל הקריירה שלי או שלו לתקופה אז סבבה, אבל אני לא מייחלת לזה".
את חושבת כבר על עתיד איתו, ילדים?
"ברור. אנחנו מדברים על הדברים האלה. הייעוד הבא שלי זה אימהות".
אחותך הקטנה נשואה עם ילדים, זה משהו שמקשה עלייך לפעמים?
"הכי לא, להפך. אין בינינו השוואה או תחרות, גם ההפרש בינינו קטן, בסך הכל שלוש שנים. אני יודעת שזה נשמע לא אמין כי חברתית דוחפים אותנו לחשוב שזה חייב להיות החלום היחידי והכי גדול של כל אישה, להיות אישה נשואה או להיות בזוגיות, אבל זה לא. כשהייתי הולכת לישון בלילה הייתי מדמיינת את עצמי בפרמיירה של משהו שעשיתי, על שער ועם עוד קמפיין ושלטי חוצות. לא ראיתי אף פעם זוגיות כמטרה. זה מדהים וזה אחלה, אבל לא הייתי מוכנה להתפשר על משהו רק כדי להיות נשואה. לא הייתי מוכנה להתפשר על זוגיות שמשעממת אותי בשביל ה'וי' הזה".
זה מסר שחשוב לך להעביר הלאה?
"לגמרי. חשוב לי להנחיל לנשים, אם הן באזור הגיל שלי או אם הן מאוד צעירות, שזה לא עיקר חייהן. למה מחנכים גברים מגיל צעיר להצליח בקריירה שלהם, אבל ממשיכים לחנך נשים כאילו אנחנו בשנות ה-60, שהדבר הכי חשוב זה להיות כוסית עם מותן צר ולהשיג גבר, לא משנה באיזה מחיר? צריך להפסיק עם זה".
צילום: שי פרנקו | סטיילינג: כינרת מנור | איפור: טלי מואס | שיער: פדור וישניאקוב | ע. סטיילינג: אוריה שרביט | הפקה: טל פוליטי