את שי מיקה יפרח הכרנו לראשונה ב"האח הגדול", שם הגיעה למקום הראשון וזכתה במיליון השקלים. מאז היא מינפה יפה את 15 דקות התהילה, והפכה לסלב מן המניין. אלא שמאז חודש אוקטובר של שנה שעברה, שי הפכה לאמא כשהביאה לעולם את בנה, אגם בן השנה וחודשיים - ומאז נעלמה מאירועים מתוקשרים.
כעת, אחרי זמן לא מבוטל של שתיקה, שי התייצבה יחד עם בנה לריאיון ראשון מול המצלמות באירוע השקת פרויקט חנוכה עם האמן סאם חלבי שנערך בקניון TLV. בריאיון היא סיפרה לנו מה גרם לה לקחת כמה צעדים אחורה, איך האימהות השפיעה עליה - והאם היא מתכוונת לחזור לאור הזרקורים בקרוב.
הרבה זמן לא ראינו אותך מתראיינת לתקשורת. לאן נעלמת?
"אני כאן וחזרתי, ובעזרת השם הכל יהיה טוב. אם את רוצה לדעת לאן ולמה, אז זה בגלל 7 באוקטובר".
אנחנו מדברים על חרדות?
"הכי בכנות, הילדים האלה במסיבה הזאת זו אני, זה אנחנו, זאת שי. זו יכלה להיות אני. זה לדמיין אותם רצים, לדמיין אותם בורחים, לדמיין את הדקות האחרונות שלהם כל הזמן, ואחרי זה לדמיין שהם נחטפו ואז לדמיין את הבנות האלה נאנסות. יש אנשים שממשיכים הלאה, אני לוקחת את הכל איתי ופשוט לא יכולתי, גם עכשיו, אני חיה את זה. אני חיה את הילדים האלה, את האנשים האלה ולקחתי את זה אליי. הנשמה שלי לקחה את זה מאוד קשה. ופשוט נתתי לזה את המקום של זה. אני לא מסוגלת ללכת למסיבות, ללכת לאירועים, זאת האמת. לא מסוגלת לשמוע מוזיקה ולדמיין את הילדים האלה בורחים. וכולם יגידו לי לטפל בזה. יש דברים שלא חייב לטפל בהם, זו המציאות שלנו, היא נוראית, היא מפחידה, היא עצובה, היא כואבת ברמות - לא צריך כל דבר לרוץ לטפל. אפשר לכאוב, אני הרשיתי לעצמי לכאוב את המציאות הזו ולשבת בבית ולא לעשות כל מיני דברים בשביל לרפא את עצמי. אני לא הרגשתי שיש לי בכלל זכות לרפא את עצמי כשהאנשים האלה והילדים האלה עוברים כאלה זוועות, וכאמא - אם הילד שלי היה היום בעזה עם 100 חטופים, אני לא יודעת אם הייתי בחיים, לא יודעת אם הייתי יכולה לשאת את זה.
"אז כל הכאב שלי הוא עוצמתי והוא כל יום, הוא ער כל יום. בגלל זה נורא קשה לי גם לעבוד ולעשות דברים, מאמינה שיש המון אנשים שהם כמוני, הם פשוט הפכו את זה למציאות שלהם - וזו המציאות שלי. אני לא יודעת, אין לי 7 באוקטובר, אלה החיים שאני חיה. אני לא מבלה, אני לא חוגגת, אני מחכה שהם יחזרו. לא יודעת אם יש בן אדם שיכול להבין כמה קשה לקחתי את זה. אני קודם כל הפכתי לאמא ב-23 באוקטובר, ולהיות אמא שחווה את 7 באוקטובר ולהיות ילדה שחווה את זה - אלה שני דברים שונים לגמרי, ומאז אני לא חזרתי להיות עצמי. ייקח לי המון זמן".
בעקבות 7 באוקטובר שי מיקה מספרת כי היא ובעלה, מאור, החליטו להתקרב לדת: "ישבתי בבית שנה וחודשיים, והתפללתי ואני מתחזקת, אז לקחתי על עצמי דברים - אבל הילד שלי צריך אמא בריאה בנפשה, וזאת המחויבות שלי, ומשם אני לוקחת את הכוח הזה בשביל לחזור בחזרה, כדי שלאגם תהיה אמא נורמלית. אחרי 7 באוקטובר החלטתי לקחת על עצמי וגם על מאור להתחזק יותר, לעשות השתדלויות, בעקבות כל הדבר הזה אנחנו כל הזמן מנסים להשתפר כבני אדם ולהיות טובים יותר".
בתקופה הזו התרחקת מהתקשורת, אבל כן הייתי די פעילה באינסטגרם. זה עדיין נשאר מקור לפרנסה?
"האמת שלא. מבחירה. אני כן גם היום מתפרנסת מאינסטגרם, אבל לא נתתי לזה מקום כמקור פרנסה עיקרי שלי. יותר התפניתי לזמן שלי עם אגם כאמא. ובכלל, אני מאוד מאוד בוחרת בקפידה את העבודות שאני עושה. כי זה לא מה שאני באמת רוצה לעשות. יש לי עוד חלומות, ואני לא רוצה שאינסטגרם יהיה הפרנסה שלי".
צריך לדבר גם על הלוק החדש שלך. אומנם עברה שנה מהלידה, אבל את נראית לגמרי אחרת. לקח לי שנייה לזהות. מקבלת תגובות על כך?
"האמת שלא ראו אותי, מעט מאוד אנשים. אני מסתובבת בעיקר באזור שבו אנחנו גרים, אבל תודה".
ברחוב עוד מציקים לך?
"ברוך השם. 'האח הגדול' לפני עשור זה זמנים אחרים. אי אפשר לשכוח את האנשים שהיו בעונה איתי, לא רק אני כזוכה. חושבת שזה משהו אחר. וזה המזל שלי, זאת הברכה שלי".
יש סיכוי שנראה אותך בעוד ריאליטי?
"לא. אני נורא מקווה שלא. כי להיות בעוד ריאליטי מבחינתי זה לא משהו שאני רוצה לעשות. לא חלילה שיש לי מה להגיד על זה, אבל כבר הקדוש ברוך הוא נתן לי את המקפצה, כבר עשיתי את הכל - עכשיו אני צריכה לעשות דברים אמיתיים. לקחתי את 15 דקות התהילה, ומיציתי אותן. נראה לי כולם מיצו אותי ב-15 הדקות האלה. עכשיו הגיע הזמן לעשות דברים בעלי ערך".