את מור רדמי הכרנו לראשונה על המסך כחלק מהעונה האחרונה של "חתונה ממבט ראשון", עוד כששודר בטלוויזיה תוכן אחר מעבר לחדשות, טילים ומחבלים. בימים האחרונים מאז תחילת המלחמה בישראל - שעד לכתיבת שורות אלו גבתה את חייהם של 1,300 נרצחים, מעל 2,800 פצועים ולמעלה מ-100 חטופים בשבי של חמאס בעזה - רדמי לקחה על עצמה, כמו סלבס רבים אחרים בארץ ובעולם, את תפקיד ההסברה הישראלית לידיים שלה. כל זאת בזמן ששרת ההסברה שלנו, גלית דיסטל-אטבריאן, הספיקה להתפטר אמש (חמישי) מתפקידה. (חבל, רק השבוע היא דאגה לעדכן אותנו שהאנגלית שלה "סבבה לגמרי").
בחזרה לעניינו - רדמי, שגם לה יש אנגלית 'סבבה לגמרי' (בלשון המעטה) - ולכך נחשפנו כבר ב"חתונמי" - מקפידה בשבוע האחרון להעלות סטוריז הסברתיים בשפה האנגלית אל מול כמעט 60 אלף העוקבים שלה, על מנת לנסות ולהגיע לכמה שיותר אנשים מהארץ ומהתפוצות, ובמטרה שכל העולם יבין את הזוועות והשואה שעם ישראל עובר מאז אותו בוקר יום שבת ארור.
אבל היה סטורי אחד שלה שפשוט טרף את כל הקלפים. ביום שני האחרון מור, שעובדת למחייתה כ-Head Of Fun ב-Meta (כן, אחראית על הכיף בחברה. האירוניה 'חוגגת' בימים אלה), פרסמה סרטון שלה מצלמת את עצמה פורצת בבכי נוראי, ומספרת באנגלית ולאחר מכן בעברית שלאורך כל היום היא מקבלת הודעות מכל כך הרבה אנשים שמבקשים את עזרתה בחיבור ומציאת יקיריהם הנעדרים. אבל אז, היא ממשיכה לספר, היא קיבלה הודעה אחת שפשוט "שברה" אותה.
"קיבלתי את ההודעה הזו שפשוט שברה אותי לחלוטין", מספרת מור בבכי. "'היי, אני חייב לספר לך – חברה טובה שלי, הבן שלה נעדר מהמסיבה'", מקריאה מור את ההודעה הנוראית שקיבלה. "'היום היא קיבלה סרטון מהמחבל רוצח את הילד ואת בת הזוג שלו. הוא צילם בטלפון של הבן ושלח לה עכשיו'".
עד מהרה הסטורי המדובר, שבסופו של דבר עבר לריל בחשבון האינסטגרם של מור, הגיע לעשרות אלפי שיתופים ואינספור תגובות – לא רק מכיוון ישראל. רדמי מצאה את עצמה על כותרות בעיתונים ואתרי החדשות הגדולים בעולם, ממגזין "ניו יורק פוסט" האמריקאי ועד אתר החדשות של ערוץ הטלוויזיה "פוקס ניוז".
בריאיון עם מור, היא סיפרה איך הכל התחיל, מדוע כל כך חשוב לה לעשות הסברה ישראלית, אילו הודעות היא מקבלת מאז שהסרטון התפוצץ בכל מקום – ומי מכוכבי הוליווד נחשפו לסרטון ודאגו לשתף אותו אל מול מיליוני העוקבים שלהם ברשתות החברתיות.
איך בכלל הגיעה המחשבה של לעשות הסברה לעולם?
"אני חיה באנגלית בגדול, וזה התחיל עוד בגיל 20 בערך - ברגע שנוסד האינסטגרם התחלתי עם זה, כי יש לי המון חברים אמריקאים. עבדתי במכביות ויצאתי להרבה טיולי 'תגלית'. היה לי רצון להעביר להם מסרים. מעבר לזה, גרתי בצפון קרוליינה, והייתי מקבלת שאלות מאוד מוזרות על ישראל, ברמת 'האם את רוכבת על גמל לעבודה?', או 'האם כל הארץ היא בטונדה אחת גדולה?', ואז כשחזרתי לארץ אמרתי לעצמי, 'זו לא אשמתם. זה מה שרואים בחדשות. אני לא יכולה להאשים אותם, אבל בואי נלמד אותם. ואז חזרתי לארץ, והייתה לי מעין משימה להראות מה באמת קורה בארץ ישראל. התחלתי לעשות סרטונים על יפו, על ההיסטוריה, לספר על דברים שקורים פה, וכל המטרה שלי בסטורי היא תמיד להעביר את ה'ווייב' הזה החוצה. ואז שני אנשים הגיעו לארץ ישראל בזכות הסטוריז האלה, ואמרתי לעצמי, 'אוקיי, יש פה משהו'. מפה לשם זו הפכה להיות משימה אישית שלי עם עצמי. אני לא סתם מתנדבת, אני לוקחת מהעבודה חופש כדי לעשות מכביות ולדאוג לאוטובוסים שם, ברמה הזו. ישראל היא משהו בכל רמ"ח איבריי ולעשות פה יחסי ציבור זה משהו שבוער בי מאז ומתמיד. זה לנצח יקרה".
יצא לך לראות לאן הסרטון שלך הגיע ברחבי העולם?
"ראיתי שזה התפרסם ב'ניו יורק פוסט' וב'פוקס ניוז'. ראיתי שמנדי מור שיתפה את זה, ראיתי ששחקן 'יומני הערפד' נת'ניאל בוזוליק שיתף את זה. כולם התרגשו. בארץ ראיתי שדניאל עמית ואורטל עמר שיתפו גם".
את מרגישה שאת מגיעה לקהל ושאת מצליחה להשפיע?
"אני מקבלת מלא הודעות בסגנון 'כל הכבוד', 'את עושה עבודה טובה', אז אני רוצה להאמין שכן. גם אנשים מהעבודה שולחים לי".
את מקבלת הודעות מאנשים מהעולם?
"מכל מקום. מהודו כתבו לי שהם לצידנו, מסידני, מארה"ב, מאמסטרדם".
מה סוג ההודעות?
"בעיקר אנשים ששולחים תפילות. 'מה אנחנו יכולים לעשות?', 'איך אנחנו יכולים לעזור?', 'אנחנו עומדים לצידכם', 'אנחנו מרגישים את כאבכם'. מאות הודעות תמיכה כאלה. כתבו לי גם 'טקסס עומדים מאחוריכם', והודעות של 'תודה לך, תודה שאת עושה את זה באנגלית' - וגם הרבה ישראלים כותבים לי את זה".