אחרי שלקחה הפסקה מהרשתות החברתיות ורבים מהעוקבים שלה תהו לאן היא נעלמה, ליהיא גרינר חזרה הבוקר (שני) לאינסטגרם והסבירה בסרטון לייב מדוע היא החליטה להיעלם ולקחת צעד אחורה.
"מלא זמן לא הייתי באינסטגרם, מחקתי את האפליקציה לפני למעלה משבועיים. לא הייתי בטוב, לא שאני חושבת שמישהו בטוב, אבל אני הייתי בקיצון. אז אני רוצה לשתף אתכם במה שעברתי", כך בחרה גרינר לפתוח את דבריה.
"מאז השבעה באוקטובר התחילה המלחמה וזה היה מטורף. כל היום שלחו לי בקשות לשתף כל מיני אנשים שנעדרים, אז כל היום הייתי באינסטגרם והעליתי שמות של נעדרים ונעדרות - ואחרי זה שלחו לי הודעות של 'תודה ששיתפת, הם נרצחו' - והנשמה שלי לא יכלה להכיל את זה", הודתה ליהיא.
"באמת ניסיתי להתעסק בהסברה. כל היום הייתי בכל מיני חשבונות של אחרים שצועקים 'פרי פלסטין', כל היום כתבתי להם בחזרה וניסיתי להסביר מה אמיתי ומה פייק. אני פשוט התרסקתי, התרסקתי עם ההסברה, התרסקתי עם השיתופים, עם המידע, עם כל מה שבאינסטגרם, התרסקתי ממה שזק"א סיפרו שהם ראו, הרגשתי שאני מתחילה להיות חולה, נכנסתי להתקפי חרדה שאין לתאר בכלל, הראש שלי פשוט טס על אלפיים", המשיכה ליהיא לספר מה עבר עליה מאז.
"דמיינתי את עצמי במסיבה, דמיינתי את עצמי בבארי, דמיינתי שזה קורה לי. שמתי את עצמי בנעליים של כולם - ופשוט איבדתי את זה. דיברתי עם עצמי, יצאתי מהסרט הזה והייתי חייבת למחוק את האינסטגרם. לא הייתי עם הילדים שלי, לא הייתי עם בעלי, הוא היה קורא לי 'זומבי', אמר לי לכבות את הטלפון. הייתי הולכת לישון ב-5 לפנות בוקר, הייתי אוכלת ובוכה על כך שאני אוכלת, הייתי הולכת לישון ובוכה על זה, הייתי מתקלחת ובוכה על שאני מתקלחת. אני רק חושבת על החטופים - האם הם אוכלים, האם הם ישנים, האם הם מתקלחים".
ליהיא התייחסה גם לכל אלה שניסו להבין ממנה מדוע היא לא פועלת למען ההסברה לאור העובדה שהיא דוברת אנגלית כשפת אם. "הרבה כתבו לי, 'ליהיא, איפה את? איפה ההסברה שלך? מה עם האנגלית שלך? סוף סוף את יכולה לדבר ואת לא מדברת'. אז היו לי מלא רגשות אשם, כי אני לא מדברת עם האנגלית שלי".
גרינר דיברה בשבחם של כל אלה שכן מצליחים לעסוק בהסברה ועושים עבודת קודש. "אני מצדיעה לכל מי שמתעסק בהסברה. מאוד קשה לי עם הפייק ניוז, אני לא יכול לראות את זה, לראות את כל האנטישמיות שקורית בכל העולם. כשכואב לאחרים אני לוקחת את זה הרבה יותר קשה, אני סופגת הרבה צער של העולם. אני חזקה עם עצמי, תקללו אותי, תרדו עליי, תפטרו אותי - אני חזקה. אבל לגבי העולם ולגבי אחרים - קשה לי יותר, אני לא יכולה לראות את זה. זה מאוד כואב. באמת קרסתי ברמה אחרת".
ליהיא סיפרה מה היא כן מצליחה לעשות בימי לחימה נוראיים אלה - והסבירה כי היא מעדיפה לשמח אנשים ומפונים בבתי מלון ולהתנדב עם חיילים. "אמרתי שבזמן הזה עדיף שלא אדבר כי עדיף לי לדבר שטויות ולעשות צחוקים ולא להיכנס למלחמה. אני בקטע של לשמח. אני הולכת למלונות של מפונים, אני הולכת לבסיסים של חיילים, אני מארגנת להם על האש ובידור. אני מחבקת, מנשקת, אומרת תודה לכל חייל שעובר לידי. אני מאמינה שאנחנו במקום יותר טוב היום ויהיה יותר טוב בוודאות.
"אני לא רוצה להגיד שאני רוצה לעצום עיניים, אבל באמת יש את האנשים החזקים האלה שאני מאוד מעריצה ומעריכה, שמטפלים בהסברה ועושים עבודה מדהימה. אני רוצה להתנצל שאני לא יכולה להיות אחת מהם. אני משתגעת, אני מקללת, עדיף שאני לא אדבר. אז אני בוחרת לשמח, אני רוצה להיות שמחה. החיים ממשיכים, אנחנו חייבים לטפל בנפש שלנו כמה שיותר וכמה שאנחנו יכולים".