אתמול בבוקר (רביעי) הותר לפרסום כי רס"ר (במיל') אוריאל כהן ז"ל, מפקד נמר ביחידת הסיוע המנהלתי, חטיבת גבעתי, נפל בקרב בדרום הרצועה בשלישי בלילה. אחותו הקטנה היא אביטל כהן, אשת עסקים ודוגמנית בעלת שני מיליון עוקבים ברשתות החברתיות, שבשנה האחרונה העתיקה את חייה לדובאי, שם היא מנהלת עסקי נדל"ן ופיטנס. בפוסט שפרסמה בעמוד האינסטגרם שלה, ספדה אביטל לאחיה הבכור.

"מהיום הלב שלי כבר לא יהיה אותו הדבר. אחי הגדול והאהוב, דם מדמי, נהרג בקרבות במלחמה בעזה. בעת שהגן על מדינת ישראל. גיבור שלי, הלב שלי שבור ולא מצליח לעכל, אזכור אותך לנצח. אני אוהבת אותך ותודה על הזכות להיות אחותך. אלוהים, תן כוח למשפחה שלנו להתמודד עם הכאב הנורא הזה. אחי, הגדול, אוריאל, הותיר אחריו אישה ושני תינוקות - ליה בת חמישה חודשים ושיר בת השנתיים. אני מבטיחה שלנצח אדאג להן שלא יחסר להן כלום".

 

בשיחה שלה היום (חמישי) עם mako סלבס, מספרת אביטל על הרגע שבו הודיעו לה על מות אחיה: "אני גרה במלון דירות בדובאי, ואי אפשר לדפוק בדלת הדירה בלי אישור של המשכירים. התקשרו אליי מהקבלה, אבל לא שמעתי את הטלפון בדירה. במקרה, אחרי כמה דקות, ראיתי ארבע שיחות שלא נענו בטלפון הפרטי מאחי. חזרתי אליו והוא ישר אמר לי 'קחי טיסה לארץ'. רק אחרי שביקשתי לדעת למה, הוא אמר לי שאחי הגדול, אוריאל, נהרג. איבדתי את זה לגמרי, ואז נכנסו מהקונסוליה לדירה, מישהי חיבקה אותי ועזרה לי לסדר מזוודה לטיסה שהייתה אמורה לצאת תוך שעה. 

אוריאל כהן ז
צילום: איתי דגן , פרטי

אוריאן כהן ז
צילום: איתי דגן , פרטי

"כשהגעתי לארץ חיכו לי חיילים בנמל התעופה שליוו אותי ישירות לבית של ההורים. הגעתי לאמא שלי, ויחד נסענו לבית של אוריאל בצור הדסה, שם סיפרו לנו שהוא נהרג מירי כוחותינו בחאן יונס. אוריאל היה מפקד נמר, הם אמורים לצאת בשני נמרים, אבל יצאו באחד. ברגע שעברו והיו בדרך לפעילות - ירו באוריאל.

"אני מבינה שטעויות כאלה יכולות לקרות, ואני לא כועסת על אף אחד, אני פשוט כואבת את מות אחי. אני גם לא יכולה לשפוט שום חייל כי הם גם ככה מסכנים את החיים שלהם בשבילנו. הצבא באמת מלווה את המשפחה שלי מרגע ההודעה, דרך ההלוויה שהייתה אתמול וגם עכשיו. הצבא הקים אוהל גדול, דאג להכל". 

אוריאל כהן ז
צילום: איתי דגן , פרטי

עוד מספרת אביטל על אחיה: "הוא היה גיבור, משבעה באוקטובר זומן למילואים בגבעתי. כל זמן פנוי שהיה לו, הוא הגיע לראות את הבנות, אפילו לשעה וחזר. הוא באמת מלאך, היה דואג לכולם. לא הייתה פעם אחת שביקשתי עזרה והוא אמר לי לא - לא משנה מה הוא עושה. כואב לי על הבנות שלו, אחת בת שנתיים והשנייה תינוקת בת חמישה חודשים".