ימים לא פשוטים בכלל עוברים על מעיין אדם ומשפחתה אחרי שגילו בשבוע שעבר שאחותה הקטנה, מפל אדם, נרצחה באכזריות בפסטיבל רעים על ידי מחבלי החמאס.
בפוסט שכתבה לפני שלוש וחצי שנים והעלתה לחשבון האינסטגרם שלה לרגל יום העצמאות ה-72 של מדינת ישראל, נראה שמילותיה של מעיין לא יכלו להיות מדויקות ומצמררות יותר בנוגע למציאות הנוכחית שלנו, ממש בימים נוראיים אלה.
אותו פוסט, שאליו צירפה תמונה נוגעת ללב שלה, יחד עם אביה, אחיה ירדן ואחותה מפל ז"ל על מדי צה"ל, דיבר על המציאות הקשה של החיים במדינת ישראל לצד אויבים רבים, ועל המחיר שאזרחי ישראל משלמים יום-יום כתוצאה מהמלחמות, שגובות את חייהם של חיילים ואזרחים תמימים רבים.
"אבא שלי, האדם הכי ישר שאני מכירה - שיקר לי. הוא, שתמיד חינך אותי לומר רק אמת, גם לעצמי. הוא, שהביט בי במבט מאוכזב כשלא עמדתי במילתי. הוא, שהעניש אותי על חירטוטים מגיל אפס ותגמל אותי על כנותי. האבא הזה ששאל: 'מי פה אכל את השוקולד עכשיו?' ולא צחק מה'לא יודעת' כשריח קקאו נישא מפי עד אליו.
"הוא לא התכוון לשקר, או להשלות אותי בכוונה, אבל האמנתי לו כששר לי כל ערב לפני השינה: 'אני מבטיח לך, ילדה שלי קטנה, שזו תהיה המלחמה האחרונה'. נולדתי לאינתיפאדה הראשונה, אחי נולד למלחמת המפרץ ואחותי לגל הפיגועים של סוף שנות ה-90. האיש הזה, שהבטיח שלא יהיו מלחמות - גידל לוחם יחידה מובחרת ושתי קצינות. הוא לימד אותנו שהבטחות צריך לקיים, אבל גם מילואים.
"אז אני תוהה, אם אינני טועה, שיש לי את כל הסיבות לחשוש - ילדיי ילכו לצבא, כמו אבא שלי, כמוני וכמו הילדים של חורף 73'. כי אין בכוחנו להפסיק את השאיפה לסלקנו חזרה לגלות, ואין ביכולתנו למנוע מהאסלאם הקיצוני לקדש פיגועיי התאבדות. אין לנו דרך להפוך את מי שרצח משפחה בשנתה לחסיד של שפיות. לעולם לא נוכל לדבר עם מי שמשימתו היא שלא שנהיה פה - זו המציאות.
"אז ביום מן הימים, מקווה שבקרוב, אביא גם אני ילדים, מקווה שלרוב. אני לא אבטיח להם שלא ילכו לצבא, אבל אבטיח שיש להם את הצבא הכי טוב. כי כל שהיה ביכולתנו לעשות, הוא להתכונן למלחמות הבאות, ועשינו את זה בני, במסירות, מצוינות וכישרון בערמות. לבנה אחרי לבנה, הקמנו חומה איתנה, בינך ובין מבקשי רעתך, עכשיו תורך.
"בני, אנחנו מציינים היום 72 שנים, שבהן אמא וסבא וכל הדודים, בכו ביום הזיכרון ובכו בזיקוקים. בכו בכאב על המחיר ובכו דמעות של גאוות ישראלים. למחרת הם חזרו להכין את כל מה שצריך לדורות הבאים.
"אז אני מבטיחה לך, ילד שלי קטן, שעשינו הכל כדי שתהיה בטוח כאן - ויותר מזה. יש לך מדינה לפנים. ואתה, אבוש, אני סולחת על שלא אמרת אמת, אבל לא אסלח על השוקולד שלא הסכמת לתת. יום מולדת שמח".