השבוע הראשון שלי בתור אמא הרגיש כמו מערבולת רגשות שקשה לתאר במילים. פתאום צץ לו יצור מתוק ומושלם, ואת מבינה - או לפחות מנסה להבין - שהוא באמת שלך. לא האמנתי שהדבר הקטן והמתוק הזה יצא מהבטן שלי, והוא איתי מפה והלאה. תחושת אהבה מטורפת עטפה אותי באותם רגעים, עד עכשיו, ומעכשיו לנצח.
הרגעים שלפני הלידה הם תמיד נושא שיחה. אני זוכרת שהרגשתי שאני טובעת בתוך המון ההמלצות המדהימות שקיבלתי מנשים סביבי, איך להתכונן ומה לעשות. אני חושבת שעבורי, אם הייתי יכולה לחזור לרגעים שלפני הלידה כדי לתת לעצמי טיפ קטן, הייתי ממליצה לעצמי לא להסתכל על הבטן אחרי הלידה. זה נשמע מצחיק, אני יודעת. הגוף שלנו חווה טראומה ומשתנה מקצה לקצה ממה שהכרת עד היום. הרבה נשים כמוני חוות גם את הקושי בשינויים הפיזיים ואני חושבת שחשוב לתת לזה מקום. לדימוי העצמי והאהבה העצמית שלנו יש חשיבות מאוד גדולה ברגעים כל כך משמעותיים ואפילו מטלטלים. נכון, זו הטלטלה הכי מדהימה שעברתי מימי, אבל חשוב להכיר גם ברגעים הקשים.
בכנות, לא התכוננתי ללידה בטירוף. הרבה נשים מכינות כל כך הרבה דברים, עוברות סדנאות ועושות הכל כדי שהלידה תהיה מושלמת. אני סמכתי על הגוף שלי ועל מישל, ופשוט רציתי שרגע הלידה יגיע. אני לא מאמינה שצריך לעשות סיפור מכל דבר, פשוט לחיות את הרגע. הייתי ממליצה לכל אמא לעתיד לזכור גם להירגע, ולא לעשות הפקה מכל רגע בתהליך הלידה. הלידה היא תהליך טבעי, ולא משנה כמה עזרים חיצוניים נארגן, זו את והגוף שלך, תדאגי לעצמך וכל השאר כבר יסתדר מעצמו.
בסופו של דבר הכל מתגמד לרגע הזה בלידה, או נכון יותר הרגע שאחרי הלידה, כשהאיש הקטן הזה מגיע לידייך ומקבל צורה ופנים. אני ממש זוכרת את השלב שהאחות הניחה את מישל עליי, ממש מעל הלב, והרגשתי פשוט בעננים. תחושה של אושר ועוצמה שמעולם לא חוויתי. תשעה חודשים של התמודדות מתרכזים לרגע אחד - כשהוא נמצא עליך פיזית. כבר לא חלק ממך, אבל הכי חלק ממך שיכול להיות. מעולם לא הרגשתי תחושות כל כך עוצמתיות, תחושות של אמא.
כשדמיינתי את תפקיד האמהות ידעתי שזה לא יהיה פשוט. אני רואה סביבי אמהות ואיך הן מתמודדות עם השינוי המטורף הזה, היה לי ברור שזה לא קל. ובכל זאת, כל מה שהצלחתי לדמיין בנוגע לאמהות ובנוגע להיותי אמא, פשוט מתגמד ביחס למציאות. השיעור הכי גדול שלמדתי, הוא תמיד להיות פתוחה ללמידה בכל רגע. לא משנה כמה חשבת שידעת והתכוננת, תמיד יש משהו חדש ללמוד. יחד עם הלמידה, הייתי ממליצה לאמהות בשבועות הראשונים להיות ניזונה מהאהבה. עם כל ההתרגשות סביב הלידה, יש גם מציאות - את עייפה, מותשת, עובדת קשה, לומדת כל רגע ורגע דברים חדשים, כמו בית ספר שלא נגמר. הייתי ממליצה באמת בכל רגע נתון להתרכז באהבה שעוטפת אותך, כי היא נותנת לך כוחות שלא האמנת שיש בך. המעבר לאמהות לא ניתן לתיאור במילים, זה יותר גדול ממה שאי פעם הצלחתי להרגיש, וזו התחושה הכי מדהימה בעולם.