אם הייתה יכולה, רנא רסלאן הייתה רוצה לחזור אחורה ולוותר על שני העשורים האחרונים בחייה שהיו סוערים ומטלטלים. בשנת 1999 זכתה בתחרות מלכת היופי של ישראל, עזבה לאירופה כדי לפתוח בקריירת דוגמנות בינלאומית וברומא פגשה שייח' מיליארדר מנסיכות דובאי שהפך בהמשך לבעלה.
ב-18 השנים האחרונות היא חיה בדובאי, כשבחצי שנה האחרונה היא גרה בבתי מלון. את הסיבה לכך ואת פרטי המשבר שמלווה אותה בשנים האחרונות, חשפה לראשונה הערב (חמישי) בתוכנית "חשיפה".
הדוגמנית שגדלה בשכונת ואדי ניסנאס בעיר התחתית שבחיפה, התרגלה במהירות לחיי פאר ועושר לצד השייח' המסתורי שאת זהותו היא שומרת בסוד. "יש משרתים, עובדים, פרארי, בנטלי - את חיה בלה-לה-לנד. זה כמו סינדרלה", הודתה רסלאן בפני חיים אתגר, "כולם אומרים, 'רנא נשואה לשייח', חיה בדובאי, יש לה 'רולס-רויס'. למי אכפת? איבדתי דברים בדרך שהערך שלהם יותר חשוב. לפעמים אני אומרת, הלוואי והייתי חוזרת להיות ילדה בת 16 שלא זכתה במלכות היופי ולא חוותה את החיים האלה".
"מלא שנים ניסיתי להביא ילדים - ולא הצלחתי", גילתה רסלאן, "זה מאוד קשה, במיוחד במגזר שלנו. אנשים מצפים מזוג נשוי שיביא ילדים מיד. היינו צריכים להחביא את זה. הייתי יושבת בחנות ושאלו אותי, 'למה אין לך ילדים? מה, את לא רוצה להרוס את הגוף שלך?'. זה קרע לי את הלב".
רסלאן עברה טיפולי פוריות במונקו ובבלגיה, אך הם לא נשאו פרי. "כולם אומרים - 'איזה חיים יש לרנא. משרתים, ארמונות, מכוניות'. מה זה מעניין אם אני לא יכולה להביא את הדבר האמיתי? בסוף החלטתי להרים ידיים, לא רציתי לדבר על זה יותר".
איך בעלך הגיב לזה?
"הוא היה עצוב, אבל לא עשה לי בעיות. הרגשתי את זה יותר מצד המשפחה. זה כמו בן אדם שהולך בלי רגל, כולם מסתכלים ומרחמים שאין לך ילדים. פעם היה לי קטע מגעיל, כשאישה לא הסכימה שאחזיק את הילד שלה כי זה 'מזל רע'. הרגשתי מושפלת".
אימוץ לא אפשרי?
"חשבתי לאמץ ילד אפריקאי מזימבבואה, התייעצתי עם בעלי והוא אמר, 'אני לא רוצה ילד לא שלי'. פונדקאות זה בלתי אפשרי, בן הזוג לא מרשה. השלמתי עם זה שלא יהיו לי ילדים, אבל הקפאתי ביציות כי אי אפשר לדעת אם לא אשנה את דעתי עוד שנה או שנתיים. פעם לא קיבלו לאמץ ילד, היום זה סבבה. לא יודעת מה יהיה".
במהלך השנים רנא ובעלה השייח' נפרדו פעמיים, כשבמהלך אותן תקופות הוא הביא לעולם שלושה ילדים מאישה אחרת. כעת, לדבריה, הם שוב ביחד. "בעלי איתי ובעלי שלי. יש לנו עליות וירידות, הייתה פרידה - אבל חזרנו. כשחזרנו, הסכמנו שסולחים על העבר ומתקדמים הלאה. הוא עשה ילדים כי אני ביקשתי ממנו. הוא רוצה ילדים משלו ואם אני לא יכולה, זאת זכותו המלאה ללכת, להביא ילדים ולהקים משפחה".
בעלך נישא לנשים נוספות?
"באתי מהעדה המוסלמית ואני חיה באיזור שמתבקש שיהיו לך ארבע נשים, במיוחד עם מישהי כמוני שלא יכולה להביא ילדים לעולם. אצל שייחים זה מקובל - יש להם אישה אחת פה ואישה אחת בארץ אחרת. לא שאלתי אותו, לא התעניינתי, תמיד סגרתי את העיניים, אבל כשכן הייתי שואלת - הוא התחמק. הוא תמיד אומר שאני היחידה, אבל להגיד שאני סומכת על גברים? אני אשקר".
את מרגישה בודדה?
"כשאין לך משפחה את מרגישה בדידות. כשיש לך תינוק את רואה אותו אוכל, שותה, גדל, הולך לאוניברסיטה, וכשאין את זה, זה מאוד קשה. בגדים, נעליים, טיסות, יהלומים, מסיבות, משרתים - בשנתיים הראשונות את מתלהבת מזה, אבל מה הלאה?".
"כשהשותף שלי מת עולמי חרב עליי"
לפני חצי שנה עזבה רסלאן את ביתה ומאז היא נודדת בין בתי מלון. הסיבה לכך, לדבריה, היא דיכאון שאיתו היא מתמודדת מאז איבדה חבר קרוב, איש עסקים מאזרבייג'ן שהיה שותפה העסקי במיזם בתחום משקאות האנרגיה.
"לשותף שלי ולי הייתה הצלחה עד השמיים, עד שהוא חלה בסרטן שאכל אותו. נפטר בידיים שלי אחרי פחות מחודש", סיפרה רסלאן בעצב, "עולמי חרב עליי, יותר מאשר כשהבנתי שלא אביא ילדים. לא בכיתי עליו בגלל העסקים, אלא כי הפסדתי מישהו מאוד יקר. הוא המליך אותי, הוא היה לי תקווה".
האבל בעקבות האובדן והדיכאון שחוותה, גרמו לה לרצות להתרחק ולהתנתק מהכל - גם מחיי הנוחות ומביתה: "לא רוצה לפגוש אנשים, לא רוצה שיבואו לבקר אצלי. אם אני לא יכולה להיות מארחת טובה, אני לא צריכה להיות בבית. אצלנו באים, מבשלים, שוחטים כבשים, נותנים אחלה ארוחה ואחלה דיבור. להיות אשת שייח' זאת עבודה. אני לא צריכה לנקות או לבשל - העבודה שלי זה להיות ייצוגית. אני באבל, נסגרתי. אני רוצה לחזור להיות רנא השמחה ולחזור לעסקים שלי".