View this post on Instagram

ידעתי את זה אבל עכשיו זה מרגיש קצת אחרת.. בשביל שיהיה לי כתוב בתעודת הזהות ״נשואה״ אני צריכה לצאת מהמדינה שלי, לטוס למדינה שאין לי שום קשר אליה ולהכנס למשרד עם ראש עיר שאין לי מושג מי הוא כדי שיחתן אותנו. במדינה שגדלתי בה, חגגתי את החגים בה ושיררתי בצבא בה, אין לי את האפשרות לממש זכות כלכך בסיסית. אני מודה שלא חשבתי שזה יכאיב לי כלכך, חשבתי שאני כבר יודעת ומוכנה. אבל פתאום זה מרגיש אחרת. אנחנו יודעים איך דברים קיצוניים התחילו בהיסטוריה שלנו, כשאדם אחד מרגיש עליון על האחר וממדר אותו רק בגלל הכותרת של סוג הדת שלו. וזה מה שהרבנות עושה כאן- אה את נוצריה? אז או שתוותרי על כל סממן של אישיות בך , תוותרי על הכישרון, על הקריירה, על מי שאת ותעברי תהליך גיור (לאחר שהתבקשתי כמובן לעזוב את מקצוע המשחק) או שאת לא תוכלי לממש פה את הזכות הכי בסיסית של לממש טקס נישואין פורמלי. אני אוהבת את היהדות וחיה את היהדות אבל לצערי פה זה לא מספיק, הדת והמדינה זה אחד. טוסי לך לאחת מהמדינות השכנות ורק במידה ותרצי להתגרש אז בשמחה נגיד לך ״מגורשת, מגורשת, מגורשת.״

A post shared by Alina Levy (@alinkalevy) on

זאת תקופה ארוכה שאלינה לוי מתמודדת עם קשיים בנוגע לזהותה, וההשלכות של הדת אליה היא משויכת. כידוע, לוי נולדה לאם נוצרייה ולאב יהודי, ועלתה בגיל 4 מאוקראינה לישראל. היא גדלה כיהודייה לכל דבר ואף שירתה בצה"ל, ולאחר השתתפותה ב"האח הגדול", החליטה לעבור ב-2014 תהליך גיור - אותו נאלצה להפסיק בשל לימודי המשחק שלה, אותם אסרו עליה הרבנות.

בשנים שחלפו מאז, לוי כבר ויתרה על חלום ההתגיירות והמשיכה בחייה. היא המשיכה בלימודי המשחק, החלה ללמד צעירות ריקוד ותיחזקה מערכת יחסים שהגיעה לשיאה לפני כשבועיים, כאשר בן זוגה בשלוש השנים האחרונות, דור פרי, הציע לה נישואים.

ההצעה המרגשת התרחשה, כזכור, במהלך חופשה רומנטית של השניים בלונדון לרגל יום הולדתו של האחרון, שם הוא היה זה שדווקא הפתיע, כששלף את הטבעת וכרע על ברך. אך למרבה הצער, גם כעת, במהלך ההכנות לחתונה, היא נתקלת בבעיות הקשורות לדתה.

"ידעתי את זה אבל עכשיו זה מרגיש קצת אחרת. בשביל שיהיה לי כתוב בתעודת הזהות 'נשואה', אני צריכה לצאת מהמדינה שלי, לטוס למדינה שאין לי שום קשר אליה ולהיכנס למשרד עם ראש עיר שאין לי מושג מי הוא כדי שיחתן אותנו", כתבה לוי בפוסט שפירסמה אמש (א').

"במדינה שגדלתי בה, חגגתי את חגיה ושיררתי בצבא שלה, אין לי את האפשרות לממש זכות כל כך בסיסית. אני מודה שלא חשבתי שזה יכאיב לי כל כך, חשבתי שאני כבר יודעת ומוכנה. אבל פתאום זה מרגיש אחרת. 

"אנחנו יודעים איך דברים קיצוניים התחילו בהיסטוריה שלנו, כשאדם אחד מרגיש עליון על האחר וממדר אותו רק בגלל הכותרת של סוג הדת שלו. וזה מה שהרבנות עושה כאן - 'אה, את נוצריה? אז או שתוותרי על כל סממן של אישיות בך, תוותרי על הכישרון, על הקריירה, על מי שאת ותעברי תהליך גיור (לאחר שהתבקשתי כמובן לעזוב את מקצוע המשחק), או שאת לא תוכלי לממש פה את הזכות הכי בסיסית של לממש טקס נישואין פורמלי'.

"אני אוהבת את היהדות וחיה את היהדות אבל לצערי פה זה לא מספיק, הדת והמדינה זה אחד. טוסי לך לאחת מהמדינות השכנות ורק במידה ותרצי להתגרש אז בשמחה נגיד לך 'מגורשת, מגורשת, מגורשת'".

_OBJ