למעלה משני עשורים שאקי אבני הוא אחד האנשים המוכרים בישראל כשמאחוריו כמה וכמה גלגולים שעבר בתעשיית הבידור המקומית: מהסלב הלוהט של הרגע ועד הפאוור קאפלינג עם סנדי בר, הדאחקות על תפקידי הגופה בהוליווד והפאזה הנוכחית והאחרונה שלו כשחקן תאטרון.
בראיון שהעניק לחיים אתגר ושישודר הערב במלואו בתכנית "אנשים", אבני חוזר אחורה בדיוק אל אותם גלגולים ומספר בגילוי לב על המחיר ששילם כשעזב בשיא ההצלחה לנסות ולפתח קריירה בינלאומית, התעשייה ששכחה וההתמודדות עם התחושה כי הפך נחלת העבר.
"לא חשבתי שאיבדתי את המקום שלי", מספר אבני על התקופה בה חזרה ארצה לאחר שהתגורר בחו"ל, "כשחזרתי היה סרט נהדר שרציתי לעשות וזה לא קרה, לא אני עשיתי אותו. והייתה סדרה נהדרת שרציתי לעשות וזה לא קרה, לא אני עשיתי. לאט לאט אני מגלה שאני בכלל לא ב'לופ', לאט לאט אני מגלה שאני רחוק מה'לופ'".
מסביב אנשים מסתכלים עליך ואומרים "הוא היה פעם שחקן גדול", יש רגע כזה?
"כן מלא, כשאומרים את זה בפשטות. אתה יודע, אני הולך ברחוב ומישהו אומר לילד שלו: 'אתה יודע, זה פעם היה שחקן גדול'. אתה שומע את זה ואומר אוי ואבוי, זהו? אני בר מינן? אה, זה הסיפור שלי עכשיו,? מה, אני ההוא שהיה? אאוץ', לא רוצה. זה לא נעים, כאילו, אם הוא אמר אז כן, זה מה שהוא חושב".
אכלת סרטים על זה?
"סרטים? לופים".
כי זו חבטה לאגו.
"לגמרי, לגמרי. אתה מדבר על תקופה שהיו בה הרבה דברים, גם גירושים וחזרה לארץ. תקופה נוראית, סוג של פוסט טראומה, פוביה מיחסים, ללא ספק".
