זרקתי אותך בלי בושה, פגעתי בכבודך, ואת כמעט משוכנעת ששמעת אותי צוחק עליך עם החברים שלי אחר כך. אל תוותרי, אל תבריאי, אל תמשיכי הלאה בחייך! כולם יודעים שהאינטרנט פה רק בשביל שאנשים כמוך יוכלו להתעלל באקסים שלהם באנונימיות מוחלטת. במקרה הזה בי. הנה מדריך: כך תהיי האקסית הפסיכית שטורדת את שנתי שלי בשלושה צעדים קלים.
צעד ראשון: טפחי את העצבים שלך ולמדי לעקוב אחרי ברשת
דבר ראשון, וודאי שאת בהלך הרוח הנכון להתעללות ממושכת. מצאי תמונה שלי, רצוי בפייסבוק, שם אני מצולם עם השרמוטה החדשה שלי. השחיתי את התמונה. התעללי בפרצוף של הזונה הזאת בפוטושופ, הוסיפי בלוני דיבור בסגנון "למה לעזאזל עזבתי אותך? מגיע לי למות." שמרי את התמונה המעוותת על שולחן העבודה, כך שבכל פעם שתדליקי את המחשב תזכרי את המטרה הסופית – הסבל שלי. חשוב לזכור שנקמה טובה היא פונקציה של מוטיבציה.
בשלב הבא צריך לברר איפה אני מתחבא באינטרנט. חפשי את השם שלי בגוגל (ליתר ביטחון, חפשי כך: "בן זונה" AND "Ben Zona". חפשי גם את הכינוי הסודי שלי, שהשבעתי אותך לא לגלות לאף אחד). עם הרשימה הזאת תוכלי להתעדכן בכל צעד ושעל שלי. למשל, תוכלי לדעת מתי אני הולך לסרט עם החברה (כדי לטמון לי פחים) או איך אני מקלל את החרא הזה שחרט לי "מזל טוב!" על המכונית החדשה שלי (כדי שתוכלי לספוק את כפיך בהנאה).
צעד שני: השתמשי באנונימיות של הרשת
התחילי להכנס לפורומים החביבים עלי, שם כולם מכירים ומכבדים אותי בינתיים, ולפרסם מדי פעם פוסטים בגנותי בעילום שם. פעם אחת תוכלי להגיד שאת ילדה בת 14 מנתניה ושהטרדתי אותך מינית; בפעם אחרת תוכלי לפרסם את התמונה הזאת שלי מפורים, כשהייתי שיכור. את יודעת על איזו תמונה אני מדבר. כשאף אחד מהחברים בפורומים שלי לא יסכים לקבל ממני אימייל, תדעי שאת בדרך הנכונה.
במקביל פתחי כמה חשבונות אימייל אנונימיים (נגיד, בג'ימייל) והשתמשי בהם כדי להטריד אותי וללעוג לי. כאן האפשרויות מגוונות: את יכולה לאיים עלי באלימות, את יכולה לנסות לסחוט אותי, את יכולה לחכות לרגעים שבהם אהיה עצוב וחלש ולשלוח לי לינקים לאתרים המעודדים התאבדות. את יכולה להגיד שאת ג'ינג'ית מהממת ושנדלקת עלי (הכיני מראש תמונה מזוייפת), ואז, ברגע שאדלק, להעלם מחיי. עד כמה שזה מפתה, המנעי משמות כגון מלאךנקמה@הגיהנום.קום ומכותרות כגון "תמות, חלאה, תמות!!!" – זכרי, המטרה שלך היא להרוס אותי. את צריכה להפעיל עדינות ושיקול דעת. הביאי אותי למצב שבו אני חושד בכל אימייל שנשלח אלי.
הקפידי להחליף את התיבות שלך מדי יום – ממילא סביר שאני אחסום אותן אחרי הדוא"ל הראשון. מומלץ גם לעבור בין שירותי הדוא"ל השונים ולא להתקע עם שרת אחד. זה אולי נשמע כמו יותר מדי טרחה, אבל שנינו יודעים שהנקמה שווה את זה.
בנוסף, מצאי שירות ששולח סמסים לא מזוהים לפלאפונים, לדוגמה – האייסיקיו. הוסיפי והשקיעי בחשבון סקייפ שיכול להתקשר לפלאפונים. אמנם גם את החשבונות האלה תצטרכי להחליף כמו גרביים, אבל כך את יכולה להיות בטוחה שאם את חושבת עלי בשלוש לפנות בוקר, אני אתעורר כדי להתחרט על זה.
שלב שלישי: הרשת 2.0
יש לך סרטונים מבישים מהעבר? תמונות שאני לא רוצה שיתפרסמו? שמרת קבלות או הוכחות אחרות מהעניין ההוא בנתניה? יוטיוב, פליקר וישראבלוג הם המקומות בשבילך. תשקיעי: נסי לסבך אותי עם רשויות החוק; דווחי על (חוסר) ביצועים במיטה ועד תמונות (ממוזערות) של איברים מוצנעים, כל פיסת רפש נוספת רק תועיל. סיימת ליצור ארכיון מביש ומכפיש? מצויין, שלחי גם כתובת האימייל של אימא שלי.
שלב רביעי: נוחי על זר הדפנה
הכפשת את שמי, הפרדת ביני לבין החברים שלי ורדפת אותי בכל פינות החלל הוירטואלי. מנעת ממני שעות שינה, סיפרת שקרים שגרמו לפיטורי, אבא שלי לא מדבר איתי, והכי חשוב: הכלבה זרקה אותי. עם קצת מזל ושכל גם עשית זאת בלי שהמשטרה תעלה על עקבותיך. מצוין. עכשיו ההזדמנות שלך – לא לחזור לזרועותי, ממש לא. האינטרנט הוא גם המקום למצוא לעצמך מישהו חדש שיזרוק מטורפת כמוך. אין סיבה לבזבז קיבעון טוב.