יחסים פתוחים הוא מושג די רחב שבתפיסה שלנו כולל בתוכו את כל מה שלא מוגדר כמונוגמיה, אבל כן מוגדר כזוגיות, כשבתוך זה יש יחסים פתוחים שהם יותר או פחות שוויוניים. את אלה הפחות שוויוניים אני לא מחבב ולכן אולי כדאי שאחרים יכתבו עליהם בזמן שאני מלהג בשמחה על יחסים פתוחים שוויוניים ומכבדים. הרשימה הזו נכתבה מתוך שאלות שעלו בשיחות סלון, מרפסת, ווטסאפ, חדר שינה (וטוב נו, גם צימר לפי שעה) עם שלל אנשים, חלקם נמצאים במקום דומה, חלקם רוצים להיות וחלקם בכלל לא.
1. איך הגעתם לזה?
חיינו בזוגיות 14 שנה לפני שנפתחו היחסים בקולות תרועה רמים, ובסך הכול ניתן לומר שכל העניין הזה ממש בא לנו בהפתעה (את הסיפור הארוך והנחמד שמאחורי זה – אולי בהזדמנות אחרת). מצד שני, בהתבוננות לאחור, ככל שחיפשנו כך מצאנו יותר רמזים והבנו שאפילו אם נראינו כמו ברווז, הלכנו כמו ברווז וגעגענו כמו ברווז...לא באמת היינו הברווז המונוגמי הסטנדרטי. אף פעם לא הייתה לשנינו בעיה להסתכל ולהתרשם יחד מגבר או אישה יפים וסקסיים – בטלוויזיה, ברחוב או ביום הורים (שם בדרך כלל טיפה יותר קשה להתרשם). בשלב מסוים גם היינו פתוחים לדבר על הרצונות שלנו כלפי אחרים, אפילו בזמנים שבהם שנינו לא רצינו להיות עם אחרים.
בדרך כלל יש שלב בו צד אחד רוצה והשני לא. הדרך שעבדה בשבילנו היא לאפשר לצד השני לדמיין; להגיד לה – "נסי לדמיין את עצמך עם מישהו אחר" ולא "אני רוצה להיות עם מישהי אחרת, מה אכפת לך?" זה עוזר לשני הצדדים לנסות להבין את התחושות ברגע האמת.
2. האם אין קנאה?
קנאה ושייכות הם רגשות מורכבים וקטונתי מלנתח אותם, אבל מתוך החוויה שלנו גילינו שקודם כל, במקרים רבים אלה רגשות ששולטים בנו ומנהלים אותנו ואולי הגיע הזמן להפסיק להיות נשלטים ולהתחיל לשלוט. קנאה תמיד תהיה שם איפשהו ברקע, אבל אפשר לווסת ולהכיל אותה. צריך להתאמן על זה, ומה שעבד בשבילנו היו ביטחון בקשר, תקשורת ואיזון. הביטחון שאנחנו תמיד נשאר יחד, תקשורת טובה ונטולת סודות (פשוט להגיד – במצב X אני מרגיש קנאה ולא נוח לי) ולבסוף – איזון: אם לה יש מישהו ולי אין, זה עלול להיות לא נוח. מה שאומר שלפעמים גם צריכים להיות מוכנים לוויתורים כואבים עד שמגיעים לאיזון.
3. למי סיפרתם?
יום אחד התעוררנו בבוקר וגילינו שהחיים שלנו מאוד שונים מאלה של החברים שלנו. אנחנו לא אנשים שחוששים ממה יגידו, ודאי לא על דבר שעושה לנו טוב. אבל כשמשהו נמצא בקצה הסקאלה של הסטנדרט החברתי, צריך לחשוב פעמיים לפני שעושים קעקוע או קונים טי-שירט עם הצהרות של אהבה חופשית לכול. בסופו של דבר סיפרנו למי שהרגשנו שיגיב לזה בצורה חיובית או לפחות נייטרלית. כן מתחשק לנו לשתף אבל לא מתחשק לנו להתמודד עם ביקורות מאנשים שלא תמיד מבינים על מה הם מדברים (תכונה נפוצה פה בביצה).
למי כן: פוליאמורים וסווינגרס, גייז, חברים מאוד קרובים שיש להם ראש פתוח, אנשים שאנחנו מכירים ופתאום נתקלנו בהם בטינדר.
למי לא: אמא, קבוצת הווטסאפ המשפחתית, חברים שלא יבינו.
4. איך אתם מוצאים את הפרטנרים שלכם?
בניגוד למה שאולי נראה מבחוץ, כנראה שלא כדאי להתחיל בלפתוח פרופיל טינדר ולצאת לדייטים עם ילדים מזוקנים או גרושות + 3 נסיכים מדהימים שמחפשות פרק ב' משמעותי. יש הבדל בין הרפתקה מינית חד פעמית ולבין משהו שמערב רגשות עמוקים יותר. לצאת פתאום לדייט, לבד, בלי בן הזוג הקבוע, עלול להרגיש מוזר ולא נוח. אנחנו בחרנו להתחיל יחד, עם בן הזוג שלנו לצדינו כדי לתת לנו ביטחון במה שאנחנו עושים ובמה שהוא מרגיש כלפי זה. והדרך לשם עוברת בחילופי זוגות. יש בארץ סצנת סווינג חביבה ונעימה שמתפרשת מצפון ועד דרום (אילתים – כן, גם אצלכם) ושמורכבת בחלקה הגדול מזוגות (רגילים עד שעמום) בגילאי 35-45 שרוצים מדי פעם לאפסן את זאטוטיהם אצל הסבים, לספר להם שהם הולכים לחברים מהעבודה ולהיפגש עם זוג נוסף בבית של אחד מהם לערב של קצת אלכוהול, סיפורים מצחיקים והרבה סקס – שהוא בדרך כלל די מהנה ומאוד מכבד. ההיקשרות הרגשית במצב כזה היא די נמוכה, לכולם ברור מה בתכנית וזה ודאי לא דייט שמרחף עליו סימן השאלה הקבוע של איך הוא ייגמר. האיזון בין בני הזוג הוא מלא ולמעשה נוצרת תחושה חזקה של שיתוף וקרבה.
5. מה זה עשה ליחסים שלכם?
ההתחלה הייתה מדהימה – הרגשנו בהיי תמידי, מאוהבים אחד בשנייה עד השמיים, כאילו רק נפגשנו. הסתובבנו עם חיוך קבוע מרוח על השפתיים וגם הילדים לא הבינו למה פתאום מותר להם עוד קינוח ועוד אחד ועוד אחד. הפייסבוק של שנינו התמלא בתמונות של זוג מאוהב ודביק, וכן – קצת צחקו עלינו מאחורי הגב. אבל אי אפשר להמשיך לנהל חיי משפחה נורמליים עם ליבידו של נער בן 16 במידברן, כך שבשלב מסוים זה היה צריך קצת לדעוך. מצד שני – התקשורת בינינו עלתה בכמה רמות ומסע גילויים על הגוף והנפש כל הזמן ממשיך.
בנוסף יש הרבה "דיפוזיה של רעיונות": מכיוון שאנחנו מדברים על הכול באופן פתוח, אנחנו גם לומדים דברים מחוויות שעברנו עם אחרים ומנסים ליישם ברגעים האינטימיים שלנו יחד.
בנוסף, גילינו שבן הזוג המושלם לא חייב להיות אדם בודד ולמעשה יכול להתחלק למספר אנשים - את התכונות שלא קיימות בבן או בת הזוג הקבועים אפשר אולי למצוא אצל פרטנרים אחרים וזה בסדר כל עוד מתייחסים לזה כאל "השלמה" ולא דורכים על מוקש ההשוואה.
6. מה קורה אם מתאהבים?
קשה להגדיר מתי מתאהבים, אפשר בעיקר לדעת מתי לא. אנחנו לא עוצרים את עצמנו מלהתאהב, לפעמים קצת ולפעמים קצת יותר. וכשמתאהבים אז פשוט אוהבים יותר מבן זוג אחד ודואגים שיהיה מספיק מקום לכולם, כפי שיש מספיק מקום לאהוב יותר מילד אחד במשפחה. ונכון שאולי זה יכול להסתבך מכל מיני כיוונים, אבל כל מערכת יחסים יכולה להסתבך, לנו לפחות אין את האופציה לבגוד.
7. אם זה כל כך טוב... אז למה לא כולם עושים את זה?
שאלה לסוציולוגים או לפסיכולוגים, אבל כנראה שאלה התבניות שגדלנו לתוכן. הקנאה, המוסכמות החברתיות, הפחד מהלא נודע - אולי הגיע הזמן לכופף את כל אלה, לעזור קצת אומץ וללכת לשחות בעמוקים.