בוגדים ומרגלים דינם מוות.

כמות המרגלים והבוגדים שצצים בחודש האחרון, שריגלו לטובת איראן, מעוררת בי גועל וצורך לקחת דלי ולהקיא את נשמתי כשאני קוראת אודותיהם. תהיתי ביני לבין עצמי, מה גורם לבן אדם לקום בבוקר ולקבל החלטה שהוא בוגד, שהוא מרגל, שהוא עובד עם האויב הגדול ביותר תמורת כסף?!

הגעתי למסקנה אחת - הוא לא בן אדם, הוא אוויר רע מאוד שצריך היה להשמיד עוד כשהיה קטן. כי כנראה זאת תכונה שנולדים איתה ולא נעשים מרגלים ביום בהיר אחד. כן, אני מתכוונת לכל מילה.

מדינת ישראל יודעת ימים מאוד קשים מאז 7 באוקטובר, והידיעה האחרונה שרציתי לקרוא היא על מרגל מתוכינו שמספק מידע לאויב המר, שכל מטרתו היא להשמיד את מדינת ישראל בכל רגע נתון.

איזה אומץ יש לאותם מרגלים, מתל אביב, ירושלים, פתח תקווה ורמת גן, ולכו תדעו כמה עוד מסתובבים בינינו שמעבירים מידע לסוכנים איראנים שקונים אותם כמו זונות בכסף. אני נגעלת מהם. מצטערת על המילים הבוטות אבל מגיע להם הרבה יותר. 

להיות בוגד זה בדם, מרגל זה ב-DNA. להעביר מידע אודות חיילי צה"ל, מדענים שפיתחו את הגרעין, בסיסי צה"ל ועוד אושיות חשובות במדינה זה פשע חמור שהעונש עליו חייב להיות מוות - ואפילו לא דקה אחת בכלא.

בנקודה הזאת אני חייבת להחמיא למשטרת ישראל, ובראשה ליחידת להב 433 ולשב"כ שהצליחו להגיע לאותם מרגלים בזמן ולתפוס אותם לפני שיהיה מאוחר מדי. שאפו ענק. אני מקווה שאם יש מרגלים נוספים ששקלו להגיד "כן" לסוכנים איראנים, שיחשבו טוב טוב - כי המשטרה וכוחות הביטחון יגיעו גם אליהם. בינינו? אם ישראל הצליחה להגיע לנסראללה וסינוואר, היא תגיע לכל אחד ואחד שינסה לפגוע בתושביה. 

ועדיין, בזמן כתיבת שורות אלה, 101 חטופות וחטופים עדיין בעזה, לא יודעת מי חי ומי כבר לא. אני יודעת דבר אחד: צריך וחובה מזמן להחזיר אותם הביתה. הם כל כך קרובים אלינו וכל כך רחוקים מהבית שלנו, זה קורע לי את הלב כל יום מחדש.

אופירה,
אמא של אמלי, אריאל ואייל