קיצור תולדות הזמן

אין ספק שהמחבל ייתפס בתוך שעות. רק לא אמרנו כמה שעות

הציטוט (1): "לתחושתי הלילה הזה, אני חושב, לא יסתיים בלי שהאיש הזה ייתפס. זאת אומרת, אנחנו לא מדברים על אירוע שהולך עכשיו להתגלגל לאורך זמן" (אלון בן-דוד לאחר הפיגוע ברחוב דיזנגוף, "שישי", 1.1.2016, שעה 19:58).

הציטוט (2): "אני לא חושב שזה ייקח הרבה זמן. אני חושב שהאיש הזה ייתפס במהלך הלילה הזה" (אלון בן-דוד, "שישי", שעה 20:26)

הציטוט (3): "אני לא יודע אם הוא יסגיר את עצמו או ייתפס אבל לתחושתי זה עניין של שעות. זה לא משהו שעכשיו יימשך פה לאורך ימים והוא יסתובב" (אלון בן-דוד, "שישי", שעה 20:56).

הציטוט (4): "אני מאמין שהאיש הזה ייתפס תוך זמן קצר... להערכתי הוא ייכנס למעצר תוך שעות" (אלון בן-דוד, "שישי", שעה 21:36).

הציטוט (5): "אני יכול לומר לכם בביטחון, על סמך ניסיון העבר, ששירות הביטחון הכללי והמשטרה ישימו עליו יד בשעות הקרובות... עכשיו כשיש תמונה – עד סוף המהדורה לא מן הנמנע שניתן כותרת שהוא נתפס" (גיא פלג, "אולפן שישי", שעה 20:40).

המציאות: חלפו כבר יותר משישה ימים לא לגמרי תמימים (שזה יותר מ-144 שעות) מאז פיגוע הירי ברחוב דיזנגוף, ונשאת מילחם החמוש והמסוכן עדיין לא נתפס.

אלון בן-דוד, יכול להיות שהיית טיפה'לה נחרץ מדי?

"הצטערתי שהמחבל, בניגוד לאביו, לא צופה בערוץ 10 ולא שועה לעצותיי".

גיא פלג, תרצה להגיב?

"לא לקחתי בחשבון שאחרי עזיבת המפכ"ל דנינו תהיה ירידה כה דרמטית ביכולת המבצעית של המשטרה".

מהו פרצופה האמיתי של שרה נתניהו? תלוי איזה עיתון אתם קוראים

אם תמונה אחת שווה אלף מילים, כמה מילים שוות שתי תמונות, של אותה אישיות בדיוק, המתפרסמות באותו יום ממש בשני עיתונים שונים, ושמציגות את אותה מצולמת באורח שונה לגמרי?

ביום חמישי שעבר התייצבה שרה נתניהו לחקירתה הראשונה במשרדי יחידת להב 433. למחרת, יום שישי, פתח "ידיעות" את שנת 2016 בצילום ארכיון בלתי מחמיא בעליל של אשת ראש הממשלה:

"ישראל היום", לעומת זאת, פרסם באותו יום ממש תמונת ארכיון מחמיאה ומפרגנת של אותה שרה נתניהו:

אירוע חד פעמי? צירוף מקרים? אז זהו, שלא ממש. הנה ארבע דוגמאות נוספות:

כאשר חגי בן-ארצי, אחיה של נתניהו, התראיין בעבר ל"7 ימים", ומתח ביקורת חריפה על אחותו הקטנה, בחרו ב"ידיעות" בפריים גרוע שלה

באותו יום ממש, אולי כתגובת נגד, פרסם "ישראל היום" ראיון עם רופאים ששיבחו את מסירותה של שרה נתניהו כלפי הוריה. בתמונה שצורפה לכתבה נראתה נתניהו יפה וזוהרת:

כאשר עובד מעון ראש הממשלה לשעבר, גיא אליהו, הגיש תביעה לבית הדין לעבודה, פרסם "ידיעות" בעמוד הראשון את תמונתה של שרה נתניהו כשפניה מכורכמות ושפתיה דהויות:

"ישראל היום", לעומת זאת, פרסם באותו יום ממש תמונה נוצצת במיוחד של גברת נתניהו, כשפניה מאופרות ושפתיה אדומות:

בינואר שעבר פרסם "ידיעות" תצהירים של עובדי מעון ראש הממשלה, שהוגשו במסגרת התביעה של אב הבית לשעבר, מני נפתלי. בתמונה של בני הזוג נתניהו, נראתה אשת ראש הממשלה כשהיא פוערת מעט את פיה ומבטה מוסט הצידה:

"ישראל היום", לעומת זאת, פרסם באותו יום ממש תמונה שבה נראתה אשת ראש הממשלה מחויכת ומישירה מבט למצלמה:

לפני כחודשיים העידה שרה נתניהו בבית המשפט. למחרת פרסם "ידיעות" תמונת פרופיל מרוחקת של אשת ראש הממשלה כשלצדה פרקליטה, עו"ד יוסי כהן. המסר הסמוי של הצילום היה: יש לי סיבה טובה להיות מודאגת.

"ישראל היום", לעומת זאת, פרסם באותו יום ממש תמונה פרונטלית של נתניהו, כשהיא מביטה ישירות למצלמה. המסר הסמוי היה הפוך: אין לי שום סיבה להיות מודאגת.

ואם חשבתם שרק אצל שרה נתניהו קיימים פערים בתמונות – דלגו לאייטם הבא ותראו מה קורה אצל אולמרט.

ומהו פרצופו האמיתי של אהוד אולמרט? תלוי איזה עיתון אתם קוראים

ביום שלישי שעבר הרשיע בית המשפט העליון את אהוד אולמרט בקבלת שוחד. למחרת פרסם "ישראל היום" את תמונתו של המורשע כשהוא מרכין ראשו, משפיל את עיניו וכמעט דומע.

ב"ידיעות", לעומת זאת, נראה אותו אולמרט כשהוא נישא מעל הקהל היושב מאחוריו בבית המשפט ומבטו משקיף אל האופק.

ב-14 במאי 2014, יום למחרת גזר הדין המחמיר של בית המשפט המחוזי ששלח את אולמרט לשש שנות מאסר פרסם "ישראל היום" את תמונתו של ראש הממשלה לשעבר כשפניו קודרות וחמורות.

ב"ידיעות", לעומת זאת, נראה אותו אולמרט כשצל של חיוך אופטימי מרחף על פניו, על אף מצבו הקשה.

שנאמר: תמונה אחת שווה אלף מילים.

אתמול בשעות הצהריים (כלומר לפני 59 ימים)

לא קל להחזיק שידור חי בזמן אירוע מתגלגל, כשרבים מהפרטים עדיין לא ברורים. בשישי שעבר, בעקבות פיגוע הירי בדיזנגוף, הוקפץ ניר דבורי לאולפן בתל אביב, כדי לסייע לעמליה דואק המלבבת להעביר את הזמן. קצת אחרי 18:30 הועלה על המסך הציוץ הסימפטי הבא של המשתמש "עזה גלורי":

"צריך להגיד שמה שראינו עכשיו זה טוויטר שעולה יממה לפני הפיגוע, זאת אומרת אתמול בשעות הצהרים, שם מדובר על אדם שמכריז על כך שהוא יבצע פיגוע בתל אביב", דיווח דבורי והוסיף כי "בעקבות הטוויטר הזה מתקבלת במוקד 100 של המשטרה שיחת טלפון מאדם שאומר: 'ראיתי את הטוויטר הזה, שימו לב אליו'. המידע הנוסף שאותו אדם ידע לומר למוקדנית במוקד 100 של המשטרה הוא שמדובר על כך שיהיה פיגוע בתל אביב מחר, זאת אומרת היום, בשעה אחת בצהרים. וזה מאוד דומה לפרטים שאנחנו רואים ומכירים מהאירוע שקרה היום".

לאחר דיווחו של דבורי הושמעה בשידור הקלטת השיחה של אותו אזרח מודאג למוקד 100, שמיד עם סיומה נסוג דבורי מדיווחו הקודם. "אנחנו כבר יכולים לשלול את זה, כי בזמן שהשמענו את הדברים האלה דיברו איתנו גורמים מן המשטרה והם יודעים לומר לנו בוודאות שאין קשר בין הדברים", אמר.
האמת היא שלא היה צורך להמתין למשטרה כדי לשלול קשר בין הציוץ לפיגוע בדיזנגוף. כל מה שהיה נחוץ הוא להתבונן בתאריך שבתחתית הציוץ ולגלות שהוא הועלה לטוויטר ב-3 בנובמבר, כמעט חודשיים לפני אירוע הירי.

ניר דבורי, תרצה להגיב?

"זה נעשה בשוגג".

תוכן שיווקי?! אצלנו?! 

לעת ערב טילפן השוקניסט. "מתי תכתוב קצת על תוכן שיווקי, הורביץ? אתה לא חושב שזו רעה חולה שיש להיאבק בה עד חורמה? או שבגלל הקשר המפוקפק שלך לשת"פים שנרקמים בראול ולנברג 12 ועל רקע החברות הקרובה בינך לבין הרכש החדש, אתה משתדל להימנע מאייטמים מהסוג הזה?".

התשובה מעט מורכבת. למה אתה שואל? יש סיפורים חדשים? 

"אנחנו חושפים סיפורים מדאיגים חדשות לבקרים, הורביץ, רובם על מגוון של עיתון ואתר. מה, אני באמת צריך להזכיר לך עכשיו את השת"פים שהיו ו/או יש ל"ידיעות" ו/או ל-ynet עם משרדי הרווחה והחינוך, המשרד להגנת הסביבה, משרד התרבות, מועצת החלב, התעשייה האווירית, איגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז, רשות הטבע והגנים? הרשימה שלנו כמובן ארוכה. אולי כדאי באמת שתיקח מאיתנו דוגמה, למרות שגם האתר שלך נגוע בבעיה הזו. למה שלא תמצא לך שת"פ משל עצמך ותכתוב עליו כבר?".

האמת שמצאתי.

"מצאת?".

מצאתי וגם כתבתי.

"מצאת וגם כתבת?!".

בהחלט. אתה לא זוכר שרק לפני תשעה חודשים כתבתי על המגזין ״סייבר״, מוסף תוכן שיווקי של המחלקה המסחרית שלכם, שהוקדש ל״לוחמת סייבר ואבטחת מידע״? ואתה לא זוכר איך ממש באותו יום, בצירוף מקרים שכזה, פרסמתם ב"דה מרקר" כתבה מערכתית גדולה, בלתי תלויה ודי מחמיאה על הסייבר הישראלי? הנה תמונה לתזכורת.

"כן כן, הורביץ. תוך כדי שאתה מדבר אני נזכר במשהו במעורפל", השתעל השוקניסט. "למרות שאין כמובן מה להשוות, כן? ב'ידיעות', ב-ynet ובאתר שלך דוחפים תוכן שיווקי באגרסיביות רבה. להקיא ממש".

ואצלכם?

"אנחנו עושים הכל בצורה עדינה, מכובדת וממותנת, תוך שמירה על כללי הפרדה נוקשים בין תוכן מערכתי לשיווקי".

האמת שבדיוק לפני שבוע יצא לי להיתקל בכללי ההפרדה הנוקשים שלכם.

"אתה רואה, הורביץ?", צהל השוקניסט. "אמרתי לך שאנחנו לא כמו האחרים. עדכן אותי עכשיו ומיד מה גילית. ספר לי בפירוט על פסגות האתיקה הצוננות שלנו, הנישאות הרבה מעל לשפלה המהבילה שבה מתבוססים כל העיתונים והאתרים האחרים".

זה לא משהו דרמטי. פשוט ראיתי שביום חמישי שעבר הוצאתם מוסף מסחרי שמעלה על נס את תעשיית ההיי-טק הישראלית. הנה, תסתכל בעצמך.

"כן, כן, אני מכיר את המוסף הזה. רק לא מיותר כמובן להדגיש, שכמו תמיד אצלנו, קיימת הפרדה מוחלטת בין המוסף המשובח לבין התוכן המערכתי בעיתון".

טוב לדעת. כי בדיוק באותו יום חמישי שעבר גם הכותרת הראשית של "דה מרקר" העלתה על נס את תעשיית ההיי-טק הישראלית. הנה, אני שולח לך אותה.

"טוב, זה סתם צירוף מקרים, הורביץ", הפטיר השוקניסט. "אנשי 'דה מרקר' אינם מעורבים במישרין או בעקיפין בשום צורה ובשום מצב בתוכן שיווקי מסוג כלשהו".

חוץ מעיסוק בתוכן השיווקי של כלי תקשורת אחרים.

"כמובן".

יוסי מזרחי VS אלמוג בוקר (ולהיפך)

לפני שנה וחודש חשף אלמוג בוקר בחדשות 10 טענות של אישה לפיהן ראש עיריית אשקלון, איתמר שמעוני, ביצע בה מעשים מגונים. שמעוני, בתגובה, שלח מכתב התרעה לפני תביעת לשון הרע, אך לבסוף לא מימש את איומיו. כעבור שבעה חודשים, ביוני 2015, חשפו בוקר וברוך קרא כי אותה שמעוני שילם לאותה מתלוננת כחצי מיליון שקלים כדי שלא תתלונן נגדו במשטרה ולא תתראיין בנושא. שמעוני שוב לא הגיש תביעה. נהפוך הוא: כעבור מספר חודשים סיכמה עיריית אשקלון עם הערוץ על שבוע שידורים מיוחד.

ביולי 2015 פרסם יוסי מזרחי כתבת מגזין ב"אולפן שישי", הפוכה לחלוטין מגילוייו של אלמוג בוקר. תחת הכותרת החד משמעית "כך ניסו לתפור תיק לראש עיריית אשקלון" תיאר מזרחי בפירוט את ההתנכלויות לשמעוני. אלא שהשבוע התקדמה הפרשה שלב נוסף, כאשר שמעוני נעצר כחשוד באונס, קבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים.

האם ראש עיריית אשקלון אכן ביצע את מה שמיוחס לו או שבאמת ניסו לתפור לו תיק? רק בית המשפט יכריע. כשההכרעה תתקבל – נדע סוף סוף ידו מי משני הכתבים גבר על יריבו: האם מזרחי (שכרגע, לאחר מעצרו של שמעוני, נראה שידו על התחתונה), או שמא אלמוג בוקר (שנכון לעכשיו מוביל בבטחה במרוץ, אבל עדיין אין לדעת האם ולאן הגלגל יסתובב). 

יוסי מזרחי, איך זה ייגמר? בצל"ש או בטר"ש?  

"דבר עם גיא סודרי".

אלמוג בוקר נמנע מלהגיב.

מטושטש, אבל לא לגמרי

ואם כבר איתמר שמעוני: ביום שלישי ב-16:00, כשאסור היה עדיין לפרסם את זהותו של ראש עיריית אשקלון, שודר בערוץ 10 מבזק חדשות ובו ידיעה על "בכיר בעירייה" שנעצר בחשד לשוחד ועבירות מין. העורכים אמנם הקפידו לטשטש את פניו של החשוד (בתמונה למעלה), אך לא את השלט הנושא את שמו (בתקריב למטה), וכך יכלו הצופים לדעת במי מדובר עוד בטרם הוסר החיסיון על השם המפורש (ותודה לנדב שהרבני).

מחדשות 10 נמסר בתגובה: "מדובר בטעות שנעשתה בתום לב שלא הבחנו בה לפני השידור. לאחר השידור נערך בירור בעניין והוסקו מסקנות".

אהוד אולמרט? נפנק אותך. משה קצב? נפרק אותך

האם העובדה שאדם שהורשע בעבירה חמורה החליט בכל זאת שלא להביע חרטה על מעשיו צריכה להשפיע על יחס התקשורת כלפיו? תלוי, כמובן, באיזה כלי תקשורת מדובר והאם המורשע (שלא התחרט) נמצא ברשימת המיוחסים או לא. 

לפני כמעט נצח (כלומר תשעה ימים) הורשע ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, בקבלת שוחד, שנחשבת לעבירת הצווארון הלבן החמורה ביותר. הוא נשלח לשנה וחצי בכלא, ולא הביע חרטה כלשהי על מעשיו.

לפני עידן ועידנים (כלומר ארבע שנים ותשעה חודשים) הורשע הנשיא לשעבר, משה קצב, בשני מעשי אונס. הוא נשלח לשבע שנים בכלא, ולא הביע חרטה כלשהי על מעשיו.

אולמרט, שנחלץ ברגע האחרון מפרשת הולילנד וקיבל עונש קל יחסית, הוא חבר ותיק ובכיר ברשימת המיוחסים של "ידיעות". קצב הורשע באישומים העיקריים נגדו, ספג עונש כבד, ונמצא מחוץ לרשימה הנחשקת. מה משתמע מכל אלה? כמובן, שזה בדיוק הזמן לבדוק איזה יחס קיבל כל אחד מהשניים בטורים של סימה קדמון. כן, כן, אחרי ההשוואה בין היחס שקיבל חיים רמון לזה שקיבל ינון מגל, ובין היחס שקיבל ינון מגל לזה שקיבל סילבן שלום, הנה מגיע החלק השלישי (והאחרון, יש לקוות) בטרילוגיית "כמה כמה". מוכנים? קדימה:

על פרשת קצב: "מי שחש אתמול רחמים על האיש שבוויקיפדיה יירשם מעתה ועד עולם כנשיא הראשון שנשלח לבית הכלא וכבעל התואר המפואר 'הנשיא האנס' – שיחשוב שוב. אין שום סיבה לרחם על אדם שאינו מביע שום חרטה וגם עכשיו אינו מבין מה חטאו" (סימה קדמון, "ידיעות אחרונות", 23.3.2011).

על פרשת אולמרט: "נדמה לי שהגיע הזמן למצוא פתרון הוגן. לא ניתן לעשות צדק מוחלט. ראש הממשלה לשעבר לא יחזור לעולם לפוליטיקה. הקריירה שלו הוכתמה באופן שלא ניתן יהיה לנקותה. הלקחים נלמדו. העונש ניתן. מותר לנו גם כמדינה להשאיר את זה מאחורינו" (סימה קדמון, "ידיעות אחרונות", 1.1.2016).

סימה קדמון נמנעה מלהגיב.

הציטוט מול המציאות (1): לא, זה דווקא לא ג'ורג' מ"סיינפלד"

הציטוט: "אם נגדיל את הצילום למסך מלא, יושבים שם משה קצב, מרטין שלאף, מרטין אחר. אה! ג'ורג' קוסטנזה כאן! ג'ייסון אלכסנדר. אבל אינדיק לא נמצא שם" (נדב בורנשטיין, "חי בלילה", על הנוכחים בלוויה של יצחק רבין, בעקבות דבריו של מרטין אינדיק).

המציאות: האיש בעל הכיפה ומשקפי השמש שמצולם בלוויה של רבין אינו ג'ייסון אלכסנדר. זהו אליקים רובינשטיין, כיום שופט בית המשפט העליון, שבנובמבר 95' כיהן כשופט מחוזי.

נדב בורנשטיין, תרצה להגיב?

הציטוט מול המציאות (2): אנשים קטנים, בעיות גדולות

הציטוט:

המציאות: הפוסט של "הצינור" הפנה לכתבה. זו תורגמה מכתבה באנגלית שפורסמה באתר בשם iflscience, שם סופר, בין השאר, שהאנשים הקטנים הללו התגוררו בתוך עץ ושהמדענים שגילו את בני האדם הזעירים התאבדו לאחר מכן בנסיבות מוזרות. אלא שעד מהרה התברר שהפרטים מפוברקים. "הצינור, זו כתבה מומצאת. אין שום מוסד מחקר שנקרא Great Britian Institute for Higher Science Learning, אין שום חוקר שנקרא Foster Bernadine, והתמונה שצירפתם פה היא של שלד של ילד שנמצא בשנת 2008 באזור הימרה שבסיציליה", הגיב הגולש אמיר ברקול. "רבאק, בתור תוכנית שעוסקת ברשת אתם ממש לא יודעים לחפש בגוגל. וטיפ לעתיד – אם סיפור נשמע יותר מדי מוזר מכדי להיות אמיתי, זה כנראה בגלל שהוא לא אמיתי".

עד מהרה הסירה מערכת "הצינור" את הפוסט והכתבה בבושת פנים.

ממערכת "הצינור" נמסר בתגובה: "היה לנו ברור שתגלה רגישות מיוחדת לסיפור על אנשים קטנים. כך או כך, אנחנו מתנצלים על הטעות. הפוסט הוסר אחרי 32 דקות, דקה אחרי שאנשים (קטנים?) אחרים צילמסכו לך את הפדיחה. שוב סליחה".

מניין הימים: איפה הבונוס? (3)

חלפו כבר 28 ימים מאז שכל עובדי mako זומנו בחגיגיות לאסיפה מרגשת שבה התבשרו בהתלהבות שיקבלו בונוס של 2,000 שקל כ"א לרגל העובדה המשמחת שהאתר השנוי במחלוקת עבר סוף סוף לרווחיות. רק עובד אחד לא הוזמן ליטול חלק במעמד ההיסטורי. אותו עובד בודד גם לא קיבל עד לרגע זה אפילו שקל.

אורי רוזן, העורך הראשי של mako, מה עם הבונוס שלי?

"הבנתי את התרגיל הלא שוויוני שלך: אתה עושה קופי-פייסט לאותה שאלה ומרוויח אייטם, ואני צריך לייצר כל שבוע תגובה שנונה חדשה?".

המרדף, הלכידה והקרב על הקרדיט

ברחוב קטן הפונה הימה, ריחות הנענע וקולות השוק. כשאמרת לי בוא לא שאלתי למה, אבל בדיוק אז הטלפון צלצל. על הקו היה הקונספירטור.

"מישהו כאן מבלף את הקוראים וזה לא אני", הוא התריע.

"אתה רומז חלילה שזה אני?", שאלתי בחשש.

"עד כמה שזה יישמע לך משונה, הורביץ, העולם לא סובב רק סביבך", הטעים הקונספירטור. "אני מדבר על נועם (דבול) דביר מ-ynet  ועל אבי אשכנזי מ'וואלה!'. אחד מהם טעה ו/או הטעה את הקוראים. חד וחלק".

"אכפת לך מתישהו גם לעדכן אותי מה הסיפור?", שאלתי בקוצר רוח.

"בשמחה", אמר הקונספירטור בעצב. "קבל את הכותרת של נועם מ-ynet".

"מזל שהייתה לו אפליקציית ynet", אמרתי. "נו, אז מה הבעיה?".

"מה הבעיה, הורביץ?", התעצבן הקונספירטור. "למה שלא תיכנס עכשיו ל'וואלה!' ותקשיב איך מספר הכתב לענייני משטרה, אבי אשכנזי, מספר בטלפון לדב גילהר, שנמצא באולפן, דברים שונים לגמרי ממה שכתוב ב-ynet?".

"שונים לגמרי?", גירדתי בראשי.

"לחלוטין", אישר הקונספירטור. "בוא אני אכוון אותך, כדי שחס וחלילה לא תעבוד קשה מדי. זה מתחיל בשנייה ה-27. אבי אומר שם שאחד האזרחים הבחין בחשוד אחרי שהתמונה שלו פורסמה ב'וואלה! ניוז'. או אם להשתמש במילים המדויקות של אבי: 'אותו בעל משרד תיווך זיהה את התמונה שלו באתר שלנו, ראה את השוטרים, קישר ביניהם ומיד הם עצרו את אותו איש'. עכשיו תסביר לי, הורביץ, איך זה מסתדר בדיוק עם הכותרת של נועם שאומרת שבעל משרד התיווך זיהה את החשוד אך ורק דרך האפליקציה של ynet?".

"האמת שזה לא כל כך מסתדר", נאלצתי להודות. "מעניין מי מדייק: נועם או אבי".

"ובתור בעל טור לענייני תקשורת אתה לא חושב שהתפקיד שלך לרדת לשורש העניין, הורביץ?", סינן הקונספירטור בכעס. "מתי כבר תהיה עיתונאי אמיתי ולא תסתפק רק בלהעתיק ציוצים של עמוס שוקן מהטוויטר? קדימה, תרים טלפון למתווך ההרצליאני ותברר איתו עכשיו ומיד מה באמת התרחש״.

שלום למתווך שי בן-שמש. תגיד, איך זיהית את החשוד? דרך התמונה שלו באפליקציית ynet או דרך הצילום שלו באתר 'וואלה!'?

"דרך ynet. רק תעשה לי טובה, אם אתה כותב על זה משהו, קודם כל תרגיע. בסך הכול זיהיתי אותו וקראתי לשוטרים. לא לכדתי אותו ולא השכבתי אותו על ספסל כמו שכתבו ב-ynet".

ואם כבר להרגיע, זה המקום להזכיר שהטור שזה עתה סיימתם לקרוא מתפרסם באתרmako מבית "קשת", ש"קשת" מצויה בתחרות עסקית מתמשכת עם קבוצת "ידיעות אחרונות", ש"קשת" מתחרה בשעות הפנאי גם ב"רשת" ובערוץ 10, וש-mako מתחרה באתר "וואלה".

לכל כתבות המגזין

הטור של שבוע שעבר: נפל עליהם תיק

כתבו לאביב הורביץ: aviv.hurvitz@mako.co.il

רוצים לקבל את "מי נגד מי" ישירות למייל? הירשמו לניוזלטר