איפה טעינו (1): בחירות ב-26 ביוני? לא ממש
האם ישראל בדרך לבחירות בזק בחודש יוני? בשלישי האחרון התברר סופית שלא, וגם הובהרה (שוב) עובדה מוצקה אחת: לפרשנים הפוליטיים אין באמת יכולת לדעת יותר טוב מהציבור האם יהיו או לא יהיו בחירות בעתיד הרחוק (להלן: בעוד שלושה ימים), ועל כן מוטב להם להתמקד בתיאור הסיטואציה הפוליטית בהווה, ולהימנע מתחזיות נחרצות מדי, במיוחד בנוגע לעתיד. שנתחיל? יאללה:
ברביעי שעבר, כאשר נתניהו עדיין שהה בוושינגטון, שוחח עודד בן עמי ב"שש עם" עם עמית סגל. "כרגע, אם הייתי צריך להעריך, הייתי מעריך בדיוק כמו אתמול ושלשום שהולכים לבחירות, אבל נמתין", אמר סגל. בראשון האחרון, שוב ב"שש עם", כבר נשמע סגל הרבה יותר החלטי. "לפני שלוש שנים פחות שישה ימים הלכה ישראל לבחירות וקיבלה תוצאה חד משמעית, ואחרי שנתיים ועשרה חודשים בלבד מהרכבת הממשלה אנחנו שוב בבחירות אחרי תהליך התפרקות מכוער, וזו הולכת להיות אחת ממערכות הבחירות היותר דוחות שראינו", ניתח הפרשן הפוליטי. במהדורה המרכזית של אותו ערב הפנתה יונית לוי לסגל את השאלה הבאה: "כבר לפני שבוע אמרת: ישראל דוהרת לבחירות שהיא לא רוצה בהן, נקבת גם בתאריך, 26 ביוני. האם זה בלתי נמנע לחלוטין, או שיש עוד פתח למנוע את זה?". סגל השיב כי "האנליזה של המצב הקיים היא שכמעט בלתי אפשרי למנוע את הבחירות. יהיה עוד מאמץ אחרון, עוד קווץ' אחרון, אבל בסבירות די גבוהה נגיע ליום רביעי הקרוב להצבעה על פיזור הכנסת, כשהתאריך הוא 26 ביוני 2018, בעוד 15 שבועות". למחרת, בשני, שוב העריך סגל ב"שש עם" כי המשא ומתן שנועד למנוע בחירות לא יצלח. "ההנחה היא שזה יסתיים במבוי סתום", הוסיף. "בליכוד כבר סופרים אצבעות לקראת ההצבעה שצפויה מחרתיים על פיזור הכנסת. התאריך הוא 26 ביוני. זה לא נגמר עד שזה לא נגמר – אבל הפעם יכול להיות שזה נגמר". לפרשנויות במהלך השבוע נלוו הציוצים הבאים:
איך זה נגמר בסוף – כולם יודעים. למחרת, בשלישי בצהריים, התברר שהמשבר דווקא נפתר ושלא הולכים לבחירות. ב"שש עם" של אותו ערב כבר הייתה לסגל פרשנות עדכנית. "יכול להיות שלנתניהו עדיף לחכות – כי בסוף בסוף, כשיש לך שנה וחצי על הכיסא, אולי עדיף את זה מאשר קדנציה על העץ. ואם היום בשמונה ורבע זה יתהפך – מחר אני אסביר לך בדיוק הפוך מה היו השיקולים", אמר סגל לעודד בן-עמי. "ברור", חייך המגיש. "בזה אנחנו מתמחים בימים האחרונים".
עמית סגל, תרצה להגיב?
"אני מודה לך על המחמאה על זיהוי המשבר".
איפה טעינו (2): מתכנס ליוני? ממש לא
סגל לא היה הפרשן הפוליטי היחיד שהעריך כי הבחירות הבאות יתקיימו כבר ביוני הקרוב. בראשון האחרון, בעיצומו של המשבר, הניחו ירון וילנסקי והפרשן הפוליטי יעקב ברדוגו, בתכניתם "וילנסקי את ברדוגו" בגל"צ, כי הבחירות בפתח, ואף ניהלו ביניהם את השיחונת הבאה:
ירון וילנסקי: "יוני?".
יעקב ברדוגו: "תראה, זה מתכנס ליוני... תגיד, יתקפו אותנו שאנחנו דיברנו על זה ראשונים פה בתכנית?".
ירון וילנסקי: "לא יתקפו, השאלה אם יפרגנו".
יעקב ברדוגו: "אל תדאג. זה לא יקרה, ירון. לא לך ולא לי".
ברדוגו צדק, כמובן. אילו המשבר לא היה נפתר והבחירות אכן היו מתקיימות ביוני – האייטם הזה לא היה נכתב. אך מכיוון שהתחזית של וילנסקי את ברדוגו התבדתה קלות, זה הזמן להזכיר הערכה אחרת של ברדוגו, עתיקה הרבה יותר. הזמן: 29 במרץ 2006, למחרת הבחירות שבהן ניצחו אהוד אולמרט וקדימה עם 29 מנדטים, ואילו נתניהו בראשות הליכוד גרף 12 מנדטים בלבד. המקום: אולפן חדשות 10. המגיש, גיא זהר, שואל את ברדוגו האם נתניהו יחזיק מעמד עד הבחירות הבאות (כאן, החל מדקה 21:16), ומקבל את התשובה הבאה: "תראה, קודם כל אני חושב שהוא לא יישאר, אבל מי שייקח את הליכוד הוא דווקא אביגדור ליברמן... ליברמן הוא קורא התגר הגדול על מנהיגות הליכוד. הוא לדעתי גם זה שישתלט על הליכוד לקראת הבחירות הבאות, שיהיו בעוד שנה וחצי, שנתיים, לא יותר מזה, ואביגדור ליברמן יוביל את הליכוד".
ואכן, בסך הכול ברדוגו דייק למדי בפרשנותו, למעט שלוש טעויות זניחות: האחת: הבחירות הבאות דווקא כן התקיימו יותר משנתיים לאחר מכן, ב-10 בפברואר 2009; השנייה: אביגדור ליברמן לא השתלט על הליכוד; והשלישית: נתניהו נשאר, ולאחר בבחירות 2009 אף הצליח להרכיב קואליציה שהביאה אותו לתפקיד ראש הממשלה, שבו הוא מכהן עד היום. עוד הוכחה לכך שמוטב להשתדל להימנע מתחזיות, בעיקר אם הן מתייחסות לעתיד.
יעקב ברדוגו, תרצה להגיב?
"אני שמח שמאז 2006, ב-12 שנים של פרשנות, מצאת אחת שנכשלה. והכי חשוב: פרשנות היא כמו סקר – נכונה לשעתה".
תם הטקס, או שלא
נחזור לעמית סגל: בשעות הערב של ה-20 בפברואר, כשנודע כי מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, עומד לחתום כעד מדינה נגד נתניהו, צייץ הפרשן הפוליטי של "החדשות" כך:
חלפו 13 ימים, וב-5 במרץ נודע כי גם ניר חפץ עומד לחתום על הסכם עד מדינה. בתגובה צייץ סגל כך:
עמית סגל נמנע מלהגיב.
מדובר באמת בסוג של רעידת אדמה. או חירטוט
לא בכל יום יוצאת המשטרה, בהפרש של 72 שעות בלבד, למתקפה חריפה נגד שני כלי תקשורת מרכזיים, אבל זה מה שקרה בשבוע שעבר. נתחיל, כרגיל, מהאמצע:
אי שם בתקופה הפוליאוליתית, לפני עשרה ימים, חתם יועצו של נתניהו לשעבר, ניר חפץ, על הסכם עד מדינה נגד ראש הממשלה. בשני שעבר, יום חתימת ההסכם, נפתחה המהדורה המרכזית של חדשות עשר בכותרת דרמטית של אביעד גליקמן, שאף זכתה לתואר "פרסום ראשון", ולפיה במסמך החתימה על הסכם עד המדינה עם חפץ יש התייחסות ישירה לשתי פרשות בעלות היבטים ביטחוניים. "מדובר באמת בסוג של רעידת אדמה", דיווח גליקמן. "חפץ צפוי להעיד, וזה גם מנוסח ככה בהסכם עד המדינה, על שני אירועים בעלי אופי בטחוני, שנתניהו כמובן מעורב בהם, ושכל הדרג המקצועי, כולל חוות דעת של ראש השב"כ ושל ראש המוסד, אומרת משהו אחד, אבל נתניהו, לפי ניר חפץ, בלחץ רעייתו שרה ובלחץ בנו יאיר, חוזר ואומר החלטה אחרת לגמרי. מדובר על אירועים מהעת האחרונה. על כל זה חפץ צפוי להעיד במסגרת עדותו במתקן מבודד בשבועות הקרובים".
למחרת, בשלישי שעבר, פירסם את המידע גם אלי סניור ב"ידיעות אחרונות", ואף הוסיף כי שני האירועים הביטחוניים שאליהם כיוון חפץ בדבריו הם משבר הצבת המגנומטרים בהר הבית והמשבר שפרץ מול ירדן בעקבות תקרית הירי בשגרירות:
אלא שבאותו בוקר סיפקה דוברות המשטרה הכחשה לדיווח. "בעקבות פרסומים רחבים בכלי התקשורת אתמול והיום, פרסומים המפרטים מקרי מידע שכביכול מסר ניר חפץ לחוקריו במסגרת הסכם עד המדינה, משטרת ישראל מוצאת לנכון להבהיר כי חלק נכבד ממה שפורסם טרם נמסר לחוקרים מפי העד", נכתב בהכחשה. "לצערנו, מדובר בתופעה שאירעה לא פעם גם בעבר, ועל הציבור לדעת כי כל פרסום של דברים שכביכול מסר העד הוא על אחריות המפרסם בלבד". בשלישי אחר הצהריים התראיין גליקמן לירון לונדון ב"לונדון וקירשנבאום". אמנם גם הפעם חזר על כך שחפץ צפוי להעיד על שני האירועים הביטחוניים, אך כבר נמנע מלהציג זאת כ"רעידת אדמה". "אני לא יודע עד כמה זה פלילי, זה ספק פלילי באמת", פקפק גליקמן. בחלוף יומיים נוספים, בחמישי שעבר, התייצב הפרשן לענייני משפט, ברוך קרא, באותה תכנית ומשך עוד יותר את השטיח מתחת לסקופ. "הסיפור על הפרשות הביטחוניות לא מגיע כנראה לאיזושהי רמה פלילית", דיווח קרא וחזר על הדברים. "הוא נשמע כמשהו שניר חפץ יספר אותו לחוקריו, אבל הוא לא מגיע לאיזושהי רמה פלילית".
אבל באותו יום הפוקוס כבר היה על פרשה אחרת הקשורה לעדותו של חפץ, פרשה שפורסמה באותו בוקר ככותרת ראשית של "ידיעות" והוצגה כ"חשיפה":
כמה שעות לאחר פרסום הכותרת הנפיקה המשטרה הכחשה גורפת נוספת. "משטרת ישראל אינה אחראית לפרסומים בלתי רשמיים המופיעים מטעם גורמים שונים ועל אחריותם", נכתב בהכחשה. "הפרסומים מכילים מידע שגוי שיש בו כדי להטעות את הציבור. הבוקר פורסם כאילו עד המדינה ניר חפץ סיפר לחוקריו חומרים מפלילים נגד בכירים במפלגת הליכוד, ביניהם שני שרים מכהנים. מסיבות מובנות, משטרת ישראל לא נוהגת להכחיש באופן שוטף דיסאינפורמציה המופצת בתקשורת או ברשתות החברתיות. במקרה רגיש זה, ובשל השלכותיו הציבוריות, בחרנו להודיע לציבור כי עד כה לא נמסר למשטרת ישראל שום מידע כזה או דומה לו".
למחרת ההכחשה תיקן "ידיעות" את גרסתו בנוגע לחפץ ולשני השרים. "אף שאחר הצהריים הודיעה המשטרה כי חפץ עדיין לא מסר עדות מפלילה נגד אחרים, גורמים המעורים בפרטי החקירה טוענים כי חפץ אכן יודע על אירועים לא תקינים שבהם מעורבים השניים", נכתב.
מחדשות עשר נמסר בתגובה: "אנו עומדים מאחורי הפרסום".
מ"ידיעות אחרונות" נמסר בתגובה: "אנו עומדים לחלוטין מאחורי כל מה שפורסם בנדון, לרבות הכותרות המעולות והבלעדיות שהביא אלי סניור. מומלץ גם לקרוא את הודעת 'ההכחשה' בזהירות רבה, תוך מתן תשומת לב לכל מילה ומילה בה".
מי הפיץ את השמועה?
ואם כבר אביעד גליקמן: בשישי לפני שבועיים, 2 במרץ, השתתף הכתב לענייני משפט של חדשות עשר בפאנל התכנית "שישי" עם איילה חסון, והכריז כי "ראש הממשלה נחקר רק על פרשת בזק-וואלה!, לא על פרשת הצוללות". מכאן והלאה התנהל בין גליקמן לחסון הדיאלוגצ'יק הבא (לא נגענו):
איילה חסון: "מי אמר שהוא ייחקר על פרשת הצוללות?".
אביעד גליקמן: "הייתה שמועה, אני לא יודע מי הפיץ את זה".
איילה חסון: "אחר כך מכחישים את השמועה, המשטרה לא אמרה, היועץ המשפטי לא אמר".
אביעד גליקמן: "וגם אנחנו לא אמרנו".
איילה חסון: "מישהו אמר את זה בתקשורת, ציטטו אותו, ואז הוא אמר: 'לא נחקרנו'".
אביעד גליקמן: "לגמרי".
איילה חסון: "גם לא ירד גשם היום".
אביעד גליקמן: "זה גם נכון".
אז מי באמת הפיץ את השמועה? קבלו אותו, בציוץ ממוצאי שבת 24 בפברואר, שישה ימים לפני התכנית "שישי":
בחדשות עשר נמנעו מלהגיב.
דברים בשם אומרם: ניר חפץ מדליף, ניר חפץ מכחיש
לפני הרבה שנים התקיימה ישיבת קבינט, וביבי העלה את הרעיון להקים את הגדר בדרום כדי למנוע מסתננים. ניר חפץ התקשר אליי ונתן לי את הידיעה. זו הייתה ידיעה מרעישה, שפתחנו איתה את המהדורה.
דקה אחרי שאני משדרת את זה מתקשר אליי ניר חפץ ואומר לי: "רינה, אני נאלץ להכחיש אותך". אז אמרתי לו: "איך אתה מכחיש אותי? הרגע אתה נתת לי את הידיעה". אז הוא אמר לי: "כן, אבל ביבי לא אהב את זה, אז אני נאלץ להכחיש אותה". למזלי העיתונאים אמרו שאם רינה שידרה אז אנחנו מאמינים לה יותר מאשר לניר חפץ.
(רינה מצליח בגל"צ, בתכנית "מה בוער" עם רזי ברקאי, 6.3.2018)
את תגובתו של ניר חפץ לא ניתן היה להשיג.
האם יתכן כי מכשיר הטלפון הנייד של חפץ טרם הוחזר לו על ידי חוקרי המשטרה, למרות שחתם על הסכם עד מדינה? נכון לכתיבת שורות אלה, חפץ נראה לאחרונה באפליקציית הווטסאפ בלילה שלפני מעצרו המהדהד:
גבאי ביסמט אותי
האם יו"ר מפלגת העבודה, אבי גבאי, הצפוי להתמודד מול נתניהו על ראשות הממשלה בבחירות הקרובות, הצליח לסנדל את בועז ביסמוט ולגרום לו לפרסם ראיון איתו ב"ישראל היום", מעוזו ומבצרו של ראש הממשלה? לא מן הנמנע שייתכן שאולי. תשמעו סיפור:
בשני האחרון, כמדי שבוע, הגיש ביסמוט בחן לצדו של רזי ברקאי את התכנית "מה בוער" בגל"צ. כאשר ראיינו את גבאי (שנבחר ליו"ר העבודה לפני שמונה חודשים וחמישה ימים), התעניין ביסמוט האם יהיה מוכן לפנות את מקומו כיו"ר המפלגה עבור מועמד אחר, במקרה שברור שאותו מועמד בעל סיכוי גבוה יותר להצליח בבחירות מול נתניהו. "אם אתה מביא ג'וקר יותר גדול ממך, אתה מפנה לו את המקום?", הקשה ביסמוט. כך התגלגלה השיחה בהמשך:
אבי גבאי: "בועז, בוא לא נדבר על כל מיני דברים היפותטיים. אנחנו לא עוסקים בזה".
בועז ביסמוט: "אבל זה מעניין".
אבי גבאי: "סליחה, בועז. אותך זה מעניין. גם אליך יכולים לבוא מחר בבוקר ולהביא לך ג'וקר שיחליף אותך כעורך של 'ישראל היום'".
בועז ביסמוט: "איזה כיף, אני אראה שוב את אשתי והילדים. אתה רוצה לבוא?".
אבי גבאי: "אגב, בועז. אולי יראיינו אותי פעם ב'ישראל היום' אם זה יקרה. יכול להיות. לך תדע".
רזי ברקאי: "רגע, רגע. אני לא מוותר לך על העקיצה הזאת. האם 'ישראל היום', עד היום, לא קיים איתך ראיון?".
אבי גבאי: "מעולם לא היה ראיון עם יו"ר מפלגת העבודה, למרות שהוא נבחר. היה מאמר אחד על רבין שפרסמו...".
בועז ביסמוט: "כתיבה בשער של יו"ר המחנה הציוני, ואני מזמין אתכם לראות ב'ישראל היום', העמוד הפוליטי, עמוד עם כתבה על ח"כ עפר שלח".
רזי ברקאי: "בועז, האם אתה יכול להבטיח ליו"ר המחנה הציוני לקיים ראיון לעיתון 'ישראל היום'?".
בועז ביסמוט: "בהחלט, בהחלט. 'ישראל היום', אני חושב שאנחנו ראיינו... כאשר זהבה גלאון החליטה את שהחליטה אני חושב שראית את זה ב'ישראל היום' בשער של המגזין הפוליטי. עזוב, אין לנו אישורים לקבל מאף אחד, אבל זה קצת לא הוגן, זה קצת לא הוגן...".
רזי ברקאי: "מה זה לא הוגן? מה, זה שעד היום הוא לא קיבל...".
בועז ביסמוט: "לא הוגן שאני מדבר כאשר הוא אמור לענות על השאלה האם הוא מוכן לפנות את המקום...".
בשלב הזה השיב גבאי כי לא יהיה מוכן לפנות את מקומו, משום שנבחר בהצבעה של כשישים אלף חברי מפלגה. "עכשיו שמעת הבטחה חד משמעית של עורך 'ישראל היום' שכשתרצה יש ראיון שלך ב'ישראל היום'", סיכם ברקאי. "אני רוצה", דאג גבאי למסמר את ההבטחה. "או אה, איזה כיף", הפטיר ביסמוט. "אז אתה רואה? איזה מזל שחוק 'ישראל היום' לא עבר. סליחה שאני חוזר לזה. לך תגיד את זה אצלך במפלגה".
בועז ביסמוט נמנע מלהגיב.
רועי חולצה אפורה
של מי האדמה, האוויר והים? של מי העולם? של מי הזהב והיהלומים? ושל מי הטלפון שמצלצל? שלי, לצערי. על הקו, כרגיל, הקונספירטור.
"קבל טיפ, הורביץ", הוא ירה מיד. "לך תבדוק אם רועי שרון, הכתב הצבאי החרוץ של תאגיד השידור 'כאן', לא מחפש את דרכו חזרה למסך של חדשות עשר, המקום שבו הוא עבד עד לפני שנה".
"על בסיס מה אתה אומר את זה?", השתוממתי.
"על בסיס הסרטון שקיבלתי בווטסאפ" ענה הקונספירטור, "תוך כדי הדיווח של עקיבא, שליח ערוץ עשר בכנסת, רועי שרון – כמעט כמו לירן – חולף ברקע עם חולצה אפורה:".
"נו באמת", אמרתי. "עקיבא דיווח מהכנסת ובמקרה רועי עבר שם יחד עם חיים לוינסון מ'הארץ', זה הכול, וזה לא אומר כלום".
"מה אתה סח, הורביץ", גיחך הקונספירטור. "אולי זה לא אומר כלום לגבי לוינסון, אבל מה תגיד על הדיווח הזה של עקיבא, שגם במהלכו, לגמרי במקרה, רועי שרון חולף מאחור עם חולצה שחורה?":
"אני אומר שזה לגמרי צירוף מקרים", עניתי. "בכל מקרה, משתי הדוגמאות הזניחות האלה ועד לקאמבק לחדשות עשר המרחק רב".
"למה אתה מסלף את דבריי, הורביץ?", נזף הקונספירטור. "בשום שלב לא אמרתי שרועי שרון חוזר לחדשות עשר, אלא מחפש את דרכו למסך של חדשות עשר. בכלל, כדאי שתדייקו קצת יותר, אתם שם בתקשורת. שמעת על האבא של כוכבת הילדים שנעצר על עבירות מין?".
"קשה היה לפספס את זה", אמרתי.
"יופי", הטעים הקונספירטור. "אז קבל בבקשה את התמונה הבאה, שיש בה שלושה דיווחים סותרים, של ערוץ עשר, של 'וואלה' ושל 'כאן':".
"נו, הורביץ, ראית?", וידא הקונספירטור. "אחרי זה אל תתפלא שהאמון בתקשורת בנסיגה".
ואם כבר אמון, זה המקום להזכיר שהטור שזה עתה סיימתם לקרוא מתפרסם באתר mako מבית "קשת", ש"קשת" מצויה בתחרות עסקית מתמשכת עם קבוצת "ידיעות אחרונות", ש"קשת" מתחרה בשעות הפנאי גם ב"רשת", בערוץ 10 ובערוץ 20, ש-mako מתחרה באתר "וואלה!" ושהח"מ משלים הכנסה ברצועת הבוקר של "קשת".
לטור הקודם: האם דודו אהרון אכן מאורס?
כתבו לאביב הורביץ: aviv.hurvitz@mako.co.il
mako תרבות בפייסבוק