גלעד ארדן פעם ראשונה! (כלומר פעם שנייה. בעצם פעם שלישית)
יש חיקויים שמוטב לשכוח, שלא לומר להשכיח. ביום שני – אחרי שב"ארץ נהדרת" קטלו את גלעד ארדן בעקבות התקרית הטרגית באום אל חיראן – העלה השר לביטחון פנים את הפוסט הבא בדף הפייסבוק שלו:
הפוסט של ארדן גרף לא פחות מ-3,000 לייקים ו-152 שיתופים, אבל האם המערכון ששודר ביום שני אכן היה הפעם הראשונה שבה הוא זכה לדמות ב"ארץ נהדרת"? לא ממש. כבר למחרת דאגה מערכת התכנית לתקן את השר לביטחון פנים. "ברכות לשר ארדן וליועציו על ההחלטה להצטרף, גם אם באיחור, לטרנד הפוליטי של השתקת ביקורת לגיטימית באמצעות כינויים אנטישמי, ומגה שמאלני", מסרה המערכת בתגובה. "אגב, גם בעונה שעברה הייתה דמות של ארדן בתוכנית. כבוד השר, שוב חשוב לבדוק עובדות לפני שיוצאים בהאשמות".
אלא שגם החיקוי בעונה שעברה, שנעשה אף הוא על ידי אסי כהן, לא היה טבילת האש הראשונה של ארדן ב"ארץ נהדרת". בשנת 2008, בעונה החמישית, עוד לפני שארדן הפך לשר, הוא זכה לדמות שכונתה "חבר הכנסת גלעד טרחן" ושאותה גילם מאור כהן. הדמות ההיא, בניגוד לחיקויים האחרונים, לא הופיעה באולפן, אלא במערכון ספציפי שבו הציק ח"כ טרחן למעשנים בפאבים.
מלשכתו של גלעד ארדן נמסר בתגובה: "אנו שמחים לראות שכל מילה שנכתבת בפוסט ציני נקראת בכזו רצינות תהומית. נושא הדמות אינו העיקר בפוסט, או כמו שנכתב: 'עזבו את זה'. אזכור הדמות היה רק כדי לחדד מתי חשוב ל'ארץ נהדרת' להביא את דמות השר לאולפן (השקרים של ההצתות ואום אל חיראן). העיקר בפוסט היה, כפי שהודגש, המערכון על 'משטרת המחשבות' שכאילו קיימת במדינה, בעוד שקיומה המבורך של 'ארץ נהדרת' מוכיח כבר עשר עונות בדיוק ההיפך. ולא, חברים מ'ארץ נהדרת', לעקוץ אתכם זה ממש לא 'השתקת ביקורת' כפי שנכתב בתגובתכם".
עמוס שוקן מפטר את נרי ליבנה. שוב
ביום חמישי שעבר קיים מו"ל "הארץ", עמוס שוקן, שיחה במשרדו עם העיתונאית הוותיקה והמוערכת נרי ליבנה. שוקן הודיע לה כי תזומן בקרוב לשיחת שימוע לפני פיטורים, וזאת בשל צמצומים. את דרכה בקבוצת "הארץ" החלה ליבנה לפני 33 שנים, שבהן צברה מעריצים מושבעים. השימוע שלה צפוי להתקיים במהלך השבועיים הקרובים.
זו לא הפעם הראשונה שבה ליבנה עומדת לפני פיטורים. הסיבוב הקודם אירע באוקטובר 2012, אלא שאז נאספו לא פחות מ-1,808 חתימות בעצומה שקראה לשוקן לבטל את פיטוריה. כמה מחותמי העצומה אף הכריזו כי אם שוקן לא יחזור בו – הם יבטלו את המנוי שלהם על "הארץ". ליבנה, מצידה, עדכנה אז את קוראיה בדף הפייסבוק שלה – באותו סגנון מוכר ומשובח – בטלטלה הרגשית שחוותה. "מזה שבועיים שאני שומעת מכל עבר שאני צריכה עכשיו להמציא את עצמי מחדש", כתבה בזמנו. "זה נשמע אופטימי, אפילו עליז, להמציא משהו זה הרי נורא יצירתי אבל האמת היא שזה בעיקר מפחיד. ראשית, משום שאף פעם לא המצאתי את עצמי קודם לכן. פשוט סתם נהייתי. אין לי ניסיון בהמצאה עצמית. שנית, משום שלמרות שאמא שלי הייתה אומרת ש'הייאוש הוא אבי ההמצאה' – אני מרגישה ההיפך. חרדה היא המצב הכי לא יצירתי בעולם".
נרי ליבנה, תרצי להתייחס?
"אני מאשרת את העובדה שזומנתי לשיחה אצל עמוס שוקן, ומעבר לזה אני לא רוצה להגיב".
אומר זאת כך, תמר. שוב נפלתי
תחילת שבוע לא קלה עברה על ספי עובדיה. ביום ראשון בערב פרסם הכתב הפוליטי של חדשות 10, בפתח המהדורה המרכזית, אייטם שחלקו התברר בדיעבד כפיקטיבי. הוא ספג קיתונות של לעג בטוויטר, לצד ביקורות מכתבי תקשורת. כעבור 24 שעות נאלצה תמר איש שלום להקריא בסוף המהדורה את ההבהרה הבאה: "אמש דיווחנו כאן כי בנו של מחבר דו"ח מבקר המדינה בעניין 'צוק איתן' הוא פעיל בולט במפלגת הבית היהודי שבראשות נפתלי בנט, אחד המבוקרים בדו"ח, וכי לא ברור אם מחבר הדו"ח, יוסי ביינהורן, מסר גילוי נאות בעניין למבקר המדינה. במסגרת הדיווח פרסמנו בטעות כי הבן, דורון ביינהורן, מתמודד על תפקיד יו"ר פורום הצעירים של הבית היהודי והבאנו כרזה שגויה. אנחנו מתנצלים על כך מקרב לב".
ההתנצלות הזו חותמת סטטיסטיקה לא מי יודע מה, שבמסגרתה שידר עובדיה עד כה ארבעה פלופים מתונים עד בינוניים בשנה ו-7 החודשים שבהם הוא מכהן ככתב פוליטי. שנתחיל? יאללה:
ב-9 באוגוסט 2015 פתח עובדיה את המהדורה המרכזית בדיווח הבא: "גדעון סער חוזר לחיים הפוליטיים. אפשר לומר כבר בעצם חזר לחיים הפוליטיים, אם לשפוט על פי התדירות שבה הוא מופיע בכנסים פוליטיים. מה שהופך את החזרה הזו לרשמית זו בעצם הצהרה שהוא מוסר בכנס פעילים סגור בפתח תקווה לפני קצת פחות משבוע. הוא מוסר לחברים את המשל הבא: 'פסק זמן בכדורסל לוקח דקה, בחיים הפוליטיים זה לוקח בערך שנה'. בעצם הוא מודיע שפסק הזמן שלו תם. המשמעות היא ברורה: גדעון סער יתמודד בפריימריז הקרובים, מתי שלא יהיו, בליכוד". עד כאן לשון הדיווח, אלא ששנה וחצי כבר חלפה (פלוס שלושה שבועות, אבל מי סופר), וגדעון סער עדיין יושב על הגדר.
ב-27 במאי 2016, לאחר התפטרותו הדרמטית של אבי גבאי מתפקיד השר לאיכות הסביבה, פתח עובדיה את התכנית "שישי" עם איילה חסון בעדכון חם. "אני שומע כמה ראשי מפלגות אומרים את הדבר הבא: המהלך להרחבת הממשלה עשוי להתברר בסופו של דבר כמהלך להחרבת הממשלה. יש יותר מדי ראשי מפלגות שנמצאים בפוזיציה לא נוחה", עדכן. לידיעה התלוותה כתובית שציטטה "בכירים במפלגות הקואליציה" שהעריכו כי קיימת "סבירות לבחירות בחצי השנה הקרובה". אלא שמאז חלפו 9 חודשים (פלוס 3 ימים), והממשלה עדיין שרירה וקיימת.
ב-4 באוקטובר 2016, יום החג השני של ראש השנה, בשעה 11:32, רטטו בהתרגשות אלפי טלפונים סלולריים בישראל בגלל הודעת הפוש הבאה של חדשות 10, שהתבססה על דיווח של ספי עובדיה. "פרסום ראשון: התקדמות משמעותית בין נתניהו להרצוג בדרך לממשלת אחדות", נכתב בהודעה. "מסתמן: המחנ"צ תקבל שמונה תיקים, בהם החוץ והתרבות". אלא שמאז חלפו ארבעה חודשים, 3 שבועות ו-5 ימים, והמחנ"צ עדיין באופוזיציה.
וכאמור, אחרי שלושת המקרים הללו, שבהם לא היטיב עובדיה לדייק בדיווחיו על מה שעשוי להתרחש בעתיד, הוא פיקשש השבוע גם כשדיווח על אירוע לכאורי שהתרחש כביכול בעבר. בראשון האחרון, 26 בפברואר 2017, הציג בפתח המהדורה המרכזית כרזת בחירות של דורון ביינהורן לראשות פורום הצעירים של מפלגת הבית היהודי, ודיבר על אביו של המועמד לכאורה. "יוסי ביינהורן הוא ראש חטיבת הביטחון במשרד מבקר המדינה, ראש הצוות שבעצם ערך את דו"ח הביקורת הזה", עדכן. "הבן של אותו ביינהורן הוא פעיל פוליטי בולט בבית היהודי. כמו שניתן לראות כאן, אותו בן, דורון, התמודד גם על ראשות פורום הצעירים של המפלגה, ובאותה כרזה הוא גם מגדיר את עצמו 'האיש של בנט'".
אלא שהכרזה שהציג עובדיה הייתה בסך הכול סוג של דאחקה מושקעת שנעשתה במשרד הפרסום אשחר&more, שבו מועסק דורון ביינהורן. באחת הכרזות הללו, שנעשו לפני כשנתיים, בתקופת הבחירות האחרונות, מצולם ביינהורן כשלצידו קרמיט הצפרדע. בתחתית המודעה מצוטט יוסף טרומפלדור אומר על מועמד הקש כי "תמיד אפשר לסמוך עליו שייתן יד".
באוגוסט 2015 חשף עובדיה הקלטות משובחות של שרת התרבות, מירי רגב, שחושפות את התנהלות אנשיה מול משרד הפרסום יהושע TBWA, שקיבל קמפיין ללא מכרז. לאחר שבעלי משרד הפרסום, רמי יהושוע, תבע את חדשות 10 בסכום של שני מיליון שקל, פירסם הערוץ הבהרה, במסגרת פשרה בין שני הצדדים, שלפיה לא הייתה היכרות מוקדמת בין הפרסומאי הבכיר לבין שרת התרבות. גם רגב הגישה תביעת דיבה נגד הערוץ בסך מיליון שקלים, שעדיין מתנהלת. נאחל לספי עובדיה שייצא ממנה כשידו על העליונה, כדי שפדיחה חמישית, חלילה וחס, לא תצטרף לאוסף.
ספי עובדיה, תרצה להגיב?
"לא אכנס למניעים שמביאים אותך למחזר אייטמים מסולפים אודותיי, אציג את השורות התחתונות הבאות: לעניין השרה מירי רגב והטוטו: בעקבות התחקיר לא נגבו מאות אלפי שקלים, שאושרו באופן חריג מקופת הטוטו, עבור תקציבי פרסום שמנים. לעניין "יומן הג׳ובים": בעקבות התחקיר הסירה השרה רגב את מועמדותה לתפקיד יו"ר מרכז הליכוד, למרות סיכוייה הגבוהים לזכות.
"לעניין גדעון סער: האם הוא לא יחזור להתמודד ב"ליכוד" בבחירות הבאות כפי שנרמז מדבריך? כנראה שבינתיים סער סתם מרבה להתראיין, לפגוש פעילי מפלגה ולפקוד אירועים. לעניין דורון ביינהורן: ישנה קרבה פוליטית בולטת ובלתי מוכחשת בינו לבין השר בנט. בפרסום ציינו שאיננו מטילים דופי ביושרת אביו, אך שאלנו האם ניתן גילוי נאות. אין מחלוקת על כך שמדובר בפעיל בולט ומוכר במפלגה. טעיתי בכך שטענתי שהוא רץ לתפקיד יו"ר "צעירי הבית היהודי", והתנצלנו על כך ועל השימוש בכרזה.
"אני גאה בפרסומים הרבים שהבאתי בשנה וחצי האחרונה לחדשות 10, ועוד לפני כן ב-12 שנה בגלי צה"ל".
למה רק להסית כשאפשר גם לאיים בתביעה?
האם אתר one הלהיט את האווירה כשפרסם בהבלטה פייק ניוז מסית עם נגיעות לאומניות? בהחלט כן. ביום ראשון, חצי שעה לפני משחקה של בית"ר ירושלים מול בני סכנין באצטדיון דוחא, הועלתה באתר הכותרת הבאה:
האייטם עצמו נפתח בדיווח חד משמעי. "כחצי שעה לפני שריקת הפתיחה באצטדיון דוחא, הכרוז של בני סכנין הטריף את הקהל הביתי ואמר להם בכריזה 'בואו נטריף את השחקנים 90 דקות, ובואו נדפוק את היהודים'", נכתב. "הקהל של בני סכנין הגיב בטירוף לאמירה השנויה במחלוקת של הכרוז". עד מהרה עשה ערוץ 20 פולו-אפ ל-one ופרסם כותרת דומה:
אלא שדקות ספורות לאחר הפרסום התברר שלהד"ם, ושהכרוז לא אמר את מה שיוחס לו בכותרת ב-one. אנשי סכנין מיהרו לטלפן לאתר בדרישה להסיר את הכותרת, אולם חלף זמן ממושך עד שזו אכן נמחקה. "שים לב שב-one רק מחקו את הכותרת, אבל לא פרסמו שום תיקון או חלילה התנצלות", אומר דובר הקבוצה, מונדר חלאילה. "העיתונאי שבדרך כלל מסקר אותנו, דורון בן-דור, היה באותו יום חולה, אז כשראינו את הכותרת פנינו לכתב one תום שקד, שהיה כאן, ובמקביל ניסיתי להשיג את מערכת האתר ללא הצלחה".
למחרת בבוקר הפיץ הדובר הודעה חריפה לעיתונאים המסקרים את בני סכנין. "מספר דקות לפני פתיחת המשחק מול בית"ר ירושלים פורסמה באתר one הודעת שקר וכזב", כתב חלאילה. "מועדון בני סכנין רואה בפרסום שקרי זה כעלילת דם אשר כל מטרתה להסית בפראות ובעיוורון לב כנגד המועדון. משקיף ההתאחדות ואנשי תקשורת רבים ואנשי משטרה אשר נכחו במקום הביעו את תמיהתם בגין פרסום שפל כזה. היועץ המשפטי של בני סכנין יפתח היום בהליך משפטי כנגד הכתב וכנגד מערכת one". אלא שבכך לא הסתיימה הפרשה. "לתדהמתי אחרי כמה דקות טילפן אליי הבוקר עורך one, גידי ליפקין, והתחיל לתקוף אותי על זה שהפצתי את ההודעה הזו", מספר חלאילה.
ומה הוא אמר לך?
"ליפקין איים עליי שהוא יתבע אותי על הוצאת דיבה, טען שאני זה שמסית את האנשים נגד one, ופתאום אמר שאני מסית גם נגד בית"ר. ביקשתי ממנו שיפסיק לעשות לי קאובוי ולשלוף לי אקדחים משמאל ומימין. אמרתי לו שאמנם הוא מחק את הכותרת השקרית, אבל לא היה לו אומץ לפרסם תיקון ושבמקום לדבר על הסתה כדאי שישלוט במערכת שלו ויעשה שם סדר. ציפיתי שהוא יתנצל, אבל הוא בחר לתקוף".
אפילו בבית"ר ירושלים, היריבה המיתולוגית של בני סכנין, הודו כי הכרוז של הקבוצה המארחת לא אמר את המילים שיוחסו לו ב-one. כמה שעות לאחר המשחק (שהסתיים בתוצאה 2:0 לטובת בית"ר), העלה דובר הקבוצה, אושרי דודאי, פוסט בדף הפייסבוק שלו. "לכל המעוניין (וגם לאלו שלא), הכרוז של בני סכנין לא קרא 'לדפוק את היהודים'. הוא אפילו ניסה לדבר בשבחו של כדורגל הוגן, רק שהוא קינח בפניית זהירות לגבי הפרובוקציות של השוער הכי טוב בישראל, בוריס קליימן... כל זה לא שינה לאווירה העוינת עד כדי מזעזעת מצד הטרמפיסטים הקוראים לעצמם אוהדי סכנין".
עורך one, גידי ליפקין, נמנע מלהגיב.
השתלחות בעילום שם? לא אצלנו (נגיד)
האם ynet בעד או נגד גורמים בכירים שמתדרכים בעילום שם נגד יריביהם הפוליטיים? תלוי, כמובן, באיזה יריב מדובר. ביום ראשון צייץ מחדש אתר הבית של קבוצת "ידיעות" את שני הציוצים הבאים של הכתבת בכנסת, מורן אזולאי:
מילים כדורבנות? בהחלט. הצהרת כוונות נחרצת של ynet שריטווט את הציוץ? בוודאי. אלא שכבר למחרת הופיעה באתר הכותרת הבאה, שאף זכתה להפניה בולטת בעמוד הבית:
גם מורן אזולאי עצמה, אגב, לא נמנעה בעבר הלא רחוק מלצטט "שר בקבינט", שאף הוא – הפתעה הפתעה – התבטא נגד נתניהו:
מורן אזולאי, תרצי להגיב?
"מכיוון שאני מכבדת בקשות לשיחות שלא לייחוס, לא אוכל לחשוף מי תדרך אותי זמן לא רב לפני פרסום הציוצים. אומר רק שמדובר בגורם פוליטי בכיר שהאשים גורם פוליטי אחר בלא פחות מאחריות ישירה להרג החיילים ב'צוק איתן', דבר שבעיניי לא ראוי להגיד בעילום שם. הציוצים, אגב, נעשו על דעתי בלבד והם משקפים עמדה אישית".
ב-ynet נמנעו מלהגיב.
ישראל כץ? גם אצלנו מומלץ
על יחסיו הקרובים של שר התחבורה, ישראל כץ, עם "ידיעות אחרונות", כבר סופר בעבר. תמונתו של כץ, חבר של כבוד ברשימת המיוחסים, מופיעה כמעט בכל אייטם על תוואי רכבת חדש ו/או מחלף שנחנך ו/או טיסות מוזלות, אך נעדרת לרוב מאייטמים על תאונות דרכים ו/או פקקים בכבישים ו/או כשלים כאלה ואחרים במשרד התחבורה.
אלא שלאחרונה, כך נראה, מפתח השר יחסים קרובים גם עם הנמסיס, "ישראל היום": ברחוב השלושה העניקו השבוע לכץ לא סתם פינוק רגיל, אלא פינוק פרימיום, כאשר שלחו לו עמוד עם אייטם בולט ומפרגן עליו, ערב לפני הפצת העיתון. ביום ראשון בלילה העלתה לבנת נזרי, הדוברת של כץ, את הפוסט הבא:
בראש העמוד שנזרי קיבלה עוד לפני הורדת העיתון לדפוס הופיעה ידיעה שעליה חתום הכתב לענייני תעופה של "ישראל היום", אילן גטניו. האייטם עוסק בהוזלת מחירי הטיסות בעקבות הסכם "השמים הפתוחים", מפרגן עד מאוד לפועלו של כץ ומלווה בתמונה מחמיאה של השר ובאינפוגרפיקה המציגה את הוזלת המחירים. "ארבע שנים לאחר ההסכם אנחנו נהנים מהיצע של טיסות מוזלות, שלא פגעו בחברות הישראליות", היללה כותרת המשנה.
אילן גטניו, אתה זה ששלחת לכץ את האייטם מראש?
"ממש לא. אני אף פעם לא בקשר איתו. אני בקשר רק עם הדובר של משרד התחבורה, ולא יוצא לי לדבר על כץ ישירות. לא יודע אם לצערי או לא, אבל זה המצב".
יכול להיות שבעיתון שלך שלחו לו את האייטם כדי שיאשרר את כל הפרטים המחמיאים?
"אין לי מושג. אני רואה את זה בעיתון כמו כולם. אני אפילו לא יודע אם משהו נכנס או לא".
לבנת נזרי, אתם לא חוששים שהפלירטוט עם "ישראל היום" יפגע ברומן הוותיק עם "ידיעות"?
"אין תגובה".
ברוך קרא VS שמעון ריקלין
חודש עמוס עבר על איש ערוץ 20, שמעון ריקלין. הוא התלווה למשלחת ראש הממשלה בוושינגטון, וכעבור כמה ימים הצטרף לנתניהו גם במסע לסינגפור ולאוסטרליה. בעודו עושה את דרכו חזרה לארץ שוחח ריקלין עם שרה נתניהו לראיון חגיגי שישודר בערוץ ביום האישה הבינלאומי (שלישי הקרוב). אם להסתמך רק על הקטע שהועלה לטוויטר, ושאורכו דקה ו-22 שניות, יתכן והשימוש במילה "שוחח" טיפ טיפה מוגזם. אשת ראש הממשלה מעניקה בקטע הזה מונולוג בלעדי לערוץ 20, בזמן שריקלין בעיקר מהנהן מולה. העניין לא נעלם מעיני הפרשן המשפטי של ערוץ 10 (ואחד משני מגישי "המקור"), ברוך קרא, שפתח בקרב ציוצים (לא נגענו):
ברוך קרא: "מברוק על הבלעדי עם הגברת נתניהו. בטוח שהפרומו לא משקף וחוץ מהנהונים אתה בראיון שואל גם על פרשת המעונות. זרוק עצם, מה היא אומרת".
שמעון ריקלין: "אמרה שיש לדרוקר הרבה משרתים. שהם עוברים על אתיקה עיתונאית בשעה שהם מדברים בשמה. שהם מסתירים מידע מהציבור. למי היא התכוונה לדעתך?".
ברוך קרא: "יופי. ישודר? ומה לגבי המעונות?".
אראל סג"ל: "ברוכי יקירי, כמדומני אתה כבר הבעת עמדה ברורה, לא?".
ברוך קרא: "לא הבנתי. עמדה על מה? איך חזרנו לדיון ההוא? אז פשוט ניהלתי דיון/ויכוח ענייני עם עמית סגל על פרשות נתניהו ואתה לפתע הופעת עם הטקסטים השבטיים... איך זה קשור לעכשיו?".
אראל סג"ל: "אתה מיתמם, לא מתאים לך. הרי באת להטריל את שמעון וחשבתי שאתה פשוט מעל זה, שאתה נמצא בספירות אחרות".
ברוך קרא: "היות ואתה מכיר אותי מגיל 15 אתה יודע שאני לא בספירות אחרות. לגוף העניין, רוב עיתונאי הימין לא היו מקיימים ראיון כזה. ללמדך שהטקסט שלי בכלל לא שבטי. קלמן שלכם פוצץ ידיעה שסותרת את כל פרשנויותיו לפני כן. זה עיתונאי".
שמעון ריקלין: "העובדה שביום כזה, שבו חברך מראה מה הסטנדרטים של חברת החדשות שלכם, אתה מעז לדבר ככה, מראה כמה אתה מנותק מהמציאות".
ברוך קרא: "לפי הסטנדרט שהצבת עכשיו, חבריך לערוץ צריכים לשתוק שנה שלמה על הנהוני הראש המביכים, ללא שאלה נוקבת אחת לרפואה".
שמעון ריקלין, יהיה לנו בראיון יותר מהנהונים?
"יהיה יותר, אבל הניסיון לתת לי ציונים מאלה שמראיינים אנשי שמאל כאילו הם היו סחבות רצפה מצחיק".
המנוי אינו זמין (6): זאב, זאב
וכעת, כנהוג, לפינתנו המנג'סת ובעלת השם הארוך: "עיתונאים, עורכים ויחצ"נים שמנסים להשיג דרך קבוצות ווטסאפ מספרי טלפון של אנשים שנפטרו". אחרי עקיבא נוביק (שביקש את הטלפון של אסתר שטרייט-וורצל ז"ל אך גילה שהיא אינה זמינה), ואחרי נתי עטר (שביקש את הטלפון של אמנון ליפקין-שחק ז"ל אך גילה שהוא מנוע מלדבר), ואחרי רותם טוני (שביקשה את הטלפון של יוסי שריד ז"ל אך גילתה שהוא אינו נגיש), ואחרי ענבר טויזר (שביקשה את הטלפון של ישראל פוליאקוב ז"ל אך גילתה שהוא כבר לא איתנו), ואחרי שלהבת חסדיאל (שביקשה את הטלפון של הרב אריה בינה ז"ל אך גילתה שאין באפשרותו לשוחח), חזר השבוע נתי עטר, עורך בתחנת הרדיו "קול ברמה", להנעים את זמנם של חברי קבוצת הוואטסאפ "רוטרניק אנשי קשר 144":
פרופ' זאב סגל, הפרשן המשפטי של "הארץ", נפטר בינואר 2011, לפני קצת יותר משש שנים.
נתי עטר, הצלחת?
"שוב אותה בדיחה?".
אתה התחלת. תפסת את זאב סגל?
"אתה ממחזר אחי. קיבלתי אחלה פידבקים מהאייטם הקודם על ליפקין-שחק וכבר עברה תקופה, אז חשבתי לשחזר את ההצלחה, והנה הצלחתי. משנכנס אדר מרבים בשמחה. לחייך זה חשוב".
איפה הקרדיט: פג תוקף
הפרסום: ביום שני האחרון פרסם "ידיעות אחרונות" כותרת מדאיגה בראש העמוד הראשון, ואייטם בולט של הכתב לענייני בריאות, רותם אליזרע, בעמודים הפנימיים:
המקור: ערב קודם נפתחה מהדורת "מבט" של ערוץ 1 באייטם הישגי על 17 פגים שנמצאו נושאים את החיידק VRE. ברשות השידור התעצבנו (ובצדק) על כך שלא קיבלו קרדיט, ומיהרו להעלות את הציוץ הבא:
ב"ידיעות" נמנעו מלהגיב.
לאן נעלמה שרה נתניהו
למרות שביום שני לפנות בוקר נחתו ראש הממשלה ורעייתו בארץ לאחר ביקורם הממושך בסינגפור ובאוסטרליה, ב"ישראל היום" נמנעו מלפרסם השבוע את תמונותיה של שרה נתניהו.
לפיכך מאז 5 בדצמבר 2016 ועד היום, 2 במרץ 2017, במשך 87 ימים תמימים, פורסמו ב"ישראל היום" 12 תמונות של שרה נתניהו, ממוצע של תמונה אחת בכל 7.25 ימים.
לעומת זאת, בתקופה המקבילה אשתקד (5 בדצמבר 2015 עד 2 במרץ 2016) פרסם "ישראל היום" 21 תמונות של שרה נתניהו, ממוצע של תמונה אחת בכל 4.19 ימים (פי 1.73 יותר).
שורה תחתונה: הפער במספר התמונות ביחס לשנה שעברה עדיין קיים.
האם בקרוב תחזור נתניהו לתדירות גבוהה ב"ישראל היום", כמו בימים היפים? נמשיך לעקוב.
טעות לעולם חוזרת
הייתי בפריז וגם ברומא, ראיתי את שבעת פלאי תבל, בקוטב הצפוני וגם דרומה, ואז פתאום הטלפון צלצל. על הקו היה הקונספירטור.
"נו הורביץ", הוא המשיך את שיחותינו הקודמות. "אתה עדיין משוכנע שלא מסתמנת לנגד עינינו תפנית מפתיעה לשינוי היסטורי למחצה בסיקור החד צדדי, העוין והמוטה של 'ידיעות אחרונות' כלפי 'קשת', שנמשך שנים ארוכות?".
"קצת פחות", נאלצתי להודות.
"ובצדק", צהל הקונספירטור. "הנה עוד הוכחה מיום שני לכך שהקדמתי את זמני:".
"ועכשיו, הורביץ, נסה בבקשה להפעיל את הזיכרון", הוא המשיך לנג'ס. "במרוצת השנים 2011, 2012, 2013, 2014, 2015 ו-2016, מתי יצא לך לראות את 'ידיעות' מקדיש אייטם קידומי בשער האחורי ל'ארץ נהדרת', ועוד ביום שידורה של התכנית?".
"לא זוכר", הרמתי ידיים.
"מ.ש.ל", הכריז הקונספירטור.
"נדמה לי שהנקודה מוצתה", השתעממתי.
"לגמרי לא, הורביץ!", קפץ הקונספירטור. "למרות ההתקדמות האסטרטגית הרב שלבית ממלחמה חזיתית, עבור במלחמה קרה בואכה שלום קר, עדיין יש בעיה".
"איזו בעיה?", שאלתי.
"שכחו להודיע לגדי שהמלחמה נגמרה", השיב הקונספירטור.
"איזה גדי?", התעניינתי.
"גדי בלום כמובן!", ענה הקונספירטור, "העורך הוותיק והאניגמטי של '7 ימים', אחד הגנרלים הנאמנים ביותר בצבא של רון. מרוב שהוא נאמן, הוא כנראה היה עסוק מאוד בחזית בזמן שהודיעו ברשתות הקשר התת-קרקעיות על השינוי המפתיע בתמונת הקרב. לא נורא, אבקש מהאנשים שלי להודיע לגדי שמלחמת העולם נרגעה, ואני מקווה שכבר בחודש הקרוב תצוץ ב'7 ימים' סנונית ראשונה של מהפך".
"יופי", אמרתי מתוך שינה.
"בכלל לא יופי!", כעס הקונספירטור, "יש דברים מוזרים אחרים שממשיכים להתרחש מתחת לאף שלך ואתה אפילו לא שם לב. תסתכל, למשל, על המודעה הזו שהופיעה ביום שלישי ב'ישראל היום' והדהימה את הברנז'ה:".
"איך אתה מסביר את זה שעיתון הבית של הבוס הסכים לפרסם מודעה כזו?", הקשה הקונספירטור. "זה לא נראה לך כמו משהו שכדאי לחקור?".
"אין צורך בחקירה, ואפילו לא בבדיקה", ציננתי את ההתלהבות. "אני מניח שלערוץ 10 יש הסכם מודעות שגרתי עם 'ישראל היום', וכדי לקדם את תכנית סיום העונה של 'המקור' התעקשו בערוץ על המודעה הזו, למרות חוסר שביעות הרצון של אנשי 'ישראל היום' מהפגיעה ביקיר המערכת ומהפרומו החגיגי לשנוא נפשם רביב דרוקר. כמובן שלא מן הנמנע שייתכן שאולי קיימת אפשרות נוספת".
"והיא?", הסתקרן הקונספירטור.
"שמדובר בצירוף מקרים", עניתי.
"מה אתה סח", לגלג הקונספירטור. "ותגיד, גם הטרנד הטקסטואלי החדש הוא צירוף מקרים?".
"על מה אתה מדבר?", שאלתי בעניין.
"על טעויות הגהה קשות, שגם בהן, כמובן, לא הבחנת", הסביר הקונספירטור. "הנה דוגמה אחת מהכותרת שפורסמה ב'גלובס' של יום שני:".
"והנה אייטם על המאגר הביומטרי, שפורסם ב'ידיעות' של יום שלישי", ירה הקונספירטור. "רק תיזהר שהאצבעות לא יתבעו אותך:".
"ולקינוח, הורביץ, קבל מ-one כדורסלן קצת קשיש", סיים הקונספירטור.
"נחמד", פיהקתי. "יש לך עוד דוגמה לשגיאת הגהה חמורה?".
"לא, אבל אני עובד על זה שהטעות החמורה הבאה תתרחש בטור המעייף שלך", חתם הקונספירטור.
ואם כבר טעויות, זה המקום להזכיר שהטור שזה עתה סיימתם לקרוא מתפרסם באתר mako מבית "קשת", ש"קשת" מצויה בתחרות עסקית מתמשכת עם קבוצת "ידיעות אחרונות", ש"קשת" מתחרה בשעות הפנאי גם ב"רשת" ובערוץ 10 וש-mako מתחרה באתר "וואלה".
לטור משבוע שעבר: את מי ניצח בנימין נתניהו בתוצאה 71:0?
כתבו לאביב הורביץ: aviv.hurvitz@mako.co.il