לאן נעלם הטור של אלי ציפורי?
עד יולי 2017 אלי ציפורי היה לא רק עורך החדשות הדומיננטי של "גלובס" ובכיר הפרשנים של העיתון, אלא גם, במשך חודשים ארוכים, העורך בפועל של היומון כולו. בתור בעל הסמכות העיתונאית הבכירה ביותר במערכת, הוא יכול היה לפרסם כל מה שרצה, הן כעורך, והן ככותב בטורו הפופולרי "גילוי נאות". יחסי הכוחות השתנו לפני שנה כשנעמה סיקולר מונתה לעורכת הראשית של "גלובס".
ביום רביעי שעבר החליטה סיקולר לא לפרסם את הטור של ציפורי. מו"לית "גלובס", אלונה בראון, הייתה בתמונה. הטור עסק, בין היתר, ביחסי האשראי שבין קבוצת "הארץ – דה מרקר" ומו"ל "הארץ", עמוס שוקן, לבין הבנקים. לפי ציפורי, בנק הפועלים מחק בעבר חוב של עד 40 מיליון שקל לקבוצת "הארץ". באייטם שצונזר נכתב כי בשנת 2006, לאחר מכירת 25 אחוזים מ"הארץ" למשפחת נבן-דומונט הגרמנית, הקלו בנק הפועלים ובנק לאומי את תנאי האשראי של קבוצת "הארץ – דה מרקר", כאשר גלגלו את חובות הקבוצה, שהיו אמורים להיות משולמים בתוך פרק זמן קצר, לפירעון בפרק זמן ארוך יותר.
בין ציפורי ובין שוקן שוררת עוינות הדדית כבר שני עשורים. ציפורי הרבה לכתוב בעיתונו בביקורתיות גם על שוקן עצמו וגם על קבוצת "הארץ – דה מרקר". ההחלטה שלא לפרסם הפעם את האייטם על קבוצת "הארץ" התקבלה לאחר שציפורי פנה בבקשה לתגובה גם לשוקן וגם לבנק הפועלים. בכיר בתקשורת סיפר השבוע כי הופעלו על "גלובס" לחצים למנוע את הפרסום.
עורכת "גלובס", נעמה סיקולר, תרצי להגיב?
"לא כל אייטם מתפרסם ב'גלובס'. פרסום כפוף בין היתר לעמידה באתיקה עיתונאית ווידוא עובדות, עריכה ובדיקה משפטית. האייטם האמור נפל בשלבים האלה. תודה על ההתעניינות".
אלי ציפורי נמנע מלהגיב.
מבנק הפועלים נמסר בתגובה: "כשם שאנו מחויבים לשמירה על סודיות בנקאית של לקוחותינו, כך גם אנו מחויבים לשמירה על חיסיון פניות ושאילתות מצד עיתונאים. ככלל, כל כתב הפונה בבקשה לתגובה נענה בתשובה, וההחלטה על פרסום ידיעה כזו או אחרת אינה נתונה בידינו".
ומהי תגובתו התמציתית של שוקן? הפרטים המלאים באייטם הבא:
אלי ציפורי VS עמוס שוקן (סיבוב מספר 327)
שלחתי למו"ל "הארץ", עמוס שוקן, רשימת שאלות, ביניהן מהו סך החוב של קבוצת "הארץ" לבנק הפועלים נכון להיום, האם ומה השתנה במצב האשראי של "הארץ" מול בנק הפועלים מאז מינויו של אריק פינטו למנכ"ל הבנק, והאם ידוע לו שבנק הפועלים פעל כדי למנוע פרסום טור בנושא ב"גלובס" מאת אלי ציפורי.
שוקן מסר בתגובה: "'הארץ' לא חייב כסף לבנק הפועלים ולא היה חייב כסף לבנק מספר שנים לפני כניסתו לתפקיד מנכ"ל של אריק פינטו. ממילא לא השתנה כלום בסוגיה זאת גם אחרי שפינטו נכנס לתפקיד. אין לי שום מידע על מעורבות אפשרית של בנק הפועלים במטרה למנוע פרסום כתבה של ציפורי ב'גלובס'. הדברים שהיו ביני לבין 'גלובס' בנושא, הם שמזכירתו של אלי ציפורי העבירה אלי שאלות בשמו, ואני שלחתי במייל חוזר תשובות. בעקבות זאת התפתח שיח ווטסאפים בין ציפורי לביני. את השאלות, את התשובות שלי ואת שיח הווטסאפים שלחתי למחרת לעורכת 'גלובס', נעמה סיקולר, ואני שולח אותם כאן גם לך (תמצא בהם גם תשובה לשאלות אחרות שלך):".
השאלות שהעבירה מזכירתו של ציפורי:
בוקר טוב,
אלי ציפורי מבקש לקבל את תגובתכם והתייחסותכם לסעיפים הבאים:
1. בנק הפועלים מחק עד 40 מיליון שקל לקבוצת "הארץ – דה מרקר" בתקופת כהונתו של ציון קינן כמנכ"ל הבנק.
2. בנק הפועלים ובנק לאומי גלגלו חובות מזמן קצר לזמן ארוך לאחר כניסת המשקיע הגרמני.
3. קבוצת "הארץ – דה מרקר" נקלעה למשבר פיננסי חמור בשנת 2005 הכולל חוב פיננסי ענק של כ-400 מיליון שקל (רובו לבנק הפועלים ובנק לאומי), גרעון גבוה בהון העצמי ואי יכולת לשרת את חובותיה.
4. משפחת שוקן נהגה למשוך דמי ניהול של 300 אלף שקל בחודש.
5. משפחת שוקן לא תמכה בקבוצה שבשליטתה בעשור האחרון ולו בשקל בודד, למרות עושרה הרב.
מבקש לקבל את ההתייחסות והתגובה היום עד השעה 12:00
תודה ויום טוב,
דלית
התשובה ששלח עמוס שוקן:
דלית,
אני מבקש שתאשרי לי שתגובת "הארץ" תתפרסם כלשונה, ללא עריכה. אם ברצונכם לשנות משהו, אז רק בתנאי שתקבלו את אישורי מראש ובכתב. אני לא מאשר את פרסום התגובה עם שינוי שלא אושר על ידי, עמוס:
בנק הפועלים לא מחק ל"הארץ" שקל. "הארץ" תבע מבנק הפועלים החזרים בגין חיובי יתר בחשבונו. התביעה הועברה לבוררות אשר כתוצאה ממנה הבנק זיכה בשנת 2013 את חשבונות "הארץ" בכ-12 מיליון שקל.
אחרי הנפקת המניות לדומונט-שאוברג ופירעון חובות לבנקים, המירו בנק לאומי ובנק הפועלים חלק מן האשראי לזמן קצר שנותר לאשראי לזמן ארוך.
ביום 2 באפריל 2009 פרסמתם בעמוד הראשון של גלובס ש"קבוצת 'הארץ' צברה ב-2005 חוב פיננסי ענק של כ-400 מיליון שקל". לא ביקשתם תגובה אז, ואיננו רואים טעם בתגובה בנושא זה עכשיו.
משפחת שוקן תמכה בחברה בתקופה הקשה בסכומים ניכרים מאוד בפיקדונות ובנכסים ששועבדו ובערבויות אישיות.
חליפת הווטסאפים עם אלי ציפורי, שהתפתחה בהמשך:
אלי ציפורי: "עמוס שלום, אני מפרסם את תגובתך בלי הפיסקה השלישית כיוון שהיא לא רלוונטית – מה גם שאתם נוהגים לערוך תגובות ואף לא לבקש תגובות. אשמח לקבל את הסכם הבוררות".
עמוס שוקן: "אם לא תפרסם כפי שכתבתי, אל תפרסם את תגובתי בכלל. בלי קשר לזה, גם אתה פרסמת על 'הארץ' ועליי מספיק דברים בלי לבקש תגובה".
אלי ציפורי: "דבר אחד אני לא אקבל ממך: שום בדל של הטפה או משהו דומה לכך. זכותי לערוך תגובות כפי שאתם עושים בדרך כלל. החלט בבקשה: מעמוס שוקן לא נמסרה תגובה, או תגובה בלי הפסקה השלישית. המייל שלי מחכה לפסק הבוררות שאותו לא תשלח כמובן. חשבתי (בציניות) שאתה דוגל בזכות הציבור לדעת (עד שזה מגיע אליך)".
עמוס שוקן: "למה אתה לא מסוגל לעבוד בצורה עניינית? ביקשת תגובה, קיבלת אותה עם תנאי. אין לי מושג אם 'הארץ' עורך תגובות או לא, וזה גם לא רלוונטי לענייננו. אם אינך מקבל את התנאי אל תפרסם. במקרה כזה, לדעתי, הנכון לכתוב: 'ביקשנו וקיבלנו תגובה מ'הארץ' לאמור כאן, אלא שהיא הייתה מותנה בכך שתתפרסם כלשונה. 'גלובס' נוהג לערוך גם תגובות ולכן החלטנו לא לפרסם את התגובה'".
אלי ציפורי: "נו, אותו טון מתנשא ומטיף כהרגלך. עניינית: החלט בבקשה כפי שאמרתי לך במייל הקודם. בעיתון שלך תנהג כפי שאתה רוצה, בעיתונים אחרים תקפיד לעבוד כפי שהם רוצים ובלי תנאים של מיוחסים. אתה לא רגולטור של העיתונות ומעולם לא היית כזה. במייל שלי לא התקבל דבר בינתיים. עמוס, שלח לי בהזדמנות גם את תביעת הריבית המקורית של בנק הפועלים שהציבור יידע. אני מקווה שאתה לא פועל באמצעות עצמך ובאמצעות מקורביך לחסום את הפרסום, כפי שעשית בנוגע לפרסומים אחרים. גם לא הייתה בוררות, היה גישור. יש הבדל. להמשיך?".
עמוס שוקן: "לא מבין מה מתנשא ומטיף בזה, אבל אני מבקש להבהיר, כפי שביקשתי מראש: אם אינך מפרסם את תגובתי בלי שינויים, אל תפרסם בכלל".
אלי ציפורי: "עמוס, אתה מתחמק וחבל. אני מודיע לך שאני מפרסם אותה בלי הפיסקה השלישית שאיננה רלוונטית. אם אתה רוצה שייכתב במקום כל זה שאינך מוכן להגיב, בבקשה. זאת זכותך".
עמוס שוקן: "אל תפרסם אלא בשלמות. אל תכתוב שאיני מוכן להגיב, כי הגבתי".
אלי ציפורי: "אתה יודע מה, אינני זקוק לאישורך ומעולם לא הייתי צריך. אני רק מקווה שאחד התחקירנים שלך יישלח לבדוק את אחת הפרשות החמורות בענף העיתונות אך ורק בצורה עניינית וכדי לשרת את זכות הציבור לדעת. אני גם בטוח שתשתמש בתכתובת הזאת לצרכיך כפי שנהגת בעבר במקרים אחרים. שיהיה לך יום טוב ואלפי תודות. אלי. מחכה לכל המידע על הגישור שנערך ביניכם לבנק הפועלים. אתה ואני יודעים את האמת לאשורה, הגיע הזמן שגם הציבור יידע אותה. חבל על ניסיונות הצנזורה וההשתקה... יום נפלא".
עמוס שוקן: "אתה זקוק לאישורי כי התגובה הייתה מותנה בהתניה מסוימת ועם הוראה ברורה מה לעשות אם אינך מקבל את התנאי".
אלי ציפורי: "אינני עובד אצלך ואתה לא 'מורה' לי. בלי להרגיש, העליונות וההתנשאות זולגים ממך בלי שאתה מודע לכך. חבל, זו אחת הבעיות הקשות בישראל, ואתה בהחלט משקף אותה בצורה מצוינת. מה עם תיק הגישור, עמוס? שלוף אותו ושלח לי אותו בבקשה ואחרי זה נתדיין בענייני הוראה. תודה".
עמוס שוקן: "אני לא מורה לך כלום, רק אל תפרסם את תגובתי אלא אם תקיים את התנאי שעל פיו ניתנה. זה הכל".
אלי ציפורי: "אגב, עוד שאלה: האם אתה מסכים לשלוח לי את תיק הגישור?".
עמוס שוקן: "צריך לרכוש אמון של מקור כדי לקבל ממנו מידע, לא?".
אלי ציפורי: "תשובה עמוס, לא פעלולי מילים".
עמוס שוקן: "זאת התשובה. הרי אני לא חייב לך כלום".
אלי ציפורי: "כן או לא עמוס, זכות הציבור לדעת, אתה מחזיק מעצמך איש ציבור. שאלה נוספת: אתה מתכוון לתבוע בעקבות הפרסום (שכבר פעלת נגדו)? כן או לא?".
עמוס שוקן: "הרי אין לי מושג על מה הפרסום. אבל אתה מבקש חסינות לשקרים?".
אלי ציפורי: "שוב הפעלולים שלך, העיתון שלך הרי מקפיד לפרסם שקרים מדי יום ביומו. בוודאי שיש לך מושג...".
עמוס שוקן: "ואם דיברנו על הטפה, אתה מטיף לי שאני איש ציבור. אז אם 'הארץ' מפרסם שקרים מדי יום זה מקנה לך זכות לפרסם עלי שקר?".
אלי ציפורי: "לפי ההתנהגות שלך והסטנדרטים שאתה מטיף להם אתה מתנהל כך. פרסמתי עליך רק אמת (עובדה שלא תבעת עד עכשיו). מה שעשיתם מאחורי הקלעים כדי למנוע ממכם מבוכה – זה כבר אתה יודע".
הצטיידה רק בחודש שעבר (כלומר לפני יותר מחמש שנים)
האם גם לאייטם תוכן שיווקי רצוי שיהיו סטנדרטים מסוימים? בחמישי האחרון פרסמה מערכת "וואלה!" בשיתוף בית החולים אסותא את הכותרת הבאה:
האייטם תיאר את נפלאות המאיץ הקווי החדש (מכשיר הקרנות), מדגם TrueBeam של חברת Varian. "המחלקה האונקולוגית בבית החולים אסותא רמת החייל הצטיידה רק בחודש שעבר במאיץ קווי חדיש, מהמתקדמים ביותר בעולם, שמאפשר למטופלות לקבל טיפולי הקרנות תוך דיוק רב יותר במתן מנת הקרינה", נכתב. הכותרת עדכנה על "התקדמות בטיפולי הקרנה", אבל לא ברור מהי בדיוק ההתקדמות: לפני יותר מחמש שנים, במרץ 2013, דיווח אותו בית חולים אסותא ברמת החייל, באתר רשת אסותא, על רכישת מכשיר קרינה זהה, מאותו דגם ומאותה חברה:
אסותא לא לבד. אותו מכשיר מאותו דגם נחנך גם בבית החולים בילינסון כבר לפני שש שנים וחצי, בדצמבר 2011:
גם בית החולים איכילוב רכש בפברואר 2014 את אותו מאיץ קווי:
לפני שנה וחודש, ביוני 2017, הגיע המכשיר המשוכלל אפילו לפריפריה:
שורה תחתונה: נשים חולות בסרטן השד אמנם יכולות להגיע לאסותא ברמת החייל, כדי לקבל טיפול במכשיר החדש, אבל גם לכל בית חולים אחר שבו פועל אותו מאיץ קווי.
מבית החולים אסותא נמסר בתגובה: "מכשיר ה-varian truebeam אכן הוכנס לשימוש באסותא לפני כחמש שנים, וגם למספר בתי חולים אחרים. לפני כחודש, הוכנס לשימוש במכון האונקולוגי באסותא מאיץ קווי חדש מסוג זה, שהוא הראשון מסוגו בארץ שמצויד גם בטכנולוגיית vision rt, שהיא מערכת אופטית העוקבת אחרי מערכת הנשימה של המטופלים ומאפשרת דיוק רב יותר בעת מתן הקרינה, דיוק זה מהווה יתרון בפרט במקרים בהם מוקרן שד שמאל, הנמצא בסמיכות ללב".
ב"וואלה!" נמנעו מלהגיב.
שרון עידן VS שרון עידן
הציטוט (1): ב-7 ביולי העלה שרון עידן, כתב "כאן 11" ו"כאן רשת ב'" את הציוץ הבא:
הציטוט (2): וזה מה שאותו עידן צייץ בחלוף שבוע וחצי, ב-18 ביולי:
שרון עידן, לחבוט באל על הפך לספורט לאומי אז החלטת להצטרף?
"פיהקתי בשנית".
לא עלבון כזה חמור ולא נעליים
כמו שערה על ראש קרח, כמו כלב בלילות ירח, כמו מסיבה שאיש לא בא, ככה גם הטלפון צילצל. על הקו הקונספירטור.
"תגיד, הורביץ, אתה מאמין לכל מה שכתוב בעיתון?", הוא התעניין.
"אני משתדל", השבתי. "לא תמיד בהצלחה. למה אתה שואל?".
"כי יש התפתחויות בשטח", ירה הקונספירטור. "תראה למשל איך רק בשישי שעבר רז שכניק ניתח ב'7 לילות' את מכלול הסיבות שגרמו לאריאל זילבר להחליט לפרוש מהופעות לקהל הרחב:".
"נו?", שאלתי. "וזה לא נכון?".
"כנראה שלא לגמרי", ציין הקונספירטור. "עובדה שבשלישי האחרון פתח צחי קומה את 'העלוקה' עם האייטם הבא:".
"נשמע כמו מקרה קלאסי של אמת לשעתה", הפטרתי. "אריאל זילבר החליט לפרוש ואז התחרט. מה הבעיה עם זה?".
"הבעיה היא שאתה לא קשוב לגרסאות הסותרות שמתפרסמות חדשות לבקרים", התעצבן הקונספירטור. "הנה עוד דוגמה: זוכר שרק לפני חודשיים צחי שלנו חשף ב-pplus שאילנית ואלירז החליטו לסיים את הקשר ולהיפרד?".
"כן", מלמלתי.
"יופי", הגיב הקונספירטור. "אז איך אתה מסביר את העובדה שבשני האחרון אותו צחי ממש נאלץ לפרסם בשער האחורי של 'ידיעות' שאילנית ואלירז התארסו?:".
"בסדר, גם זה קורה", פיהקתי. "אל תשכח שעוד בזמן אמת צחי דאג לעשות חצי צעד אחורה מהפרסום הראשוני שלו".
"נו באמת, הורביץ", גיחך הקונספירטור. "עד מתי תגן בחירוף נפש מוגזם על 'העלוקה'? יודע מה? קח דוגמה שלישית ואחרונה: זוכר את מנת הנעל המסוגננת שהשף שגב משה הגיש לקינוח בסעודה של ביבי ושרה עם ראש ממשלת יפן ורעייתו?".
"איך אפשר לשכוח?", נזכרתי. "היפנים מאוד נעלבו מזה, לא?".
"זה לפחות מה שדיווח בזמנו איתמר אייכנר ב'ידיעות' רק במאי האחרון", השיב הקונספירטור. "הנה, שולח לך את ההפניה לאייטם שלו מתחילת מאי:".
"קיבלתי", הגבתי.
"יופי", המשיך הקונספירטור. "אז אם היפנים כל כך נעלבו ממנת הנעל – איך זה שעכשיו הם מתלהבים ממנה? קבל את ההפניה מהעמוד הראשון של 'ידיעות' בשלישי האחרון:".
"נו, הורביץ? מה יש לך להגיד עכשיו?", חקר הקונספירטור. "אתה לא חושב שהפער בין האייטם השבוע לאייטם מלפני חודשיים וחצי מעיד על בעיה מסוימת? או שגם במקרה הזה אתה הולך להשתמש בתירוץ הקלוש של אמת לשעתה?".
"במובן מסוים זה אכן עשוי להיות המקרה", הרהרתי בקול רם.
"הגזמת, הורביץ", פסק הקונספירטור. "איך זה יכול להיות? מה השתנה בינתיים?".
"שמח ששאלת", חייכתי. "מה שקרה באמצע הוא ששגב השף מיהר למזער נזקים: שבוע אחרי פרשת קינוח הנעל, כשאיוונקה טראמפ וג'ארד קושנר התארחו אצל ביבי ושרה, הוא דאג להגיש למארחים ולאורחים מנות גורמה עטופות בשער של 'ידיעות אחרונות', וכמובן זכה למחרת למחיאות כפיים בעיתון בדמות שני עמודים חגיגיים:".
"אז מה אתה בעצם רומז, הורביץ?", הקשה הקונספירטור. "שהכותרת המפנקת ששגב קיבל מ'ידיעות' בשלישי האחרון והריאיון המפנק לא פחות בשישי הקרוב ב'7 לילות' הם תוצאה בלתי נמנעת של ההחלטה העסקית הנבונה שלו לעטוף את המנות שלו בעיתון הנכון?".
"חס וחלילה", הזדעזעתי. "אני משוכנע שמדובר בסך הכול בצירוף מקרים".
ואם כבר צירופי מקרים, זה המקום להזכיר שהטור שזה עתה סיימתם לקרוא מתפרסם באתר mako מבית "קשת", ש"קשת" מצויה בתחרות עסקית מתמשכת עם קבוצת "ידיעות אחרונות", ש"קשת" מתחרה בשעות הפנאי גם ב"רשת", בערוץ 10 ובערוץ 20, ש-mako מתחרה באתר "וואלה!" ושהח"מ משלים הכנסה ברצועת הבוקר של "קשת".
לטור מהשבוע שעבר: תיק 4000: כמה פינוקים שרה נתניהו קיבלה?
כתבו לאביב הורביץ: aviv.hurvitz@mako.co.il