לתקוף את נעה לנדאו בגלל הבעל? בשום אופן. לתקוף את עמית סגל בגלל האבא? אהלן וסהלן
אף פעם לא מיותר לספק עוד הוכחה לכך שמתוך עשרה קבין של צדקנות, טהרנות וסטנדרטים כפולים שירדו לעולם, נטל "הארץ" כמה וכמה. נתחיל, כרגיל, מהאמצע:
לפני שמונה חודשים פרסם יאיר לפיד פוסט שבו תקף את העובדה כי "נעה לנדאו, שותפתו לחיים ולדרך של אבנר גבריהו, המשמיץ הקולני והקיצוני ביותר של ישראל מבין אנשי 'שוברים שתיקה', מונתה לעורכת המהדורה האנגלית של 'הארץ'". לאחר שחטף, ובצדק, תגובות חריפות על ניסיונו לפסול את לנדאו רק על רקע העשייה של בן זוגה, התנצל לפיד על הפוסט. מו"ל "הארץ", עמוס שוקן, הגיב ואמר כי "זה שפל חדש למנהיגם של עפר שלח ויעל גרמן", בעוד עורך "הארץ", אלוף בן, העלה את שני ציוצי התמיכה הבאים:
מיד לאחר מכן הגיב יועז הנדל בציוץ הבא: "אלוף, כמות הפעמים שהתייחסו אצלכם לבני משפחה, שכנים, כיפה וחברים כמדד לכישורים ודעות עולה על 30 לפידים ביחד". ואכן, ביום שני האחרון סיפק "הארץ" (עוד) הוכחה לכך שהנדל צדק: בעיתון פורסם מאמר של ירמי עמיר, נגד צירופם של נועה ירון דיין, רינה מצליח וגורי אלפי כמגישים ל"מה בוער" בגל"צ, בנימוק שמדובר בעוד מהלך של חנופה לשלטון. בין השאר הזכיר עמיר גם את יעקב ברדוגו ואראל סג"ל. "אפשר לצרף אליהם בקלילות את הפרשן החרוץ עמית סגל, בנו המוכשר של חגי סגל, איש המחתרת היהודית שהורשע בחברות בארגון טרור", כתב בסרקזם. "אני מבין שב'הארץ' שינו את המדיניות בנוגע לבני משפחה", צייץ בתגובה איתמר פליישמן, לשעבר דוברו של נפתלי בנט.
זו אינה הפעם הראשונה שבה "הארץ" בוחן את פועלו של עמית סגל דרך עברו הפלילי של אביו, מה שלא הפריע לו להתקומם על כך שיאיר לפיד מיהר לשפוט את נועה לנדאו בשל פועלו של בעלה. הסיבוב הקודם התרחש באפריל 2015, במאמר של רוגל אלפר שפורסם לאחר שסגל צייץ כי הוא תומך בחוק החמץ. "ייחוסו המשפחתי של עמית סגל, הכתב הפוליטי של ערוץ 2, רלוונטי", כתב אז אלפר. "אביו הוא חגי סגל, חבר המחתרת היהודית שהשתתף בהנחת המטענים במכוניותיהם של ראשי הערים שכם, רמאללה ואל-בירה. הוא הורשע בגרימת חבלה חמורה ובחברות בארגון טרור. מאליו מובן שבמישור המשפטי אין קשר בין עמית סגל למעשי אביו. אבל במישור הציבורי, הסמלי, ודאי שיש". גם קובי ניב, באחד ממאמריו, נזף בעמית סגל על רקע פעילותו של אביו. לאחר פרוץ תקרית לפיד-לנדאו התעמת סגל בטוויטר עם מו"ל "הארץ", עמוס שוקן (לא נגענו):
עמית סגל: "נהדר. עמוס שוקן ואלוף בן נגד פסילת אדם על רקע משפחתי. רק שעיתונם הוא זה שפרסם מתקפות עליי על רקע זה ממש. כשאלוף בן כותב שב'הארץ' לא בודקים את הרקע המשפחתי של אנשים, הוא מגלגל עיניים או סתם עם מוסר כפול?".
עמוס שוקן: "כשמקבלים אותם לעבודה? די ברור שלא".
עמית סגל: "מוסר זה רק בקבלה לעבודה? הוא לא תקף על מאמרים ב'הארץ'? למה לא צייצת מילה אז?".
עמוס שוקן: "חשבתי שאלוף התייחס לקבלה לעבודה, לא?".
עמית סגל: "התחמקותך נרשמה. גם הצביעות".
עמוס שוקן: "עמית, רד ממני. אני לא מחויב לדעות של רוגל אלפר, ישראל הראל, גדעון לוי ויוסי קופרווסר. ואלוף התייחס לקבלה לעבודה".
עמית סגל: "לא כתבתי שאתה מחויב. רק תמהתי בקול מדוע מי שנזעק היום לא נזעק אז, כשהתועבה הזו התפרסמה בעיתונו. על סטטוס של לפיד בשישי בצהרים הגבת ועל מאמר בעיתונך לא. הכול ברור. שבת שלום".
עמוס שוקן: "תירגע, אני בדרך כלל ברשתות רק כמגיב כשפונים אליי או להתבטאויות על 'הארץ', או להפיץ מאמר שלי. לא זוכר שפנית אליי אז".
עמית סגל: "אני די רגוע, בכל זאת שישי אחה"צ. המוסר הכפול פשוט משעשע אותי. הכול כשר כשמדובר בימין ובשביל עוד קליקבייט של הטרול אלפר".
עמוס שוקן: "נראה לי שאפשר לכתוב מאמר כזה, ומה לעשות, האזכור של אביך לא קשור לדרך שבה רוגל מפרש את הציוץ שלך".
עד כאן סגל. באייטם הבא מחכה לכם תחזית ספקולטיבית בקשר לנעה לנדאו.
נעה לנדאו מתחממת על הקווים
אומר זאת כך, יונית: לא מן הנמנע שבעתיד הלא רחוק הסופרלטיבים (הנכונים) שאלוף בן הרעיף בציוציו על נעה לנדאו יבואו לידי ביטוי בהזנקתה האפשרית לצמרת הפירמידה ב"הארץ". לנדאו הצטרפה למערכת "הארץ" ב-2009, וכעבור שלוש שנים, בגיל 27 בלבד, מונתה לתפקיד ראש מערכת החדשות. במאי 2015 סיימה את תפקידה והמריאה לארצות הברית. שם, בין היתר, ארגנה את ועידת "הארץ" בניו יורק. בהמשך השתלמה במכון רויטרס ללימודי עיתונות של אוניברסיטת אוקספורד. ביולי האחרון מונתה לעורכת המהדורה האנגלית של "הארץ". לפני כחודשיים צורפה לצוות האדיטוריאלי של העיתון, שמתכנס מדי בוקר כדי לדון בנושאים שעל סדר היום ולגבש את מאמר המערכת.
עם ובלי קשר, בעוד שישה ימים, ב-15 במרץ (איך שהזמן רץ), יחגוג רוני שוקן יומולדת 34. גילוי נאות 1: לפני כעשר שנים עבדנו יחד תקופה קצרה (ודי מוצלחת). גילוי נאות 2: הוא חסם אותי בטוויטר (אני כבר לא זוכר למה, אבל זה בטח קשור לטולרנטיות, פלורליזם וקבלת האחר).
אביו, עמוס שוקן, שכבר חצה את גיל 72, הצטרף לתפקיד רשמי בהנהלת העיתון המשפחתי עוד כשהיה בן 28. רוני שוקן מבוגר מלנדאו בתשעה חודשים. שניהם גדלו בגל"צ ושניהם חברים טובים. שניהם נמצאים באותו צד של המתרס הפוליטי ומחזיקים בדעות דומות, הנעות בין אלה של גדעון לוי לבין אלה של איש הימין עמוס שוקן. לאחר המתקפה של יאיר לפיד על לנדאו, הביע שוקן ג'וניור תמיכה בה.
בימים אלה שוקלים רוני שוקן ואשתו, עפר יגר, את עתידם באמריקה. האם שוקן הבן יחליף מתישהו את אביו כמו"ל? ימים יגידו. מי שבינתיים נמצאת הרבה יותר במסדרונות המערכת היא דווקא אחותו הצעירה, ליאורה. אם וכאשר יועברו המושכות לדור הבא של שוקן (ואולי עוד קודם), לנדאו צפויה להיות אחת המועמדות (אם לא ה-) להתמנות לעורכת העיתון. אם זה יקרה, לנדאו תהיה האישה הראשונה שהיא עורכת "הארץ" והאישה השלישית בהיסטוריה של ישראל שעורכת עיתון יומי, אחרי חנה זמר, שערכה את "דבר", ורותי יובל, שערכה את "מעריב" (יחד עם דורון גלעזר).
נעה לנדאו, תרצי להתייחס?
"הפלגת רחוק. יש מועמדות ומועמדים מוצלחים יותר. אגב, שירתתי גם לצד עמית סגל – זה אומר שאני בדרך לעריכת 'מקור ראשון'?".
אלוף בן, תרצה להגיב?
"לא. למה יש כאן להגיב? הרי אתה מסכים להערכתי את נעה לנדאו".
עמוס שוקן, מה יהיה?
"ההבדל היחיד בדעות בעיני לבין גדעון לוי הוא שאני רואה בפתרון שתי המדינות את הפתרון הנכון, והוא התייאש מן האפשרות להשיג את הפתרון הזה, ולכן תומך במדינה אחת לישראלים ולפלסטינים. בהתחשב בכך שזאת גם דעתו של הנשיא ריבלין, נדמה לי שגדעון הוא כאן איש הימין ולא אני".
הצהרת בלפור (23): יואב יצחק, נתניהו יבכה
לעת ערב טילפן הבלפוריסט. "הרבה זמן חלף מאז שיחתנו הקודמת, הורביץ, וטוב שכך", הוא הפטיר.
אז למה התקשרת פתאום?
"בגלל יואב. הוא בבעיה קשה אצלנו, אחרי שאיכזב את הבוס".
יואב קיש? אבל למה? הוא לא אחד הח"כים הנאמנים ביותר לביבי?
"מי דיבר על יואב קיש? התכוונתי ליואב יצחק".
יואב יצחק?! אתה בטוח? דווקא בשבועות האחרונים הוא העניק באתר news1" – מחלקה ראשונה" רוח גבית לנתניהו. ואם זה לא מספיק, קבל שלוש דוגמאות לציוצים:
"כל זה שייך להיסטוריה, הורביץ", הגיב הבלפוריסט. "תראה מה יואב בכבודו ובעצמו צייץ בשבת האחרונה. זה שבר את הלב של הבוס. אמנם יואב הזדרז למחוק, אבל לא מספיק מהר:".
מעניין. אתה בטוח שזה היה יואב ולא איזה מתחזה?
"בטוח, הורביץ, בטוח. עובדה שבדף הפייסבוק שלו הוא השאיר את כתב הפלסתר הנורא הזה, ורק הסיר ממנו מילה אחת".
איזו מילה?
"קשה לי לחזור עליה בלי להסתבך, הורביץ, אז תסתכל בעצמך:".
אז יואב בסך הכול הוריד את המילה "סמרטוטון"?
"ששש... אל תחזור על זה יותר, בבקשה. אוזניים לבוס".
נראה לי שלראש הממשלה יש בכל זאת דאגות יותר דחופות על הראש חוץ מאשר להאזין לנו.
"מי התכוון לראש הממשלה, הורביץ? לא דיברתי על ביבי. דיברתי על הבוס".
צל הרים כהרים, בשער בת רבים
השבוע האחרון ניפק עוד קרב חם בין חדשות 2 לחדשות 10. ביום ראשון, במבזקי תכנית הבוקר של קשת, התגאו בחדשות 2 כי הם אלה שפרסמו את הקלטות איתן כבל על שלי יחימוביץ' ואת ההסכם הכתוב בין השניים:
אלא שממש במקביל, באותו יום, במבזקי תכנית הבוקר של אורלי וגיא, התפארו גם בחדשות 10 כי הם אלה שפרסמו את אותן הקלטות ואת אותו הסכם ממש:
אז מי פירסם ראשון את ההקלטות ואת המסמך? חדשות 2 או חדשות 10? ובכן, הפעם הסיפור קצת מורכב. רביב דרוקר השיג את ההקלטה הדרמטית קודם. בהמשך הגיעו החומרים גם לחדשות 2, וכשעה לפני המהדורה המרכזית נודע למערכת בנווה אילן כי החומר שבידיהם עלול להימצא גם בידיהם של כלי תקשורת אחרים. 29 דקות לפני פתיחת המהדורה, בשעה 19:31, הפתיעו בחדשות 2 את חדשות 10 עם הציוץ הבא:
בחדשות 10 התעשתו מהר וכעבור 11 דקות, בשעה 19:42, כבר העלו לדף הפייסבוק שלהם את ההקלטות עצמן, עוד לפני שהללו שודרו בשתי המהדורות:
בשעה 20:00 שודרו ההקלטות, גם בחדשות 2 וגם בחדשות 10, כאייטם פותח, אבל זה היה רק הסיבוב הראשון במערכה. למחרת, ב"אולפן שישי", פרסמו דפנה ליאל ואמנון אברמוביץ' את דף ההסכם בין יחימוביץ' לכבל בשעה 20:20, 14 דקות ו-5 שניות דקות לפני שאותו דף ממש פורסם גם ב"שישי" על ידי ספי עובדיה. שורה תחתונה: הסיבוב הראשון הסתיים בניצחון בנקודות לחדשות 10 (שהוציאו את ההקלטות קודם), הסיבוב השני נגמר בניצחון בנקודות לחדשות 2 (שפרסמו את המסמך קודם). שנדע קרבות מהוללים יותר.
אמת לשעתה, קווים לדמותה
בשבוע שעבר נמנו כאן ארבעה פלופים קלים עד בינוניים ששידר ספי עובדיה מאז כניסתו לתפקיד הכתב הפוליטי של חדשות 10. אחד מהם היה הודעת הפוש הדרמטית הבאה, שנשלחה בעיצומו של ראש השנה האחרון:
ביום ראשון האחרון (שוב) הפציץ הכתב המדיני של "הארץ", ברק רביד, עם הכותרת הראשית הבלעדית הבאה:
מהאייטם של רביד עולה שאכן בתחילת אוקטובר, בתקופה שבה שוגרה הודעת הפוש של חדשות 10, התנהלו מגעים מתקדמים בין נתניהו והרצוג על מהלך בזק להקמת ממשלת אחדות. אלא שאז ביבי תפס רגליים קרות וכל התכנית קרסה. בהמשך יום ראשון האחרון העלו רביד וחיים לוינסון את הציוצים הבאים:
כזכור, מיד לאחר הפוש של עובדיה, במוצאי החג, מיהר יצחק הרצוג לאולפן חדשות 2 והכחיש בתוקף את המגעים לממשלת אחדות. "היום פשוט פירקו את קדושת החג, שלי ושל רבים אחרים", הכריז מול עמית סגל ואמנון אברמוביץ'. "יש פה שני עיתונאים מהחשובים בישראל שמכירים את הסיפור הזה והם בדקו וזה הוזם, ולכן אני קובע: לא הייתה שום התקדמות ביני לבין נתניהו בשבועות האחרונים, לא הייתה שום תזוזה, הידיעה מוכחשת לחלוטין".
ביום ראשון האחרון, לעומת זאת, הופיע אותו הרצוג ממש בכתבתו של עובדיה בחדשות 10. "מקרים מהסוג הזה מחייבים חשאיות מעצם טבעם, כי מדובר בבכירי הצמרת העולמית, בבכירי המזרח התיכון, חלקם כאלה שאין להם יחסים וקשרים עם ישראל", הסביר מדוע הכחיש בזמן אמת את המגעים לאחדות. "הייתי מוכן על הבסיס הזה להיכנס עקרונית לסיבוב נוסף, אלא שנתניהו, בין אם הוא יכול ובין אם הוא מצמץ שוב, עם חזרתו מארצות הברית הוא פשוט נעלם תחת ההסבר שהעתירות כנגד עמונה מונעות ממנו מלהתקדם באיזשהו תהליך".
אביב הורביץ, בשבתך כציניקן מטעם עצמך, תרצה לבקש סליחה מספי עובדיה?
"כל מה שפרסמתי היה אמת לשעתה".
אבל זה גם מה שספי עשה בעיצומו של החג.
"אין שום בסיס להשוואה. ראשית, ספי הוא כתב פוליטי בערוץ טלוויזיה מרכזי, ואילו אני כתב תקשורת באתר אינטרנט זניח. שנית, ספי בילה את צהרי ראש השנה בשיגור הודעות פוש בהולות, בזמן שאני הסבתי לארוחת חג אצל חמותי היקרה מרים. ושלישית, מוטב להתייחס לכל מקרה באופן ספציפי ונפרד, כדי שלא לחטוא, חלילה, בצירוף מקרים".
למה אתה מתחמק?
"אני חולק על ההנחה הלכאורית המובלעת בשאלה. וחוץ מזה, מי כמוך יודע שאני לא נוהג לדבר עם מדורי תקשורת. מעבר לכך אני מנסה להיגמל מההרגל המגונה לדבר לעצמי, אז תסלח לי אבל לא ארחיב הפעם".
ספי עובדיה, אתה שותף להערכתו השקולה והמלומדת של חיים לוינסון, שלפיה הורביץ חייב לך התנצלות?
"הייתי יכול לכתוב תגובה טרחנית, נוקדנית וארכנית, כמקובל בטור זה, הכוללת שורה ארוכה של דיווחים ממדורך אודות הדיווח בחדשות 10 בעניין המשא ומתן בין נתניהו להרצוג ובה תאריכים, גזרי ידיעות, צילומי ציוצים ועוד ועוד. אחסוך את זה מהקוראים. תודה על התיקון".
טעות לעולם חוזרת
ביום שני בשעה 15:22 פירסם "וואלה! ספורט" את האייטם הקצרצר הבא:
פאדיחה של המשטרה? בהחלט, אבל דבר אחד לא הוזכר בשום מקום בטקסט הקצר. במה מדובר? בעובדה ש-6 שעות ו-5 דקות קודם לכן, ב-9:17 בבוקר, פירסם "וואלה!" עצמו בהבלטה את אותה תמונה ממש, באייטם של אבי אשכנזי, מבלי שחדי העין מבין העוסקים במלאכה הבחינו במי מדובר.
רק לאחר שב"וואלה!" הבינו כי הם חושפים את זהותו של מי ששמו עדיין אסור לפרסום, הם חתכו את הצילום וטשטשו את פניו של עובד:
ב"וואלה!" נמנעו מלהגיב.
כשג'סטין פגש את נאיה
וכעת, סוגה עילית: ביום ראשון שעבר פירסם mako את האייטם הרכילותי הנוצץ למחצה הבא:
האייטם, של יפעת הללי-אברהם, תיאר כיצד נאיה פדרמן, רק בת 15 וחצי, פגשה את ביבר במהלך חופשה בלוס אנג'לס. "ההמולה שהייתה סביבו, כשהוא מוקף במאבטחים וכל הנוכחים במקום רק רוצים תמונה משותפת, גרמה לפדרמן להישאר בענייניה ולהמשיך בעיסוקיה", נכתב, "אבל זה ממש לא נגמר כאן: רגע אחרי שנרגעו הרוחות, מספרים בסביבתה של פדרמן שלמרבה ההפתעה ביבר ניגש אליה ורצה לבדוק במי מדובר. פדרמן, על פי הסובבים, סיפרה לו כי היא שחקנית ישראלית והשניים דיברו במשך דקות ארוכות. השיחה הסתיימה בסלפי משותף בהצעתו של ביבר, והיינו רוצים להאמין שהייתה מסתיימת אופטימית יותר אם ביבר לא היה מגלה שפדרמן רק בת 15 וחצי".
סיפור נחמד? אכן (לפחות בסטנדרטים של mako סלבס). מדויק? נגיד (לעולם הרי לא נוכל לקבל אישור של גורם בלתי תלוי להיפותזה שהשיחה נמשכה דקות ארוכות ו/או לטענה שביבר יזם את הסלפי). חבל רק שהפרט היחיד שלא פורסם באייטם האקטואלי הוא שמפגש הפסגה הזה התרחש שנה, שבעה חודשים ושמונה ימים לפני פרסומו של האייטם, ב-24 ביולי 2015, כאשר נאיה פדרמן הייתה אפילו צעירה עוד יותר, כלומר בת פחות מ-14. מיד אחר כך העלתה פדרמן סלפי מאותה סדרה היישר לחשבון האינסטוש שלה:
אז למה פתאום נזכרו ב-mako בסלפי הישן-נושן דווקא עכשיו? פשוט מאוד: השבוע עלתה לשידור בערוץ ניקולודיאון הסדרה "בית הכלבים", שבה מופיעה פדרמן. הסוכן שלה, נדב לוי, שלח קומוניקט עם הצילום ההיסטורי, בניסיון פתטי (אך מוצלח, בדיעבד) לגרד קצת יח"צ.
העורך הראשי של mako, אורי רוזן, למה אני לא מופתע?
"אני אגיב לך, אבל רק בתנאי שתבטיח להשתמש בג'סטין ביבר כדי לחזור להרגל שמשום מה זנחת, לפתות גולשים למדור הבלתי נגמר שלך באמצעות סלבס".
דברים בשם אומרם: את מי זה בדיוק מעניין?
המדור של ניר גונטז' במוסף "הארץ" נראה כבר מזמן כמו בדיחה משומשת.
זה נכון שלהתקשר לאישיות ציבורית ולהפתיע אותה עם שאלות שהיא לא מוכנה אליהן על התנהלותה המפוקפקת, ולקרוא אחר כך את תגובתה המגומגמת – יכול לעבוד יפה פה ושם. ואכן פעם בארבעה או חמישה שבועות יוצא לגונטז' אחלה מדור.
אבל רוב הפעמים זה נשאר בגדר דאחקה. על פני עמוד שלם נמרח טקסט כמו:
"הלו, אני מדבר עם מנהל הרשות לעסקים קטנים ובינוניים?".
"לא, זה העוזר שלו".
"תוכל לקרוא לו?".
"רגע, דוד!".
***המתנה***
"הוא בשירותים".
"טוב, אתקשר בעוד שעה".
***כעבור שעה***
וכו'
את מי זה בדיוק מעניין?
היום, למשל, נשבר שיא חדש. גונטז' המציא בעיה: השרה לשוויון חברתי שולחת את הבת שלה לבית ספר פרטי. בעיניו זו סוגיה ציבורית מעניינת שמצדיקה שיחה מפתיעה. אפשר להתווכח על זה, אבל סבבה. נזרום. העניין הוא שהשרה מסרבת להתראיין, ואנחנו נשארים עם הדובר שלה. גם הוא לא מספק שום תשובה לעניין, ואפילו לא "נפילה" מביכה, והתוצאה היא שוב דף שלם שבו גונטז' יורה שורות עאלק שנונות לעבר הדובר, והדובר עונה לו. אפשר להבין כמה אין כלום ושום דבר הפעם במדור לפי הכותרת:
"נודע לי שהשרה לשוויון חברתי שולחת את הבת שלה לבית ספר פרטי שמחיר הלימודים בו הוא 4,000 שקל בחודש. 'זה נכון.' אז מה קורה פה? איפה השוויון?".
כלומר, כל הכותרת מורכבת מהצגת הבעיה המומצאת של גונטז'. הוא לא הצליח להוציא מהמרואיינת שלו כלום. כל מה שיצא זה "זה נכון" מהדובר שלה. אין בעצם כותרת למדור.
אז במקרה כזה, עורך צריך לומר לכתב שלו: שמע, הפעם (שוב) לא הבאת כלום. נשתמש במקום שהשארת לטקסט יותר מועיל ומעניין. נסה בפעם הבאה. שבת שלום.
(יובל גנור, מנהל רשת ג' בתאגיד השידור "כאן", בדף הפייסבוק שלו)
ניר גונטז', תרצה להגיב?
"אני לא יודע מי זה יובל גנור, אבל מובן מאליו שלא כל בריה (ו/או עיתונאי) יכולים להתחבר לטקסטים מהסוג שאני מביא. על גנור לזכור שלא מוטלת עליו החובה לקרוא את המדור. ולגבי עצתו לעורכים שלי – אמסור להם. בינתיים הוא מוזמן לשלוח מייל עם קורות חיים ל'הארץ' ולכתוב בנושא: 'משרה 31, עורך בהתנדבות'".
טיסות לואו קוסט? סתם בלוף. מתאים לכם ברלין ב-34 אירו?
עת השתחררתי הרופאים המליצו לי ביקור חודשי בנמל התעופה, אבל דווקא אז הטלפון צלצל. על הקו היה הקונספירטור.
"מתי אתה טס, הורביץ?", הוא שאל במפתיע. "יש לך כבר תכניות לפסח?".
"לא ממש, תן קודם להתאושש מפורים", המהמתי. "בכל מקרה, נראה לי שאטוס רק בקיץ".
"רק תיזהר מטיסות לואו קוסט", התריע הקונספירטור. "קראתי לפני חודש את זיו ריינשטיין, עורך מדור התיירות של 'וואלה!', ומה אני אגיד לך? סדום ועמורה כל מה שקורה בתחום הזה".
"באיזה מובן?", התעניינתי.
"אולי פשוט אצטט לך את מה שקראתי, ואתה כבר תבין", הציע הקונספירטור. "זיו כתב ככה: 'העמדת כרטיסי טיסה למכירה במחירי רצפה הם טריק ידוע של חברות התעופה, ש'שומרות' מספר מושבים או מחלקה במחירים שאומנם הן מציעות, וברגע שהם נמכרים מיד מזנקים המחירים וגם התרעומת של הגולשים. גם אנחנו, העיתונאים, לא חפים מאחריות בדבר 'זעקת המחירים הזולים', ונותנים לכך גב בכותרות נוצצות שמושכות את הקוראים והגולשים'. עד כאן מה שזיו המומחה כתב. הנה, קבל את הכותרת לאייטם שלו:".
"אני מתרשם שזיו בהחלט צודק", הרהרתי בקול רם. "הרבה פעמים המציאות של מחירי הלואו קוסט שונה מאוד מהכותרות הנוצצות שמופיעות בעיתונים ובאתרים. אולי הגיע הזמן לשים לזה סוף".
"בדיוק ככה, הורביץ", הכריז הקונספירטור. "וכדי לעזור לך במשימה מצאתי במיוחד בשבילך כותרת נוצצת שפורסמה ממש השבוע, מושכת את הקוראים והגולשים כמו פרפרים לאור וזועקת את המחירים הזולים של טיסות הלואו קוסט. שולח לך עכשיו:".
"אבל גם זו כותרת של זיו ריינשטיין", אמרתי בהשתאות. "אותו זיו שרק בחודש שעבר יצא נגד הבלוף של כותרות מהסוג הזה".
"אתה רואה איזה עולם קטן?", התפעל הקונספירטור. "עכשיו תגיד לי אתה, הורביץ: איזה הסבר יש לך לעובדה שזיו עשה דבר והיפוכו ולמעשה סתר את עצמו?".
"אין לי מושג", מלמלתי.
"אז כדאי שתתקשר לזיו ההפכפך ותבקש את תגובתו", המליץ הקונספירטור.
זיו ריינשטיין, תרצה להגיב?
"הכתבה על ה'בלוף' של ריינאייר עסקה בהצגת 15 קווי טיסה חדשים של החברה לישראל, אולם היא לא פרסמה את מחירי הטיסות באתרה, פרט לפאפוס. כלומר היא השיקה במסיבת עיתונאים 14 יעדים חדשים שלא ניתן לקנות אליהם כרטיסים, ומכאן 'הבלוף'. מעבר לכך, ה'בלוף' עסק גם בחיפוש של מספר תאריכים טיסה שונים שערכנו, ולא נמצאו כרטיסים במחיר 20 אירו כפי שפורסם במסיבת העיתונאים, אלא רק ב 38 אירו ומעלה. השבוע סוף-סוף חשפה החברה את מחירי היעדים החדשים (באפליקציה בלבד), ואחרי בדיקות רבות שערכנו, מצאנו אכן מחירים טיסה מוזלים בכמה תאריכים ולכמה יעדים, ולכן גם הפרסום בהתאם. אם לא היינו מוצאים מחירים שאכן בדקנו ומופיעים במערכת ההזמנות של ריינאייר, כמו 30 אירו לוורשה, 50 אירו ליער השחור או 34 אירו לברלין (שקיימים גם בזמן כתיבת שורות אלו) – לא היינו מפרסמים אותם כמובן. אנו בודקים את כל המחירים שאנו מפרסמים, ולראייה נוספת, אתמול יצאה חברת סאן דור של אל על במבצע הזמנות ל-10 יעדים באירופה ב-49 אירו לכיוון. כמובן שלא מיהרנו לפרסם זאת, למרות ש'וואלה!' היה זוכה לכניסות רבות, ולאחר בדיקה של עשרות טיסות שבהן לא נמצאו כמעט טיסות במחיר זה (ואלו שכן היו ליעדים נידחים במזרח אירופה), יצאנו בכתבה על ה'פייק ניוז' של סאן דור בפרסום מחירי טיסה שבעצם כבר לא קיימים באתר שלה, אלא במאות אחוזים יותר ממחיר הפרסום. כעיתונאי, אני יכול להעיד על עצמי שאני מנסה להביא את המידע המדויק ביותר לגולשים, ובניגוד לכלי תקשורת אחרים – לא ראיתי שמישהו התעסק ב'פייק ניוז' של מחירי הטיסות, מעבר ל'וואלה! תיירות', וזאת פעמיים רק בחודש האחרון".
ואם כבר תגובות קצרצרות ומתומצתות, זה המקום להזכיר שהטור שזה עתה סיימתם לקרוא מתפרסם באתרmako מבית "קשת", ש"קשת" מצויה בתחרות עסקית מתמשכת עם קבוצת "ידיעות אחרונות", ש"קשת" מתחרה בשעות הפנאי גם ב"רשת", בערוץ 10 ובערוץ 20 וש-mako מתחרה באתר "וואלה".
לטור משבוע שעבר: מה שכח גלעד ארדן כשתקף את "ארץ נהדרת"?
כתבו לאביב הורביץ: aviv.hurvitz@mako.co.il