דורון הרמן (שוב) חוצה את הקווים האדומים
האם הגיעה העת לרענן (שוב) את הנהלים בכל הקשור לסיקור קורבנות עבירות מין, ויפה שעה אחת קודם?
באמצע החודש שעבר נעצרו שלושה צעירים בחשד שביצעו אונס קבוצתי בנערה בת 17 מהרצליה (ברביעי האחרון נעצר צעיר נוסף). שבוע אחר כך חשפה שלי טפיירו ב"מבט" של ערוץ 1 כי על אף החשדות הכבדים החליטה הפרקליטות שלא להגיש כתב אישום כנגד החשודים. למרות ההחלטה המקוממת, הפרסום של טפיירו עבר בקול דממה דקה, עד שביום רביעי שעבר החשודים אכן שוחררו למעצר בית, מה שגרם לכלי תקשורת רבים לחזור ולעסוק בפרשה. ביום ראשון האחרון פרסמה עו"ד יערה רשף, פרקליטתה של הנאנסת, את הפוסט הבא, שהיה ממוען לדורון הרמן, הכתב לענייני משטרה של חדשות 10 (מבלי לנקוב בשמו):
שלום לכתב מערוץ X, כן, אתה, שחשבת שאתה יכול לפנות לחברתה הקטינה של הנערה הקטינה, קורבן לאונס קבוצתי, ולייעץ (לאיים) לה (עליה) להתראיין משום שעכשיו "היא חייבת להבין שהיא עלולה להיתבע ולשלם הרבה כסף, יש פה הרבה השלכות".
מה נראה לך שאתה עושה בדיוק? ברור לך ולי שהיא לא חייבת כלום חוץ מלשמור על נפשה. אתה מבזה את עצמך, אתה בושה וכלימה למקצוע העיתונות אם זו הדרך שלך להשיג ראיונות – לאיים על קורבן של אונס קבוצתי בשעתה הקשה ביותר.
החל מיום שישי האחרון אני מייצגת את מי שמכונה "הנערה מהרצליה" והיא מסתייעת בעמותת אחת מתוך אחת. כל כלי התקשורת מתבקשים לפנות אליי ולעזוב את הנערה ומשפחתה במנוחה.
עו"ד רשף חשפה את המסרון באופן סלקטיבי. הוא היה חלק מהסתמסות שמוציאה את הרמן קצת פחות גרוע, אבל הרושם הכללי עדיין לא סימפטי.
דורון הרמן, תרצה להגיב?
"תפנה בבקשה לדוברת חדשות 10".
יומיים אחרי שהפוסט עלה, בשלישי, שלחה עו"ד גל שרגיל, יו"ר עמותת "אחת מתוך אחת", המקדמת את המודעות לפגיעות מיניות בישראל, מכתב למנכ"ל חדשות 10, גולן יוכפז. "מההתכתבות הנ"ל עולה כי מר הרמן מרמז על גבול המאיים על חברתה של הנפגעת, כי אם הנפגעת לא תתראיין, ניתן יהיה לתבוע אותה בלשון הרע", כתבה שרגיל. "התנהגות זו של העיתונאי חוצה קווים אדומים, כאשר עיתונאי לוחץ על קטינה, חברתה של הנפגעת, שתמסור לנפגעת שהיא צריכה להתראיין. לא ברור כיצד הגיע מר הרמן לחברתה של הנפגעת. לא יעלה על הדעת כי עיתונאי, על מנת לקבל סקופ עיתונאי, יהלך אימים על קטינות (גם אם הדבר נעשה באופן מרומז), ובעיקר כאשר ידוע לו כי הנפגעת מצויה במצב נפשי קשה. לא זו אף זו – העיתונאי לא ביצע את הפנייה לאמה של הנפגעת הקטינה, על מנת שזו תיתן את אישורה לראיון. אנו מצפות כי יתקיים בירור משמעתי לעיתונאי, התנצלות בפני הנפגעת, וכן שערוץ 10 יבהיר כי התנהגויות כאלה אינן מקובלות, בוודאי שלא ביחס לנפגעות תקיפה מינית".
זו לא הפעם הראשונה שבה מועלות טענות נגד הרמן על התנהלות בעייתית מול קורבנות עבירות מין. במאי 2012 נאנסה נערה בחניון גן העיר בתל אביב. האונס אירע לאחר שהתוקף אילץ את הנערה ואת החבר שלה לקיים לנגד עיניו יחסי מין. הרמן, ששהה במקרה בקרבת מקום, היה העיתונאי הראשון שהגיע לזירת האירוע. כדי לנצח את המתחרים, הוא החל לצלם באמצעות הטלפון הסלולרי שלו. למחרת, כשהתיעוד הבלעדי דווח בחדשות 10, התברר שבסרטון של הרמן, בצילום אגבי, ניתן היה לראות גם את הנער המותקף. התמונות אמנם היו מטושטשות, אבל חבריו של הנער זיהו את חולצתו.
בפרשת האונס בחניון גן העיר, ראוי לציין, הרמן וחדשות 10 לא היו היחידים שפעלו שלא כשורה. ארבעה חודשים לאחר האונס התראיינה פרקליטתה של הנערה דאז, עו"ד רוני אלוני-סדובניק, לתכניתו של גבי גזית ב-103fm. "הגשנו השבוע תלונה במשטרה כנגד עיתונאי מסוים מחדשות אחד מערוצי הטלוויזיה, שיום לאחר האונס נעמד עם הצוות צילום הצוות צילום שלו מול ביתה של הנפגעת וצעק שם בקול רם איפה גרה כאן משפחת איקס, וכך ידעו כל השכנים, עדכנה אז אלוני-סדובניק מבלי לנקוב בשמו של כתב חדשות 2, ברהנו טגניה. ואם זה לא מספיק חמור, צוות של חדשות 2 המתין ביום ראשון, יומיים לאחר האונס, מחוץ לבית הספר של הנערה, מה שחשף לידיעת אחרים את העובדה שמדובר בה.
כשנה לאחר האונס בגן העיר, ביוני 2013, נדון התוקף לעונש של 30 שנות מאסר. באותו יום חשף דורון הרמן במהדורה המרכזית של חדשות 10 את צילומי מצלמות האבטחה של גן העיר, שתיעדו את המתרחש רגע לפני האונס. בעקבות זאת מיהרו שני הצעירים לפנות לד"ר דנה פוגץ', יו"ר מרכז נגה לנפגעי עבירה. "הנער והנערה היו מזועזעים וממש בפאניקה מהשידור", סיפרה פוגץ' כחודשיים לאחר מכן לחן מענית מ"גלובס". "התקשרנו וביקשנו שיטשטשו את הפרטים שלהם, כי הנזק שנגרם להם הוא אדיר. אף אחד לא ספר אותם ולא הכין אותם לשידור. כששמים על כפות המאזניים את האינטרס של ערוץ תקשורת להעלות את הרייטינג אל מול הפגיעה בקורבנות, זכות הציבור לדעת צריכה לסגת. שידור כזה מהווה פגיעה קשה בפרטיות של הקורבנות, והזכות לפרטיות היא זכות חוקתית במדינת ישראל".
מקרה בעייתי נוסף, שגם הוא קשור לפרסום לא זהיר של צילומי קורבנות תקיפה מינית, אירע באוגוסט 2010. כתב חדשות 2, גלעד שלמור, הושעה אז לאחר שבכתבה שלו הופיע צילום מרוחק של נאנסת מתוך מצלמת אבטחה.
בדצמבר 2013 ראיין ניק קוליוחין בחדשות 10 ילדה בת 12 שהותקפה מינית על ידי 15 נערים. הילדה רואיינה לצד אמה, התמונה טושטשה וקולן עוות, אבל בשל תקלה טכנית שמה של הילדה נחשף בכתוביות. עצם הראיון עם ילדה כל כך צעירה, זמן קצר כל כך לאחר הטראומה הקשה שעברה, שבו היא מתבקשת לתאר את מה שאירע, עורר בשעתו ביקורת נוקבת, ומוצדקת.
מקרה חמור נוסף אירע במרץ 2014, כאשר מגיש התכנית "צינור לילה", גיא לרר, ראיין טלפונית ילדה בת שבע שהותקפה מינית על ידי שישה נערים בפנימייה שבה היא לומדת, מבלי שאמה ידעה כי שיחת הטלפון מוקלטת לשידור. בעקבות זאת הגישה האם תלונה במשטרה, ולרר פירסם התנצלות.
מחדשות 10 נמסר בתגובה: "מדובר היה בהתכתבות ארוכה, רגישה מאוד, מקצועית ומנומסת בין כתבנו לבין המכותבת. הניסיון לקחת מקטע קצר מאוד מתוך התכתבות ארוכה ולהציגו כ'איום' אינו הגון. לגופם של דברים: חדשות 10 רואה חשיבות גדולה בסיקור רגיש של נפגעי תקיפה מינית והטרדות מיניות, ובמהלך התקופה האחרונה ערכה שורה של מפגשים מערכתיים וישיבות עם ארגונים חיצוניים שעוסקים בתחום, וגובשו כללים אתיים לסיקור תקיפות והטרדות מיניות".
בחדשות 2 נמנעו מלהגיב.
גיא פלג נתבע
ואם כבר אינטראקציות מכוערות בין עיתונאים הלהוטים לנצח את מתחריהם לבין הסביבה הקרובה של נפגעות תקיפה מינית: בתחילת החודש שעבר הגישה עו"ד אביטל בן-נון, שייצגה את המתלוננת הראשית נגד תא"ל אופק בוכריס, תביעת לשון הרע נגד גיא פלג. בתביעה, שהוגשה לבית משפט השלום בחיפה, מתארת בן-נון השתלשלות אירועים שבסופה כינה אותה פלג מספר פעמים "שקרנית" בתכניתה של יעל דן בגל"צ (כאן, החל מדקה 8:00). היא מבקשת מבית המשפט לחייב את פלג לשלם לה 300 אלף שקל.
בתביעה מספרת בן-נון כי ב-30 בנובמבר 2016, ביקשה תחקירנית חדשות 2 כי תתראיין לעודד בן-עמי בתכנית "שש עם". לדבריה, לאחר התייעצות עם משפחת המתלוננת הוחלט להשיב בשלילה להצעה. כמה שעות אחר כך, כשהגיעה פנייה מערוץ 10, שינתה המשפחה את דעתה ואישרה לעו"ד בן-נון להתראיין. "לאחר מתן הריאיון, בעוד התובעת נמצאת על הרכבת בדרכה מתל אביב חזרה לחיפה, קיבלה התובעת טלפון מעודד בן-עמי, אשר צעק עליה וקרא לה שקרנית ובלפנית בשל האמור לעיל", נכתב בתביעה. "לא עזרו ההסברים כי מדובר בהחלטה של המתלוננת ומשפחתה, עד אשר התובעת נאלצה לסיים את השיחה".
בן-נון מוסיפה כי בהמשך אותו יום קיבלה מפלג מסרונים שהכילו את המשפטים "שקרייך רבים ומביכים" ו"שקרנית קטנה ועלובה". למחרת בבוקר, לדבריה, פנה פלג לאביה של המתלוננת במסרון, שבו כתב כי "בין עורכת הדין שלכם ובין חדשות 2 יש נתק אחרי שבחרה לשקר אותנו לאורך הפרשה כולה כמו אמש. אתה מוזמן, ככל שתרצה, לשוחח בעניין עם עודד בן-עמי, שישתף אותך בשלל שקריה והמניפולציות שהפעילה". את המסרון לאב, על פי התביעה, חתם פלג במשפטים הבאים: "אנא ככל שתמצא לנכון ראה בי כתובת, שהרי כולנו מבינים כי הפרשה טרם הסתיימה ומקורביו עוד יקפצו מהחורים". האב סירב להצעה לקשר ישיר והפנה את פלג לבן-נון. שעות אחדות לאחר מכן, מציינת בן-נון, התקשרה גם תחקירנית מהתכנית של עודד בן-עמי לאמה של המתלוננת, הודיעה לה כי בן-נון מסוכסכת עם התכנית והציעה לה לשוחח ישירות עימה. גם האם סירבה לכך.
כעבור שלושה ימים התראיינה בן-נון לתכניתה של יעל דן בגל"צ, ושם תיארה את השתלשלות האירועים מול פלג. בתגובה, נאמר בתביעה, "הנתבע עלה לשידור ובמקום להתנצל על התנהלותו הנ"ל, בחר להמשיך בהוצאת לשון הרע על התובעת, באומרו, בין היתר: 'אכן קראתי לה שקרנית ואני חוזר וקורא לה שקרנית'... 'אביטל בן-נון היא חברת ילדות שלי מחיפה, ואני מרשה לעצמי אחרי שאני מכיר אותה בסך הכול קרוב ל-35 שנה, אני מרשה לעצמי כשאני כותב לה, אם אני סבור שהיא שקרנית, אני מרשה לעצמי לקרוא לה שקרנית...', 'קראתי לחברת ילדות שלי שקרנית והנה אני חוזר ואומר לה היא שקרנית, נו מה קרה...'".
בסיום כתב התביעה טוענת בן-נון כי פלג גרם לה עוולה של לשון הרע בכוונת זדון. "התנהלותו הבריונית של הנתבע כלפי התובעת, כל כולה ביטחון עצמי מופרז של איש תקשורת, אשר סבור שהוא יכול לנהוג באלימות מילולית מבלי שישלם על כך", כתבה. "לא היה כל בסיס ותימוכין לטענות הנתבע כלפי התובעת ולא יעלה על הדעת להאשימה כשקרנית, בריש גלי, בכלי תקשורת המוני כמו גלי צה"ל, ללא צידוק וללא בדיקת העובדות".
טרם הוגש כתב הגנה.
בחדשות 2 נמנעו מלהגיב.
עכשיו "ישראל היום" הוא באמת ביביתון
זה קורה במערכות הכי טובות. עורך חדש נכנס לתפקידו, והכתבים עוברים לנוהל חירום, משנסים מותניים, ועושים כל שביכולתם כדי להוכיח לבוס הטרי את נחיצותם הרבה. מדד הלחץ לא פסח השבוע על כתבי "ישראל היום", עם כניסתו של בועז ביסמוט לתפקיד העורך הראשי ביום ראשון האחרון. באותו יום שיגר הכתב הכלכלי הוותיק, זאב קליין, מסרון בהול לדוברת משרד האוצר, לילך ויסמן. לרוע מזלו הוא התבלבל, ושלח אותו לקבוצת הוואטסאפ "עדכוני תקשורת – שר האוצר". שי ניב, הפרשן והכתב הפוליטי של "גלובס", ניצל את ההזדמנות והכניס עקיצונת:
ובכל זאת, כתב אחד ב"ישראל היום" כלל לא היה מודאג ממה שצפוי לחשוב עליו העורך הטרי. מדובר, כמובן, באיש חדשות החוץ הוותיק של העיתון, שכבר ביממה הראשונה לכהונת העורך החדש הצליח לשכנע אותו לפרסם ב"ישראל היום" את הכותרת הראשית הענקית הבאה:
אלא שעיון בנוסח ה"מסר המיוחד" שהעביר טראמפ ל"ישראל היום" מגלה שמדובר בסך הכול בקופי-פייסט שעשה הבית הלבן להודעה לעיתונות שאותה פירסם כבר ביום חמישי הקודם. הנה נוסח ההודעה שהעלה הבית הלבן באתר האינטרנט שלו ב-4.5.2017, ארבעה ימים תמימים לפני הכותרת הראשית הבלעדית:
והנה ההודעה המיוחדת של טראמפ כפי שפורסמה ב"ישראל היום" ביום שני האחרון, 8.5.2017:
שני הטקסטים כמעט זהים, מה שאומר שלמרות הנפח שקיבל האייטם של ביסמוט, אין כאן באמת מסר חדש (מקווה שלא סיבכתי אותו עם העורך החדש). ובכל זאת, יש לפחות הבדל משמעותי אחד בין ההודעה שפורסמה באתר הבית הלבן לבין זו שפורסמה ב"ישראל היום": בראשונה, זו שבאתר, נאמר כי טראמפ מגיע לביקור לאחר שקיבל את הזמנתם של נשיא המדינה, ראובן ריבלין, ושל ראש הממשלה, בנימין נתניהו; לעומת זאת בהודעה השנייה, זו שבעיתון, התפוגג שמו של ריבלין ונעלם כלא היה. האם מדובר במתאבן לקראת המנה העיקרית שמחכה לסועד נתניהו אצל השף החדש ביסמוט? ימים יגידו.
ביום שני, שבו פורסמה הכותרת, שימש ביסמוט כמגיש אורח ב"מה בוער", תכניתו של רזי ברקאי בגל"צ. "עכשיו זה באמת ביביתון, אתה יודע?", הפתיע ביסמוט. "הנה, נתתי לך לגיטימציה. מהיום והלאה קרא לעיתון 'ביביתון'. איך קוראים לעורך הראשי? מה הראשי תיבות של השם? הנה, כל כך רציתם? קיבלתם".
עורך "ישראל היום", בועז ביסמוט, נמנע מלהגיב
הציטוט מול המציאות (1): כף ידי הימנית
הציטוט: ביום חמישי פירסם ynet בריאות את הפוסט הבא בדף הפייסבוק שלו:
המציאות: האם המאושרת ממש לא סיפרה את מה שתיאר איתי גל. על פי האייטם המקורי, שפורסם ב"סאן", לאחר לידת התינוק ההתקן נמצא מאחורי השלייה, ואילו התמונה של התינוק עם ההתקן בכף ידו בוימה בדיעבד והועלתה לרשתות החברתיות. בהמשך החליטו ב-ynet להסיר את הפוסט.
ב-ynet נמנעו מלהגיב.
רונאל פישל
מה קורה כאשר טענה נחרצת של עורך כלפי כותב כי הוא אינו בודק עובדות ומפרסים דברים מופרכים חוזרת אליו כבומרנג? תשמעו סיפור: ביום שני האחרון פירסם גדי טאוב מאמר בעמודי הדעות של "הארץ" שבו יצא חוצץ נגד פעילותם בעולם של ארגוני "שוברים שתיקה" ו"בצלם", והציע להם להתרכז בביקורת פנים ישראלית. זמן קצר לאחר מכן העלה נועם שיזף את הציוץ הבא:
עורך חדשות החוץ של "הארץ", אסף רונאל, הוסיף שני ציוצים משלו:
טאוב לא נשאר חייב ועד מהרה העלה פוסט לדף הפייסבוק שלו. "המאמר שלי על 'בצלם' ו'שוברים שתיקה' לא מצא חן בעיני כמה אנשים, ובכללם, מסתבר, גם מר אסף רונאל", כתב טאוב. "אני מבין שכוונתו היא שמאמרי מורכבים כולם משקרים, או טעויות או שניהם... מיהרתי אם כן לבקש מעורך המדור שבו אני כותב, אלון עידן, את המייל של מר רונאל, ושלחתי לו אימייל בזו הלשון: 'שלום מר רונאל, נדמה לי שלא נפגשנו פנים מול פנים מעולם. אבל ראיתי בטוויטר שצייצת, אפרופו מאמרי על 'בצלם' ו'שוברים שתיקה', ש'אם יעשו בדיקת עובדות (למדור הדעות) לגדי טאוב לא יהיה מה לפרסם'. אודה לך אם תפנה אותי לטעויות במאמר, כדי שאוכל למהר ולהתנצל בפני קוראי העיתון אם אכן הטעיתי אותם. אודה לך אם תתייחס לבקשתי זו ברצינות כוון שאשמח לצטט את תשובתך והייתי רוצה לדייק בכך, אמנם במסגרת יכולתי הדלה בלבד, שכן אין לי בודק עובדות חיצוני להיעזר בו'".
בהמשך הפוסט הדגיש טאוב כי "כמובן אתקן כל טעות עובדתית שהתגלתה במאמר. והבה נקווה שהדברים של מר רונאל מדויקים ונכונים, כוון שאם העובדות שלי מדייקות ואילו של עורך מדור מרכזי בעיתון יתבררו כ... איך לומר? אלטרנטיביות – הרי שיש סכנה, חלילה וחס, שקוראי 'הארץ' מקבלים גרסאות לא מהימנות של המציאות. ולא במינונים הנמוכים של הטור הצנוע שלי, המתפרסם פעם בכמה שבועות, אלא בקנה מידה יומיומי ורב עמודי. נחזיק, אם כן, אצבעות ונקווה שהטעויות הן אצלי".
איך זה נגמר? ובכן, אין צורך לכסוס ציפורניים. רונאל שלח לטאוב תשובה מתחמקת, שבסופה נאלץ להודות כי "אין לי שום הערה על העובדות במאמר שלך, ואם הציוץ מפריע לך אני מוכן למחוק אותו וגם להסביר למה מחקתי אותו". טאוב, בתגובה, המשיך לדחוק ברונאל. "אני מפציר בך לומר לי באילו אי דיוקים לקה המאמר נשוא ויכוח זה. שכן אני להוט מאד להקפיד על סטנדרטים גבוהים בכתיבתי, כיאה לכתיבה בעיתון הפונה לאנשים חושבים, אף כי וודאי לא תמיד עולה הדבר בידי באותה מידה", כתב בסרקזם. "אודה לך גם אם תוכל לתת לי את כתובת האימייל של מר שיזף, שפתח בשרשור הזה, כדי שאולי יוכל הוא לומר לי באילו טעויות שלי מדובר". בהמשך, לאחר שרונאל לא סיפק ולו טעות עובדתית אחת, חגג טאוב את נצחונו המוצדק בפוסט נוסף. רונאל, מצידו, נאלץ להעלות את הציוץ הבא:
אסף רונאל, סוף ציוץ במחשבה תחילה?
"אוותר על תגובה. ביליתי מספיק זמן על השטות הזו".
הציטוט מול המציאות (2): מחדל מודיעיני חמור
הציטוט: ביום ראשון, אחרי שידור התמונות שהראו את מנהיג שביתת הרעב של האסירים הפלסטינים, מרוואן ברגותי, אוכל בסתר טורטית, העלה השר ישראל כץ את הפוסט הבא:
המציאות: העצור בתחתונים המופיע בתמונה שהעלה כץ אינו מרוואן ברגותי, אלא עימאד קוואסמה, שהיה אחראי לשני פיגועים רצחניים בבאר-שבע. הוא נעצר באוקטובר 2004, שנתיים וחצי לאחר לכידתו של ברגותי. מלבד היותו שר התחבורה והבטיחות בדרכים, ישראל כץ הוא גם השר לענייני מודיעין. יש לקוות שבשבתו בתפקיד הזה הוא מסתמך על מידע מודיעיני מהימן מעט יותר.
בלשכתו של ישראל כץ נמנעו מלהגיב.
דותן vs בייגל
מביך? לא נכחיש זאת. בחודש שעבר פירסם מייקי לוי ב"וואלה! טק" אייטם שבו השווה בין חמישה סמארטפונים שמחירם ירד:
ארבעה ימים אחריו, 9 באפריל, פורסם באתר "גלובס" אייטם בחתימתו של איתן בייגל, ובו השוואה בין ארבעה סמארטפונים שמחירם פחות מ-2,000 שקל:
חלקים נרחבים מהאייטם באתר "גלובס", שעליו היה חתום בייגל, היו זהים לאייטם של לוי ב"וואלה! טק". בין שני כלי התקשורת, נזכיר, מתקיים שיתוף פעולה, המאפשר ל"גלובס" לפרסם אייטמים מ"וואלה!" (ולהפך). יחד עם זאת, על פי רוב כשיש סינדיקציה כזו מתפרסם האייטם בדיוק באותו נוסח בשני האתרים. המקרה הזה היה שונה: אמנם רוב האייטם ב"גלובס" היה זהה לזה שפורסם ב"וואלה!", אבל חלקים אחרים ממנו (כולל הקרדיט) היו שונים בתכלית. הנה שלוש דוגמאות לדמיון בין שני הטקסטים:
כך תיאר "וואלה! טק" את סמסונג גלקסי A5 החדש:
וכך תיאר אתר "גלובס" את אותו מכשיר ממש:
זה מה שנכתב ב"וואלה! טק" על מכשיר LG G5:
וזה מה שנכתב עליו באתר "גלובס":
כך פירט אתר "וואלה! טק" את תכונותיו של מכשיר וואווי P9:
והנה הפירוט שהופיע באתר "גלובס":
בעקבות המקרה, העלה אורן דותן, עורך "וואלה! טק", פוסט בפייסבוק שבו הביע כעס על הפרסום באתר "גלובס". זמן קצר לאחר מכן הוסר הקרדיט של בייגל מאייטם המריבה, ובמקומו הוכנס הקרדיט הראוי למייקי לוי מ"וואלה!" (ובעקבות זאת מחק דותן את הפוסט).
איתן בייגל, תרצה להגיב?!
"מעולם לא ביקשתי קרדיט על הכתבה והוא הוצמד לי מתוך טעות טכנית, שגם תוקנה לאחר שמייקי שלח לי הודעה והעיר את תשומת ליבי".
מ"גלובס" נמסר בתגובה: "בין 'גלובס' ל'וואלה!' מתקיים שיתוף פעולה המאפשר לשני כלי התקשורת לעשות שימוש בכתבות תוך מתן קרדיט. מדובר בתקלה טכנית בלבד אשר תוקנה באופן מיידי. כל פרסום על ידיך ועל ידי אתר mako כי מדובר בהעתקה בלתי מורשית הינו פרסום שגוי אשר מהווה לשון הרע על 'גלובס'".
הנה בא עוד גל גדול
יכול להיות שגל אוחובסקי הוא האיש הזריז בתבל? יתכן שכן, אם להסתמך על אתר הבית mako. בחמישי האחרון פירסם כאן אוחובסקי טור על ביקורו הנוצץ במרקש המעתירה, שהסתיים בתמונה הבאה (שימו לב לקרדיט):
זה לא חדש שאוחובסקי ניחן ביכולות מרשימות, שמסייעות לו לטוס שוב ושוב (ושוב) מטעם mako לנסיעות צ'ופר ממומנות היטב (שנאמר: קנאת בעלי טור תרבה קנאה). אבל איך לעזאזל הצליח הקולגה האתלטי גם לבצע קפיצת ראש לבריכת המלון שבו שהה וגם להספיק לתעד את עצמו בו זמנית? רשות הדיבור לגל אוחובסקי: "בתמונה האחרונה רואים אותי קופץ ראש לבריכה, וכתוב צילום: גל אוחובסקי, שזה לא כל כך מדויק", עידכן בפוסט שהעלה לפייסבוק.
אורי רוזן, העורך הראשי של mako, למה אני לא מופתע?
"דבר איתי קונקרטי, איזה יעד אקזוטי יוריד אותך מהאייטם הזה? יש לנו נסיעת צ'ופר לפתח תקווה במלונית על פי שעה".
והרי הודעת פוש שהגיעה זה עתה
זרעי קיץ נישאים ברוח, מעירים זיכרונות, מעוררים ערגונות עד שהטלפון מצלצל. על הקו הקונספירטור.
"הבלפוריסט כבר דיבר איתך, הורביץ?", הוא חקר.
"לא השבוע", עניתי.
"מצוין, כי יש לי בונבוניירה בשבילך", המשיך הקונספירטור. "קבל פוש ש'רשת' הוציאה ביום רביעי שעבר:".
"זו בכלל לא בונבוניירה" תיקנתי. "מדובר בעוגה. מעניין מה המתכון הסודי. לדעתך זו עוגת גבינה חמה או קרה?".
"מאין לי לדעת, הורביץ?", התעצבן הקונספירטור. "למה זה בכלל מעניין אותך?".
"אל תשכח שאוטוטו שבועות", הזכרתי לו.
"אני חושש שאתה ממשיך לאבד את זה", אמר הקונספירטור. "אולי הפוש הנוסף של 'רשת' מיום חמישי שעבר יחזיר אותך לעניינים:".
"התחוללה סערה חדשה סביב שרה נתניהו?", השתוממתי. "מוזר, לא שמעתי על זה כלום".
"זה בגלל שאתה לא מחובר, הורביץ ", נזף הקונספירטור. "מתברר ששרה שחררה לגיל משעלי התותח תמונות שלה כשהיא מכינה עוגת גבינה. הנה, קבל אחת:
"נחמד", ליקקתי בלשוני. "אני מבחין מיד שזו עוגת הגבינה האהובה עליי, עם ביסקוויטים".
"תגיד לי, זה מה שחשוב עכשיו? רק על הקיבה שלך אתה חושב?", התלהט הקונספירטור. "מה שחשוב הוא שבעקבות התמונות שרה ספגה לא מעט תגובות נאצה בדף הפייסבוק של 'רשת'. אבל אל דאגה, כבר למחרת היא זכתה למטריית הגנה".
"מה זאת אומרת?", שאלתי.
"זאת אומרת שגיל משעלי שלנו פירסם אייטם נוסף שבו גם הודיע קבל עם ועדה שהטוקבקים המכוערים נגד שרה צונזרו, וגם ציטט את התגובה של סיון בנהם מ'דה וויס' שיצאה נגד משמיציה של שרה", המשיך הקונספירטור. "הנה, תראה:".
"כמובן שכל האושר הזה גם שוגר בהודעת פוש דחופה", המשיך הקונספירטור, "כך שסביר להניח שנכון לעכשיו נשמרת רגיעה ברחוב בלפור ו'רשת' יכולה להמשיך כרגיל עם הכנת הסרט. הבנת סוף סוף? או שאתה ממשיך לחיות בסרט?".
"איזה סרט?", השתוממתי.
"כדור הארץ קורא לך, הורביץ", ירה הקונספירטור. "עד מתי תרחף בחלל? אני מדבר כמובן על הסרט התיעודי של 'רשת' על חייו של הסופר והמחנך שמואל בן-ארצי, אבא של שרה, שנפטר לפני חמש שנים וחצי".
"אה", אמרתי. "טוב שעדכנת. עוד הייתי חושב בטעות שהתכוונת לסרט הזה".
ואם כבר סרטים, זה המקום להזכיר שהטור שזה עתה סיימתם לקרוא מתפרסם באתר mako מבית "קשת", ש"קשת" מצויה בתחרות עסקית מתמשכת עם קבוצת "ידיעות אחרונות", ש"קשת" מתחרה בשעות הפנאי גם ב"רשת", בערוץ 10 ובערוץ 20 וש-mako מתחרה באתר "וואלה".
לטור משבוע שעבר: מי חטף שטיפה רצינית משרה נתניהו בטלפון?
כתבו לאביב הורביץ: aviv.hurvitz@mako.co.il