המוסד לסכסוכים מיוחדים

כאב ראש

הכרזתו של ראש הממשלה על הבחירה ביוסי כהן לראש המוסד שמה קץ לחרושת פרסומים על "מועמד מבחוץ" שנתניהו שוקל למנות לתפקיד. האם הפרסומים הללו היו שמועות לשעתן או שמא היו מופרכים? תלוי את מי שואלים, כמובן. מה שבטוח, סאגת בחירת ראש המוסד הולידה כמה וכמה מלחמות עיתונאים, וזה כמובן תמיד נחמד.

הראשון לפרסם את הידיעה על אותו מועמד חיצוני אלמוני לראשות המוסד היה הפרשן הצבאי של חדשות 10, אלון בן-דוד. "הערב אנחנו מדווחים שראש הממשלה מעלה מועמדות של אדם רביעי", דיווח בן-דוד בתכנית "שישי" לפני שבועיים. "אותו אדם הוא לא איש המוסד, הוא לא אדם שצמח בשורות הארגון, ובמערכת הביטחון סבורים שהמינוי הזה צפוי לעורר סערה, כלומר זה לא מינוי שיעבור בשקט". יומיים אחר כך, ביום ראשון שעבר, פרסם רונן ברגמן כותרת ראשית ב"ידיעות", לפיה המועמד החיצוני שנתניהו שוקל למנות לתפקיד ראש המוסד הוא מפקד חיל האוויר לשעבר, עידו נחושתן. בעקבות הכותרת מיהרה לשכת ראש הממשלה להודיע שלהד"ם, ושמועמדות נחושתן אינה על הפרק, מה שגרם ל"ישראל היום" לשמוח למחרת לאידו של העיתון המתחרה.

הסיבוב הנוסף התרחש ביום שני האחרון, כאשר לשכת נתניהו הודיעה שהוא עומד להכריז על זהותו של ראש המוסד הבא. עוד באותו ערב, כשההכרזה התעכבה, עדכן אמנון אברמוביץ' בחדשות 2 כי "אנחנו שומעים שיש דרמה מאחורי הקלעים", והוסיף כי "מה שאני שומע, זה לא מאושש, הוא שראש הממשלה בינתיים הודיע לאחר משני המועמדים זה לא אתה'. לאחר מכן החלו לחצים קשים, שכנועים, מה שגרם לו אולי, אני אומר אולי, להתהפכות".

למחרת, יום שלישי, ציטט איתמר אייכנר ב"ידיעות" גורם מדיני רשמי שטען כי השמועות על לחצים שהופעלו על נתניהו, עליהן דיווח אברמוביץ', חסרות שחר. מנגד, פרסם אותו אייכנר ממש כותרת על קרב אחר שהתנהל לכאורה מאחורי הקלעים. על פי הכותרת, ראש המוסד, תמיר פרדו, הסתייג ממינוי כהן כמחליפו, מה שאילץ את נתניהו לגייס לעזרתו את מאיר דגן, יריבו של ראש הממשלה משכבר הימים. סקופ? בהחלט. חבל רק שעוד באותו בוקר פרסם פרדו הודעה רשמית המברכת על מינויו של כהן, מה שגרם ל"ישראל היום" לפרסם למחרת כותרת נוספת של שמחה לאידם של המתחרים.

בכך לא הסתיימו מלחמות העיתונאים: למחרת מינויו של יוסי כהן, שוחח רונן ברגמן עם רזי ברקאי בגלי צה"ל. "מי שתל אצלך את הידיעה שהתבררה לאחר מכן כמופרכת לגמרי?", התנפל ברקאי על ברגמן מיד בתחילת הראיון, כשהוא מכוון לכותרת שלו על מועמדותו לכאורה של עידו נחושתן לתפקיד ראש המוסד. "למה אתה אומר שזה מופרך לחלוטין?", התגונן ברגמן. "זה שהם הכחישו – אתה יודע, לשכת ראש הממשלה מכחישה כל מיני דברים". ובעוד ברגמן מתפתל, מי שחגג השבוע את ניצחונו היה יוסי מלמן, הפרשן לענייני ביטחון ומודיעין של "מעריב". דקות לאחר שנתניהו הודיע על בחירתו ביוסי כהן, צייץ מלמן בגאווה כי "איני מעיתונאי האגו שמפארים עצמם, אך הפעם אזכיר כי הערכתי תמיד שיוסי כהן יהיה רמס"ד, לעומת 'בכירים' בתקשורת שכתבו על מועמד מבחוץ ומנו את נחושתן". בהמשך הוסיף וצייץ בסרקזם: "ברגמן 'בכיר' הלא כן? וגם אלון בן-דוד דיווח בשישי יומיים לפני ברגמן על מועמד מבחוץ. ושכחתי את חיים לוינסון ב'הארץ' שדיווח בעמוד 1 לפני כחודשיים כאילו פרדו אמר שכהן לא יחליף אותו".

רונן ברגמן, תרצה להגיב?

"יוסי מלמן היה פעם עיתונאי מצוין. חבל שבשנים האחרונות הוא מתמקד בביקורת התקשורת ובשימוש נרחב בחומרים של אחרים, בלי לתת להם קרדיט. לעצם העניין – 'ידיעות אחרונות' היה הראשון לספר על יוסי כהן והקריירה יוצאת הדופן שלו במוסד, זאת עוד לפני עשר שנים, ואף המציא את הכינוי 'הדוגמן', בגלל האיסור לפרסם את שמו. 'ידיעות אחרונות' דיווח בשנתיים האחרונות, והרבה לפני מלמן, על המרוץ להחליף את תמיר פרדו, סימן את המועמדים הבולטים ואף כתב כי ליוסי כהן יש סיכוי טוב יותר במידת מה. ראש הממשלה שקל – ולא בחר או החליט, כך כתבנו – מועמדים חיצוניים ובהם האלופים אמיר אשל, יעקב עמידרור ועידו נחושתן. אני עומד מאחורי הדברים. הפרסום של אלון בן-דוד ושלנו אודות מועמד חיצוני, ואודות הזעם שהדבר מעורר במסדרונות המוסד, האיץ, כך אני שומע, את תהליך הבחירה ואולי אף השפיע על דעתו של נתניהו לבחור בסופו של דבר במישהו מבפנים".

אלון בן-דוד, מה תגובתך?

"לא מעניין".

חיים לוינסון, איך תסכם?

"אוהב את יוסי. הוא מודל לחיקוי בעיניי".

פגוש את העיתונות, גם בחלטורה בעכו 

כמגישת "פגוש את העיתונות" בחדשות ערוץ 2 ראיינה רינה מצליח את אריה מכלוף דרעי כמה וכמה פעמים. האחרונה שבהן הייתה ב-24 באוקטובר, כאשר דרעי, אז עדיין שר הכלכלה, הגיע לאולפן של מצליח כדי להסביר מדוע הוא מתקשה לחתום על מתווה הגז. שבוע לאחר הראיון, ב-1 בנובמבר, התפטר דרעי ממשרד הכלכלה, והמשיך לכהן בממשלה כשר לפיתוח הנגב והגליל.

כעבור חודש נוסף, ב-1 בדצמבר, התקיימה באודיטוריום עכו ועידת הגליל השמינית. מי שאירגן את הוועידה היה המשרד לפיתוח הנגב והגליל, בראשותו של לא אחר מהשר דרעי. מנחת הוועידה הייתה אותה מצליח שרק חמישה שבועות וחצי קודם לכן ראיינה את דרעי. תמורת ההנחיה קיבלה מצליח אי אלה אלפי שקלים, בסתירה פוטנציאלית קלה ולכאורית לתקנון מועצת העיתונות הקובע כי "לא יעסוק עיתונאי בכל עיסוק, עבודה, שירות, יחסי ציבור, פרסומת ואיסוף מודעות המעוררים חשש או מראית עין לניגוד אינטרסים".

מלבד רינה מצליח, מי שעוד נהנה מתקציב המשרד לפיתוח הנגב והגליל הוא הכתב הפוליטי של ynet, אטילה שומפלבי, שהנחה פאנל באותה ועידה. גם שומפלבי, במסגרת תפקידו, מרבה לסקר את דרעי.

אחיקם משה דוד, דובר המשרד לפיתוח הנגב והגליל, אפשר לדעת בדיוק כמה שילמתם למצליח ולשומפלבי תמורת שירותיהם?

"דבר עם חברת 'טרגט מרקט' שהפיקה עבורנו את האירוע".

אבל המשרד שלכם הוא זה ששכר את החברה שהפיקה את הוועידה. אתם לא יודעים כמה קיבלו המנחים?

"אין לנו את הפירוט. קח את הטלפון של הילה מחברת ההפקה ודבר איתה".

הילה פשה מחברת "טרגט מרקט", כמה מצליח ושומפלבי קיבלו?

"אני לא חושבת שאני יכולה להגיד לך. מה שאני כן יכולה לומר הוא שהם קיבלו את הסכומים המקובלים להנחיית אירוע".

איזה סכומים מקובלים להנחיית אירוע? מעולם לא הנחיתי.

"אז אולי הגיע הזמן שתתחיל".

רינה מצליח, לא מעט בעייתי בעינייך לקבל אלפי שקלים תמורת אירוע שאירגן המשרד של דרעי? בכל זאת, את מרבה לראיין אותו.

"את הבקשה להנחות קיבלתי ממרכז המרצים. איש מאנשי דרעי או הוא לא שוחח איתי על כך לפני או אחרי. התנהלות דומה הייתה כשהתבקשתי להנחות את ועידת הנגב לפני כמה שנים בדימונה, והיה אז כמובן שר אחר. בוועידה השתתפו שישה שרים ובנוסף גם ראש הממשלה וכל הקשר איתם היה לגמרי מקצועי. ודבר אחרון: התוכנית שלי עוסקת בכל הנושאים ובכל המשרדים, וזה אומר שלא הייתי יכולה להנחות אף אירוע מכל סוג. הייתי שמחה לוותר על כל החלטורות אם הייתי מרוויחה יותר".

אטילה שומפלבי, תרצה להגיב?

"חג שמח".

בחנוכה לא נהוג לומר "חג שמח", אלא "חנוכה שמח".

"חנוכה שמח, אם כך. תודה על התיקון".

הצהרת בלפור (9): BB קינג 

ערב קר ירד על שפלת דרום חולון כשהבלפוריסט טילפן, בוער כמו נר של חנוכה. "אנחנו עוד נבוא חשבון עם רביב", הוא רטן.

עם רביב דרוקר? על מה הפעם?

"על העתירה המנג'סת שלו לחשוף את מועדי כל שיחות הטלפון בין ביבי לשלדון ובין ביבי לעמוס. מזל שהוא לא דרש מידע גם על השיחות בין ביבי לבועז".

אני חושב שזה פחות דחוף לו. הרי הקשר בין בועז ביסמוט לביבי נחשף כאשר ראש הממשלה בדק את האפשרות למנות את בועז לפרויקטור להרחקת מסתננים ואפילו להעניק לו 200 אלף שקל בונוס אם יסלק 2,500 מהם.

"אוהו. מאז סיפור המסתננים ועד היום הקשר בין ביבי לבועז התהדק אפילו יותר".

באיזה אופן?

"לשמחת הבוס, מדובר בקשר אישי הדוק. עד כדי כך הדוק, שהוא כמעט גובל בסוג של פולחן אישיות שיתכן שבועז מפתח כלפי ביבי".

מה אתה סח? פולחן אישיות לביבי? מעניין. על בועז לא הייתי מאמין. איך בדיוק זה בא לידי ביטוי?

"אני שולח לך תמונה של בועז, שאסף ליברמן מגל"צ צילם השבוע כששניהם בילו בפורום סבן בוושינגטון".

תמונה יפה, אבל זו לא חוכמה. בועז הוא בחור פוטוגני, שאוהב להצטלם.

"אני שולח לך זום אין".

"נו?", שאל הבלפוריסט מיד אחרי ששלח. "ראית?".

קצת קשה לפספס שכל העניבה של בועז מלאה באותיות BB.

"אתה רואה, הורביץ?", צהל הבלפוריסט. "זה סוד הקשר. העניבה. לא פלא שהבוס מרוצה עד צוואר".

רגע אחד.

"מה?".

אתה בטוח שכשבועז בחר עניבה עם האותיות BB הוא באמת התכוון לביבי?

"מה זאת אומרת?", שאל הבלפוריסט בדאגה.

אולי האותיות BB הן ראשי התיבות של השם בועז ביסמוט?

"קשה לי להאמין״, אמר הבלפוריסט, ״אבל זה בהחלט שווה בדיקה עם הבוס״.

תשמע, אני לא בטוח שזו הידיעה שהכי דחוף לביבי לקבל עכשיו. בכל זאת, יש לו על הראש גם את דאעש וגם את מתווה הגז.

"מי דיבר על ביבי?", שאל הבלפוריסט בצינה. "שוב שכחת, הורביץ? אני עובד אצל הבוס".

מי גרועים יותר? עורכים או טוקבקיסטים?

ביום ראשון קטלה שיר זיו, מבקרת הטלוויזיה של "ישראל היום", את "הכוכב הבא לאירוויזיון 2016" של קשת ואת המנחה, אסי עזר. "נראה כי לשופטים כבר אין יכולת לשאת את עזר, ומאמציו להיות גאה-חתרני-מצחיק-משוגע הופכים ממעיקים לבלתי נסבלים", כתבה זיו בין השאר. עד כאן לא נעים (לעזר), אבל עדיין מדובר בביקורת לגיטימית.

עורכי הטור ב"ישראל היום" העניקו לביקורת של עזר את הכותרת החידתית-משהו "אבק, כוכבים". אלא שכאשר פורסם הטור גם באתר nrg, שונתה הכותרת כהאי לישנא:

עזר קרא את המשפט, שכלל לא הופיע בטקסט של שיר זיו, ומיהר להגיב בחשבון האינסטגרם הפופולרי שלו. "סלחו לי בבקשה על ההתבכיינות, אבל לפני כמה דקות עברתי על האינטרנט בניסיון לחפש אייטמים לרדיו, לתוכנית הבוקר של מחר. ואז ראיתי את הכותרת הזאת וזה זעזע אותי. פגע בי כמו אגרוף בבטן", כתב. "הקלות שבה מישהו כותב טקסט כל כך מעליב וכל כך פוגעני. מה גורם למישהו לשבת ולכתוב כותרת כזאת? מה זה התקיפה האישית הזאת? רצחתי מישהו? אנשים פה מאבדים פרופורציות. מצטער, אבל חלק מהעיתונאים והעורכים הפכו להיות גרועים יותר מטוקבקיסטים אלימים. ודבר גורר דבר. ואגב ניצול קלף הגאווה – אני מחכה לטוקבקיסט הראשון שיכתוב 'אסי האומו'. כי כשהכותרת היא 'כולם שונאים את אסי עזר', אז למה לא להצטרף לחגיגה. ולסיום, למרות כל זה, אני אקום מחר בבוקר עם חיוך, מקווה שגם אתם. חג שמח".

שיר זיו, את חיה בשלום עם הכותרת שאתר nrg העניק לטור שלך?

"אין תגובה. nrg זו הכתובת".

רז ישראלי, עורך התרבות של nrg, תרצה להגיב?

"הכותרת 'כולם שונאים את אסי עזר' היא בהחלט בוטה וחריגה, אפילו בנוף סיקור תכניות הריאליטי והבידור,  אך האופן שבו התנהג עזר בתוכנית, הוביל אליה. אם עזר נפגע מכך באופן אישי אני מצטער על כך, אך יש להתייחס לכותרת כאמירה כללית, הלך רוח, ולא כתמונת מציאות מדויקת. 'נראה שלשופטים כבר אין יכולת לשאת את עזר, ומאמציו להיות גאה-חתרני-מצחיק-משוגע הופכים ממעיקים לבלתי נסבלים, בעיקר כשהוא מכנה את הקולגה שלו, רותם סלע, 'סתומה' בספרדית...  אם, חלילה, עזר היה סטרייט, היה מותר לו לעגוב על נשות המתמודדים?', נכתב בביקורת כלפיו. כל בר דעת יסכים שהתנהגותו של עזר חצתה מספר גבולות אדומים וברורים, כשגסות התבטאויותיו לא מתאימה לתוכנית לכל המשפחה, שבה צופים גם ילדים ונוער".

אסי עזר, השתכנעת?

"אני חושב שהיה עדיף אם הוא פשוט היה כותב 'רז ישראלי שונא את אסי עזר' ולא מסתתר מאחורי 'כולם'".

למרות שבפוסט שלו הבטיח עזר להתעורר עם חיוך, גם למחרת הוא עדיין התקשה להירגע מהכותרת. איך אני יודע? דלגו שני אייטמים קדימה.

איפה הקרדיט: הקרב על מושיק עפיה

מה שלומו של מושיק עפיה בימים אלה? כנראה שלא לגמרי רע, אם יש מי שמתקוטטים על קרדיט בנוגע לאייטמים שעוסקים בו. ביום ראשון שמחו גיא פינס ולירון ויצמן לדווח בתכניתם בערוץ 10 כי חמישה חודשים אחרי תום עונת "האח הגדול VIP" יזכה עפיה, שנכנס לתוכנית כפושט רגל, לקבל לידיו את הג'יפ היוקרתי שזכה בו. "הג'יפ הגיע, אבל לא לנושים", סיפרה ויצמן בחגיגיות. "היום זה סופי, בהסדר פשרה הוחלט שהמשכורת של עפיה על ההשתתפות ב'האח הגדול', 150 אלף שקלים, תועבר לקופת הנושים, אבל הג'יפ היוקרתי יישאר אצל הזוכה. כלומר כמעט אצל הזוכה, כי הבעלים יהיו חברת 'ליאם הפקות', אייל גולן ובני פרץ שמייצגים את מושיק".

נחמד? בהחלט. רק שאת רוב הפרטים פרסם רן בוקר בהבלטה באתר ynet, שלושה ימים תמימים קודם לכן. מה לגבי קרדיט? לא, תודה. אולי בהזדמנות אחרת. עד מהרה התנהל בין בוקר לבין פינס דיאלוג הציוצים הבא:

רן בוקר: "סיפור יפה בגיא פינס, שפורסם ב-ynet כבר ביום חמישי".

גיא פינס: "רק שהסיפור של היום שונה: היום הוחלט (וזה מה שהדגשנו בידיעה) שעפיה דווקא לא יקבל את הרכב, אלא ליאם הפקות, החברה של אייל גולן".

רן בוקר: "הלם. מושיק עפיה פושט רגל וכל בר דעת יודע שהאוטו לא יכול להיות רשום על שמו. ליאם הפקות מלכתחילה חתומים מול אנדמול וקשת. בדיחה".

גיא פינס: "אם בסוף זה הכול בכאילו ועפיה מקבל את הרכב לרשותו ולשימושו בבעלות החברה זה קצת לעשות צחוק מכולם, לא? בוא נעשה פולו-אפ?"

רן בוקר: "לעשות צחוק זה לצטט ידיעה שפורסמה שלושה ימים קודם ולהתנהג כאילו לא פורסמה. והיום, אגב, לא הוחלט כלום. ב-2 בדצמבר השופטת אניסמן החליטה".

גיא פינס: "חולק עליך בעניין האייטם, אבל אם אתה מתעקש על דיון פומבי אז קח בחשבון שלא כל ידיעה שאתם מעלים באמת נקראת, נלמדת ומצוטטת פה במערכת. וכללית, ידיעה לא רעה ותו לא. לא הייתי מפריז ברמת הסקופ הדרמטי בפרשה הזו, שאגב פרסמנו בעבר טרם ההכרעה. ווטרגייט זה לא היה ביום חמישי".

רן בוקר: "ידיעה של 300 מילה לא צריך ללמוד. צריך לקרוא. וחבל, כי יש לך מערכת רצינית. בטח יודעים לקרוא שם".

גיא פינס: "וחוץ מזה, אני מוכן ללכת לבוררות על כל פעם שהעלו באתרים ובמדורים ניוזים ראשוניים שלנו כפולואפ כללי, בלי לתת קרדיט".

רן בוקר: "כמו שאמרת, אתם לא ממהרים לנתח אייטמים כי אנחנו דואגים לתת כשמגיע. גם אתם, אגב, לפעמים, אבל רק לפעמים. וחבל. כי אנחנו באותו מקצוע". 

גלי בראון vs רחלי רוטנר, ניב הדס vs גיא פינס (וגם לאסי עזר יש מה לתרום לדיון)

ואם כבר "ערב טוב עם גיא פינס": בתוך פחות משבוע התעמתו שניים מקודקודי התוכנית עם רחלי רוטנר ו/או עם תומכיה ברשת. הראשונה היא גלי בראון, מעורכות "ערב טוב", והשני הוא לא אחר מהמגיש, גיא פינס.

נפתח בעורכת. ביום שלישי שעבר סיפרה רוטנר בפייסבוק (ללא סימני פיסוק) כיצד סירבה לפנייה להשתתף בתכנית "האח הגדול": "התקשרו אליי משם בשישי האחרון. 'רחלי מתחשק לנו שתיכנסי לאח הגדול בעונה הקרובה בלי קשר לשום דבר מיוחד אה וואלה הייתה איתך איזו פרשייה השבוע מה את אומרת לא היה לנו מושג פנינו אלייך בקטע תמים לגמרי פשוט התנגשנו בכוננית ופתאום נפל עלינו משחק שבץ נא והאותיות נפלו בצורת השם רחלי ואמרנו וואלה מעניין אם היא פנויה נראית לנו אחלה בחורה בלי קשר לכלום כמובן'. ואחרי שהתעוררתי מעלפון הצחוק אמרתי כמובן לא תודה".

גלי בראון, מצדה, שיתפה את הפוסט של רוטנר, וכתבה לה כך: "את יכולה אגב לענות למי שפונה אליך. זה לא כזה נורא. לא יקרה לך כלום. זוכרת, גם היית פעם פונה לתגובות. אגב, שמעתי שבעונה הקודמת שקלת את הנושא, אז אל תשחקי אותה עכשיו כאילו הציעו לך משהו כל כך בזוי". בתגובה ענתה רוטנר: "ברור ששקלתי בחיוב, כי אז הציעו לי לבוא בתור עצמי בלבד. כאן רצו שאבוא בגלל פרשת מגל וזה כבר יהיה לנצל אותה לטובתי, ואת זה בדיוק בחרתי לא לעשות, כי זה כן היה יכול להיות בזוי".

שישה ימים חלפו, וביום שני האחרון צייץ גיא פינס כך:

תגובות כמה מהגולשים, שזעמו על הרמיזה של פינס כאילו רוטנר נהנתה מהפרשה, הובילו את פינס לתקן את הציוץ לנוסח הבא:

אלא שהרוחות עדיין לא נרגעו. בהמשך התנהל בין פינס לבין ניב הדס מ"הארץ" דיאלוג הציוצים הבא (עם הבלחה של אסי עזר בסופו):

ניב הדס: "מבירור ממש קצר שעשיתי גיליתי שרוטנר הייתה אפשרות ליהוק עוד לפני המגל. הפרשה רק איימה על הליהוק, שעכשיו נשקל שוב. אני בטוח שגם פינס יודע זאת, אבל למה לברר ולבדוק כשאפשר להיות טנף פופוליסט אפס?".

גיא פינס: "בטח ראית בתוכנית שלי את המידע הזה היום, או קראת בציוץ שתיקנתי אחרי שנייה. אבל למה לתת את האמת כשאפשר לטנף ולהתנשא בכסות של 'הארץ'?".

ניב הדס: "לא ראיתי וטוב שאתה מעדכן. קבל את התנצלותי על התוכן והסגנון. אין לזה קשר ל'הארץ'. זה חשבון פרטי שלי".

גיא פינס: "אוקיי. על פחות מזה, ועוד שתוקן תוך שנייה, כולכם עפתם עליי היום. ואגב גם אני פרטי. אבל בלי 'הארץ', בלי הטלוויזיה – זה לא היה מזיז לאיש".

ניב הדס: "ברור. ובכנות, לפחות אצלי, כמי שראה מה עוברות מתלוננות, ה'היה שווה' היה מרתיח. אין מעבר לזה".

אסי עזר: "גיא, אני קונה 'פופוליסט אפס' עכשיו! ועוד מעיתונאי 'הארץ'! כבוד! אני קיבלתי 'כולם שונאים את אסי עזר מ-nrg :(".

הארי פוטר וגביע הציטוט שלא היה ולא נברא

איך הצליח "ידיעות אחרונות" לייחס לשר החקלאות, אורי אריאל, משפט שמעולם לא אמר ועוד להעניק לציטוט הזה כותרת בולטת בעיתון? תשמעו סיפורונצ'יק: ביום שלישי שעבר נפוצו ברשתות החברתיות שמועות זדוניות ובלתי מבוססות. לפי אותן שמועות, נכדו של אריאל מעורב לכאורה בפרשת הטרור היהודי החמורה שפרטיה נאסרו אז לפרסום (בהמשך התברר כי מדובר בפרשת שריפת בית משפחת דוואבשה). עוד באותו יום העלה הכתב בכנסת של "ידיעות", עמיחי אתאלי, את הציוץ הבא:

מישהו ב"ידיעות אחרונות" התלהב מהציוץ. 28 דקות בלבד אחרי אתאלי, פורסם בדף הפייסבוק של "ידיעות" הסטטוס הבא:

אלא שלמחרת, יום רביעי, הדאחקה הקטנה שאתאלי שמע ממקורב לשר אריאל ערב קודם לכן, הפכה לפתע, ממש כמו בקסם של הארי פוטר, למשפט שהשר אריאל עצמו אמר, ואף קיבלה כותרת בולטת בעמוד 3:

בסביבתו של השר אריאל מכחישים כי המשפט על נכדו ועל הארי פוטר נאמר על ידו, וזאת בין השאר משום שבאותו זמן ממש הוא היה עסוק בעניין טיפה'לה דחוף יותר: ביום שני בלילה חש אריאל ברע ופונה להדסה עין כרם, שם עבר צנתור. את כל יום שלישי בילה בהתאוששות בבית החולים, ושוחרר משם רק ביום רביעי, כפי שגם דווח ביום חמישי ב"ידיעות":

עמיחי אתאלי, תרצה להגיב?

"אני לא אתייחס".

איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא (2)

לפני שנה בדיוק תיארתי כאן את מפעל ההנצחה המעצבן של "ידיעות אחרונות" לזכרו המפוקפק של דודו טופז המפוקפק. 12 חודשים חלפו, ולא מן הנמנע שאין ברירה אלא לחזור ולהידרש לנושא. הסיבה: בשלישי האחרון פורסם ב-ynet אייטם על שיר שכתב טופז בתא המעצר, ימים ספורים לפני התאבדותו. האייטם קיבל הפניה בהומפייג' ופורסם בהבלטה באותו יום גם ב"ידיעות". שורה מתוך השיר שכתב טופז – שהיא, למרבה האירוניה, "חפש את החמלה, גם כלפי עצמך" – אפילו עשתה את דרכה לכותרת.

שש שנים ושלושה חודשים חלפו מאז שטופז תלה את עצמו בכלא. הוא נעצר, יש להזכיר, בעקבות חקירה מסועפת שחשפה את מעורבותו הפלילית במעשי פשיעה חמורים. טופז שלח בריונים ששברו באמצעות אלה את ברכו, אפו וכף ידו של מנכ"ל "קשת", אבי ניר. טופז ניסה לסחוט את ניר ושלח לו שורה ארוכה של מכתבי איום מצמררים, שהאחרון שבהם הכיל רק שלוש מלים, בכתב יד נשי: "אתה הולך למות". טופז ביקש מעבריינים לשפוך חומצה על פניה של מי שהייתה אז המשנה למנכ"ל רשת, שירה מרגלית. העבריינים שטופז שלח תקפו את מרגלית בפתח ביתה ושברו את ארובת העין שלה, בנוכחות בנה שהיה אז בן שבע. טופז הזמין בתשלום פושעים שהיכו בפניו של סוכן השחקנים בועז בן-ציון, שנזקק לטיפול בבית חולים. טופז התאכזב מעוצמת המהלומות שהוטחו בבן-ציון ושילם לבריונים סכום כסף נוסף כדי שיתקפו את בן-ציון פעם נוספת ובאופן חמור יותר.

חשוב לחזור (שוב) על הפרטים הגרפיים הקשים הללו – שבהם הודה טופז עצמו בחקירותיו במשטרה – מפני שאף לא אחד מהם הוזכר באייטם שפורסם. מה שכן הופיע הוא משפט לקוני על כך שטופז "נעצר במאי 2009 בחשד שיזם תקיפה של כמה בכירים בתעשיית הבידור". במילים אחרות: שוב הוענקה במה למורשת דודו ושוב נמשכת הנצחה לא נחוצה ל"פנים היפות" של פושע מסוכן. הנה תזכורת לכמה פרסומים קודמים:

מי שמעדיף לא להסתפק במפעל ההנצחה של "ידיעות" ולקרוא גם על הצדדים האפלים באישיותו של דודו טופז, מוזמן שוב לעיין בכתב האישום המלא.

ב-ynet נמנעו מלהגיב, אולם גורמים באתר מסרו: "אין באייטם הזה ולו שמץ זלזול בחומרת המעשים האלימים שביצע דודו טופז כלפי אבי ניר ובכירים אחרים בתקשורת".

הציטוט מול המציאות (1): מי הוא חושב שהוא, אלן דלון?

הציטוט: "אממה, בניגוד לאלן דלון ובריז'יט בארדו שכבר לא נמצאים בין החיים ולא יכולים לתבוע – הגברת ראידמן חיה, בועטת וגם מאיימת בתביעה. כזו שעלולה לגרום לקריסה כלכלית לחברת האופנה" (מתוך אייטם של שי ארזואן ב"וואלה! סלבס", תחת הכותרת "את מי ניקול ראידמן מאיימת לתבוע").

המציאות: גם אלון דלון (80) וגם בריז'יט בארדו (81) עדיין בחיים. מאוחר יותר תוקן המשפט לנוסח: "אממה, בניגוד לאלן דלון ובריז'יט שלא יודעים מה היא מלחמה – הגברת ראידמן לא מוותרת בקלות ואף יכולה לגרום לקריסה כלכלית לחברת האופנה". שיהיה.

הציטוט מול המציאות (2): הדקירה שלא הייתה

הציטוט:

המציאות: מאבטח בעפולה הותקף על רקע פלילי ואקדחו נגנב. דקירה, בכל מקרה, לא הייתה שם. בטח ובטח שלא פיגוע. אז נשאלת השאלה: האם לא מוטב להעדיף אמינות על מהירות ולהמתין טיפ טיפה עם הודעות הפוש עד להתבהרות ראשונית של הפרטים?

הציטוט מול המציאות (3): מקלחת קרה

הציטוט:

המציאות: בניגוד לכותרת ולכותרת המשנה ב-ynet, אמו של שריד לא שמה קץ לחייה בילדותו, אלא כאשר היה בן 21. עורכי האייטם לא טרחו לצפות עד הסוף בקטע הווידאו שהם עצמם העלו, שם מתאר שריד את יחסיו עם אמו כאדם בוגר. עד שהתאבדה בבליעת כדורים בשל דיכאון, הייתה דובה שריד פעילה מאוד בחיי בנה, יש שיאמרו פעילה מדי: בשנות השמונים סיפר שריד בראיון מיתולוגי בגלי צה"ל כיצד אמו רחצה אותו בגיל 18, כשהיה שב מהצבא. הוא שיחזר בקצרה את הסיפור גם באזני רוני קובן, בתכנית "הינשופים" ששודרה בערוץ 8 לפני ארבע שנים וחצי.

ב-ynet נמנעו מלהגיב.

דברים בשם אומרם: סמל חדש ישן

אז "ידיעות אחרונות" חושף היום בעמוד הראשון "סמל חדש" של קיצוני הימין בישראל. רק יש בעיה קטנה: הסמל הוא לפחות בן ארבע שנים. הנה חולצה כזו, שצילמתי בכנס של כהנא.

למיטב זכרוני, נוביק אף הגיע עם חולצה זאת לפגישה עם ניצן אלון. חבל שלא עידכן את "ידיעות" שהיא קיימת.

(חיים לוינסון בדף הפייסבוק שלו, 3.12.2015)

ב"ידיעות" נמנעו מלהגיב.

אכן, תמונה עגומה (ועוד אחת. ועוד אחת)

עכשיו הכול בסדר, שינוי ניכר באוויר, הכול נראה אחרת ואין סודות להסתיר עד שהטלפון מצלצל.

"מה שלום אהובי?", פתח הקונספירטור במתק שפתיים.

"טוב תודה", האדמתי. "נחמד לגלות שלמדת לחבב אותי, ואפילו לאהוב אותי,  אחרי כל כך הרבה שנים, אבל לא הייתי נסחף. יש לי אליך הערכה רבה, אבל אני לא לגמרי בטוח שאתה הטעם שלי".

"דיברתי על יגאל אהובי, הורביץ", אמר הקונספירטור בקול קפוא. "תסתכל איזו תמונה שלו אתה והחברים שלך פרסמתם ב-mako".

"ראית, הורביץ?", וידא הקונספירטור. "תוכל לומר לי בטובך למה לקחתם כתבה רצינית, סולידית ומושקעת של 'דה מרקר', ובחרתם לשים בהפניה אליה דווקא צילום של יגאל טופלס, למרות שמדובר באיש עסקים מכובד ורציני ולא רק בבן הזוג הלוהט של גלית גוטמן?".

"אין לי מושג וזה לגמרי לא קשור אליי", גמגמתי. "אולי כדאי שתשאל את העורך. האמת שאני חייב לנתק".

"חכה רגע, הורביץ, עוד לא סיימתי", קטע אותי הקונספירטור. "הנה עוד אייטם מופתי מהאתר שלכם, שהביא גיל משעלי התותח".

"דווקא מעניין", הרהרתי.

"מה מעניין?", שאל הקונספירטור.

"מעניין מיהו איש חדשות 10 שמסתתר מאחורי הטשטוש", הגבתי. "כולם ניסו לפענח במי מדובר לפי מבנה הגוף שלו. האמת שגם אני בחנתי את התמונה מקרוב והגעתי למסקנה שקצת הפתיעה אותי".

"אל תנסה להיות שרלוק, הורביץ", אמר הקונספירטור. "החברים שלך ב-mako לא לקחו סיכון והשתמשו בתמונת הפרופיל שנמצאת בדף הפייסבוק של לסטר", אמר הקונספירטור.

"מי זה לסטר?", התבלבלתי.

"לסטר הולט, מגיש חדשות הלילה של NBC", הסביר הקונספירטור בקול קטיפתי. "הנה, תסתכל בעצמך. תגיד, הורביץ, אתה חושב שלסטר אישר מראש ובכתב לחברים הטובים שלך ב-mako להשתמש בתמונה שלו כאילוסטרציה לאייטם של גיל משעלי? מה אתה אומר?".

"אני אומר שכדאי שתדבר עם העורך", התחמקתי. "אני באמת חייב לסיים".

"לא כל כך מהר, הורביץ", נבח הקונספירטור. "בטח לא בשבוע שבו היה לכם רצף של פדיחות בתמונות. אולי אתה יודע להסביר לי, למשל, את הקשר בין האחים הפדופילים קורידו לצילום הבא?".

"תדבר עם העורך", עניתי בלקוניות. "הוא בטח יגיד לך שזה צירוף מקרים".

"יודע מה, הורביץ? תדבר אתה עם העורך", אמר הקונספירטור בכעס וניתק.

אורי רוזן, העורך הראשי של mako, תרצה להגיב?

"עכשיו אני מבין באיזה זוטות התעסקת במקום להגיע לישיבת mako הבוקר שהנוכחות בה הייתה חובה".

ואם כבר זוטות, זה המקום להזכיר שהטור שזה עתה סיימתם לקרוא מתפרסם באתר mako מבית "קשת", ש"קשת" מצויה בתחרות עסקית מתמשכת עם קבוצת "ידיעות אחרונות", ש"קשת" מתחרה בשעות הפנאי גם ב"רשת" ובערוץ 10, וש-mako מתחרה באתר "וואלה".

לכל כתבות המגזין

הטור של שבוע שעבר: מה הכותרת? תלוי מי המטריד

כתבו לאביב הורביץ: aviv.hurvitz@mako.co.il

רוצים לקבל את "מי נגד מי" ישירות למייל? הירשמו לניוזלטר