אהלן, שאלת פוליטיקה משרדית. אני עובד בחברת הייטק קטנה ומגובשת, שמונה כמה עשרות אנשים. העליתי בישיבה מצומצמת של המחלקה שלי רעיון ממש טוב שהתקבל מעולה. לאחר מכן, בישיבה מורחבת שכללה את ההנהלה, קולגה העלה את הרעיון שלי שזכה גם שם לתשואות. כשהחמיאו לו על הרעיון הוא לא תיקן ואמר שהוא שלי, ככה שהם מניחים שהרעיון שלו. המשרד שלנו מדגיש מאוד את המשפחתיות וחותר לעבודת צוות ואחדות, אם אבוא ואדרוש קרדיט נראה לי שזה יהיה קטנוני ומאוד לא ברוח המקום. יש דרך להבהיר שזה רעיון שלי בלי להשפיל את עצמי?
תודה

מה שמעניין בשאלה הזאת זה שהיא נשלחה על ידי גבר, למרות שלרוב מדובר בעניין שקורה לנשים. גניבת קרדיט ומחזור, כולן רגילות לזה, זה עדיין מעיק כל פעם מחדש. לא שלגברים לא גונבים קרדיט, פשוט להם אין בעיה לתבוע אותו בחזרה, ובאופן טבעי ולא מעורר אנטגוניזם. כשאישה לוקחת קרדיט על רעיון שלה, תמיד יגידו שהיא כלבה או פושרית.

אבל אתה בן (וזה בסדר!) ומגיעה לך הכרה והערכה על הרעיון שלך. לתבוע קרדיט זה עניין די מסובך - מצד אחד אין דרך אלגנטית לעשות את זה, ומצד שני אין לך ברירה, רק ככה מתקדמים. כאילו, לא רק ככה. אפשר גם להתקדם, כמו הקולגה שלך, על ידי גניבת רעיונות של אחרים. אגב, קראתי לפני כמה שנים את הביוגרפיה של סטיב ג'ובס ואחת האנקדוטות שאני זוכרת ממנה היא שג'ובס היה גנב רעיונות סדרתי. הוא נהג לרדת על עובדיו בישיבות על כך שהרעיונות שלהם טפשיים, ואז לגנוב אותם ולהציג אותם כרעיונות שלו. גם הממשק הגרפי פורץ הדרך של מחשב האפל הראשון הועתק לגמרי מחברת זירוקס, הוא לא טרח להכחיש את זה. אז יכול להיות שמבחינת הקולגה שלך הוא בדרכו להיות סטיב ג'ובס, בוא נמנע את זה ממנו.

אבל רגע לפני שנעצור בעדו, בוא נשנא קצת את מקום העבודה שלך. נכון, לפי התיאור אתה עובד במקום עם תן ביס שתלוי לך מהמכנסיים מדי יום כשאתה צועד במרץ ב-12:30 לארוחה בג'ירף בחברת כמה קולגות להם אתה אומר מילים כמו "פיתוח", אבל גם את ההיי טק מותר לשנוא. אין דבר דוחה יותר ממקומות שטוענים שהם "משפחה". הם לא. הם מקומות עבודה. השימוש בטרמינולוגית המשפחה נועד לגרום לך לתחושת מחויבות, לעבודה של שעות ארוכות ולאי נעימות בבקשת העלאה. אבל שיהיה ברור שזה חד סטרי, הם לא יהססו לדפוק אותך כשיצטרכו. הם לא המשפחה שלך, תדאג רק לעצמך.

היי-טק (צילום: By Dafna A.meron, shutterstock)
תמונה שמשדרת חברת הייטק צעירה ומגניבה|צילום: By Dafna A.meron, shutterstock

ואחת הדרכים לדאוג לעצמך היא לוודא שכולם יודעים שהרעיון שלך הוא שלך. יש כמה דרכים לעשות את זה, אף אחת מהן לא אגבית לגמרי. כלומר, הבעיה עם לתבוע קרדיט על רעיון שלך היא שזה כרוך בחשיפה עצמית, כולם עומדים לדעת שזה חשוב לך. אתה זה שרוצה להתקדם, שבטוח שהמוח שלו הוא נכס ושהרעיונות שלו הם משאב אישי ולא קבוצתי. אין הרבה דרכים לעשות את זה עם קלאס.

יש כמה דרכים לתבוע את הקרדיט על הרעיון: הראשונה, היא לפנות לקולגה ולבקש ממנו להבהיר למנהלים שמדובר ברעיון שלך, או לפנות למנהלים עם הבהרה - זה נורא דרמטי. מה שאני הייתי עושה, זה יושבת ומפתחת טיפה את הרעיון, ואז שולחת מייל כללי. שבו כתוב: "היי, לגבי הרעיון שחשבתי עליו וש-X העלה בישיבה, יש לי כמה דגשים שאני לא ממש בטוח שהובנו..."

נכון, לא הכי מעודן בעולם, אבל מבהיר שהרעיון שלך וגם מוסיף אינפורמציה חדשה ומועילה שתיקח את תשומת הלב מתביעת הקרדיט. כלומר, לא מדובר רק בענייני אגו ובעלות, אלא גם בהחזרת המושכות אליך כהוגה, מייסד ואולי אפילו המוציא לפועל של הרעיון הזה. שאין לי מושג מה הוא, אבל מקווה שתזכור אותי בהנפקה.