רגע לפני שאנחנו מתיישבות שילה רוזנברג בת ה-11 וחצי מתקשרת לאמא פאולה להגיד שהיא לא בטוחה שבגד הגוף שהוכן מראש לחוג הבלט נקי. "שלחי לי תמונה, אגיד לך אם זה מכובס או לא" היא עונה לה, וכשהתמונה מגיעה היא פוסקת "זה לא. בבית שלי אני יודעת להגיד מה כיבסתי ומה לא".
יש לך אובססיית כביסות, פאולה?
"כן, אני מכבסת הכל. תיקים, נעליים. אני איסטניסטית, אכפת לי מחיידקים ומלכלוך".
את ג׳רמופובית?
"כן, אבל זה כי יש חיידקים! במטוס אני מנקה עם מטלית את המגש של האוכל והידיות. אני משפריצה ספריי לבנדר באוויר, ואז אם יש נוסעים שמתחילים לרחרח אז אני עושה את אותה התנועה, כדי שלא ידעו שזו אני שריססתי".
ליאון זורם עם זה או מתפדח?
"הוא התרגל לזה שאני מנקה עבורו את כל איזור המחייה. הוא עכשיו באמסטרדם עם חברים ועשינו הבוקר שיחת וידיאו כשהוא התעורר, אמרתי לו, מה זה, אתה לובש את החולצה של קורט קוביין שהבאתי לך מארגנטינה, זו לא פיג׳מה. אז הוא אמר לי, פשוט הסתובבתי איתה אתמול. אמרתי לו, אה, אתה לא בבית אז אתה הולך לישון עם חולצה שלא כובסה!".
מרד.
"מצד שני הוא נורא מסודר והוא שונא את הבלאגן שלי. יש איזון".
"לפחות פעם בחודש יש תוכנית שאני בכלל לא מדברת איתו. אומרת רק את מה שאני צריכה"
פטיש הכביסות של רוזנברג חודר לכל תחומי החיים והנפש. גם בכביסה המלוכלכת של הנישואים היא מטפלת בצורה יסודית בתוכנית הבוקר שהיא מגישה עם בן זוגה, "פאולה וליאון" (א-ה, 09:00, קשת 12). מזה חמש שנים שהבאזז סביב התוכנית לא קשור בהכרח למתכונים הבריאים של פאולה או לרופאי הילדים שמדברים על תגובות לחיסונים, אלא לדינמיקה בין השניים, שהיא, איך לומר, תוססת. הדינמיקה הזו הופכת את התוכנית למדוברת מאוד ביחס לז'אנר, ואת הזוג רוזנברג לאורחים קבועים ב"ארץ נהדרת" וב"מה נסגר". דמותה של פאולה כאישה סוערת ודומיננטית לצד בן זוג המכיל מתורגמים לקריקטורה קבועה: היא האדון, הוא העבד; היא הסאדו, הוא המאזו. "פגשתי מישהו שאמר לי שהוא יושב מול התוכנית עם הקפה ומרגיש כמו בסרט מתח, לא יודע מתי זה יתפוצץ", היא צוחקת. "בעיניי זה נחמד, אנחנו לא עוטים דמות כשאנחנו על המסך".
ומה לגבי לשמור משהו לעצמכם?
"אמא שלי תמיד היתה אומרת, פאולה לא חייבים לספר בחוץ הכל. למה לא? אנרגיה של הסתרה מקשה על החיים ועדיף לשחרר את זה. אז גם אם ליאון אמר בשידור משהו שהפריע לי, אני אומרת לו בזמן אמת שלא מתאים לי מה שהוא אמר".
איך אחרי זה נכנסים למונית וחוזרים הביתה?
"יש שתי מוניות, וכל אחד נוסע להמשך חייו".
את מבינה למה אני מתכוונת.
"ליאון ואני לא מצליחים לחיות בהסתרות. כשאנשים אומרים לי לא לכבס כביסה מלוכלכת בחוץ זה נובע מתפיסת העולם שאם הם ישמרו דברים לעצמם אז יאהבו אותם יותר. זה לא הנרטיב שלי. הנה הכביסה וזהו. פעם ליאון אמר בשידור, זוכרת שהכרנו ועשינו בדיקת איידס? אמרתי לו, נראה לי שזה היה עם מישהי אחרת. כולם היו בשוק ואני לא מבינה מה הביג דיל. האמת תמיד עדיפה על הכל".
היתה תוכנית שהגשתם רגע אחרי ריב משוגע?
"ברור, לפחות פעם בחודש יש תוכנית שאני בכלל לא מדברת איתו, לא מסתכלת לו בעיניים, אומרת רק את מה שאני צריכה. חלק מזוגיות זה מריבות, זה שתיקות רועמות. אנחנו כל יום על המסך. איזה נחמד לראות שיש שתיקות רועמות ופאסיב אגרסיב אצל זוגות אחרים גם אם הם בטלוויזיה? מחקרים מראים שהדימויים המושלמים במדיה תורמים לערך עצמי נמוך אצל בני אדם. אז אנחנו סודקים את זה".
ושניכם משלמים מחיר על הדבר הזה. סופגים ביקורות.
"את מתכוונת לתדמית הביץ׳ שלי?"
בדיוק.
"קראתי מחקר מעניין שמצא שכשנשים מדברות מעל שלושים אחוז מהזמן קוראים להן שתלטניות, בזמן שלרוב הן מדברות רק 17 אחוז מהזמן. אז ישבנו מול כמה תוכניות שלנו ובדקנו. אנחנו 50-50, לפעמים אני מדברת 40 אחוז מהזמן וליאון 60. יש לי טון דיבור פסקני, אין לי מראה מצומצם, ולכן כשמישהו אומר ׳את משתלטת׳ אני ובן זוגי יודעים להגיד שעובדתית אני לא מדברת יותר זמן".
על ליאון אומרים שהוא מסורס. העלבון הזה זה לא מחלחל ליחסים?
"ליאון גבר כל כך חזק, אם הוא לא היה חזק הוא לא היה יכול להנחות איתי תוכנית, גם לא להיות בן הזוג שלי. התארחנו אצל 'אופירה וברקו' ואופירה שאלה את ליאון, איך אתה מרשה לה ללבוש את המכנסיים בבית? ואז בהמשך היא אמרה לברקו, נראה לי שהוא בכלל לובש את המכנסיים בבית".
ומה האמת?
"אני רוצה להגיד לך שאף אחד מאיתנו לא לובש את המכנסיים בבית, שנינו עם תחתונים".
אז אתם לא חוזרים הביתה ואת עולה על מכנסי עור והסטילטו ודורכת עליו?
"אם זו תהיה הפנטזיה של ליאון אני אזרום איתו. אבל זו לא האג׳נדה שלי. לליאון ולי יש דיבור על הדפיקויות שלנו בהארדקור. אנחנו מספרים אחד לשנייה מי הפנטזיות המיניות שלנו, מה הפחדים שלנו, יש לנו קשר חשוף ועירום, אז גם אם מישהו אומר שבטלוויזיה אני דומיננטית זו שכבה כל כך חיצונית שלנו שזה לא חודר".
אתם זוג ביוני? אין משברים?
"ברור שיש, אפשר שלא יהיו כשעובדים כל יום ביחד? היה משבר כשליאון הרגיש שהוא לא יכול לדבר את הפגיעות שלו. את מבינה את הדיסוננס? בבוקר אנחנו בתוכנית ואנשים אומרים שאני דומיננטית, ובדינמיקה הפרטית הרגשתי שהזעם החבוי שלו שולט על הקשר בינינו. היינו בטיפול זוגי חמש שנים והגענו למבוי סתום עד שהמטפלת אמרה לו, אם לא תפסיק לזעום ולדבר על מה שכואב לך, לא נוכל להתקדם. היום אני מראה לך הודעות שהוא כותב לי ואת לא מאמינה לרמה הרגשית. זה לא היה ככה תמיד".
אולי הגלגול הבא שלכם ביחד הוא כמטפלים זוגיים?
"לא מטפלים, אבל אנחנו עוסקים בזוגיות בפודקאסט חדש שפתחנו ובהחלט יש לנו כוונה לעשות סדנאות על זוגיות חזקה. יש חרא בכל זוגיות, השאלה מה עושים עם החרא, סוגרים אותו בתוך חדר עד שהריח חונק או מאווררים. אני כמובן בעד האופציה השנייה. להיות זוג שחמש שנים מנחה יחד תוכנית של שעה וחצי לא רב - זה לא בסדר. אני לא רוצה להסתיר כלום".
"אפשר למחוק קצת קמטוטים אבל אני לא מסכימה שיצרו את ההיקפים שלי"
הטלפון שוב מצלצל. על הקו בתה השנייה, ארבל בת ה-10, גם היא בדרך לבלט ולא מוצאת את הגרביונים. פאולה מרגיעה ("זו רק חזרה גנרלית ממוש, נחפש אותו יחד כשאחזור") ומוכיחה שגם בהורות, זירה רבת רבדים ורוויית רגשות אשמה, היא מצליחה להישאר מיסיז קול. "מלא שנים ניסיתי להיות אמא כאילו אני לא עובדת, ולעבוד כאילו אני לא אמא. בכל חזית ניסיתי להיות מאה אחוז, וזה מלווה בהרבה קושי כי אני רוצה להיות האמא שתמיד מתנדבת ללוות בטיול השנתי ולהכין את העוגה, ולעבוד כאילו זה לא מגביל אותי שאני אמא. ואז קראתי ספר שמדבר על זה שלנשים לא יכול להיות הכל, שהמשפט ׳את יכולה הכל׳ הוא שקר, כי כשאת מתעלמת מהמחיר שאת משלמת את פוגעת בעצמך".
ולאן ניתבת את רגשות האשמה?
"כל רגשי האשמה והבושה שיש לי מנותבים לפסיכולוג שלי ולתוכנית. אני קוראת לזה ׳חשיפותרפיה׳. כשיש משהו שאני נבוכה ממנו וחושפת אותו בתוכנית, אני מקבלת פידבקים מצופים שמרגישים כמוני ואני מבינה שזה מאבק של הרבה אנשים. יש בזה משהו שגם אם הוא לא פותר את התחושה, הוא מנרמל אותה וזה מסלק חלק גדול מהרעשים".
מאז שהפכה לאשת תקשורת, רוזנברג הוכיחה פעם אחר פעם שהיא יודעת לנצל המעמד המסך לא רק כדי למלא את הקליניקה לרפואה טבעית בלקוחות ואת היומן בהרצאות, אלא כדי להביע דעות ולחשוף את הסדקים. גם לפני המי-טו לא היתה לה בעיה להתבטא בנושא הטרדות מיניות ("היה מפקד שהיה אומר לי לשבת לו על הברכיים, ואחרי שאמרו לי שאין טעם להתלונן כי יעבירו אותי בסיס, אמרתי לו שעוד מילה אחת שלו ואני מעבירה הכל לגלי צה”ל", סיפרה בעבר), בפייסבוק היא מפרסמת צילומים של טוקבקים המתייחסים לגופה ומדברת בחופשיות על הטיפול הפסיכולוגי שלה והטיפול הזוגי עם בן זוגה.
יכול להיות שעשית קריירה מיכולת החשיפה שלך?
"כן. כשאומרים לי ׳איזה מדהים שאת כזו אמיתית׳ אני אומרת אוקיי, מה זה אומר? מה אחרות עושות?"
בואי נגיד שאחרות לא מספרות בראיונות שהן סבלו שנים מקנדידה. נשות תקשורת לא בדיוק ששות לדבר על הפטריה שלהן.
"אחרי שדיברתי על זה בתקשורת מאות נשים כתבו לי. את יודעת איזו תחושת משמעות ושליחות זו? מלחיץ אותי להראות תדמית מושלמת. מגיל קטן אבא שלי אמר לי שאף אחד לא מושלם והוא גרם לי לחשוד באנשים שמציגים שלמות. כשהייתי בקורס קצינות הוא אמר לי, אל תהיי מצטיינת כי מצטיינים משלמים מחיר אישי נורא גבוה. זה גרם לי להסתכל על המצטיינות ולהבין את הדפקט בזה, זה גרם לי לחשיבה ביקורתית, לשאול מה המחיר שמשלמות הנשים המושלמות האלה שאנחנו רואות במדיה. הרי אנחנו לא עוצרות לשאול מה המחיר שקים קרדשיאן משלמת על החיים שלה, וזה מחיר שאני לא מעוניינת לשלם".
תסבירי.
"אני בת 42 וחצי. אני יכולה לוותר על כל מני דברים כדי להיות יותר חטובה. ללכת קבוע לקוסמטיקאית ולהיות עם פחות קמטים, ללכת כל יום שעה לחדר כושר. אבל אז אני אצטרך לוותר על דברים אחרים שהיום אני לא מוכנה לוותר עליהם. אני שואלת את עצמי מה המחיר שאני אסכים אשלם כדי לראות את עצמי יותר רזה על המסך? האם אני מוכנה לוותר על לימודים ועל סדנת כתיבה כדי להקדיש יותר זמן למכון? לא. אני עושה חצי שעה של הליכה ביום, דיקור פנים קוסמטי, לפני חצי שנה הלכתי פעם ראשונה לקוסמטיקאית. בחיים לא הלכתי להוריד שיערות במקום מקצועי. אם לא הייתי בטלוויזיה הייתי כנראה אישה לא מטופחת בצורה קיצונית".
היית מסתובבת עם שפם?
"אני בחורה אסתטית אבל אני לא מוכנה להיות עבד של הדברים האלה. זה שיש לי צלוליטיס זה דבר שנראה לי טבעי, אני לא אשקיע אלפי שקלים ועשרים אלף שעות בשביל להעלים את זה".
לא הסכמת גם לשנות את הגוף שלך בצילומים לכתבה הזאת.
"כשאני מצטלמת יש לי הסכם עם עצמי, אפשר לסדר קצת קפלים בבגדים, אפילו למחוק קצת קמטוטים אם זה משהו שהתאורה היתה עושה או לסדר שוונץ של חולצה שלא שמנו לב אליו. אבל אני לא מסכימה שיצרו את ההיקפים שלי, זה מרגיש לי לא נכון, קודם כל עבורי ואחר כך עבור הקהילה שלי. המשמעות של להצר את עצמי היא שאני לא מספיק טובה ברוחב שלי. ואני ממש אוהבת למשל את הקפל במותן, לא הייתי רוצה שיעלימו לי אותו. דבר שני, אם אני מדברת על דימוי גוף חיובי ומהצד השני מצרה ההיקפים באופן מלאכותי, זה שקר. אני לא אוהבת לשקר. יש לי ילדות. אני מרגישה מחויבת לתמוך בבניית הביטחון העצמי שלהן. הדבר הכי טוב שאני יכולה לעשות עבורן הוא לאהוב באמת את הגוף שלי כמו שהוא. זה מחלחל הרבה יותר ממילים והטפות".
זו בקשה יוצאת דופן. איך צלמים מגיבים לזה?
"אני אספר לך אנקדוטה. לפני שלוש שנים הצטלמתי לכתבה יחד עם עוד נשים מפורסמות אצל צלם מאוד נחשב. כשאמרתי לו, כמו שאני תמיד אומרת לכל צלם בתחילת הסשן, שאני לא מסכימה להצרת היקפים, הוא נתן בי מבט מתפלא ואמר, אבל יש מאיפה ברוך השם והסתכל על התחת שלי. אז אמרתי לו שיש לי תחת מהמם ואני רוצה אותו במלוא הדרו בתמונה. הוא עשה פרצוף לא מרוצה, והאישה המפורסמת והרזה מאוד שחיכתה אחריי אמרה, יאללה, אל תתעקש, כל מה שהיא לא מסכימה שתצר אצלה, תצר עוד אצלי. מבחינתי אין דבר כזה רזה מדי".
איך את מצליחה לשמור על העקרונות האלה בעולם שמקדש יופי ונעורים?
"אני לא צריכה להיראות כמו דוגמנית כדי להיות בטלוויזיה. אני בעד נראות מטופחת אבל בין זה לבין סגידה לרזון ולטשטוש כל דפקט - התבלבלנו. האם בגיל 50 את צריכה להראות בת 20? לפני שלוש שנים פיטרתי את כל המלבישים כי רציתי להתלבש כמו שבא לי, לא רציתי לרצות אף אחד. היו לי מלבישים מקסימים, אבל המחיר היה לבוא חצי שעה לפני זה בבוקר ולהתחיל למדוד דברים, במקום זה אני מתלבשת בבית ומספיקה לראות את הבנות שלי כשהן מתעוררות".
את ממש מיישמת הלכה למעשה את התאוריה של הסופרת הפמיניסטית נעמי וולף שכתבה את ׳מיתוס היופי׳.
"בדיוק. נעמי וולף אומרת שזו המשמרת השלישית של נשים. יש לך את משמרת המשפחה, את משמרת העבודה ומשמרת שקופה, שהיא ההתעסקות במראה, ביופי, התעסקות שגובה הרבה מאוד זמן וכסף מנשים. אני לא שיפוטית כלפי נשים שרוצות להיות כאלה, שכל אחת תעשה מה שנראה לה. אבל יש צביעות של עולם התקשורת, שאומר ׳אנחנו מכילים את כולם, אבל מי שמייצגות אותנו על המסך יהיו רק נשים מושלמות ורזות׳. באיזשהו שלב העיסוק במראה עבר את הגבול. אני מקבלת תגובות של ׳את לא מספיק רזה כדי להיות על המסך׳. פעם מישהו כתב לי בפומבי בפייסבוק ׳פאולה, אני מצטער, את שמנה מדי׳".
וענית?
"בוודאי. כתבתי לו ׳ראשית, אני שמחה שאתה צופה בתוכנית, שנית, כשאתה מביע דעה על גוף של בן אדם אתה צריך לבדוק איתו אם הוא מעוניין בביקורת שלך, ודבר אחרון, כשאתה כותב הערות כאלה לנשים אתה לא יודע מי מהן נמצאות במאבק פנימי כזה שההערה שלך תדחוף אותן מהצוק אל עבר הפרעת אכילה׳. הוא כתב לי בחזרה ׳לא חשבתי על זה, לא אעיר יותר לשום אישה על המראה שלה׳".
יפה. חינכת.
"אני לא באה לחנך את העולם, לא אהפוך להיות מובילת מאבק כי גם להובלת מאבק יש מחיר. אבל בטריטוריה הפרטית שלי אני מרגישה צורך להסביר לו מה זה עושה".
את לא נעלבת מההערות האלה?
"אני נעלבת בנקודות רגישות. הכי חשוב לי שיחשבו עלי שאני חכמה ומעניינת, לא שאני לא מספיק רזה".
אז את באחוזון הבודד של נשים שהערות על מראה חיצוני לא פוגעות בהן?
"אל תגזימי. זה מבאס, אבל לא אחשוב שאני נראית פחות טוב כי אדם כתב לי דבר כזה. הוא חושב שאני לא נראית טוב, ויש גברים שאני הפנטזיה שלהם. אני לא נסחפת אחרי תגובות שמהללות אותי כמו שאני לא נסחפת אחרי תגובות שמורידות אותי. אני עובדת הרבה שנים כדי שהבסיס של הערך העצמי שלי לא יהיה תלוי לא בהילולה ולא בקללות".
יש לך ביטחון עצמי מרשים.
"לפחות חצי מהביטחון העצמי שלי נובע מהפידבקים שאני מקבלת מליאון. בעיניי זה מספיק פמיניסטי להגיד שהביטחון שלי נובע גם מהגבר שלי ומאיך שהוא מסתכל עלי. הוא רק מחמיא לי על כמה אני סקסית וכמה הגוף שלי מהמם, כשהייתי צעירה והייתי יושבת עם גבר בלי בגדים הייתי מסתירה את מה שחשבתי שצריך להסתיר, היו גברים שהייתי צריכה להיות בטוחה עם עצמי למרות צורת המבט שלהם עלי, עם ליאון זה בדיוק ההפך".
עם ליאון גיליתי שאפשר להיות גם רוקר וגם אובססיבי לטבליות של המדיח
היומן של רוזנברג עמוס. אנחנו קובעות את הראיון יומיים אחרי שנחתה מ-16 יום בארץ מולדתה, ארגנטינה (משם עלתה כשהיתה בת שש), ביקור שכלל 16 הרצאות בקהילה היהודית ברחבי המדינה מטעם המחלקה לעידוד עליה של ההסתדרות הציונית העולמית. תוסיפו לזה את העובדה שבארץ היא מעבירה 4-5 הרצאות בשבוע, וקיבלתם את האריאנה גראנדה של אורח החיים הבריא.
בין לבין היא הספיקה החודש גם לגלם את אשתו של אסי ישראלוף בסדרה החדשה של שלישיית מה קשור, "מצולמים" (ימי ג'-ד', 20:15, ב-3HOT וב-NEXT TV), טייק אוף קומי על "מחוברים" שעוסק בצורך הנרקסיסטי של אנשים עם מצלמה לתעד גם את הרגעים הפחות יפים של הסובבים אותם במטרה "לעבור תהליך"; ולהשיק עם ליאון פודקאסט העונה לשם "יחסינו לאן". אחרי הראיון הזה היא עוד ממהרת לחתן את אחייניתו של הנשיא ראובן ריבלין עם בחירת ליבה. האישה שהתחילה כנטורופטית וכאשתו של מגיש טלוויזיה היא היום אימפריה בהתהוות. המתכון: הרבה עבודה עצמית, וגם כאפה בגיל 27, אז החליטה להתפטר מעבודתה כעורכת דין ולפרק מערכת נישואין בת שלוש שנים. "בעלי הקודם הוא אחד האנשים המדהימים" היא אומרת. "היה לי מאוד קשה לעזוב".
אז למה פירקת את החבילה?
"בתיכון היתה לי מערכת יחסים טראומתית שהשפיעה עלי מאוד. זו היתה אהבת נעורים, הייתי כרוכה אחריו והוא היה לא יציב נפשית ולימים אושפז. הייתי ילדה מבולבלת וזה גרם לי לחשוב שכל פעם שאני מגיעה לחיבור נפשי אמיתי, מישהו משתגע. אחר כך היו לי מערכות יחסים ארוכות וסוערות, וכל המסעות האלה הובילו אותי לחפש זוגיות יציבה, להגיד ׳החבר הבא שלי לא ינגן בגיטרה, לא יהיו לו חולצות של להקות׳. אז התחתנתי עם גבר מסודר, מכופתר, שלובש חולצות מעומלנות של ראלף לורן. אמרתי לעצמי ׳פאולה, הריח של הגיהוץ זה מה שהיה חסר לך בחיים׳. הייתי באופוריה מהריח הזה, מהנעליים שהוא צחצח לעצמו. אבל זה לא היה הגרעין האמיתי של מי שאני, לא היה לנו דיבור רגשי. הצלחתי בהתחלה לוותר על זה בגלל סיפור שסיפרתי לעצמי על זה שיותר חשוב להיות באדיז, יותר חשובה יציבות. הרבה זמן פחדתי להגיד שאני לא יכולה לוותר על זה שבן הזוג שלי יהיה החבר הכי טוב שלי. ארבעה חודשים אחרי הפרידה הכרתי את ליאון".
לליאון יש גיטרה וחולצות של להקות!
"אבל עם ליאון גיליתי שאפשר להיות גם רוקר וגם מסודר ואובססיבי לטבליות של המדיח. אני צריכה קצת סערות, אבל עם אלמנטים של חוף מבטחים".
כל העשייה בשנה האחרונה היא עניין מתוכנן, חלק מאסטרטגיה?
"שום דבר לא מתוכנן אצלי, הדבר היחיד שאני כן עובדת עליו זה להיות נאמנה לעצמי וכל פעם לגלות מה זה אומר. זה המסע שאני משקיעה בו מגיל 27, מאז כל דבר שאני עושה אני בודקת אם הוא מספק ומרגש אותי או רק נותן לי סטטוס וכבוד. ביום ההולדת האחרון, כשכיביתי את הנרות, אמרתי שהשנה אני רוצה ריגושים מחוץ לאלה שאני רגילה להם, רציתי להגיד כן להרפתקאות, ומכיוון שאני וליאון החלטנו בינינו שכרגע ההרפתקאות הן לא בתחום של פתיחת זוגיות, אז אני מחפשת הרפתקאות מתחומים אחרים".
אז הרפתקאה בסדרה במקום הרפתקאה מינית.
"בדיוק, וגם זה היה לא מתוכנן. כשהמלהקת של 'מצולמים' התקשרה ואמרה שציון ברוך אמר שאני צריכה לשחק את אשתו של אסי בסדרה, אמרתי תודה אבל זו לא אני. אחרי שהיא התקשרה שוב, פגשתי אותם בחזרות למופע חנוכה, נכנסתי לחדר ההלבשה שלהם וציון אמר לי ׳איזה שיחוק הליהוק שלך׳, אמרתי לו ׳מה שיחוק, לא ראית אותי בחיים משחקת׳ והוא אמר לי ׳אל תבלבלי לי במוח׳. הלכנו לחדר של מרינה מקסימיליאן, היא שיחקה עם הבת שלה שם בבצק, ביקשו ממנה לצאת כדי שאעשה עם אסי אודישן מצולם".
נשמע כיף.
"מה כיף, הרגשתי מטומטמת. יצאתי משם ורעדתי מהפאדיחה. טסנו באותו לילה עם המשפחה לקראקוב, אמרתי לליאון, הלוואי שנגיע מהר לשדה התעופה כדי שאדחיק את הדבר הזה. באותו יום התקשרו להגיד שהתקבלתי, הגעתי לצילומים כמה שעות אחרי שנחתנו בארץ וקצת התאהבתי באסי ביומיים של הצילומים".
שיתפת את בעלך?
"ברור, חזרתי הביתה ואמרתי לליאון, קח בחשבון שאני מאוהבת באסי. הוא כל כך מוכשר שהוא גרם למישהי כמוני, עם קריירת משחק שאפשר לכתוב על שקית סוכרזית, להרגיש בנוח. הוא מתרכז במה שטוב, לא הכרתי את הכריזמה שלו וזו היתה חוויה יוצאת דופן. זו היתה חוויה חוץ גופית".
ולא היית רוצה שהגבר שלך יגיד לך ׳נשמה, אל תספרי לי דברים כאלה׳? שיהיה קצת גבר מערות?
"אני רואה נשים שנמצאות בזוגיות עם הגבר־גבר הזה, הבחור שאומר ׳אני אהיה המפרנס המרכזי, אני אתקן את הדברים בבית׳, ולי אין את הנרטיב הקלאסי של הגבר הזה, כשמשהו מתקלקל בבית שנינו חסרי אונים באותה מידה. אנחנו לא האביר והעלמה במצוקה, אנחנו גם לא המנהל הגדול והעובדת הבכירה. שנינו עובדים בכירים ואין מישהו אחד שיותר משיט את הספינה. יש רגעים שאני אומרת לו ׳בא לי שתוביל קצת׳, אבל אני בעצם מבינה שאני אומרת לו ׳בא לי שתהיה המודל של הגבר הזה שאומר בואי מותק אני אסתדר לך את העניינים׳, כשהוא לא. וזו הסיבה שאני כל כך אוהבת אותו, גם אני רוצה לחתור".
צילום: שי פרנקו | סטיילינג: הילה ג'רבי | איפור: רותי עדי במוצרי SHISEIDO | שיער: קובי קלדרון | בגדים (לפי לוקים): לוק 1: חולצה שחורה- מארק קיין, תחתון- ג׳ק קובה, תכשיטים- פנדורה | לוק 2: בגד ים- גוטקס, נעליים- זארה , תכשיטים- פדאני | לוק 3: בגד ים לבן- טורקיז לגוטקס, תכשיטים- פדאני, כובע- אייץ אנד אם | לוק 4: בגד ים- גוטקס, תכשיטים- פדאני | לוק 5 : בגד ים- רתמה, ג׳קט ג'ינס- אוסף אישי, תכשיטים- פדאני | לוק 5: נעליים- זארה, תכשיטים- פדאני