גם הבוקר, יש להניח, הקיץ דונלד טראמפ מחלומות טרופים אל המציאות החדשה של חייו, שבה הוא אינו נשיא ארצות הברית. הוא התמתח במיטה רחבת הידיים שכולה שלו - הרי גם בבית הלבן הקפידו הוא ומלאניה ללון בחדרים נפרדים - עטה על עצמו חלוק משי מהודר והביט מבעד לחלון אל השמיים התכולים. ברגעים הראשונים ינסה להיזכר אם התמונה בראשו של בניין "טראמפ פלאזה" בן ה-39 קומות באטלנטיק סיטי קורס אל תוך עצמו בתוך שניות היא שארית של חלום בלהות, וככל שהתמונה תתבהר יבין שלא מדובר בחלום, אלא במציאות. זה אכן הקזינו הראשון שלו, שנבנה ב-1984 בעיר ההימורים חסרת הקסם, שנהרס ביום רביעי השבוע לעיני אלפים שהגיעו במיוחד לצפות באירוע שאותו כינתה עיתונאית אחת "הגירושים של אטלנטיק סיטי מדונלד טראמפ" ושייחקק במוחם של רבים אחרים כהמחשה המושלמת לסוף עידן טראמפ בארה"ב.
אטלנטיק סיטי אפרורית, אבל במאר א לאגו, אחוזת הפאר העצומה שבבעלותו של טראמפ בפאלם ביץ', פלורידה, זהו עוד יום שמשי. נחמות קטנות: הטמפרטורה היא 24 מעלות ואין ענן באופק. אם עדיין היה בבית הלבן בוושינגטון הבירה, מזג האוויר היה קר וסוער, שלוש מעלות וגשם. תאכל תחת, ביידן.
The moment the Trump Plaza fell: pic.twitter.com/cqXV7qFMP5
את מלאניה, שמתגוררת באחד מתוך 128 חדרים בסך הכל באחוזה, יפגוש הנשיא לשעבר, אולי, בארוחת בוקר בפטיו. בייקון וביצים יוגשו לו על ידי אחד מאנשי משק הבית שנדרשים, לפי השמועות, לכנותו "קינג". לאחר מכן הוא ייצא אל עבר מגרשי הגולף. גם את ארוחת הצהריים והערב יסעד במאר א לאגו. עד כה הוא לא נצפה באחת ממסעדות היוקרה שבאזור או בחנויות המעצבים. גם לא ראו אותו מטייל יחף, נעליו בידו ומכנסיו מקופלים, על החול החמים של האוקיינוס האטלנטי שמשתרע אל מול המתחם שבבעלותו.
מלאניה ככל הנראה תמשיך, כמדי בוקר, לספא העצום של מועדון החברים באחוזה ומשם בחזרה לארוחות או לחדרה. זו גם הייתה השגרה שלה בתור הגברת הראשונה, כך סיפר מקור מעט מרושע ל-CNN, כך שהחיים נמשכים כסדרם. הגיחות היחידות שלה אל מחוץ לאחוזה הן לצורך סיורים בבתי הספר הפרטיים שהיא מחפשת באזור עבור בנם בן ה-15, ברון.
"המקום הכי שקט ונוראי שביקרתי בו"
למרות התיאור המנומנם, זו אינה נחיתה רכה על כרית הנוצות שהיא פנסיה נשיאותית, יותר כמו התרסקות. תושבי פאלם ביץ' לא התלהבו במיוחד מהחלטתו של הנשיא לשעבר להשתקע במאר א לאגו, ואת פני הזוג טראמפ קידמו מטוסים קלים נושאי שתי כרזות ענק: "טראמפ יא לוזר פתטי" ו-"טראמפ הנשיא הגרוע ביותר אי פעם".
— Daniel Uhlfelder (@DWUhlfelderLaw) January 25, 2021
את מאר א לאגו רכש טראמפ ב-1985 והיא האחוזה השנייה בגודלה בפלורידה (הראשונה, אם כי הדעות חלוקות בנושא, היא אחוזה בשם "ורסאי" ששייכת למיליארדר דיויד סיגל ותועדה בדוקומנטרי המשגע "מלכת ורסאי"). טראמפ הפך את מאר א לאגו למועדון חברים סגור ויקר שכולל דמי הרשמה של 200 אלף דולר, ושמר אגף אחד לעצמו. בימי כהונתו הוא כינה את מאר א לאגו "בית החורף של הבית הלבן". עכשיו זה פשוט הבית.
מאז ההפסד של טראמפ, חברי מועדון רבים החליטו לעזוב. עד עכשיו זה היה בין העסקים היחידים של טראמפ שנשארו רווחיים בשנת הקורונה אבל ללא הפיתוי של הקרבה לכוח, המיליונרים המפוקפקים של העולם כבר לא רואים סיבה לשלם את דמי החבר המופרזים. הקומיקאי ג'ימי קימל שהתארח פעם במקום אמר כי הוא מגוחך, שכולם בו "בני מאה", שהוא נפוח באופן קומי ומלא בתמונות של טראמפ. "זה היה המקום הכי שקט ונוראי שביקרתי בו, ועכשיו הוא חי במקום הנוראי הזה", סיפר.
"החדשות הטובות הן שהוא כבר לא בבית הלבן. החדשות הרעות הן שעכשיו הוא בחצר האחורית שלנו" אמרה טרי ריזו, יושבת ראש המפלגה הדמוקרטית בפאלם ביץ'
לא רק חברי המועדון נוטשים, גם התושבים שחיים בסמוך לאחוזה לא מאוד מרוצים. מכתבים נשלחו לעיריית פאלם ביץ' ולשירות החשאי האמריקאי בדרישה לא לאפשר לטראמפ להתגורר במאר א לאגו. לטענתם הוא חתם על הסכם בשנות ה-90 המוקדמות, כשהפך את האחוזה למועדון חברים, שלפיו אסור לו להשתמש בה למגורים. המכתב נוסח על ידי עורך דין וכולל משפטים עוקצניים כמו "בשביל להימנע מסיטואציה מביכה עבור כולנו" ו"בפאלם ביץ' יש הרבה אחוזות יפות למכירה או השכרה שיתאימו לצרכיו". מטעם טראמפ נטען כי אין שום חוזה או הסכם שמונע ממנו להתגורר במאר אה לאגו.
"החדשות הטובות הן שהוא כבר לא בבית הלבן. החדשות הרעות הן שעכשיו הוא בחצר האחורית שלנו" אמרה טרי ריזו, יושבת ראש המפלגה הדמוקרטית בפאלם ביץ'. טרבור נואה מ"הדיילי שואו" התבדח בנושא: "וואו, זאת מכה מתחת לחגורה, אתם יודעים כמה זה מרסק שאפילו פלורידה לא מעוניינת בך כאזרח? 'אוקיי, אנחנו ניקח את הבחור ההוא שמתאגרף עם תנינים, אבל טראמפ? זה כבר יותר מדי'".
בינתיים עושה רושם שההתנגדות מסביב לא מרשימה את טראמפ יותר מדי. בימים כתיקונם היינו זוכים לסדרת ציוצים שמכפישים את כל הנוגעים בדבר, אבל חסימת חשבון הטוויטר שלו לא מאפשרת לו להתבטא בתפוצה רחבה, מה שהוביל לתקופה הכי ממלכתית ומרוסנת שלו עד כה. מותו של שדרן הרדיו הוולגרי ראש לימבו באמצע השבוע היה האירוע הראשון שגרם לטראמפ להתראיין לתקשורת, וכמובן שאלה היו כלי התקשורת שעדיין נאמנים לו. בראיון לרשת ניוזמקס הוא הבטיח שלא יחזור לטוויטר לעולם (לא שזה תלוי בו), הוסיף שטוויטר "נהייתה משמעממת ומיליונים עוזבים אותה" והודה שהוא שוקל להקים רשת חברתית שתישא את שמו כדי להגיע למיליוני רפובליקנים שמחכים להגיגיו.
מההסתערות על הקפיטול להסתערות על פלורידה
טראמפ נרשם כאזרח פלורידה כבר לפני כשנה ומסתמן שהוא לא יהיה הטראמפ היחידי שעובר למדינה. גם איוונקה טראמפ ובעלה ג'ארד קושנר מחפשים בית באזור, וגם דונלד טראמפ ג'וניור ובת הזוג שלו. אחיו של קושנר ובת זוגו, הדוגמנית קרלי קלוס, מתעתדים גם הם לעבור לסביבה ולפי השמועות, גם בתו מנישואיו השניים, טיפאני טראמפ ואולי אפילו אמה, מרלה מייפלס. ההסתערות על הקפיטול הוחלפה בהסתערות על פלורידה.
מקורבים מספרים שמי שלא מתלהבת מהרילוקיישן היא, כצפוי, מלאניה. היא בכלל הייתה רוצה לחזור לניו יורק, אבל זה כבר לא על הפרק. כלומר, גם אם האווירה לא מאוד מזמינה בפלורידה, היא עדיין עדיפה על פני השנאה היוקדת לבעלה בניו יורק. טראמפ אמנם גדל בניו יורק ואפילו היה בשלב מסוים (שלב מסוים = "שכחו אותי בבית 2 " וימי "סקס והעיר הגדולה") סוג של סמל ניו יורקי, אבל 73% מתושבי ניו יורק הצביעו נגדו, במנהטן אפילו יותר. מבחינת ניו יורקרים שהם, כידוע, היצור הכי מתנשא בטבע, טראמפ מעולם לא היה ניו יורקר אמיתי, אלא מה שאדם מבחוץ יחשוב על אנשים מניו יורק – אדם לא מנומס עם דעות מעצבנות על דברים. לתחושתם הוא מעולם לא התאים תרבותית לעיר וגם מבחינה עסקית לא כיבדו אותו, למעשה חששו לעשות איתו עסקים כי הדיבור עליו היה שהוא לא עומד בחוזים. גם ב-2016 ניו יורק הצביעה נגדו. הקלף החזק שלו היה נגד מהגרים, וניו יורק היא עיר שמלאה במהגרים ובילדיהם ובנכדיהם.
נחזור למלאניה, שתמיד נראתה די מסויגת לגבי, ובכן, החיים. לא ברור איך חגגו השניים את יום נישואיהם ה-16 שחל השבוע, וגם לא ממש ברור אם הם יחגגו יחד את יום הנישואים הבא. מדורי הרכילות עוצרים את נשימתם בהמתנה דרוכה להודעה על הגירושים של הנשיא לשעבר בן ה-74 והרעיה הראשונה לשעבר (והשלישית של טראמפ), מלאניה בת ה-50. כשטראמפ נבחר לנשיאות, מלאניה פרצה בבכי וסיפרה כי מעולם לא חשבה שזה באמת יקרה. היא נשארה בניו יורק חמישה חודשים לפני שעברה לבית הלבן, באופן רשמי כדי שברון יסיים את לימודיו, אבל לפי השמועות פשוט כי נורא לא רצתה לעזוב את העיר. אווירת הקרינג' ביחסיהם הזוגיים באה לידי ביטוי בכל פעם שבה טראמפ ניסה לתת לה יד באירועים פומביים והיא סירבה, והשמועות על יחסים מעורערים, חדרים נפרדים ונישואי עסקה נטולי אושר נפוצו לכל עבר כבר לפני שנים.
מאז שטראמפ הפסיד בבחירות, מדורי הרכילות טוענים שמלאניה סופרת את הדקות עד שתוכל לסיים את הנישואים האלו, שהיא מעוניינת בכך כבר שנים רבות אך חששה שאם תעשה זאת בזמן כהונתו הוא ימצא דרכים "להעניש אותה". נטען כי היא מנסה להגיע להסכם לפיו ברון, בנם המשותף, יקבל חלק שווה בירושה. כמו אשתו הקודמת, מרלה מייפלס, גם היא כנראה חתומה על הסכם שמונע ממנה לכתוב ביוגרפיה או להזכיר אותו בתקשורת, כך שככל הנראה לא נזכה למטח רפש מכיוונה, לפחות אם תרצה לקבל את ערכה המשוער בהסכם, 50 מיליון דולר ומשמורת על ברון.
במגזינים השונים נטען כי מלאניה מדוכדכת מקבלת הפנים החמה שקיבלה הגברת הראשונה החדשה ג'יל ביידן מהעיתונות ומצוות הבית הלבן. בעוד מלאניה עצמה קיבלה פרצופים חמוצים תקופה ארוכה, ג'יל כבר הספיקה להתאקלם ולנחות ברכות, ואף לככב יחד עם בעלה על שער מגזין People. מלאניה ספגה לאורך השנים לעג על בחירותיה האופנתיות (לא על טעמה האופנתי, אלא על חוסר ההלימה בין מותגי היוקרה שלבשה לבין מצבם של מרבית האמריקאים השרויים במשבר), על תחומי העניין שלה, ובאופן סמוי וגזעני גם על מבטאה הסלובני ועל כך שבעברה הייתה דוגמנית הלבשה תחתונה.
>>רוצים עוד? הירשמו לניוזלטרים של קבוצת mako<<
מי שלא בז לה בחר ברגש הגרוע יותר - רחמים - ומצא סימנים לכך שיש להצילה מבין טלפיו של טראמפ. בכל הסקרים היא נבחרה לגברת הראשונה הכי פחות אהובה אי פעם. כשחושבים על זה, היא כל כך לא השתלבה וכל כך רצתה לעוף משם שלא נתפלא אם היא הצביעה לביידן. לא מפתיע לגלות שתכניותיה הן לצאת מאור הזרקורים ולהמשיך לקדם מאחורי הקלעים את התכנית שלה למניעת בריונות ברשת, שזכתה גם היא ללא מעט לעג כי פועלו המרכזי של בעלה היה בריונות ברשת.
ספרייה נשיאותית? כנראה לא בקלפים שלו
בינתיים - חוץ מהראיונות שנתן בנושא לכתו מן העולם של חברו הטוב ראש לימבו - טראמפ דומם, אבל נטען כי הוא מתעתד לחזור לחיים הציבוריים בחודש מרץ, לאחר כמה שבועות חופש, עדיין לא בדיוק ברור באיזה אופן. כידוע, הוא זוכה השבוע במשפט ההדחה, כך שתיאורטית, הוא יכול לרוץ שוב לנשיאות. הליך ההדחה הזה, בעקבות ההסתערות על הקפיטול ובאשמת הסתה להתקוממות, הוא השני שבו טראמפ זוכה. הראשון היה בפרשת טראמפ-אוקראינה (שבה הואשם כי ניסה לשדל את אוקראינה ומדינות זרות נוספות לחקור את ביידן, ולפגוע בחקירה בקשר למעורבות הרוסית בבחירות שבהן זכה). אם היה מורשע, היה נמנע ממנו לכהן שוב במשרה ציבורית. מאחר שזוכה בשתיהן, לא מן הנמנע שינסה להתמודד שוב על הנשיאות ב-2024.
נהוג שנשיאים לשעבר מעבירים את זמנם בלנאום תמורת המוני דולרים וכתיבת ממוארים רווחיים, אבל נשמע שטראמפ מתכנן להישאר פעיל יותר. מלבד האפשרות לריצה מחודשת, ענני הספקולציות שמקיפים את תכניותיו העתידיות כוללים גם הקמת ערוץ טלוויזיה ורשת חברתית.
מסורת נשיאותית מקובלת נוספת היא הספרייה הנשיאותית. כל נשיא שמסיים את תפקידו מקים ספרייה נשיאותית שמוקדשת לזמנו בבית הלבן, כולל תיעוד של מסמכים, רשומות, חוקים וכדומה. הם אחראים על תוכנה, וכך מתאפשר להם לחצוב את עצמם באופן מחמיא בהיסטוריה האמריקאית ולהזכיר לכולנו שלפני שהם פוליטיקאים חדורי מטרה, הם קודם כל חבורה של נרקיסיסטים. לכל נשיא אמריקאי מאז הובר יש ספרייה נשיאותית, אבל לא בטוח שלטראמפ תהיה כזו. יש שמועות על כך שהוא מתכנן להקים אחת בפלורידה, ומנסה לגייס שני מיליארד דולר לטובת הפרויקט מתרומות של תומכיו. מדובר בפרויקט מסובך ונטול מימון ממשלתי, רוב הנשיאים עוסקים בו שנים לפני סוף כהונתם, וככל הנראה זה יהיה מסובך אפילו יותר עבור נשיא לשעבר שבאמתחתו שני משפטי הדחה ואפס עניין במילה הכתובה. לטענת מקורבים, הסיכוי כי יגייס את הכסף לספרייה קטן מאוד.
לפשוט רגל פעם אחת זה מצער, פעמיים זה חסר אחריות, שש פעמים, לפי דונלנד טראמפ, זאת גאונות. טראמפ מכנה את עצמו "מלך החובות", הוא גאה בכך שניצל את חוקי פשיטת הרגל כדי לחמוק מהגבלות עסקיות
מצבו של טראמפ שונה מזה של נשיאי עבר אמריקאיים אחרים גם בגזרה הכלכלית. כלומר, כולם עשירים נורא וגם טראמפ, הלא הוא מיליארדר ואיש עסקים ממולח, אבל עוד ועוד סדקים מתגלים בתדמית המרופדת שמכרו לנו לאורך השנים. בקצרה: באייטיז טראמפ היה יזם נדל"ן שהימר על עליית אטלנטיק סיטי כעיר הימורים אחרי שניו ג'רזי הוציאה אותם מהחוק, אבל שלושת בתי הקזינו שרכש צברו חובות שלא יכלו לשלם, וטראמפ נכנס לסדרה של שש פשיטות רגל בין השנים 1991-2009.
לפשוט רגל פעם אחת זה מצער, פעמיים זה חסר אחריות, שש פעמים, לפי דונלד טראמפ, זאת גאונות. טראמפ מכנה את עצמו "מלך החובות". הוא גאה בפשיטות הרגל שלו ומתפאר בכך שניצל את חוקי פשיטת הרגל כדי לחמוק מהגבלות עסקיות. פעם אחר פעם, מי ששילמו על כישלונותיו הם משקיעים, עובדי מלונות, עובדי קזינו וכל אדם מלבדו. טראמפ מעולם לא הכריז על פשיטת רגל אישית, רק פשיטות רגל עסקיות, ולכן יכול היה להגן על נכסיו שלו ולהמשיך הלאה אל ההרפתקה העסקית הבאה (הכניסו כאן כל מטאפורה שתרצו לגבי העסק שהוא ארה"ב).
מאסר ללא אפשרות חנינה או עוד כהונה, הכל אפשרי
הקורונה הכתה בכולם, וגם העסקים של טראמפ חטפו די חזק. מועדוני הגולף והמלונות שלו עומדים ריקים כבר תקופה ארוכה, וגם לפני המגיפה הם לא ממש הצליחו. מלבד ההפסדים, טראמפ מצוי גם בעיצומה של מחלוקת עם רשות המסים של ארה"ב (IRS), לגבי מס בגובה 72.9 מיליון דולר, שמצטרף לחובות מס אחרים מעל 100 מיליון דולר ולחובות קודמים בגובה 400 מיליון דולר.
האם טראמפ יצליח להחזיר את כל חובותיו? תשובתו העקבית היא, כצפוי, "אבסולוטלי". לטענתו חובותיו הם שבריר משווי הרשת שבבעלותו. איש לא יכול לדעת אם זה נכון או לא, בגלל עומס החברות שמוקמות בתוך חברות ולצד חברות וכחברות בת, סבך עסקים שאין שום דרך להתיר. טראמפ צפוי לעמוד עכשיו בפני בעיות חוקיות וכלכליות, כאלו שאפילו עלולות להוביל אותו לכלא. ביידן כבר הודיע שאם טראמפ ייכנס לכלא, ממנו הוא לא יקבל חנינה.
לא ברור מה יעלה בגורל האימפריה של טראמפ, אבל הוא כבר התחמק בחייו ממצבים קשים ולא מן הנמנע שיחלץ גם מזה. יש לו עדיין לא מעט תומכים במפלגה הרפובליקנית, ואמנם ריצה מחודשת שלו לנשיאות נראית כמו תרחיש מד"בי, אבל גם הריצה המקורית לא ממש נראתה לנו ריאלית, ראינו מה יצא מזה. בזמן שארה"ב תנסה להתאושש מארבע השנים האחרונות וספציפית מהשנה החולפת, טראמפ ינסה להסתגל למעמדו כאזרח ואולי גם לצאת לסיבוב פוליטי חדש (עם אישה מספר ארבע? מי יודע). וזה די מדהים, כשחושבים על זה. אין הרבה אנשים שיש להם סיכוי יחסית ריאלי להיות, שלוש שנים מהיום, או בבית הכלא או בבית הלבן.