קים ג'ונג און (צילום: ap)
חומר טוב לפארודיות. קים ג'ונג און|צילום: ap
ברוכים הבאים לצפון קוריאה, הדיקטטורה המסוגרת והמסתורית בעולם. על פי דו"חות רשמיים של האו"ם, אין כאן כל זכויות אדם, חופש מצפון, חופש דת או חופש תנועה. רבים מהתושבים חיים בעוני נורא וברעב כבד. בין 80 ל-120 אלף אסירים פוליטיים כלואים שם בתנאים לא אנושיים. בראש המדינה עומד קים ג'ונג און, הצעיר במנהיגי העולם – הדעות חלוקות אם הוא בן 30 או 31 – שהצליח מאז עלייתו לשלטון ב-2011 לבסס מוניטין אכזרי ורצחני לא פחות משל אביו, קים ג'ונג איל.

ביוני האחרון הדיקטטורה הקומוניסטית והמסתורית הגיבה בזעם לטריילר לסרט הוליוודי, The Interview בכיכובם של סת רוגן וג'יימס פרנקו. במרכז הסרט: מזימה להתנקש במנהיג הצפון קוריאני.  "הסרט הוא הצהרת מלחמה שלא נבליג עליה", הייתה ההצהרה הרשמית של צפון קוריאה; אובמה לא התרשם, אבל אולפני סוני הודיעו שהסרט, שאמור היה לצאת לאקרנים באוקטובר הקרוב, חוזר לחדר העריכה לשינויים קוסמטיים קלים. עלילת הסרט עצמה והצורה המגוחכת בה מוצג קים ג'ונג און לא תשונה, הם הבטיחו. תקרית "The Interview" מצטרפת לשורה של חיקויים, פארודיות, ממים, סאטירות וקטעים קומיים על חשבון ג'ונג הבן, שלא ניחן בחוש הומור מפותח. למצב הקיצוני והמפחיד בצפון קוריאה יש ביטוי אחד עיקרי במערב היום: הוא הפך לבדיחה.

הטריילר שהצית תקרית דיפלומטית:

קונאן נגד קים 

זאת ממש לא הפעם הראשונה שזה קורה לקים ג'ונג און. הרודן הקוריאני התחנך במערב, בבית ספר תיכון יוקרתי בשווייץ, מה שהוביל רבים לקוות שיהיה מתון יותר מאביו. אבל הבן הקטן הצליח לבסס מוניטין אכזרי ורצחני בכוחות עצמו, ולא פחות מאבא. מאז, קשה מאוד להגיע למידע אמין על אודותיו. צפון קוריאה היא המדינה המסוגרת והמנותקת ביותר בעולם. זרים יכולים להיכנס אליה רק בסיורים מודרכים ומאורגנים על ידי המדינה, אין בה אינטרנט חופשי ואין לה קשרים דיפלומטיים עם המערב. המסתורין הזה, שנראה כלקוח ממאות אחרות, מצית במשך שנים את הדמיון של קומיקאים מערביים.

אין מנחה לייט נייט בארצות הברית שפספס את ההזדמנות ללעוג לאיומים שלו: קונאן א'ובראיין הציג במונולוג שלו תכנית להצלת האומה, למקרה שקים ג'ונג און יחליט לתקוף. "זו עובדה ידועה שקים ג'ונג און אוהב את התרבות האמריקאית וחובב גדול של ספורט אמריקאי", אומר אובריאן. "לכן, אם הוא כן יפתח נשק ויפציץ אותנו, יש לי תכנית איך להגן על ארצות הברית. כדי להגן על קליפורניה אקח את דניס רודמן כבן ערובה ואשתמש בו כמגן אנושי; אני מתכוון להעביר את דניס לעיר אחרת בקליפורניה בכל שעה, כך שלמעשה הוא יכול להיות בכל מקום. אם קים ג'ונג יפציץ את קליפורניה, הוא יסכן את אהבת חייו, דניס רודמן. קים ג'ונג אוהב לשחק באקס בוקס, אז הוא לא יכול להפציץ את סיאטל, והוא גם אוהב נייקי, והם נמצאים באורגון. זה מגן על כל החוף המערבי. הוא שמן ובטח יש לו סוכרת, מה שאומר שהוא בטח אוהב לבקר בפארקי מים, ויש לנו המון פארקי מים. זה מכסה את כל ארצות הברית חוץ מפלורידה. פלורידה – אני מצטער".

מתווה קונאן להגנה על אמריקה:

סרטון ויראלי שיצר סטודנט סיני עם הרבה זמן פנוי הצליח גם הוא לעורר תגובה נזעמת בקוריאה הצפונית. ביולי האחרון הפך הסרטון, שנקרא "Fat guy number 3", לתופעת רשת: ניתן לראות בו את המנהיג האכזר רוקד לצלילי להיט פופ סיני קצבי וחיוך גדול על פניו. צפון קוריאה פנתה לסין בבקשה לעצור את תפוצת הסרטון, אך הסינים נאלצו להודות שהוא הפך לוויראלי והם לא מצליחים להשתלט עליו. הוא נחסם באתר מקומי אך הועתק והועלה ליוטיוב, וכיום כבר מונה עשרות מיליוני צפיות בגרסאות שונות.

לפני עשור החליטו היוצרים של "סאותפארק" להציג בסרט "טים אמריקה" את אביו של הרודן הנוכחי, קים ג'ונג איל, כבובה היסטרית ונלעגת. בסרט הרודן הוא בסך הכל אדם בודד שרק רוצה חברים, ולא מבין למה אף אחד לא לוקח אותו ברצינות. "אני כל כך בודד, בודד, ועצוב לי לבד. אני יושב בביתי, אני עובד קשה אבל אף אחד לא מקשיב, איש לא מבין, אף אחד לא לוקח אותי ברצינות, ואני בודד, אני בודד..."

גם בטאמבלר חוגגים עם "קים ג'ונג און מסתכל על דברים", יורשו החוקי של הטאמבלר שקדם לו, "קים ג'ונג איל מסתכל על דברים"; והאתר הסאטירי הישראלי "חסילון" החליט להתמקד בפשעים החמורים שבמבצעת המדינה המבודדת נגד תושביה שלה, זאת לאחר שדו"ח האו"ם שהתפרסם בתחילת השנה השווה את פשעי המשטר שם לפשעי הנאצים במהלך מלחמת העולם השנייה, והגדיר את מעשי השלטון "פשעים נגד האנושות". "'האמת היא שזה דבר איום ונורא', אמר נפתלי שמנת, התאום השמן של נפתלי בנט המתפקד גם כמונולוג הפנימי שלו. 'אבל בישראל אנחנו מודעים לגבולות הכוח שלנו. יש לנו משאבים מוגבלים: אנחנו משקיעים מלא בלוודא שלא יהיה עוד אושוויץ באושוויץ. סיורי תיכון, מטסים, סחטנות רגשית. עכשיו איפה יותר הגיוני להשקיע את המשאבים האלה, במקומות שאף פעם לא היה בהם אושוויץ כדי לנסות למנוע מהם להיות אושוויץ, או איפה שכבר היה אושוויץ בוודאות פעם אחת? טעות לעולם חוזרת אתה יודע. זה המוסר השכל של השואה'".

אז מה הופך אדם שמרעיב את עמו ועומד בראש שלטון טרור שדורג כמושחת ביותר בעולם – לכל כך מצחיק? מדוע הזוועות שמבצע קים ג'ונג און מעוררות בנו דווקא לעג?

דאעש הוא לא

אחת הסיבות היא, ככל הנראה, שלקים ג'ונג און יש בעיקר כדורי סרק. "זה בהחלט חריג ביחסים בינלאומיים שלועגים למנהיג באופן מפורש, בשמו ועוד בימי חייו", אומרת ד"ר ליאורה צרפתי, מומחית לקוריאה מאוניברסיטת תל אביב. "זה נובע מכך שלפני הכל – קוריאה הצפונית מבודדת לחלוטין מהעולם. כמעט שאין יוצאים ממנה מלבד מעט מאוד עריקים, האינטרנט חסום ומוגבל, ואין לה קשרים דיפלומטיים עם רוב מדינות המערב. האיומים של קים ג'ונג און הזויים כי זה נראה פתטי ועלוב. קוריאה הצפונית קורסת, רק לפני עשור מתו שם כמה מיליונים מבצורת, גם השנה יש בצורת, רעב, הם נמצאים על סף קריסה כלכלית ובמצב הזה קים ג'ונג און לא מאיים על ארצות הברית הגדולה. ומאחר שהוא לא מהווה איום ישיר או קרוב, הרבה יותר קל לצחוק עליו מאשר על אל קעידה או דאעש, שהאיומים שלהן רציניים וגם מומשו בעבר".

לדברי צרפתי, במדינות שמאוימות מצפון קוריאה באופן ישיר, כמו דרום קוריאה, סין ויפן, לא קיימות פארודיות בוטות עד כדי כך נגד קים ג'ונג און. "כמו שאנחנו כמעט ולא צוחקים על דאעש – כאן האיום יותר מוחשי ויותר קרוב", היא מדגישה. 

איום עוכר שלווה. קוריאה הצפונית (צילום: רויטרס)
אין לו לוק מזיק. קים ג'ונג און|צילום: רויטרס
אבל גם בלי לחשב קילומטראז', קים ג'ונג און הוא פשוט דמות מרתקת. לצד העמימות והמסתורין הגדול סביבו, ישנן בכל זאת כמה עובדות ידועות שמיקמו אותו בקלות יחסית על הכוונת של כותבי הסאטירה מסביב לעולם: כמו שאמר קונאן, הוא חובב גדול של תרבות מערבית, כדורסל ומותגים אמריקאיים, בזמן שהוא עצמו מאיים להשמיד את ארצות הברית ומנהל נגדה מרוץ חימוש. הוא נועל נעלי עקב גבריות בהופעותיו בציבור, במטרה להיראות גבוה ומרשים, ושמועות רוחשות על ניתוח פלסטי שעבר כדי להידמות לסבו, המנהיג הנערץ. כשהוא כפה על כל הגברים במדינה להסתפר כמוהו, הוא כבר ממש שלח לקומיקאים ד"ש עם שיר.

"קים ג'ונג און הוא ממש דמות שסשה ברון כהן המציא", אומר הסטיריקן והתסריטאי עוזי וייל ("השער האחורי", "החמישייה הקאמרית"). "הוא מתנהג בצורה פשוט הזויה ומטופשת, ולנו זה מוזר שיש אדם כזה במציאות. הרי לא ייתכן שיש מישהו כל כך מגוחך וחסר מודעות, כך שנורא קל לצחוק על זה". וייל משער שבין היתר, פולחן האישיות שנעשה לקים ג'ונג און הוא שחושף אותו לבדיחות מסביב לגלובוס: "אם לא היה כאן איום לא היינו צוחקים על אדם מוזר, שכמוהו יש עוד מיליונים. צחוק הוא דרך מצוינת להתמודד עם פחד. קים ג'ונג און משחק מצד אחד לתוך הרגישויות של המערב, ויחד עם זאת עומד בראש מדינה שהיא כל כולה מונומט אחד ענק להאדרת השליט. הוא הפנים של המדינה, ממש כמו פעם. הוא ממש מעמיד את עצמו במקום שיצחקו עליו".

אז אנחנו פוחדים מצפון קוריאה או לא? לדעתה של ד"ר לימור שיפמן, מהמחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית, היתרון הגדול בבדיחות על חשבונו של קים ג'ונג און הוא שאין להן השלכות. "בניגוד לבדיחות על חשבון יהודים או מוסלמים שמפוזרים בעולם ועלולים להיפגע - אין קהילות של צפון קוריאנים מחוץ למדינה המסוגרת הזו. בסכסוכים במזרח התיכון למשל תמיד יהיה מי שייעלב, והנה כאן זו ממש חגיגה נטולת השלכות", אומרת שיפמן. "התגובות הזועמות של קוריאה הצפונית רק משלהבות את כותבי הבדיחות והסאטירה, זה בעיקר משעשע אותם".

קים ג'ונג סטייל

לד"ר שיפמן יש עוד רעיון שיכול להסביר מה הפך את קים ג'ונג און לאייקון קומי: החזות החיצונית של הדיקטטור, שרחוקה מאוד מאידיאל היופי של המערב. "יש כאן דיסוננס – הוא מצד אחד שמן ועגלגל, ובאינטרנט מאוד אוהבים ללעוג למי שלא מתקרב לסטנדרטים המקובלים של רזון ויופי. בהקשר הזה יש ממים על הרעבתנות שלו, שצוחקים על תאוות האוכל והכוח שלו: קים ג'ונג און מוצג כמצטער על כך שאי אפשר לאכול את ארצות הברית, לדוגמא", היא מסבירה, "מצד שני, מהתספורת המוקפדת שלו אנחנו מבינים שההופעה החיצונית לו כן חשובה לו. לפער בין הדמות העגלגלה לשליט הרצחני נכנסות הרבה מאוד בדיחות".

קים ג'ונג און - מסתכל על דברים (צילום: צילום מסך מתוך
אייקון קומי. קים ג'ונג און|צילום: צילום מסך מתוך "קים ג'ונג און מסתכל על דברים"
הצחוק המתגלגל מסביב לעולם על קים ג'ונג און הפך אותו מעוד עריץ לקורבן קומי – וזה מזכיר לד"ר שיפמן את הבאז סביב הלהיט "גנגם סטייל" של הכוכב הדרום קוריאני פסיי (PSY). בשניהם חוזר על עצמו מפגש משונה ומצחיק בין שתי תרבויות מוגזמות, כל אחת בדרכה – המערבית-אמריקאית והקוריאנית. "הבאז סביב גנגם סטייל הזה ואלפי הפארודיות עליו קשורים גם כאן למראה החיצוני של הזמר: לאנשים יש נטייה לצחוק על מי שנראה פחות טוב מהם. הזמר הוא דמות שמסמלת בעניינו 'גבריות פגומה' לפי הסטנדרטים המערביים והקוריאניים גם יחד".

פערי השפה מהווים גם הם גורם שהפך את שני האישים לכוכבים: "פסיי שר שיר בעל משמעות על שכונת עוני, אבל לשאר העולם השיר נשמע ונראה מוזר. הזרות הזאת אפשרה להמונים לאמץ את השיר ולהקליט ביצועים שונים, וזה מזכיר את קים ג'ונג און – אנחנו לא יודעים עליו הרבה ולא מבינים את השפה שלו. יש כאן חידה שאנשים מתפתים להשלים בה את המידע החסר. המסתורין מוסיף לאפיל הקומי ופותח אינספור אפשרויות ללעג".

עוזי וייל  (צילום: עידו קינן)
"כמו דמות של סשה ברון כהן". עוזי וייל|צילום: עידו קינן

בניגוד להוליווד ולתוכניות הטלוויזיה - לצחוקים ברשת על קים ג'ונג און יש מאפיין ייחודי. על פי שיפמן לגולשי האינטרנט יש נטייה לנקום בכל מי שנתפס בעיניהם כפוגע בחופש הביטוי. קוריאה הצפונית, מדינה שבקושי יש בה אינטרנט, וגורלו של כל מי שינסה להביע מחאה ידוע מראש - בהחלט עומדת בקריטריון הזה. את הנקמה מכוונים הגולשים נגד המנהיג.

האם ניסויי הטילים של צפון קוריאה באמת לא פורטים לנו על מיתרי החרדה? גם אם השמועות על קים ג'ונג און מופרכות, דבר אחד בטוח: לישראל, ועל אחת כמה וכמה לארצות הברית, לא חסרים אויבים. אבל תם עידן הנפילים, על מפת העולם כבר אין דמויות כמו סטאלין ומוסוליני. קשה הרבה יותר להבין איזו מיליציה פונדמנטליסטית נלחמת איפה ומי בדיוק אותו אדם שרוצה לחסל אותנו. צפון קוריאה היא היום אחד המקומות האחרונים על פני כדור הארץ בהם לרוע יש פנים.

27 דברים שלא ידעתם על קים ג'ונג און

לכל כתבות המגזין