זה היה רגע גדול עבור ג'וליה לוי בוקן: הסרט החדש שלה, "היהודים", עמד לעלות בצרפת, והיא התראיינה לאחד המגזינים הכי פופולריים במדינה, "פארי מאץ'". ואז השאלה הזו נזרקה לעברה. "המראיינת שאלה אותי אם יופי מספק הגנה מפני אנטישמיות".
את אמרת בראיון ההוא שבגלל שאין לך מראה יהודי אנשים מדברים עלייך יותר בחופשיות.
"היא ממש הוציאה את הציטוט מהקשר. היא בעצם יצאה מנקודת הנחה שיהודים לא נראים טוב, שזה מכעיס מאוד. האמת היא שבאירופה, בגלל שאני נראית כמו כל בחורה לבנה אחרת, אנשים אומרים לידי דברים נוראיים. למרות ששם המשפחה שלי יהודי אנשים לא מבינים את זה״.
באמת יש בצרפת התייחסות למראה יהודי ולא יהודי?
״דבר ראשון, אני חושבת שבחורות יהודיות הן מאוד יפות, אבל זה נכון שיש מין סטיגמה. אם יש לך את ׳המראה היהודי׳ יתקיפו אותך יותר ואם אין לך אז זה יותר טוב. אבל זה קיים בכל העולם. כשהייתי בקולג' באל-איי היה בחור אמריקאי שאמר לי: ׳את ממש חמודה, אבל לוי זה לא יהודי?׳, אז עניתי שכן, והוא שאל: ׳אבל יהודים לא מכוערים?׳. אתה מבין, זה בחור שבא מטקסס! אמרתי לו שזה סטריאוטיפ נורא, כמו לומר שלכל הלטיניות יש תחת גדול או ששחורים יודעים רק לשיר ולשחק כדורסל. גם כשהשתתפתי ב'היחידה' הסתכלו על זה בעין מאוד עקומה בחו"ל. אנשי תקשורת בצרפת אמרו לי, את עושה תכנית על מדי צה"ל ומייצגת את ישראל? ואני חשבתי שאני עושה קומדיה על הצבא, משהו מאוד אוניברסלי וחיובי. התכנית היתה נורא מצחיקה וקלילה, זה לא היה בשביל לקדם אלימות או הרג של אנשים. מבחינתי היינו יכולים לעשות סקי וזה היה בדיוק אותו חרא".
"להיות בתת משקל זה בדיוק כמו להיות בעודף משקל"
בגיל 31 השחקנית ג'וליה לוי בוקן גרה איפה שהיא עובדת. בקיץ האחרון היא חיה בתל אביב; כשיש לה אודישנים היא טסה ללוס אנג'לס, ובשאר הזמן היא בפריז, שם היא נולדה וגדלה עד גיל 15, אז עברה עם כל משפחתה לארצות הברית. היא חיה שם עד גיל 21, ואז הגיעה לישראל, קיבלה את התפקיד ב"האלופה", ובסוף גם עשתה עלייה באופן רשמי והתנדבה לצה"ל. אתם כנראה מכירים אותה בתור ניקי גודאר מהאלופה, מהריאליטי "היחידה" או מהתפקידים שלה כסטפאני ב"אלנבי", או בתור ז'קלין ב"הפמליה"; היא גם הבליחה לצד בראד פיט ב"מלחמת העולם Z".
החיים שלה הם זגזוג כיפי בין גבוה לנמוך: בת למשפחה פריזאית ידועה ומקושרת, שהסנדק שלה הוא הפילוסוף הצרפתי ברנאר אנרי לוי, ומצד שני שחקנית שהשתתפה בריאליטי וטלנובלה ועד לא מזמן יצאה עם ג'וזי זירה מ"המירוץ למיליון". "יצאנו לכמה דייטים אבל אנחנו כבר לא ביחד", היא מבהירה. "נפגשנו ממש במקרה, לא היה לי מושג מי הוא כי אני לא רואה את התכנית. לא כי אני סנובית או משהו, אני פשוט מעדיפה לראות האנטומיה של גריי. מאוחר יותר שמעתי מחברה שלי על ג׳וזי ואלכס וההצלחה שלהם בתכנית וזה ממש הצחיק אותי. שמחתי לגלות שאני כבר לא הבחורה הצרפתייה היחידה בתעשייה הזאת״.
הסרט החדש שלה, "היהודים" מוקרן בישראל בימים אלה ונקרא בצרפת "הם בכל מקום", והוא הפרויקט הכי גדול שלה בזמן האחרון, ועכשיו היא מתכוננת לאודישן גדול בלוס אנג'לס, ושלוש השפות, עברית, אנגלית וצרפתית, מתערבבות לה בפה כשהיא מדברת עליו. "אלה שמונה עמודי תסריט, כך שאני ממש לא הייתי צריכה את הדרמה הזאת על הראש שלי, אתה יודע?״
הדרמה שהיא מדברת עליה היא תמונת פפארצי שלה שהתפרסמה לאחרונה אצלנו במאקו, בערוץ הסלבס, שם היא נראית על השטיח האדום של אירוע השקה במה שנראה כמו רזון קיצוני למדי. ״אני מודה שאני רזה מדי כרגע", היא אומרת. "אני חסרת ביטחון לגבי זה. לפני האירוע הזה של ׳לאישה׳, שבו צולמה התמונה, בכלל לא חשפתי את הזרועות שלי או לבשתי סקיני ג׳ינס כי ידעתי שאני כרגע בתת משקל".
אז למה את לא פשוט עולה במשקל?
"להיות בתת משקל זה בדיוק כמו להיות בעודף משקל. אני לא יכולה לומר לעצמי באותו רגע: ׳עכשיו תעלי את המשקל, עכשיו תורידי׳. אני לא עושה סמים, אין לי אנורקסיה, אין לי שום בעיה רפואית״.
יכול להיות שלך אין בעיה, אבל שכן נכון לשאול שאלות באופן כללי כשמישהי נראית רזה באופן קיצוני?
״כשחקנית את נדרשת לשתף פעולה עם כל העיסוק התקשורתי בחיים שלך. חלק מהעניין הוא שאני בעסק הזה הרבה מאוד שנים, וזאת לא בדיוק תעשייה שמעודדת אותך לאכול בצורה מסודרת. לפעמים את מגיעה לימי צילום בשעה ארבע בבוקר ואת רק שותה משהו קטן ואז נכנסת לאיפור וממתינה לצילומים, ועוברות הרבה שעות עד שאת מתחילה לאכול באופן מסודר. אני מודה, אני לא פודי או משהו כזה. אני לא מסוג האנשים שיתלהבו נורא מלאכול במקום חדש. בבוקר למשל אני אף פעם לא אוכלת, אני שותה כוס קפה וזה מספיק לי. גם ב׳היחידה׳, היה יום ביקורים בו המשפחות יכלו להביא לנו את האוכל שאנחנו אוהבים, וחברה שבאה לבקר אותי הביאה לי סושי מקיוטו, קפה ומרלבורו לייט.
"אני מאוד חסרת ביטחון לגבי המראה שלי", היא אומרת, "תמיד הייתי. היו לי אודישן לתפקיד שידעתי שהייתי מצוינת בו אבל הם אמרו לי שאני לא מספיק יפה, ואחר כך ראיתי שהם ליהקו את מייגן פוקס. המנהל שלי אמר לי שאני צריכה להיות יפה יותר אבל זה ברור שאני לא יכולה להיות מישהי שהיא לא אני״.
המנהל שלך אמר לך את זה? מי זה?
"אני לא רוצה לדבר על זה".
איך את מתמודדת עם חוסר הביטחון הזה?
״בגיל 24 עשיתי ניתוח אף. כשהצטלמתי ל׳הפמליה׳ התנשקתי עם ג׳וני דרמה והעירו לי שאני מתנשקת כמו גבר, כי לא הרגשתי בנוח עם איך שהאף שלי נראה בפרופיל. מעולם לא חשבתי לשקר ולומר ששברתי את האף והייתי חייבת לעשות ניתוח. אין לי בעיה עם ניתוחים אבל אני חושבת שזה צריך להיות בפרופורציה. בארץ התעסקו בזה כל כך הרבה שחברות שלי חשבו שעשיתי את הניתוח פעמיים״.
"אני לא חושבת שרואים אותי כצרפתייה שקונה דירה ובאה לחופשות"
הסרט החדש שלה, "היהודים", שנקרא בצרפת "הם בכל מקום", עוסק באחד הנושאים הכי טעונים שם כרגע – אנטישמיות. זו קומדיה טעונה פוליטית שיצר איוון אטאל, שחקן ובמאי צרפתי מפורסם ובעלה של שרלוט גינזבורג. הסרט מורכב מרצף מערכונים שעוסקים בסטיגמות שונות לגבי היהודים, והחוט המקשר ביניהן הם וידוייו של אטאל בפני הפסיכולוג שלו. לוי בוקן משחקת את מושא התשוקות הבלונדיני והמאוד לא יהודי של אטאל; חוץ ממנה משתתפים בסרט שחקנים ישראלים מוכרים כמו רבקה מיכאלי, אילן דר וגבי עמרני.
למרות פתיחה יפה בבתי הקולנוע, המבקרים קטלו. ״ברור שיש בסרט דברים שאני אוהבת יותר ויש כאלה שפחות אבל אני חושבת שזה סרט טוב", אומרת לוי בוקן. "זה סרט מצחיק, יש בו כל מיני מערכונים שאת חלקם אפשר לאהוב יותר מאחרים. הייתי חייבת להמציא את עצמי מחדש, ידעתי שאיוון הוא במאי ענק ושזה סרט שהדיבור עליו יהיה גם בישראל, גם בארה״ב וגם בצרפת״.
את לא חוששת שיתייחסו אליך עכשיו בצרפת בתור ״השחקנית היהודייה״?
״האמת שעדיין לא הרגשתי כל כך את האימפקט של הסרט, כי עזבתי לישראל ביום בו הוא עלה בצרפת, אבל בינתיים כל התגובות שקיבלתי היו חיוביות. במידה וזה יקרה זה ממש לא מפריע לי".
התקופה הקשה מבחינה ביטחונית בישראל תפסה אותה אחרי שנה מתוחה לא פחות בפריז; הפיגוע בבטקלאן בנובמבר 2015 תפס אותה ואת הוריה שלה כוססים ציפרניים, כשאחיה הצעיר בדיוק היה באזור. ״ההורים שלי ואני ממש השתגענו מדאגה. אני יודעת שזה לא היה פיגוע ישירות נגד יהודים, אבל אני שמעתי שהם בחרו בבטקלאן כי הם חשבו שהבעלים של המקום יהודים״.
איפה את מרגישה בטוחה יותר?
״היום ממש מפחיד בשני המקומות. כשהיה הפיגוע בשרונה מרקט ממש פחדתי. הייתי במסעדה לא רחוק משם ולא ידעתי מה לעשות. פעם בפריז לא היה שום פחד, אבל עכשיו זה מפחיד אותי אפילו ללכת להצגה, אני תמיד מסתכלת לראות איפה היציאה. אני חושבת שזה יכול לקרות בכל מקום ואין לנו יותר שום ביטחון״.
מה את אוהבת פה?
"ישראל מציעה לי את האפשרות לעשות כל מיני דברים קיצוניים וזה מרגש אותי. התכנית 'היחידה' למשל אפשרה לי לחיות חיים אחרים. פתאום אני חיילת בת שמונה עשרה, אתה יודע מה? לא הייתי חיילת, הייתי חייל קרבי. הלכנו שם ממש קרוב לעזה ולרמת הגולן ורק שרנו ושמחנו. זה שאני כבר מוכרת בישראל מאפשר לי לעשות כל מיני תפקידים משוגעים ולא צפויים, בארה"ב או בצרפת זה הרבה יותר קשה".
"הוכחתי מספיק את האהבה שלי לישראל"
כשהיא בארץ, היא אומרת, היא גרה בדירה במרכז תל אביב ששייכת למשפחה שלה.
יש הרבה ביקורת בישראל על דירות רפאים, שתיירים מצרפת משתמשים בהן רק כמה חודשים בשנה.
"אני לא חושבת שאנשים רואים אותי כסתם בחורה צרפתייה שקונה דירה ובאה לחופשות. אני חושבת שהוכחתי מספיק את האהבה שלי לישראל. אני באה לפה ועובדת ונשארת תקופות ארוכות. עשיתי גם את ׳היחידה׳ שהייתה כמו שירות צבאי בשבילי. בזמנו כשהשתתפתי ב׳האלופה׳, הייתי הזרה היחידה על סט שכולו שחקנים ישראלים והרגשתי מאוד מחוברת. אני חושבת שהקהילה הצרפתית תישאר פה לתקופה ארוכה, בדיוק כמו העלייה הרוסית שבאה בשנות ה-90".
אבל בסופו של דבר הסטטיסטיקה מראה שאחוז גבוה מהדירות שנקנות על ידי היהודים מצרפת עומדות ריקות. אולי זה פשוט נוח לקנות פה דירות להשקעה?
״היהודים הצרפתיים הם הציוניים ביותר. הם תמיד שם, כשכל האחרים לא, בעתות מלחמה הם תמיד באים. זו קהילה מאוד חזקה. שמעתי שעכשיו חושבים גם על להוסיף תרגום בצרפתית לסרטים בישראל כי המגמה של העלייה ממש חזקה״.
איפה תשתקעי בסוף? את חושבת שתקימי משפחה בישראל?
לוי בוקן: ״אני לא יודעת. העובדה שאני חיה כמו צוענייה משפיעה גם על החיים הפרטיים שלי. תמיד חשבתי שאשאר פה, אתחתן ואביא ילדים אבל אז חשבתי שהחיים הפרטיים שלי מאוד מנותקים מחיי המקצועיים. יש אותי, את הסרטים שאני עושה והדברים שאני רוצה לעשות ויש את המציאות שלי. אם אני אכיר בחור שאין לו קשר לעולם שלי, אולי אפילו לא יהודי. מה אני אעשה? אני מחפשת מישהו טוב וחזק שיכול להעניק לי אהבה״.
צילום: רונן פדידה | ע. צלם: עוזי אברהם | סטיילינג: אנה מירקין | שיער ואיפור: מיכל רונן | בגדים: מעיל אדום: משכית, מגפונים שחורים: עמנואל, תכשיטים: גרגורי לרין, שמלה אדומה: נטע אפרתי, חולצה: בוטיק ירין, חצאית אדומה: רזיאלה, שמלה לבנה: משכית