דבר אחד שיהיה ברור מהכתבה הזאת: חזי דין אינו אמן אשליות ולא קורא מחשבות. "אל תקראו לי מנטליסט, אמן חושים ולא שום כינוי מכובס אחר", הוא מתרה. "המקצוע שלי הוא קוסם, נקודה סימן קריאה, והגעתי לאן שהגעתי על אפם וחמתם של כל הציניקנים שבמשך שנים זלזלו ואמרו לי שקוסם זה מיתוג גרוע".
אם זה נשמע לכם ילדותי, מבחינתו של דין זו בעיה שלכם. הוא גאה להיות קוסם, והסמנטיקה בהחלט חשובה כאן. "שנים אני נלחם על צדק", הוא אומר. "קוסמות היא אחת מהאומניות הכי עתיקות בעולם, אפילו הפרעונים במצרים עשו קסמים והתרבות הזאת קיימת בווגאס, אצל דיוויד קופרפילד, מי לא. אבל להיות ממותג כקוסם בישראל הצינית זה הדבר הכי קשה שיש, כי התרבות הזאת לא מוערכת כאן. כשאתה אומר בארץ את המילה 'קוסם', אומרים לך: 'יש לך כרטיס ביקור לילדים שלי?'. שם זה תמיד היה נגמר, והמלחמה שלי הייתה לקבל לגיטימיות לדבר הזה".
דין, לא דני אלא חזי, נלחם לשיטתו במושכים בחוטים, מקבלי ההחלטות, שלתחושתו זלזלו בו ובמקצוע שהתביית עליו כבר כילד. "אני הבנתי את המדיום של הטלוויזיה מילדות והייתי שולח מכתבים ל'מסיבת גן' עם ירון לונדון, ל'קרנבל של מיכל' עם מיכל ינאי, כי הבנתי שדרך הטלוויזיה אני יכול להציג את האמנות שלי לכמה שיותר אנשים. זה לא שהיה את המושג 'סלב'. אבל 30 שנה שמעתי 'לא', ואני עדיין שומר את כל התשובות השליליות. יש לי מכתב שקיבלתי מדן שילון, 'ראינו הבנו, זה לא מחדש, לא מעניין, תודה רבה על פנייתך, אין באפשרותנו לשלב את התוכן שלך'. אני זוכר את התשובה הזאת, זה היה נורא. שנתיים עבדתי בימי הולדת כדי לחסוך כסף ולקנות ב-20 אלף שקל קסם של חיתוך אישה לתשע, צילמתי את זה במתנ"ס ביבנה, שלחתי להם את הקלטת ועדיין לא קיבלו אותי. חזרתי הביתה מבית ספר ונעצרתי לבכות על המדרגות".
זה לא מייאש?
"להפך, זה הניע אותי כל השנים האלה. ידעתי שאני טוב ושאין דבר כזה גאונים אנונימיים. אם האדם גאון ואיכותי ויש לו מה למכור, בסוף הוא חייב להצליח. ככה העולם עובד".
על העולם נדבר בהזדמנות, אבל הילד מיבנה שבגיל תשע החליט להיות קוסם אכן הצליח כנגד כל הסיכויים להגשים ולחיות את חלומו. כשלא פתחו לו את הדלת הוא דאג להיכנס מהחלון הכי גדול שיש, והיום הוא כבר מוביל זו עונה שלישית את התכנית "קסם אישי עם חזי דין" (קשת 12) שאליה נוהרים כל המפורסמים. ממש עכשיו הוא יוצא גם לסיבוב ארצי עם מופע הבידור שלו, "חזי דין מדהים" (מופע ראשון ייערך בתיאטרון היהלום ברמת גן ב-12.11). איך הוא עשה את זה? עם הרבה אמונה ותושייה, ובעיקר חשיבה מחוץ לקופסה. "הצלחתי לחנך את הקהל: גם קוסם זה סקסי", הוא מסכם.
פשוט שנאתי את כולם
הדרך למעלה החלה לפני 20 שנה. "הייתי בן 21, השתחררתי מהצבא, בדיוק היה מכרז בערוץ 2 ו'טלעד' הפסידה. הבנתי שהזמן שלהם קצוב, הם יורדים מהטלוויזיה ולא ייצרו תוכן, אבל הם כן צריכים לשדר משהו. אז בעזרת חברים שלי צילמתי תוכנית, הבאתי להם ואמרתי קחו, שדרו את זה בחינם. הרי לצופה לא משנה מה זה, מבחינתו זה חזי דין בערוץ 2".
אז השגת את היעד, אבל זה לא החזיק מעמד. טלעד ירדה משידור וגם אתה.
"זה כמו שאומר רוקי: 'לא משנה כמה חזק אתה חובט, משנה כמה מהר אתה קם וממשיך לחבוט בחזרה'. ואני תמיד נפלתי ותמיד קמתי בחזרה. כמו שהייתה לי פינה ב'אצל פרנס בטברנה', ואתה סוג של מצליח ופתאום מכירים אותך, ואז אתה שוב חוטף".
חוטף מה?
"הייתה תוכנית כישרונות, 'הדבר הגדול הבא', והעיפו אותי באודישן בשידור חי. חזרתי מהצילומים בחיפה ושבוע לא יצאתי מהבית, החלטתי שאני עוזב את עולם הקסמים".
ואנחנו יודעים שלא עזבת. אז איך חוזרים?
"אתה מתחיל להתעצבן, 'אני אראה להם מה זה'. בסוף נכנסתי לקוביית קרח למשך שלושה ימים, ופתאום כולם הגיעו. את מבינה, *זה* קסם. עשיתי את הבלתי אפשרי, דבר גאוני, והתחילו להקשיב לי. מבחינתי זה בדיוק הסיפור שלי: בלתי אפשרי שתקבל תכנית, בלתי אפשרי שתהיה מפורסם, בלתי אפשרי שתנצח. והנה, היום בשישי בערב תראי אנשים שלקחו בייביסיטר והתלבשו וקנו כרטיס למופע קסמים ובאו כאילו הם הולכים לקטורזה או לאדיר מילר. אבל הם באו לקוסם. זה היה הוויז'ן שלי, ובכל פעם שאני נכנס למשרדים של 'קשת 12' אני אומר תודה על המקום שלי, על התכנית שלי, כמו שבסוף כל הופעה אני מחכה להצטלם עם הקהל. אני מעריך את איפה שאני נמצא".
64 השעות שבילה דין בתוך קוביית הקרח הגדולה שהוצבה בכיכר רבין בתל אביב קבעו שיא גינס, שיפור של שעתיים לשיא הקודם של הקוסם האמריקאי דיוויד בליין. במאי 2011 שבר דין שיא גינס נוסף כשעמד 35 שעות רצוף על עמוד בגובה 25 מטר, ללא רשת ביטחון (גם בתחום זה היה השיא הקודם, 34 שעות, של דיוויד בליין). בסיום קפץ מראש העמוד אל ערמת ארגזי קרטון.
אני בטוחה ששמעת את השאלה הזאת, אבל למה שאדם שפוי יעולל לעצמו את הדבר הזה?
"פעם הייתי אומר שקוסם עושה דברים משוגעים. היום אני אגיד לך את האמת: רציתי לקבל יחס, רציתי לזעזע את המערכת".
כי רצית להתפרסם?
"כי רציתי שיקשיבו לי, זו המטרה הסופית במסע הזה. בגיל 21 ישבתי וכתבתי לי מטרות, כי כשאתה יוצא למסע אתה צריך את תמונת הניצחון, אחרת תתחרבש בקרב. צריך לדעת בדיוק איזה מבנה אתה צריך לכבוש".
ואם נדבר תכלס, איך עושים את זה?
"שומעים שירים של 'שבק ס'. 'אני הכי גדול, אני הכי חזק'. זה 'שבק ס אימפריה', היה לי את זה באוזן. 'באים מיבנה, נראה לכולם'".
אז זה בעצם סיפור סינדרלה? הילד שבא מיבנה לעיר הגדולה?
"לא, זה פשוט ששנאתי את כולם ולמדתי להפעיל לעצמי את המתגים של הכעס. היום אני לא מסוגל לעשות אקסטרים כזה, כי היום אני לא כועס על אף אחד. זה כמו מתאגרפים שגדלו בעוני, אלה שמלאים בזעם".
על מה זעמת?
"על הכל, על כולם".
ופיזית איך עושים את זה? איך עומדים 35 שעות, איך יושבים בקוביית קרח 64 שעות בלי לאכול, בלי לישון, בלי צרכים?
"ידעתי שהזעם שלי יספיק כדי להחזיק אותי, אבל גם לימדתי את עצמי איך לא לישון בתהליך שכל יום אתה מוריד שעה. הגוף שלנו מדהים, סתגלן, אתה יכול לישון שעה בלילה. בקרח הייתי שלושה ימים בלי לישון ובלי לאכול, מחובר לקתטר, וזה עושה הזיות. אתה רואה דברים דרך הקרח, הכל מרצד. והמוח מתנתק".
הקור לא שובר?
"אם שנינו היינו נכנסים למקרר, לשנינו היה קר באותה מידה. השאלה היא רק מי יישבר ראשון. סביר להניח שזו תהיי את, כי אני לימדתי את עצמי לא להישבר. אתה לא מסתכל על השעה, כלום, רק מנצח את הרגע הנוכחי".
עם כל האימונים שבעולם, זה כרוך בסכנת מוות.
"רופאים חשבו שהשתגעתי, אמרו שאני לא אוכל ללכת. הבדיחה ביני לבין היחצ"ן שהיה לי אז, הייתה ש'אם אני מת זה הכי טוב לנו, אם כבר למות אז כשאתה נופל מהעמוד'. כשקפצתי מהעמוד באמת פרקתי את הכתף, אבל היום אני כבר לא אעשה את זה".
נגמרו ימי האקסטרים?
"קודם כל, אשתי בחיים לא תיתן לי. אז הייתי רווק, עכשיו אני בעל ואבא ויש לי אחריות. חוץ מזה, היום אני כבר לא צריך להוכיח כלום לאף אחד. מי ייכנס היום לקרח? נוח לי, טוב לי, נעים לי, סבבה לי. אני כבר לא שונא אף אחד".
עשיתי דברים מטורפים בשביל המדינה
חזי דין נולד ברחובות לפני 42 שנים כיחזקאל מזרחי. הוא בנם הצעיר מבין שלושה של אב חבר אגד ואם קוסמטיקאית שעברו מאוחר יותר ליבנה, העיר שבה הוא גר עד היום. כשהיה בן חמש טס עם המשפחה לאירוע משפחתי בארצות הברית, שם נחשף לראשונה לקסם. "דוד שלי עשה קסמים, אז הוא לימד אותי איך לשבור גפרור במגבת ככה שהוא יישאר שלם. ואז היה רגע כזה שאנשים מסתכלים ואומרים 'יואו, איך עשית את זה?', וזה מדהים כשיש לך את הכוח הזה בתור ילד. אתה ילד בן חמש עם כוח-על".
אתה מחזיק את הידע, ילד עם סוד שהמבוגרים לא יודעים.
"כן, זה הניסוח הכי מדויק ששמעתי: יש לי ידע שלכם אין, וזה ממכר. ככה התחלתי להופיע בימי הולדת ובמשך שנים זה מה שעשיתי, זה היה ניסיון בימתי הכי טוב שאפשר".
התחלת לעשות קסמים בגיל חמש, ואני לא מבינה איך עושים את זה בלי, נגיד, יוטיוב.
"ילד שהיום רוצה להיות קוסם, יש לו את כל הידע תוך שבועיים. אני כילד בשנות ה-80 המצאתי ולמדתי לבד, וזה לקח לי עשר שנים. כל קופסאות הקסמים הקיימות היו אצלי, היו מביאים לי קסמים מחו"ל, ואתה מתחיל להמציא ולשפשף את עצמך יש מאין. זו היצירה הכי טובה - כשאין לך ברירה, כשאתה עם הגב לקיר".
ההורים שלך תמכו בחלום?
"אבא שלי בסוף כל הופעה היה לוקח את הארנבים והיונים, שומר עליי. הם תמכו בי לחלוטין".
אולי זה סוד הקסם, כל ילד צריך מבוגר אחד שיאמין בו?
"בול. בסוף כל תכנית של 'קסם אישי' תראי שכתוב 'תודה רבה להורים שלי'".
גם את שם הבמה שלו הוא המציא יש מאין. "בגיל 14 הופעתי בכנס קוסמים בסין, והמנחה לא הצליחה לבטא את השם שלי. אמרתי לאבא, 'אני צריך שם אחר'. בהתחלה חיפשנו שמות של צבעים - בלאק, גרין - ופתאום חשבנו על דין, אבל לא בגלל דני דין. בתעודת זהות זה מזרחי-דין".
אגב שם המשפחה, אתה חושב שהמזרחיות שיחקה תפקיד בהתעלמות ממך בתחילת הדרך?
"לא, אף פעם. זוהר ארגוב היה גאון בתחומו, והגיע. מי שלא מגיע, זה לא קשור לשם משפחה או לצבע עור. אל תגידו קיפוח, זה פשוט מה שקורה כשאין תוכן טוב. אני הכי יודע מי אני, הכי מודע ללוק שלי".
איך היית מגדיר את הלוק הזה?
"הכי ישראלי שיש".
עוד בגזרת "הכי ישראלי", דין היה מראשוני הקוסמים הצבאיים – צירוף מילים שאפילו בארץ יש מי שלא מאמין שהוא אמיתי. אם זה לא מספיק, אז מאוחר יותר בחייו גויס לזרוע פחות חשופה של הביטחון הישראלי, והפעם כישוריו לא היו למטרה בידורית. "הישראלים, בשיא חוצפתם וגאונותם, הצליחו לחשוב שקוסם יכול להציל חיי אדם. זה פשוט מטורף, גם אני לא האמנתי בזה בהתחלה. אמרתי להם, חבר'ה, אתם יודעים שמה שאני עושה זה טריקים?".
שאלה טובה.
"הם אמרו שהם יודעים ושדווקא בגלל זה הם צריכים אותי. אז כן, אני עבדתי בשירות המדינה ותרמתי לביטחון המדינה".
איך?
"לא יכול להגיד איפה ומה ומו מי. עשיתי כמה דברים מטורפים".
וכל הזמן הזה הקפדת להבהיר שאין לך כוחות על טבעיים?
"אני שונא אנשים שבאים ומדברים על כוחות".
גם מתקשרים?
"מתקשרים ברור, אבל גם אורי גלר מבחינתו בטוח ויודע שיש לו כוחות על טבעיים, ואין לו. הוא קוסם".
במקרה הכי גרוע אחזור לעשות ימי הולדת
בשלב הזה של הריאיון אני זוכה בעצמי לקסם אישי. דין מבקש ממני לבחור מספר שרירותי ואז לאתר את המספר ברשימת שמות. ומה אתם יודעים: השם הרשום תחת המספר שבחרתי חיכה לי בהודעת ווטסאפ שדין שלח לי מבעוד מועד. פעורת פה מהקלילות שבה הצליח לשתול בי מחשבה, אני מתחילה להבין כמה הכישרון הזה יעיל בחיים.
דין עצמו הכיר בזכות הקסמים את אשתו, הלן בארי, מנהלת תפעול בתכנית "שחמטק" לבתי ספר ולגני ילדים. "הסתובבתי שנים בברים בתל אביב והייתי עושה קסמים לבחורות, זה נותן לך צ'אנס להיכנס לשיחה עם מישהי", הוא מפרט. "כשפגשתי את הלן ניסיתי לעשות לה קסם ולא הצלחתי, והיא פשוט הסתכלה עליי, אמרה 'אתה הקוסם הכי גרוע שראיתי בחיים שלי', והלכה. ואז פתאום בפייסבוק היא קפצה לי ב'אנשים שאתה עשוי להכיר', אז שלחתי לה הודעה: 'תגידי, את זאת שעשיתי לה את הקסם?'. היא ענתה 'יפה שמצאת אותי', אני אמרתי 'לא חיפשתי', ומשם הכל היסטוריה. את ההודעה הזאת הקרנו בחתונה שלנו".
כיום הם הורים למילה בת השנתיים. בדצמבר יהפכו שוב להורים, הפעם לבן. "ניסינו להיכנס להריון ולא הצלחנו, שנתיים שהיינו בטיפולים ועניינים", מספר דין. "אני מבחינה רפואית הייתי בסדר, גם היא מהצד שלה, אבל משהו בחיבור פשוט לא עבד. ואז, ביום ההולדת ה-39 שלי, היא הביאה לי קופסה, אני פותח ומגלה בפנים מקלון. תביני, בבוקר של יום ההולדת שלי היא עשתה בדיקה וגילתה שהיא בהריון. נולדה מילה, עברו שנתיים, ועכשיו שוב ביום ההולדת שלי היא עשתה בדיקה והביאה לי קופסה עם מקלון. את קולטת?".
איך זה להיות אבא?
"בגיל 40 אתה חושב שאתה יודע הכל על העולם, לא חשבתי שיש עוד רגש שלא הכרתי. אמנם בשנה הראשונה אתה לא מבין כלום, עוד אין חיבור, אבל עכשיו? כל דבר שמגיע מאוחר אתה מעריך אותו הרבה יותר, וזה חיבור שאין דברים כאלה. היא קוראת לי 'אבא חזי', היא כמוני. נראית כמו אשתי - יפה, בלונדינית - אבל משהו בטמפרמנט הוא שלי. היא הולכת מחופשת לגן, כמו שאני הייתי עושה. מאיפה זה בא לה ככה?".
איך האבהות המאוחרת משפיעה עליך?
"זה הדבר הכי טוב שקרה לי. נכון שאין חוקים, אבל הייתי ממליץ לצעירים להתחתן ולהביא ילדים מאוחר. נכון, הגב כואב וללכת לבריכה זה כמו טירונות, אבל אתה מגיע לתפקיד שלם, מסופק, שבע ובעיקר חכם יותר. אתה מבין מה חשוב ומה לא. לי אלוהים שלח ילדה מדהימה, אבל עם טמפרמנט של מנהל קרקס. היא לא ישנה בלילה וגם אנחנו לא ישנים ימים שלמים, שבועות. אבל גם בלילות הכי קשים אני תמיד אומר להלן שאין מקום אחר שהייתי רוצה להיות בו. לא תדליקי אותי עכשיו עם שום טיול, שום בר, שום מסיבה. הייתי, ראיתי, שבעתי".
תפרגן לבת שלך אם היא תרצה לפנות לתחום הבידור?
"מילה כל כך יפה שזה מלחיץ אותי. כשאשתי אומרת לי 'אולי היא תהיה רקדנית', אני אומר לה, 'לא צריך עוד אחד בתחום הזה'. שתהיה מה שהיא רוצה, היא לא תדאג לפרנסה, יהיה לה הכל, אבל אני כן מעדיף שהיא לא תחפש את הפרסום ותגשים את עצמה במשהו לא בימתי. אני לא יודע איך ההורים שלי זרמו עם זה, ואני לא יודע אם אני אהיה מסוגל לראות את הילדה שלי מתאכזבת".
ומה הבעיה בלראות אותה מתפרסמת?
"מאוד מפריעה לי תרבות הסלבס. אני חלק מזה, אני מארח מפורסמים בתוכנית שלי, אבל אני סולד מזה. מזעזע אותי שילדים אומרים שכל מה שהם רוצים זה להיות מפורסמים, מעצבן אותי שהעולם נהיה כזה. ואז גם באים פליטי ריאליטי ובוכים על חוסר הצלחה, מספרים שהם קיבלו 'לא'. מה קרה, שנתיים קיבלת לא? נסה 30 שנה לקבל לא, ואז תראה מה זה".
אז אני מבינה שלא תעשה ריאליטי.
"יש לנו משפטים כאלה בבית: 'הלן, מה אני בחיים לא אעשה? ריאליטי'. או שאני צועק לה פתאום 'תזכירי לי מה אני אף פעם לא אעשה', והיא כזה 'ריאליטי'".
אבל לעולם לא אומרים "לעולם לא".
"אין, לא יקרה. קיבלתי הצעות מכולם - 'מחוברים', 'יס מן' - אבל אני מודע מדי ואני חולה שליטה. גם בתכנית שלי אני העורך והבמאי".
ואם לא יהיו הצעות והפרנסה תיגמר?
"אני עושה היום הרבה מאוד כסף שמנותב למקומות נכונים. זה מה שעשיתי גם כשהופעתי בימי הולדת, אני מאוד מחושב ויודע תמיד שאולי מחר זה ייגמר. וגם אם זה יקרה, הכל יהיה בסדר. בסוף בסוף אני טוב במה שאני עושה, יש משהו שאני מוכר. הטלוויזיה זה טוב וזה מגדיל את הכסף, אבל אני לא חייב את זה. במקרה הכי גרוע אחזור לימי ההולדת וארוויח 5,000 ולא 30,000. אני משחק את המשחק רק בתנאים שלי".
זה לא משאת נפשי להגיד שהייתי אצל שייח
את סגרי הקורונה, כשבאמת לא הייתה פרנסה על הבמה, דין דווקא עבר בשלום. "הייתי הראשון לזהות את הפוטנציאל של הזום, ולא רק בהופעות. גם את 'קסם אישי' צילמנו בקורונה, ולצלם תוכנית כזאת עם קרוב ל-100 מפורסמים זה הדבר הכי בלתי אפשרי שיש במצב רגיל, כי כל אחד עם האילוצים שלו. בקורונה כולם היו מובטלים ומיד הבנתי שזאת תהיה העונה עם השמות החזקים ביותר. כשכולם היו בסגר אמרתי לקשת שאני יוצא לצלם את עונה 3, ותוך חודשיים צילמנו את כולה".
יצא לך טוב גם מבחינה משפחתית.
"לגמרי. מילה נולדה בדצמבר, חודשיים לפני שהקורונה פרצה, והרוויחה אבא. היא ממש הייתה איתי כל הזמן. בכלל, לא הייתי יכול להיות כמו סושרד, לחיות על מזוודות. אני רוצה להיות עם הבת שלי. הרי לקח לי כל כך הרבה שנים להקים משפחה. הייתה לי הצעה לעשות משהו בווגאס, אבל לא, אני לא אעזוב את הילדה שלי".
למרות הפיתוי המקצועי, הכספי?
"אני שואל את עצמי, רצית שיקנו כרטיסים? רצית טלוויזיה? רצית ליהנות? קיבלת. ביום מן הימים, כשאלך מכאן, ידברו על קוסמים ישראלים ויגידו 'חזי דין'. אז זהו, אני מבסוט".
אתה באמת לא מקנא בהצלחה של ליאור סושרד? לעשות הופעות פרטיות לג'יי-לו ולברברה סטרייסנד?
"יש לי הצלחה גדולה מאוד בסגנון אחר, אני הקוסם היחיד בישראל עם תכנית בפריים טיים. כשרוצים לקחת הצעת מחיר מדברים עם שנינו, אבל אנחנו שני קווים מקבילים. סושרד ואני אפילו לא בקשר חברי, אנחנו נפגשים בכנסים ונעזור אחד לשני כשצריך, אבל אנחנו שונים במהות שלנו, ברצון שלנו. אני יותר גראנג' ישראלי והוא יותר גלאם. אני האמן הישראלי הראשון שהופיע בדובאי, גם אני עושה מלא כסף. אם הייתי רוצה להופיע בחו"ל, הייתי לוקח את העמוד ושם בטיימס סקוור וכל העולם היה יודע מי אני ברגע. אבל אני הפכתי להיות חברת הפקה של טלוויזיה, אני מביים. ליאור סושרד הוא אמן חושים שקורא מחשבות, אני קוסם שנכנס לקרח ואוכל מחטים. כשאני מופיע בחו"ל אני תמיד רוצה לחזור לארץ, אין לי כוח לארוחות עסקיות ולמינגלינג, זה לא משאת נפשי להגיד שהייתי אצל שייח. יופי, מטוס פרטי, מיליונרים, יאללה ביי, חזרתי ליבנה".
טוב לך במקום שלך.
"נלחמתי כל כך הרבה שנים ועכשיו הגעתי והגשמתי את הוויז'ן. אשתי למשל רוצה בית עם בריכה, ואני לא רוצה. אני רוצה שנגיע לבית מלון ותיהני, לא רוצה שתתרגלי. אני נוסע ברכב מסוים שעולה מאות אלפי שקלים ויכול לעלות על רכב בעוד יותר אלפי שקלים, אבל אני לא רוצה לנהוג במרצדס. כשאתה מגיע למקום ויודע שהגעת, זה מה שחשוב. ואם באמת מחר בבוקר הכל ייגמר, אני אגיד תודה רבה, עשיתי את זה ונהניתי".