בערב הבכורה של הגרסה הישראלית למחזמר "פלאשדאנס" הפנה אחד הכתבים שאלה לעדי כהן. "איך זה מרגיש לחזור לקדמת הבמה?", שאל את הזמרת והשחקנית. היא לקחה נשימה ארוכה. "היו לי שתי אפשרויות", היא מספרת היום בחיוך. "או להתעצבן ולהתגונן ולהגיד לו 'לא עשית שיעורי בית', או לענות לו בסבלנות שאני בקדמת הבמה 22 פעמים בחודש. בחרתי באופציה השנייה".
אבל התבאסת.
"שמעי, כל העידן הזה של האינסטגרם, שאם את לא משתפת אז הדבר לא קרה, זה לא קשור לדור שלי. אני טכנופובית, קשה לי להסתגל לעובדה שאני צריכה לשתף כל דבר שאני עושה. בשנה שעברה הוקפצתי להחליף את זוכת 'גוט טאלנט' ג'קי אובנקו שחלתה רגע לפני סיבוב הופעות בארה"ב עם מופע אופרה. רגע לפני ההופעה הראשונה בפלורידה צילמתי תמונה ממש מכוערת של עצמי ושיתפתי, ופתאום התקשרו אליי מלא כלי תקשורת מהארץ. זה שימח אותי, כי חורה לי לפעמים שאנשים שואלים אותי, אז מה, את עדיין שרה?".
סירבתי להופיע עם הראל והראל למרות שזה היה המון כסף
מאז שפרצה לחיינו ב-2004 כפיינליסטית בעונה השנייה של "כוכב נולד", עדי כהן לא מפסיקה לעבוד. היא הספיקה לשיר מול 15 אלף איש במקסיקו וגם מול אחד ברק אובמה - אבל בתעשייה המקומית, זו שדורשת התייצבות להשקות וחשיפה עונתית של פרטים אישיים עסיסיים, כהן באמת לא נחשבת כמי שעומדת בקדמה הבמה. היא נולדה בעידן ריאליטי אחר, לפני 15 שנה, כשעלתה על בימת ניצנים לצד שני ההראלים; הז'אנר היה בחיתוליו, נינט עוד הייתה מאמי לאומית וכל המדינה הכירה מהטלוויזיה את הבחורה מעומר עם רעמת התלתלים והקול הגדול. היא סיימה במקום השלישי, יצאה לשוק בידור צמא לטאלנטים וסירבה לשחק לפי הכללים.
היום יש לה כל מיני דעות על ההחלטה הזאת. "אני חושבת על כל ההצעות שסירבתי להן אחרי 'כוכב', וזו חוצפה", תוקפת כהן את עצמה של פעם. "סירבתי למשל ל'רוקדים עם כוכבים' או לסיבוב הופעות שהראל והראל עשו ברשת מלונות פתאל, למרות שזה היה המון כסף".
אז למה סירבת לזה?
"היה לי קשה שאנשים יוצאים מהבריכה ובאים להופעה, אוכלים לך מול הפרצוף. היה לי קשה עם זה. באתי מבית ספר למשחק, הבמה הייתה האמנות שלי. אמרתי 'לא' להמון דברים שנראו כאילו מזְנים את הכישרון שלי. גם לפסטיגל הראשון שהציעו לי סירבתי, ואז הגדירו אותי כ'כוכב תרבות'. אמרו לי שזה מעשה אמיץ, אבל לא חשבתי יותר מדי. הלכתי אחרי האמת שלי".
"הולכת עם האמת שלי" זה כבר סלוגן מכובס של משתתפי ריאליטי, אבל האמת שאת מדברת עליה היא אחרת.
"לא הרבה השתנה. גם אז היו ממציאים סיפורים בשביל להיות בפרונט, מדביקים רומנים. היום כולם עושים את זה ובתקופה שלי עשו את זה אלה שהבינו את המשחק. אז 'כוכב נולד' לא היה כמו היום. זה היה נטו שירה, בלי למכור את החיים הפרטיים. אני לא חושבת שמכירים את האישיות שלי".
היית רוצה שיכירו?
"כן, אבל הפורמט היחיד שזה יכול לקרות בו זה ריאליטי, ולא שיש לי בעיה עם ריאליטי, אבל אני לא בלופ".
הציעו לך להגיע לריאליטי?
"כל שני וחמישי מציעים לי להגיע לתכנית ריאליטי מוזיקלית".
כשופטת?
"אני חושבת שמבחינת ניסיון אני יכולה להיות שופטת, אבל לא. מציעים לי להגיע כמתמודדת".
זה מעליב אותך שמזמינים אותך כמתחרה?
"זה לא מעליב. בשביל להיות שופט אתה צריך להיות בלופ של ההשקות, הכתבות. אני אמא לשתי בנות, יש לי כוח לצאת להשקות? להתלבש, להתארגן, להוציא את האנרגיה על להגיד שלום למלא אנשים? זה לא בראש סדר העדיפויות שלי ואני לא כמהה לזה".
מצד שני, התוצאה היא שמזמינים אותך להשתתף כמתמודדת כשמולך בפאנל השיפוט יושב הראל סקעת. זו לא מראה מבאסת?
"אני מאוד שלמה עם המקום שבו אני נמצאת. אם הייתי יושבת בבית ולא מתפרנסת מהמקצוע שלי, אז זה היה מתסכל אותי. אני חושבת שאני לגמרי ראויה להיות שופטת, אבל הבחירות שעשיתי בחיים הובילו אותי לנקודה הזו. אני יכולה ללכת לריאליטי, אבל יש לי פחד גדול, לא אשקר. כל הכבוד למאיה בוסקילה שעשתה את זה, זו חתיכת בחירה אמיצה. אבל אני לא מרגישה נחותה. הופעתי עם הראל לפני שלושה שבועות באיזה ערב, אני הנחיתי והוא בא להתארח, אנחנו קולגות".
את חושבת שהתעשייה מענישה את מי שלא משחק לפי הכללים? יעני, תעבדי כמו חמור אבל סלב לא תהיי.
"מה זה סלב? אני מרגישה שהרחוב והאנשים מעריכים וזוכרים אותי, אבל הדור הצעיר לא מכיר אותי והייתי רוצה לפצח את זה בלי להגיע לריאליטי. ברגע שזה יפריע לי אני אשנה את זה, כי ההצעות קיימות".
במבט לאחור, את מתחרטת על כל הסירובים שחילקת בתחילת דרכך?
"אין לי חרטה, יש לי תובנות. אם הייתי עושה המון המון דברים אז אולי הייתי יכולה להיות היום עם דירה, אבל זו הייתה הדרך שלי אז".
לא רוצה להקליט שיר של 'אני אוהבת אותך ולמה אתה לא אוהב אותי'"
הפפראצי אולי לא מחכים לה מחוץ לדירה השכורה ברמת גן שבה היא מתגוררת עם בעלה אלי פרי, שחקן, ושתי בנותיה ליה (7) ומאיה (5), אבל העבודה לא מפסיקה להידפק על דלתה.
ב"פלאשדאנס" של תיאטרון תל אביב מגלמת כהן את קיקי, רקדנית וזמרת במועדון לילה, לצד ריקי גל, צחי הלוי ומיי פיינגולד ("אני מאוד אוהבת מחזות זמר על אף שזה לא כלכלי. אין שום במה שמאפשרת לך להשפריץ את הכישרון שלך ברמות האלה"). במקביל היא מפזזת בין ארבע הפקות נוספות: במחזמר "סוליקא" בתיאטרון באר שבע, במופע המוזיקלי "תמונות יפואיות", במופע מחווה לאלטון ג'ון ובילי ג'ואל ובמופע שירי אהבה עם דביר בנדק. לצד אלה התבקשה כהן לדחוס ללו"ז ג'וב שווה במיוחד: דיבוב דמותה של נלה בגרסה החדשה של דיסני ל"מלך האריות", שבמקור דיבבה ביונסה. דיסני חיפשו את המקבילה הישראלית לדיווה ועדי התייצבה לאודישן, אבל הנמיכה ציפיות.
מה היה באודישן?
"הגעתי באמצע החזרות ל'פלאשדאנס', הייתה לי הופעה ערב ערב, הייתי גמורה. אחרי שסיימתי ביקשתי ממי שעשה לי את הטסט הקולי לא לשלוח את האודישן לדיסני כי זה לא היה מספיק טוב. כמה ימים אחרי זה התקשרה אליי מישהי מההפקה ואמרה לי 'מזל טוב, קיבלת את התפקיד'. אמרתי לה 'מה, הוא שלח את האודישן שלי בכל זאת?'. מתברר שדיסני ממש התלהבו ואפילו הוסיפו הערה, great vocals (קול נהדר)".
איך מרגישים כשדיסני בוחרים בך כמקבילה הישראלית של ביונסה?
"תמיד אמרו לי שהקול שלי מזכיר אותה, אמרו לי גם שאני דומה לה לפרקים. זה כבוד גדול ואני שמחה לעשות את זה, במיוחד כי זה מכובד וכי זה סרט שאראה עם הבנות שלי. הייתה לי הזדמנות להקשיב לביונסה עושה את זה כדי לעשות דיבוב נאמן למקור, וזו הייתה חוויה מרגשת".
ההשוואה הזו לא גורמת לך לרצות להקליט חומרים משלך?
"בכל פעם שאני מגיעה לאיזה אולפן אומרים לי 'זה פשע שאת לא מקליטה חומר משלך'. זה כן בוער בי, אבל אני צריכה את השיר הנכון ומה שאני כותבת הוא לא ברמה מספיק גבוהה בעיניי. אני לא רוצה סתם להיכנס לאולפן ולהקליט שיר של "אני אוהבת אותך ולמה אתה לא אוהב אותי", אני רוצה שתהיה לזה משמעות".
ובכל זאת לפני עשור הקלטת את האלבום "דרוש לי גבר".
"אני אוהבת את האלבום הזה, עברתי איתו מסע מאוד ארוך ומתיש ומתסכל לפרקים. אין לי חשק להיכנס לזה עוד פעם. אז אני לא זמרת עם חומר משלי, אבל כנראה שחושבים שאני מספיק ראויה בשביל לעמוד על במות בכל מיני קונסטלציות".
ולהופיע בפני ברק אובמה.
"כן, וואו, זה היה מהמם. זה היה בימי כהונתו כנשיא ארה"ב, כשהוא הגיע לנאום בבנייני האומה. שרתי את ההמנון ואחר כך פגשתי אותו ונאלמתי דום. ציפיתי שסביב נשיא ארה"ב תהיה סביבה סטרילית, אבל הוא עמד לידי לבד עשר דקות וניהלנו שיחה, זו הייתה הזיה. עומדים בלי אבטחה, בלי כלום, סמול טוק ברמה שאת לא מבינה".
על מה דיברתם?
"אני רק זוכרת שאמרתי לו שבמציאות הוא נראה יותר גבוה. יש לו הילה של כוכב קולנוע, הוא נאה ועם כריזמה מטורפת. אחרי שנפגשתי איתו הרגשתי כמו מעריצה בת 16. וכמובן שיש לי תמונה איתו".
אבות של חברות ניסו להתחיל איתי. למזלי זה הסתכם בזה
הבמות האלה בטח פותחות את התיאבון לקריירה בינלאומית.
"ככל שיש לי במה יותר גדולה אני נהיית יותר מפלצת. לא כל אחד זוכה לעשות את מה שהוא אוהב בחיים האלה, והרעב רק הולך וגדל. השנה עשיתי למשל מופע כריסמס ענק בפעם הרביעית במקסיקו".
איך מגיעים אלייך, פונים לסוכן?
"פונים אליי ישירות. אחרי הופעה או דרך הרשת. אין לי סוכן".
סליחה?
"כבר שנים שאין לי סוכנות. נכון שמנהל עושה סדר בדברים, אבל גם צריך לתת לו לנהל אותך ואני קונטרול פריק. מי שאת לא רוצה היה המנהל שלי, אבל היום אני סוגרת את העבודות שלי ויש לי מישהי שסוגרת לי חוזים אם הם מורכבים. עכשיו אני באמת מחפשת סוכנת שחקנים כי אני רוצה לעשות תפקידים בטלוויזיה. בא לי לעשות תפקידי אופי".
את מדברת על המקצוע הזה בצורה שלווה משהו, כאילו אין לו צדדים מכוערים.
"המקצוע הוא רכבת הרים. נגיד, בחודש מאי הייתי 25 ערבים על הבמה, כולל חזרות וסשנים של 'מלך האריות'. יש פיקים ויש חודשים של פחות. ויש הרבה ערבים שאני לא בבית והילדה שואלת אותי 'מה, העבודה יותר חשובה ממני?'".
אאוץ׳. מה את עונה לזה?
"אני אומרת לה 'לא, אבל אמא אוהבת מאוד את מה שהיא עושה ואני מאחלת לך שבחיים שלך יהיה משהו שאת מאוד תאהבי לעשות'. תמיד עשיתי הפרדה בין המקצוע לבין האימהות, הרגשתי שאני רוצה להיות מרוכזת בעבודה. הבנות שלי ידעו שאני זמרת, אבל לא השמעתי להן שירים שאני מבצעת. בשנתיים האחרונות הן חלק מזה, הבנתי שאני יכולה לשלב בין שני העולמות".
מה גרם לסוויץ'?
"ההיעדרות הממושכת מהבית וייסורי המצפון שלי, מה גם שהבנות גדלו ואני מרגישה שהן כבר יכולות יותר להבין את זה. אגב, אני רואה אצלן כישרון בימתי, וזה לא משהו שהובלתי אליו. אולי אני צריכה להעביר להן את כל הידע שצברתי כדי שיעשו את זה בצורה שתשמור עליהן. אם הן יבחרו בזה יש להן את המורה הכי טובה".
אבל הן כבר יצטרכו ללמוד איך לשווק את עצמן באינסטגרם.
"בדיוק עכשיו אנחנו בדיון על זה. ליה בכיתה ב' והיא רוצה טלפון כי לכל החברות שלה יש. היא רוקדת מהמם, עושה כל מיני תנועות של נועה קירל שאני אומרת 'אמא'לה, איפה ראית את זה?'. הן מחקות התנהגות נשית שלא מתאימה לגיל שלהן. הן עדיין לא יודעות שיש תנועות שהן סקסיות, זה מגיע מחברים, מהסביבה".
איך שומרים עליהן?
״אני משחקת איתן את המשחק 'פעמון אזהרה', זו המלצה שקיבלתי מלינור אברג'יל. את שואלת: 'אם בא ויושב מולך חתול פרוותי זה מדליק לך את פעמון האזהרה? ואם בא בן אדם זר ויושב לידך ואומר לך לבוא איתו הביתה, זה מדליק לך את פעמון האזהרה?'. אני חוששת מאוד על הבנות שלי כי אני יודעת מה אני חוויתי בילדות. היו לי חברות שהאבות שלהם ניסו להתחיל איתי, למזלי זה הסתכם בזה".
ואת נעדרת הרבה מהבית, מה עושים עם רגשות האשם?
"לצערי אני אמא פחות טובה. בגלל זה כי אני כל הזמן מפצה. מתנות משכיחות הכל, אבל זה עושה את הילדים קצת מפלצות ולמזלי יש את אלי שהוא האיש של הערכים והגבולות והפאן. הוא הבחירה הכי חשובה שעשיתי, אנחנו יחד כבר תשע שנים".
והוא שחקן. אז מי הדרמה קווין בבית?
"ברור שאני, לא יודעת איך הוא סובל אותי. אני אפילו לא זוכרת את יום הנישואים שלנו, אני גרועה. ויש לי ייסורי מצפון גם כבת זוג, אני מאוד מרוכזת בעצמי. אבל אני כן משתדלת להכין קוסקוס ומפרום בשישי ואורז עם שעועית באמצע השבוע. אלי מבין שהוא חייב לתת לי את החופש שלי בשביל שתהיה לו אישה מאושרת ולא מתוסכלת".
צחקו על איך שאני נראית, לא הזמינו אותי לרקוד בערבי כיתה
כהן מגלמת לא מעט ניגודים. מצד אחד יש לה קול ונוכחות של דיווה, מצד שני היעדר מוחלט של גינוני כוכבת; מצד אחד היא מפגינה ביטחון עצמי ונחישות, מצד שני נמנעת מצעדים שעלולים להציב אותה לבד בפרונט. כך או כך נראה שהיא נהנית לטוס סולו. אולי זה אופי, אולי מגננות שהיא למדה לעטות אחרי שנים של חרמות שחוותה בבית הספר בעומר.
"עברתי התעללות חברתית קשה מאוד, ממש סבלתי", היא מספרת. ״בכיתה ד' עברנו מבאר שבע, הגעתי לעומר מבחוץ, כולם היו מגובשים חברתית והחליטו להחרים אותי. צחקו על איך שאני נראית, שברו לי אופניים, לא הזמינו אותי לרקוד בערבי כיתה. לפני שנה וחצי נסעתי להופיע במדריד ובשדה התעופה פתאום קפצה לי הודעה בפייסבוק. מישהי מהכיתה שלי החליטה אחרי 20 ומשהו שנה לשלוח לי מכתב סליחה. היא כתבה שזה יושב עליה, שהיא מרגישה שהיא סוחבת אות קלון, אז כתבתי לה שאני שמחה בשבילה שהיא כתבה את המכתב, שאני שחררתי ושאני מקווה שנחנך את הילדים שלנו לנהוג אחרת".
באמת שחררת?
"אני כנראה סוחבת את זה איתי בזה שאני רוצה להיות אהובה, בזה שבחרתי מקצוע שבו אני יכולה להתבלט. אגב, גם בתקופה ההיא כל הזמן שרתי. הייתי ילדה פריקית-פרחה כזו, רוב הזמן במחששה. ילדה משוגעת".
לא מסתדר לי עם התדמית האסופה שלך.
"היום אני אדם אסוף, האימהות קרקעה אותי. בתוך תוכי אני יודעת שעדי של פעם נמצאת בקומה, וכנראה שבגיל 45, כשהבנות יגדלו, תצא ממני הפראיות".
איך הפראיות הזו באה לידי ביטוי?
"קרו לי דברים משוגעים. אחרי 'כוכב נולד' למשל הופעתי בקאן, מצאתי את עצמי פוגשת את ג'יי.זי וריהאנה, הכניסו אותי ואת החברות שלי לצילומי קליפ של הבלאק אייד פיז. היום בהורות אני בשגרה, ומבחינתי הריגושים האלה מגיעים לי מהבמה".
ומהם הריגושים הבימתיים הבאים?
"אין לי שמץ, לצערי אני לא אדם שמציב יעדים ומגיע אליהם אלא פשוט חיה מהדברים שמגיעים אליי. הייתי רוצה להתנסות בברודווי, להיות הלייזה מינלי של מחזות הזמר. כמובן שהייתי רוצה להיות זמרת עם רפרטואר, אבל אני רוצה להמציא שפה, לא להשתמש במה שיש כבר. וכל עוד אין לי איך לעשות את זה, אין לי זכות קיום בסצנה הזו".
את מאוד נוקשה עם עצמך.
"כן, אני שומעת את זה".
זה פחד מכישלון?
"אמרו לי שזה פחד מהצלחה. אני נורא רוצה להשקיע בעצמי, בא לי פסיכולוג טוב שייתן לי מראה".
אז את מחפשת סוכן טוב ופסיכולוג טוב. זו הכותרת של הכתבה.
"אני מעדיפה שהכותרת תהיה 'ביונסה הישראלית'".
צילום: דנה קרן | סטיילינג: הילה ג'רבי | איפור: אביבית מוגרבי | שיער: אלעד נגר ל'ארטבוק' | בגדים (לפי לוקים): לוק 1: אוברול כחול- אמריקן וינטג' | לוק 2: בגד גוף- ג׳ק קובה, ג׳קט- טומי הילפיגר | לוק 3: סריג כתום- טומי הילפיגר, מכנס קצר- אייץ' אנד אם | לוק 4: שמלה שחורה- זארה | לוק 5: בגד גוף שחור ונעליים- FILA |