הכתבה הזאת הוגשמה כי אחד או יותר מכם זימן אותה. מישהו עשה מניפסטינג לכתבה בנושא מניפסטינג והנה, פוף, היא בעולם. זה, לפחות, מה שיטענו מאמיני "מניפסטינג" – הטרנד הרוחניקי ההיסטרי של הרגע.

אם אתם מילניאלים או ילדי דור ה-Z, בטח נפלתם על אחד או על אלפיים סרטונים בנושא ברשתות החברתיות, אולי העליתם אחד בעצמכם. אם איתרע מזלכם להיות בני דור האיקס ואין לכם מושג מה זה, פשוט קחו רוורס לשנת 2006. זוכרים את "הסוד"? אז זה. ואם נולדתם בכלל במאה ה-19, שבה כל העסק הזה למעשה התחיל, ובכן, ברכות, אתם ערפדים.

אז מה זה מניפסטינג? על פי ההגדרה המילונית, to manifest פירושו להופיע, להיראות בבירור, באמצעות סימנים או פעולות. על פי ההגדרה הרוחנית, זו שיטה מתחום העזרה העצמית שטוענת שאפשר להגשים מטרות או משאלות על ידי התמקדות במחשבה על השגתן. לפי השיטה, בעוד מחשבות שליליות יוצרות אמונות מגבילות ומונעות מדברים להתרחש, מחשבות חיוביות שממוקדות במטרות ספציפיות ותוצאותיהן – יכולות לגרום לדברים לקרות. 

אם כל זה נשמע לכם מוכר, זה כי מניפסטינג הוא הסיבוב השלישי של הגישה הזאת, או וריאציה עליה, בתרבות. "חוק המשיכה" (Law of Attraction) היה גישה בתנועה רוחנית מהמאה ה-19 שהתבססה על האמונה שמחשבות משפיעות על היקום; חיובי גורר חיובי ושליליות גורר שלילי. ב-2006 התקמבק העיקרון עם הספר "הסוד" – 30 מיליון עותקים שלו נמכרו והוא גם הפך גם לסרט פופולרי בן חצי שעה – שדן ב"חוק המשיכה" והסביר איך להשתמש בו. את הספר כתבה רונדה בירן, תסריטאית אוסטרלית שביססה אותו על ספר העזרה העצמית "מדע ההתעשרות" (הנה מישהי שקראה ספר עזרה עצמית על התעשרות ובאמת התעשרה!).

@successwithjustin You have to meet the vibration of what you desire. You can’t add resistance. #lawofattraction #manifesting #manifest #manifestation #lawofassumption #foryoupage #foryou @successwithjustin ♬ original sound - Justin • Success & Mindset

לפי "הסוד", הדרך להגשים את משאלותינו היא לבקש אותן (כלומר, לעצום עיניים ולהרגיש שהדבר למעשה כבר חלק מחיינו), להאמין (כי רגשות שליליים ימנעו את קיום הבקשה) ולקבל (דבר שיקרה בתוך זמן קצר, גם אם מה שנקבל לא בהכרח ובדיוק יהיה תואם לבקשה ההתחלתית). עברו 16 שנים מאז ש"הסוד" שלט בטבלאות רבי המכר ואומץ על ידי אושיות כמו אופרה ווינפרי (שמאז כבר התקדמה למניפסטינג מודרני) ואלן דג'נרס, ועכשיו הגיע הזמן לגלגול הבא שלו. כי בכל דור חייבת להיות גישה רוחנית שמבטיחה לנו שאנחנו יכולים להשיג את כל מה שאנחנו רוצים, אם רק נרצה את זה חזק מספיק.

תכנות מחדש 

מניפסטינג הוא מה שאתם רוצים שהוא יהיה. יש כאלו שטוענים שכל דבר שראיתם, שמעתם או קרה לכם אי-פעם הוא דבר שעשיתם לו מניפסטינג. איך עושים מניפסטינג? לפי טיקטוק יש מגוון רב של שיטות, ואם הן לא יפעלו, כספכם יוחזר! סתם, סתם, אלוהים, בחיים לא. אבל אתם מוזמנים לנסות. 

ישנה גישת ה"סקריפטינג", כלומר תסרוּט, כתיבה של החלומות והתשוקות שלכם. יש הטוענים שצריך לכתוב משאלה 33 פעמים בכל יום במשך שלושה ימים, ולסיים במילים "וכל זה מתגשם ומעבר לכך", ומשם זה בידי היקום. מספרים חזקים נוספים במניפסטינג הם 1111 או 444, שנחשבים ל"מספרי מלאכים". יש גם סוג של תדר קולי המיוחס למניפסטינג, שמכונה "תדר האהבה", והוא 528 הרץ, מי יודע מה זה אומר. גם אמוג'י העין הכחולה במקלדת הטלפון נחשב לאימוג'י של מניפסטינג, ומומלץ להשתמש בו.

בטיקטוק פופולרית מאוד שיטת 3-6-9, לפיה צריך לכתוב את המניפסטינג 3 פעמים בבוקר, 6 פעמים אחר הצהריים ו-9 פעמים בערב. אם, לדוגמה, אתם רוצים שהקראש שלכם ישלח לכם וואטסאפ, אתם צריכים לכתוב את השם שלהם 3 פעמים, את ראשי התיבות שלהם 6 פעמים ואת מה שאתם מקווים שהוא יאמר לכם 9 פעמים. מפרך? בהחלט. אבל מי אמר שלהגשים חלומות זה קל.

מושג נוסף ומרכזי בתחום הוא "אפירמיישן" (affirmation, אישור). על פי גישת המניפסטינג, מדובר בהצהרה חיובית שאנחנו משדרים לתת-ההכרה שלנו. ההסבר: אם נשדר אותה מספיק פעמים, תת-ההכרה לא תדע אם זאת מחשבה או מציאות, ולכן תתנהג כאילו זאת המציאות. בקיצור, עושים תכנות מחדש לתפיסות התת-הכרתיות שלנו לגבי עצמנו ולגבי המציאות. למשל, אם באופן תת הכרתי אתם סבורים שכל הגברים גרועים – המציאות תאשר לכם את זה בכל פעם מחדש. כאן נכנס האפירמיישן לתמונה. זה התוכן של המניפסטינג, זה מה שנכתוב 33 פעמים ביום, או כמה שצריך לפי הגישה שתבחרו, כדי לְמַנְפֵסְט, כלומר לזמן.

 

מניפסטינג (צילום: sorbetto GettyImages)
יש שפע חומרי גדול שזמין לי לרגע שבו אני מוכנה לקבל אותו|צילום: sorbetto GettyImages

איך יוצרים אפירמיישן אפקטיבי? יש להשתמש בזמן הווה, להתחיל את המשפט ב"אני", ולכתוב בשפה חיובית. נסחו את האפירמיישן באופן ספציפי וקצר, זכרו לכלול פעולה, והשתמשו במילים שמעוררות רגש כלשהו. לשם המחשה, ככה ייראה אפירמיישן למציאת אהבה: "אני פותחת את הלב שלי ומקבלת את האהבה שנמצאת סביבי כל הזמן", או "בן הזוג המושלם בשבילי מחפש אותי, בקרוב נחלוק יחד מערכת יחסים משמעותית". אפירמיישן לבריאות: "כל תא ותא בגופי בריא ומעניק לי אנרגיה". אפירמיישן לכסף ייראה ככה: "יש שפע חומרי גדול שזמין לי לרגע שבו אני מוכנה לקבל אותו", ואפשר גם "אני נותנת לכסף לזרום באופן חופשי בחיי". וכמובן, אפירמיישן לאושר: "האושר שלי הוא לבחירתי ולאחריותי. אני עובדת על להיות מאושרת יותר בכל יום בחיי".

הוולט של המשאלות

מניפסטינג קורה. מאוד. כשהחלו סגרי הקורונה – קשר שעוד נדון בו בהמשך – החיפושים של "מניפסטינג" בגוגל עלו בעולם ב-600%. חיפוש אחר האשטאג מניפסטינג על הטיותיו השונות יציג תוצאות של יותר מ-18 מיליארד צפיות בטיקטוק וכ-10 מיליון פוסטים באינסטגרם. "שאט אפ איים מניפסטינג" הפך למם פופולרי; בטוויטר, מעריצים של ריהאנה ניסו למנפסט אלבום חדש של הזמרת; מיד לאחר הסגרים צצו קורסים בנושא מניפסטינג בכל מקום, אבל אפשר גם לעשות את זה בחינם, עם אין-ספור ולוגים ביוטיוב.

התופעה לא פוסחת על סלבס; קארה דלווין הודיעה שהיא עושה מניפסטינג לתינוק, ובסדרה WeCrashed אנחנו מגלים שרבקה נוימן (אשתו של היזם הישראלי אדם נוימן, בגילומה של אן הת'אוויי) עוסקת באובססיביות במניפסטינג וגם מאמינה שתפקידה של אישה הוא לעשות מניפסטינג לחלומות של בעלה. מאמיני מניפסטינג טוענים שהשיר Seven Rings של אריאנה גרנדה הוא למעשה שיר על מניפסטינג, שכן מילות השיר הן "אני רוצה את זה, יש לי את זה". גרנדה בעצמה טוענת שהיא מאמינה במניפסטינג.

וזה לא רק מניפסטינג. אנחנו בקאמבק היסטרי של רוחניות, רק עם שינויים קלים בהתאם לרוח הזמן. לפי סקרים, שישה מתוך כל עשרה אמריקאים בגירים מאמינים במשהו מזרם הניו אייג', אם באנרגיות או בגלגול נשמות וכיוצא בזה. אם המילניאלז היו אלו שהחזירו את האסטרולוגיה, עכשיו הזומרים מביאים איתם את המניפסטינג, הוולט של המשאלות; אנחנו חושבים על משהו, והוא מגיע עד אלינו. 

ובאמת, פתאום כולם יוצאים למסעות רוחניים בעזרת סמים פסיכדליים, הכישוף עובר רנסנס, כולל רשתות כמו "אורבן אאוטפיטרס" ו"ספורה", שחטפו ביקורת לאחר שמכרו ערכות למכשפות, ספרי כישוף וקלפי טארוט. רגע, יש עוד – מעצמת גווינת' פאלטרו ו-goop, קריסטלים בכל מקום, טיהורים אנרגטיים, מרווה, מידברן, ימימה, דיבורי "הילדה הפנימית" ובמידה מסוימת גם סגנון הדיבור הפסיכולוגיסטי העכשווי. הרוחניות פה ובענק, חזרנו לחפש את עצמנו, אבל הפעם בחסות הקפיטליזם, ככה שהכל עולה לנו יותר (שוק הניו אייג' מוערך כיום בטריליון וחצי דולר). אם פעם היו יאפים והיפים, אז עכשיו הם מתמזגים, כולם גם וגם. רוחניקים עם ג'יפים, הייטקיסטים על מיקרודוזינג של אסיד. 

 

מניפסטינג (צילום: PM Images GettyImages)
חזרנו לחפש את עצמנו, אבל הפעם בחסות הקפיטליזם|צילום: PM Images GettyImages

גל הרוחניות הזה החל לפני הקורונה, אבל התחזק במהלכה. זה לא מפתיע, בני אדם נוטים לחפש אחר תשובות בעקבות אירועים טראומטיים. גם מלחמות ידועות כמביאות איתן גלים של רוחניות, והמגפה הזו היא המלחמה של הדור הנוכחי. וכך, בזמן הקורונה, כמו טרנדים אחרים של סגרים – עיצוב הבית, אפייה ועציצים – גם המניפסטינג התפוצץ. בזמן שבו איבדנו אחיזה, הדבר היחיד שיכולנו לעשות זה לקוות, או לזַמן עתיד טוב יותר מההווה שבו חיינו. בעולם כאוטי ובלתי צפוי, המניפסטינג העניק תחושה של שליטה. אז מה, לא נאמין?

זימנתי אליי את עולם הזימונים

הטרנד תפס חזק מאוד בחו"ל, אך יש לו נוכחות גם בארץ. ואם בישראל בעבר הגישה החיובית באה לידי ביטוי עם ספרים כמו "באדולינה" של גבי ניצן ובהמשך עם ספרים כמו "הרשימה: חלומות צריך לצעוק" של יובל אברמוביץ', אז היום אלה הזומרים שמחזיקים בתשובות. אחת מחלוצות המניפסטינג בישראל היא שי אבנטוב מרמת גן, בסך הכל בת 16 וכבר מלווה אישית ועסקית נערות, ומפתחת הקורס הדיגיטלי הראשון בישראל לחוק המשיכה וזימונים. דור ה-Z, חברים, כבר אמרנו לכם שהם עומדים לשלוט בעולם.

"הגעתי לעולם הזה בדרך הסטנדרטית", מספרת אבנטוב. "קראתי את 'הסוד', אפילו לא חיפשתי את הספר או רכשתי אותו. הוא פשוט היה מונח בספרייה שלי. לקחתי אותו מסקרנות, וברגע שהתחלתי לקרוא לא יכולתי לעצור. אפשר להגיד שלגמרי זימנתי אליי את עולם הזימונים וגיליתי את זה בזמן המדויק שאפשר לי לקחת את המסרים האלה איתי, ולהעביר אותם הלאה".

מניפסטינג (צילום: אדורה רוזן)
"שיטת תרגול עוצמתית ומשנת חיים לחלוטין". אבנטוב|צילום: אדורה רוזן

אבנטוב הרגישה שלא קיבלה מספיק תשובות מהספר ותהתה איך בעצם מיישמים את כל זה, פרקטית. אז היא החלה לחקור והבינה שאת העקרונות של "הסוד" זיהתה מספרי התפתחות אישית כאלה ואחרים. הקליק קרה לאחר חקר נוסף שעשתה על מושגים כמו התת-מודע ושיטת הטיפול NLP. "הם איפשרו לי לקחת את היכולות הזימוניות שלי לרמה אחרת לגמרי", היא אומרת. "להפוך את המניפסטינג מפעולה חיובית שאני עושה פה ושם – לחלק בלתי נפרד מהגישה שלי וממי שאני".

לאבנטוב חשוב להבהיר שמה שרואים בסרטוני טיקטוק הוא רק תצוגה שטחית של מניפסטינג. "אנשים חושבים שמדובר באיזשהו קסם, בכישוף, ושבעזרת כמה משפטים שנכתוב על דף נוכל באורח פלא להרוויח מיליון דולר, לבנות את בית חלומותינו ולהתחתן באושר", היא מסבירה. "אלא שמדובר בשיטת תרגול עוצמתית ומשנת חיים לחלוטין".

איך מניפסטינג עזר לך בחיים?
"אחרי כמעט שנה של תרגול בלתי פוסק הבנתי שהימנעות ממחשבות שליליות רק יוצרת את ההפך ממה שאני מנסה להשיג. אז במקום להמשיך לדקלם מנטרות חיוביות שנשמעות יעילות או לכתוב עוד תסריט מדומה, התחלתי לתרגל זימונים ממקום מודע באמת. פתאום לא הייתי צריכה להימנע מחשיבה שלילית, המחשבות השליליות נרגעו מעצמן לאט-לאט, האהבה והביטחון העצמי התגברו, ואיתם כל החלומות שרציתי, מהקטנים לגדולים, הגיעו".

איך זה בא לידי ביטוי במציאות?
"זה גם ברמה היום-יומית של לחשוב על חולצה או מאכל שאני רוצה, וממש כמה רגעים אחרי למצוא את ההזדמנות המושלמת להשיג אותם, וגם ברמה העמוקה והגדולה של הזדמנויות לצמיחה ולמידה וסיטואציות שמסתדרות בצורה המושלמת כדי לסלול עבורי את הדרך. המיינדסט הזה, שבקורס שלי אני קוראת לו 'מיינדסט חיובי-מזַמן', הוביל אותי לאן שרציתי כמעט בלי מאמץ". 

מניפסטינג (צילום: טלי רוגב)
"הרבה יותר מ'מחשבה יוצרת מציאות'". שלף|צילום: טלי רוגב

אף שמניפסטינג הוא תחום צעיר המובל בידי צעירים, הוא מצא את דרכו גם לעולמות האימון האישי בקרב מבוגרים. תמי שלף, בת 46 מהרצליה, מלווה מנטלית יזמים ובעלי עסקים לצמיחה אישית ועסקית, טוענת שהשתמשו במניפסטינג בעולמות האימון עוד הרבה לפני שהתחילו לקרוא לו ככה, והוא כלי שימושי בעבודתה. "מניפסטינג הוא הרבה יותר מ'מחשבה יוצרת מציאות'", היא אומרת. "המחשבה והרצון צריכים להיות מותאמים ומדויקים כדי להתגשם".

תני דוגמה.
"בפשטות, בעל עסק שרוצה להרוויח ולצמוח צריך להתמודד עם מחשבות מעכבות ועם רגשות של חוסר ערך, דברים שמעכבים את המניפסטינג, את ההצלחה. כאן נכנס אימון מנטלי. ומניפסטינג, כמו שאני רואה אותו, זה לא רק לרצות ולהאמין, אלא גם לעשות. להבין מה היעדים, מה חוסם אותם, וליצור עבורם תוכנית עבודה יישומית". 

"פיתחתי כלי שמסתמך על כל התורות האלו, שהוא למעשה מכתב מהעתיד, ושעוזר לדמיין ולהאמין שאת כבר שם, שאת ראויה, לקפוץ קדימה במחשבה למקום שבו את כבר בהצלחה".

מקום לכל הרגשות

בגדול, מדובר בטרנד שעל פניו נשמע תמים, אבל יש גם אי-אלו ביקורות שהחלו צצות לנוכח הפופולריות הגואה של מניפסטינג. מחשבה חיובית, לטענת המקטרגים, לא באמת תשנה את המציאות החומרית של אף אחד. היקום לא יביא לנו כלום, היקום ניטרלי ביחס אלינו. ויותר מכך – לא כולנו יכולים לקבל את מה שאנחנו רוצים. לא כולנו יכולים להיות עשירים, למשל. אומנם מוביליות חברתית היא אפשרית, אבל נדירה. אנשים לא תלויים רק בעצמם ובנחישות שלהם, בעבודה הקשה שלהם או ביכולות הזימון שלהם, אלא גם בבית שבו גדלו, במערכת החברתית שמקיפה אותם, בהזדמנויות שקיבלו בחיים. כל אלו קשורים למוצא, לצבע או למגדר – תכונות שקשה עד בלתי אפשרי לשנות גם אם רוצים הכי חזק.

מניפסטינג, כמו גישות עזרה עצמית אחרות, נסמכת מאוד על אינדיבידואליזם וקפיטליזם. בבסיסן המחשבה שכל אחד יכול להצליח בכוחות עצמו אם רק ירצה, ואם הוא לא מצליח – הוא כנראה לא רצה מספיק. אבל המציאות, מה לעשות, פשוט לא פועלת ככה. בגרסתה הקיצונית, שלפיה כל דבר זומן על ידינו, אם טוב או רע – אמונה במניפסטינג יכולה לגבול בהאשמת הקורבן, ומה לעשות שדברים רעים קורים, ולא סביר שזימנו אותם.

כך למעשה מניפסטינג הופך לאקט רעיל, כזה שכופה על האדם מחשבות חיוביות ללא קשר לאתגרים שעימם הוא מתמודד, ובכך משתיק רגשות לגיטימיים. "זו האמונה שגם ברגעים של קושי אנחנו חייבים לשמור על אופטימיות", מסביר הפסיכולוג ערן כ"ץ על חיוביות רעילה. "נניח, ביטויים כמו 'אין שום ייאוש בעולם' ו'מוכרחים להיות שמח', או להגיד למישהו שעצוב או בדיכאון שיחשוב על דברים שמחים ויראה כמה יופי יש בעולם. אלה אולי הדברים הכי רעילים שאפשר להגיד למי שמתמודד עם רגשות קשים".

אבל הכוונה מאחורי הדברים טובה.
"אלו עצות שהרבה פעמים באות ממקום שרוצה להיטיב, זה כמו ההורה שהילד שלו פוחד על מתקן גבוה והוא אומר לו 'אין ממה לפחד'. אלו פשוט עצות שבמקרה הטוב הן לא יעילות, ובמקרה הרע יכולות ממש להזיק לאדם שמקבל אותן כי הן עלולות לגרום לו להרגיש עוד יותר רע עם עצמו. 'למה אני לא מצליח להיות שמח? למה אני כזה דפוק שלא יכול לראות כמה טוב מסביב? למה אני לא מצליח להפסיק לפחד?', זו פשוט הכחשה של אנושיות. להיות בן אדם זה לחוות רגשות, את כל הרגשות. להתמקד בחיובי זה אחלה, אני בעד תרגילי הכרת הטוב למשל, אבל חיוביות הופכת לרעילה כשאנחנו מתקדמים רק בחיובי עד כדי הכחשה ודחיקה הצידה של השלילי, בלי לתת מקום ואפשרות להרגיש כעס, פחד, או עצב".

@katz_eran

ילדים זקוקים לחיזוק ותמיכה, לא להטפה והקטנה. ככה יוצרים בטחון. #הורותחיובית #לומדים_עם_טיקטוק #חרדה

♬ I'd Do Anything For Love (But I Won't Do That) - Meat Loaf

יכול להיות שגם חשיבה שלילית היא לא תמיד, ובכן, שלילית. לעיתים היא עוזרת להתכונן למכשולים בחיים ובכלל, מאפשרת לנו תקשורת אותנטית יותר עם אחרים ומתוך כך קרבה ואינטימיות אמיתיות.  

אבל אם שמים בצד את הקיצוניות המובילה לחיוביות רעילה, הכישופים והכתיבה הרפטטיבית, מניפסטינג הוא טרנד מקסים. כי לפני ואחרי הכל, זה לקחת רגע, לעצור ולשאול: "מה אני רוצה?". מי שישאל את עצמו, יגלה שהתשובה לא תמיד תבוא בקלות. רוב האנשים לא ממש יודעים מה הם רוצים או פשוט מפחדים לרצות כדי שלא להתאכזב (מי ישמע, כאילו לא חצי מהחיים שלנו זה אכזבה). אנחנו חוששים שאם אנחנו רוצים משהו ולא נקבל אותו, זה יעיד עלינו שאנחנו פח ולא שסתם לא הצלחנו במשהו. מניפסטינג עוזר לנו להתניע שוב ושוב את המעגל הזה של החיים: לרצות, להאמין, להתאכזב ולנסות שוב.