לא בכל יום זוכים לפגוש אגדה. אבל הנה הוא עומד כאן מולי, איש השנה של Wako לשנת 2021 בכבודו ובעצמו, איתמר ברון. במציאות הוא נראה כמו אדם פשוט, פוגש אותי בדירתו הצנועה שבתל אביב, לוחץ את ידי כאחד האדם ומציע לי שתייה. לרגע קל לשכוח שלפניי עומד גבר הנושא את התואר שמעטים, אם בכלל, זכו לו, אבל אז מכה בך ההכרה: כן, זה הוא. האיש שעשה לנו את השנה, ששינה הכול עבורנו, שבלעדיו שנת 2021 הייתה נראית כמו סתם שנת 2018 או 2034 רגילה. איתמר ברון. איש השנה של Wako.
לא היה פשוט לבחור דווקא באיתמר ברון לתואר המשמעותי הזה. דיונים רבים נערכו בחדרי המערכת של Wako, שמות רבים נזרקו לחלל האוויר, דורגו והתחלפו ונמחקו ושוב חזרו לשולחן. ידענו שבחירת איש השנה של Wako לשנת 2021 אינה החלטה של מה בכך, והוויכוחים התלהטו ונמשכו עד השעות הקטנות של הלילה. לבסוף הגענו להחלטה הגורלית אך הנכונה ביותר: איש השנה שלנו הוא איתמר ברון. אין אדם שמתאים יותר ממנו.
לומד הנדסת חשמל בימים בימי שני, שלישי ורביעי
הוא נולד בתל אביב לפני 24 שנה, למד בתיכון אליאנס והמשיך לשירות צבאי כקצין מודיעין. אוהב לאכול שווארמה, בעיקר בפיתה, אבל בלי עמבה. רק חומוס, סלט ירקות, חריף וקצת טחינה. כשאנחנו שואלים אותו מה לגבי בצל, הוא מבהיר כי הוא מעדיף בלי. "הבצל לוקח את הטעם של השווארמה", הוא מסביר.
גם לא בצל מטוגן?
"לא".
ובצל כזה עם סומאק?
"לא, האמת שבשווארמה שאני אוכל בה בדרך כלל אין בכלל בצל. גם לא בצל מטוגן". 
לא סתם נבחר ברון לאיש השנה של 2021. השנה האחרונה הייתה ללא ספק השנה שלו, וכולנו עקבנו אחר מעשיו בהתרגשות עצומה: בימי שני, שלישי ורביעי הוא למד הנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב, לשם הוא הגיע תמיד - באופן הולם, אם אתם מבינים למה אנחנו מתכוונים, כי הוא לומד שם על נושא החשמל - בקורקינט חשמלי ("קיבלתי פעם אפילו דו"ח, כי היה עמוס על הכביש אז נסעתי על המדרכה", הוא נזכר בעצב, אך חיוכו לא מש מעיניו); ובימי ראשון וחמישי הוא עבד כ-QA בחברת ClearML, חברה שמפתחת MLOps לניהול תהליכי הפיתוח של מערכות בינה מלאכותית ובונה כלים לאנשי דאטה סיינס ולאנשים שמתעסקים בפיתוח של בינה מלאכותית ופורשת להם את התשתית, שם הוא בודק את המוצר, מפתח סקריפטים ועושה אוטומציה ("מה אני אוכל שם לארוחת צהריים? לפעמים מזמין, לפעמים מביא אוכל מהבית. אני אוהב להכין אורז, חזה עוף, בשר", הוא נזכר בחיבה, אך צחוקו לא מש מעיניו).
בין לבין הספיק ברון גם לצפות לראשונה בסדרה "המשרד" בנטפליקס, ממנה הוא נהנה למדי. "אני שונא 'חברים', לא כל כך אוהב את ההומור שלהם", הוא מודה בחיוך, אך עצבונו לא מש מעיניו, "ועכשיו 'המשרד' הגיעה לנטפליקס ואמרו לי שזו סדרה מטורפת, וחששתי שאני אתאכזב כמו שהיה לי עם 'חברים'".
נו, והתאכזבת?
"לא, לא, זה הרבה יותר טוב. אני כבר בעונה 4 פרק 8. רגע… כן, כן, 8".
חתיכת שנה, מה שנקרא.
בין הלימודים והעבודה והצפייה ב"המשרד" בנטפליקס ("גם 'נרקוס' אני אוהב", הוא מוסיף כממתיק סוד) הוא הספיק גם לבלות מדי פעם עם החבר'ה, לנגן בגיטרה ("בעיקר אני אוהב לנגן את 'בלוז כנעני' של אהוד בנאי", הוא חושף), לצפות בכדורגל ("אני אוהד את ברצלונה, הייתי פעמיים במשחק שלהם, בפעם הראשונה שהייתי היה תיקו והפסדנו גביע, ואז בפעם השנייה הבקענו חמישייה אז זה היה בסדר") ואפילו, לא תאמינו, לנסוע על סקייטבורד. ככה זה התחיל: בעבר הוא נהג לגלוש בים על גלשן, אולם בשנים האחרונות הצטננה התלהבותו מהתחביב הזה וכבר לא התחשק לו להיכנס אל המים הקרים בחליפת גלישה. הפיתרון - לא תאמינו - היה פשוט ביותר: לעבור לסקייטבורד. הוא רכש את האביזר התחבורתי החביב הנ"ל, והחל להשתמש בו כדי לערוך קניות. "זה עוזר לי בקניות וכאלה", הוא מאשר, "אתמול למשל נסעתי על הסקייטבורד לקנות חומוס בחומוסיה. ולפעמים אני נוסע איתו לסופרמרקט". מה שנקרא, קניות על גלגלים.
להיות כלב, אבל לא לכל הזמן
קוראים לך איתמר ברון, אבל הבנתי שיש לך גם כינוי, זה נכון?
"כן, כן, נכון, החברים קוראים לי 'פיתה'".
זה מטורף. מעולם לא שמעתי על מישהו שמכנים אותו "פיתה". ועוד על ידי החברים שלו, לא פחות.
"האמת היא שלהרבה אנשים שקוראים להם איתמר נותנים את הכינוי 'פיתה', זה כינוי נפוץ בשבילם. בתור ילד, אם קוראים לך איתמר קוראים לך בקיצור 'איתה', ואז הילדים לפעמים מעוותים את זה לאיתה-פיתה. וככה קיבלתי את הכינוי".
מ"איתמר" ל"איתה" ול"פיתה". פשוט מדהים.
"כן, החברים קוראים לי ככה, גם המפקדים בצבא קראו לי פיתה, אפילו אימא שלי קוראת לי פיתה. לפעמים חברים משנים את זה גם ללאפה, פיתה דרוזית, כאלה. ויש אנשים שרואים אותי ואומרים בצחוק "הי, רזית, עכשיו אתה כבר לא פיתה, אתה כבר… אהה… אתה…'"
פיתה דקה יותר.
"כן".
כראוי לאדם שעיני רבים נשואות אליו, הדעות שלו נחרצות והוא לא חושש להביע אותן. על הממשלה הוא אומר ש"הם יחסית מתקדמים לכיוון טוב. יש לי ביקורת לפעמים אבל בגדול הם בסדר". לנוער הוא ממליץ ש"תיהנו ממה שיש לכם עכשיו, תחיו את הרגע אבל גם אל תבזבזו סתם, תשקיעו בעתיד ובלימודים". וכשאני שואלת אותו אם הוא היה חיה איזו חיה הוא היה רוצה להיות, תשובתו היא חד משמעית.
"הייתי רוצה להיות כלב", הוא פוסק, "כדי לדעת מה הוא חושב. זה נראה לי מעניין לדעת, ואם אני אהיה כלב אדע מה אני חושב, בתור כלב. אבל שעדיין תהיה לי את היכולת לחשוב בתור עצמי כשאני כלב, ולחזור אחר כך להיות בן אדם. כי אם אני לא חוזר להיות בן אדם אחר כך, אני מעדיף לא להיות חיה".
כי אז אתה כלוא בתוך גוף של חיה.
"בדיוק, בלי יכולת לדבר".
מפחיד.
"כן. אז הייתי רוצה להתנסות בלהיות כלב אבל אז לחזור להיות בן אדם".
"זה היה איום"
ניסיון חייו העשיר והדברים הרבים שעבר (הצפייה ב"המשרד" בנטפליקס, הסקייטבורד, השווארמה) העניקו לו פרספקטיבה ייחודית על העולם. כשאנחנו משוחחים, מילותיו החדות מכות בי כנחשולי ים ונחקקות על לוח לבי כבקרן לייזר. כשאני שואלת אותו מה הוא חושב על החיים, הוא עונה "וואלה אחלה חיים. אפשר לעשות אחלה דברים בחיים האלה".
ומה אתה חושב על אהבה?
"שאלה קשה. אני חושב שזו זכות גדולה ו… כדאי להשיג אותה לעצמך".
ומה אתה חושב על חברות?
"שתיקח איתך כמה חברים ותרוץ איתם."
מה אתה חושב על השואה?
"שזה היה איום, למרות שאני לא כל כך חושב על זה ביומיום שלי".
לקראת סוף הראיון, אני מעניקה לו את תעודת "איש השנה של Wako לשנת 2021" ועיניו נוצצות בתודה ובענווה. מעולם לא היה אדם שהגיעה לו כל כך תעודה שכזאת. הוא השראה לכולנו.
לסיום, איך תסכם את החיים שלך ב-7 מילים?
"תחיה את חייך כמו שאתה רוצה, ועכשיו".
וב-9 מילים?
"תחיה את חייך כמו שאתה רוצה, ועכשיו, ולא אחר כך".
זה 10 מילים.
"לא, כותבים את זה 'אח"כ'. אז זה מילה אחת".
אה אוקיי.